ת"א 35901-09-22 ת"א 35901-09-22

בפניי בקשת כונס הנכסים, רו"ח יצחק עידן (להלן: "הכונס"), אשר מונה כמפרקן של השותפויות המוגבלות שבכותרת למתן הוראות במסגרתה עתר הוא לאשר התקשרותו בהסכם שנועד לפתור בעיה של 'שיתוק בקבלת החלטות' בין בעלי המניות בחברה FM1 Invest Germany B.V (להלן: "FM1") ואשר כולל הוראות בדבר ויתור מצד השותפויות המוגבלות על הגשת תביעות כנגד ה"ה אולף פורטהויז ורוד דקר, בעלי תפקיד בחברת FM1 אשר מונו לתפקידם על ידי בית המשפט לערעורים באמסטרדם, ובצדה בקשת של קבוצת משקיעים להצטרף כמשיבים להליך. הרקע לבקשה והשתלשלות העניינים שקדמה להגשתה הכונס מונה על ידי בית המשפט, בגדרי התיקים שבכותרת, כמפרקן של ארבעת השותפויות המוגבלות שבכותרת (להלן: "השותפויות"). השותפויות, שהנן שותפויות מוגבלות הרשומות בישראל, מחזיקות במניות עקיבה שהוקצו להן על ידי חברת FM1 הרשומה בהולנד, המקנות להן את הזכות לקבל 50% מן הרווחים שינבעו מן התאגידים הגרמניים שהינם בעלי הנכסים שבהם השקיעו השותפויות בדרך של העמדת הלוואות (להלן: "התאגידים הגרמניים"). בעלי המניות הרגילות ב-FM1 הינם המשיבה, אם.אייץ'.אר1 ניהול והשקעות בע"מ (להלן: "המשיבה"), ומר פטריק מולר (להלן: "מר מולר"), בחלקים שווים. FM1 הינה בעלת השליטה בתאגידים הגרמניים. בעקבות סכסוך שהחל בשנת 2021 בין המשיבה לבין מר מולר לגבי השליטה ב- FM1 אשר הביא למצב של Dead Lock בניהולה, התקבלה בחודש יולי 2023 החלטה על ידי ערכאת הערעור של בית המשפט המסחרי באמסטרדם, שהעבירה את כל המניות הרגילות של FM1 שבבעלות מר מולר והמשיבה למר רוד דקר כ-Judicial Administrator של המניות ומר אולף פורטהויז מונה כמנהל של FM1 (Temporary Juditial Director). לאחר מינויו לתפקיד מינה מר פורטהויז את ד"ר אלברט וואהל כמנהל של התאגידים הגרמניים. ביום 3.6.2026 פנה מר פורטהויז לכונס, למר מולר, למשיבה, לעו"ד אסף אוסלקה - המשמש כנאמן עבור המשקיעים בפרויקטים נוספים שיזמו המשיבה ומר מולר בגרמניה ואשר גיוס המשקיעים הישראלים להם לא בוצע באמצעות שותפות מוגבלת ישראלית. בפנייתו ציין מר פורטהויז כי מצבה של הקבוצה התייצב לאחרונה וכי לאור זאת הוא מבקש להשתחרר ולשחרר את מר דקר מן התפקידים שהתמנו להם מכוח החלטת בית המשפט לערעורים באמסטרדם ולסיים את ההליכים שם ואולם, על מנת להבטיח את המשך פעילותה התקין של FM1 לאחר הפסקת כהונתו, הציע מר פורטהויז לשנות את המבנה הניהולי של FM1 כך שד"ר וואהל ימונה גם כמנהל של FM1; ימונה דירקטוריון מפקח שיכלול 4 חברים שימונו ובהם: (1) דירקטור עצמאי שיהיה בעל שני קולות בהצבעה שימונה על ידי ד"ר וואהל; (2) דירקטור אחד בעל קול אחד בהצבעה שימונה על ידי מר מולר; (3) דירקטור אחד בעל קול אחד בהצבעה שימונה על ידי המשיבה; ו-(4) דירקטור אחד בעל קול אחד בהצבעה שימונה על ידי בעלי מניות העקיבה ב- FM1. במכתב צוין כי הדירקטוריון המפקח יפעל כמפקח עצמאי עבור כל בעלי המניות ב- FM1, יהיה בעל זכות לבקר החלטות משמעותיות והחלטות אחרות יהיו חייבות לקבל אישור מראש שלו. במסגרת המכתב ציין מר פורטהויז כי הוא ומר דקר מבקשים לקבל כתב שיפוי מכל בעלי המניות של FM1 וכן כתב ויתור על טענות נגדם. לפנייתו של מר פורטהויז צורף מכתב מטעמו של ד"ר וואהל, במסגרתו ציין ד"ר וואהל כי הקבוצה הגיע לשלב שבו הפוקוס עובר לסיום פעילות מסודר. כעולה מהבקשה, ביום 14.6.2026 פנה הכונס, באמצעות איש צוותו, למר פורטהויז בבקשה להבהיר מספר נושאים ובין היתר ביקש הוא לברר מה יקרה אם לא תושג הסכמה של בעלי מניות העקיבה בדבר זהות הדירקטור הרביעי. בנוסף הבהיר הוא כי השותפויות שבפירוק אינן יכולות להעניק כתב שיפוי לה"ה פורטהויז ודקר וביקש לברר האם יסכימו להסתפק בכתב ויתור על טענות ותביעה. במענה לכך השיב מר פורטהויז, ביום 19.6.2026 כי אם לא תהיה הסכמה לגבי זהות הדירקטור הרביעי, הרשי שדירקטור זה לא ימונה ובנוסף כתב כי אם המשיבה תסכים ליתן כתב ויתור לו ולמר דקר, ייתכן שהדבר יספק אותם וכי אם לא יינתן כתב ויתור גם על ידי המשיבה יידרש שיפוי. בעקבות קבלת תשובותיו של מר פורטהויז, פנה הכונס ביום 23.6.2026 לה"ה יגיל מנוביץ וצח חרמון, מנהלי המשיבה, והציע להם להסכים למנות את מר אסף אוסלקה כדירקטור מטעם בעלי מניות העקיבה, וזאת כדי להימנע ממצב של חוסר הסכמה לגבי זהות הדירקטור הרביעי. בנוסף ביקש הוא לברר האם בכוונת המשיבה להעניק לה"ה פורטהויז ודקר כתב ויתור על טענות. במענה לכך הודיע מנהל המשיבה, מר יגיל מנוביץ', ביום 25.6.2026 כי המשיבה אינה מסכימה למנות את עו"ד אוסלקה כדירקטור הרביעי, בשל כך ש"גרם נזקים כבדים לשותפים" וכן אינה מוכנה להעניק ויתור למר פורטהויז, זאת "בשל כך שעצר הליכים משפטיים כנגד מר מולר". כמו כן הודיע מר מנוביץ' כי המשיבה אינה מוכנה לשתף פעולה עם כונס הנכסים מאחר והכונס הודיע שהוא מתכוון להגיש תביעות כנגד המשיבה ומנהליה. לתשובה צירף מר מנוביץ' את התשובה ששלח למר פורטהויז וממנה עולה כי המשיבה התנתה את הסכמה להסדר שהוצע על ידי מר פורטהויז בכך שעם חתימת ההסכם ישולם סכום חודשי של 500 אלף אירו למשקיעים מישראל; תוצג תכנית לתבוע את מר מולר; עו"ד אבי וי גרינברג ימונה כנציג המשקיעים ולא יינתן שיפוי או ויתור לה"ה פורטהויז ודקר. בעקבות שיחת זום שקיימו כונס הנכסים וצוותו עם מר פורטהויז, בו הוסבר לו שהשותפויות שבפירוק אינן יכולות ואין מתכוונות לתת שיפוי לה"ה פורטהויז ודקר, הסכים מר פורטהויז להסתפק בוויתור מצד השותפויות שבפירוק על תביעות נגדו ונגד מר דקר, וזאת בכפוף להסכמה של מר דקר לכך. כמו כן, בשיחה העלה כונס הנכסים את הבעיה של הצורך בקבלת הסכמה של בעלי מניות העקיבה לזהותו של הדירקטור הרביעי ובתשובה הודיע מר פורטהויז כי בכוונתו להציע מנגנון של קבלת החלטות על ידי רוב בעלי מניות העקיבה. בהמשך לכך הועברה לצדדים טיוטת הסכם שאליה צורף נוסח של תקנון חדש של FM1 אותו הוצע לאמץ. גם בטיוטת ההסכם שהועברה הוצע למנות את ד"ר וואהל כמנהל של FM1, בצד מינוי דירקטוריון מפקח שיכלול 4 דירקטורים ובנוסף הוצע כי הדירקטור הרביעי ימונה ברוב מוחלט של בעלי מניות העקיבה, פתרון שאינו מחייב קבלת הסכמה של כל בעלי מניות העקיבה ומסיר את החשש ממצב של אי הסכמה שלא יאפשר את מינויו של הדירקטור הרביעי. בהתאם לתקנון המוצע, זכותו של הדירקטור העצמאי להצביע בגין שני קולות מותנה בכך שקיים שוויון קולות בדירקטוריון בהצבעה, כך שהקול הנוסף נועד לתת מענה למצבים של Dead Lock. ההצעה פירטה את סוגי ההחלטות ב-FM1 ובתאגידים הגרמניים, שמנהל התאגידים חייב לקבל עליהן אישור מראש של הדירקטוריון המפקח, הכוללת, על פי הנטען בבקשה, רשימה רחבה שלטענת הכונס משמעותה היא שהדירקטוריון המפקח יהיה מעורב במרבית ההחלטות שעל מנהל התאגידים לקבל. לאחר שכונס הנכסים בחר את ההצעה והגיע למסקנה כי הינו לטובת השותפויות שבפירוק פנה הוא למר פורטהויז וביקר להבהיר את המונח "רוב מוחלט" כרוב המתייחס ל-50.1% מכלל בעלי מניות העקיבה והודיע כי בכפוף לאישורו של בית המשפט הוא יהיה מוכן לחתום על ההסכם. בהמשך לכך הועבר נוסח מתוק של הסכם הכולל הבהרה שלפיה "רוב מוחלט" של בעלי מניות העקיבה הינו רוב של 50.1%; נוספה הוראה שלפיה מר מולר מעביר לעו"ד אוסלקה את זכות ההצבעה בגין מניות העקיבה המוחזקות על ידו; והתאגידים הגרמניים (חברות הבת של FM1) התחייבו להעניק שיפוי לה"ה דקר ופורטהויז. עוד צוין בבקשה כי לכונס נודע כי בכוונת ד"ר וואהל למנות כדירקטור עצמאי את ד"ר מרקוס הופטקן, אשר משמש כראש המחלקה המשפטית של ענקית השבבים ההולנדית חברת ASML וכי "מטעמי איזון" בין הצדדים, הוא זה שצריך להתמנות כדירקטור הרביעי בדירקטוריון המפקח ואולם הוא מודע לקשיים הרבים, לרבות נוכח התנגדות המשיבה, הכרוכים במינוי זה ולפיכך בכוונתו להציע לבעלי מנית העקיבה למנות כדירקטור הרביעי את עו"ד אסף אוסלקה, המחזיק בנאמנות עבור משקיעים ישראליים נכסים בפרויקטים ש- FM1 הינה בעלת זכויות בהם ואשר למיטב ידיעת הכונס, אינו קשור לצדדים האחרים המיועדים לשמש כדירקטורים בדירקטוריון המפקח ויכול לשמש כדירקטור בלתי תלוי לצורך שמירת האינטרסים של בעלי מניות העקיבה ובכלל זה של השותפויות בפירוק, שגם נתן הסכמתו למינוי. עוד צוין הבקשה כי כי עו"ד גרינברג, בשם 300 משקיעים ב-20 השקעות של המשיבה, שלח התנגדותו להסכם המוצע, זאת, נטען, מבלי לכתב את הכונס, ובמסגרתה טען כי אף נאמן ישראלי או נושה משרה אחר, לרבות המפרק אינו מורשה לייצג את עמדת המשקיעים הישראלים או לפעול במקומה של המשיבה וכי המשיבה מחויבת כיום להסכם פשרה המעניק למשקיעים הישראלים זכויות קבלת החלטות ביחס של 50/50 עם המשיבה. בנוסף דרש עו"ד גרינברג להפסיק כל פעולה משפטית שיש בה כדי לשנות את המבנה המשפטי, את התקנון או את השליטה של בעל מניות כלשהו. בעקבות מכתב זה פנה המפרק, באמצעות ב"כ, אל עו"ד גרינברג וטען כי מכתבי שמהווה הטעיה במזיד שכן כונס הנכסים הוא היחיד המוסמך לייצג את שותפויות פיט 2, פיט 3, פיט 6 ופיט 7 שבפירוק ואין למשיבה סמכות לייצגן או לפעור בזמן וכי כל עוד הסכם הפשרה לא אושר על ידי בית המשפט אין המשיבה מחויבת לפעול על פיו. במקביל שלח גם מר מנוביץ בשם המשיבה מייל למר פורטהויז ועו"ד וורמולן מטעמו, במסגרתו התייחס, בין היתר להסכם בין המשיבה לבין מר מולר, שעל פי הנטען בבקשה ככל הנראה לא נחתם על ידו ואשר כונס הנכסים לא היה מודע לו. למחרת שלח מר מנוביץ בשם המשיבה מייל נוסף בתשובה למייל שנשלח על ידי מר מולר יום קודם לכן ובו כתב כי הצדדים קרובים בעמדותיהם וכי הפתרון שהוצע על ידי מר פורטהויז הוא הפיתרון המועדף על ידו, מאחר והוא פותר את בעיית ה-Dead Lock בעתיד. לטענת הכונס, מתשובתו של מר מנוביץ עולה כי המשיבה מבקשת לטרפד את ההסדר המוצע, זאת לנוכח דרישה לקבל שיפוי וויתור על טענות כלפי המשיבה וכל הקשורים אליה מעו"ד אוסלקה ומשותפויות פיט וכן לבטל כל תביעה כלפי המשיבה וכן דורשת היא כי נציג בעלי מניות העקיבה שימונה כדירקטור הרביעי יהיה עו"ד אבי וי גרינברג ובמקום המנגנון של דירקטור עצמאי בעל שני קולות בהצבעה הוצע להעביר את ההכרעה למגשר שימונה בהסכמת הצדדים, דבר שעל פי הנטען מבטיח המשך חילוקי דעות בשאלת זהותו של המגשר. עיקרי טענות הצדדים לטענת הכונס, בהסכם שהוצע על ידי מר פורטהויז יש - בהיעדר פתרון מעשי אחר להגנה על זכויותיהן של השותפויות שבפירוק, בעיקר כנושות (אך לא רק) של התאגידים הגרמניים מכוח הלוואות שהעמידו להן - כדי לקדם את מימוש יתרת נכסי הקבוצה במנגנון של קבלת החלטות מהיר, תוך שמירה על האינטרסים של השותפויות שבפירוק וזאת באמצעות הנציג של בעלי מניות העקיבה. עוד טוען הכונס כי המבנה הקיים של שני בעלי המניות הרגילות הביא למצב של Dead Lock ופגע ביכולתה של הקבוצה לקבל החלטות בעוד המבנה המוצע יקל על ניהול הקבוצה ויאפשר קבלת החלטות והוצאתן אל הפועל. הכונס מדגיש כי כיום אין לשותפויות שבפירוק כל ייצוג בדירקטוריון של חברת FM1 ומתן אפשרות למנות נציג לדירקטוריון המפקח יאפשר קבלת אינפורמציה ישירה ושקיפות באמצעות הדירקטור הרביעי והשתתפות בקבלת החלטות הנוגעות לתאגידים הגרמניים שהשותפויות שבפירוק השקיעו בהם, דבר שלא קיים היום. בנוסף טוען הכונס כי הדירקטוריון המפקח הינו בעל סמכויות פיקוח נרחבות על ד"ר וואלה ולמעשה מרבית ההחלטות המהותיות יובאו לאישורו מראש תוך שמבנה הדירקטוריון מבטיח שבמקרה של חילוקי דעות שאינם ניתנים לפתרון, ההחלטה באותו עניין שנוי במחלוקת תתקבל על ידי בעל מקצוע מנוסה שאינו מוטה ואינו קשור למבקשות או למשיבה. בנוסף נטען כי איחוד הניהול של התאגידים הגרמניים עם FM1 יביא למבנה ניהולי אינטגרלי יעיל וזריז ויחסוך לחברה ההולנדית עלויות גדולות הכרוכות במבנה הקיים. הכונס מדגיש כי הוא ער לקושי הנעוץ בכך שמר וואהל ינהל גם את FM1 וגם את התאגידים הגרמניים ואולם הוא סבור כי הפיקוח המורחב של הדירקטוריון נותן מענה לקושי זה. לבסוף צוין כי כונס הנכסים גם בחן את היקפו של הוויתור שהתבקש והגיע למסקנה כי ככל שהוא נוגע לשותפויות שבפירוק הוא אינו בעל ערך כלכלי שגם גם אם קיימת לאיזה מן השותפויות שבפירוק עילות תביעה כלפי ה"ה דקר ופורטהויז (שהכונס אינו מודע להן) אפשרות תביעה כזו אינה מעשית לנוכח העלויות והמורכבות הכרוכה בכך. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת בתשובתה לבקשה כי אין שיתוק בפעולת החברה ההולנדית או החברות הגרמניות וכי ד"ר פורטהויז מוסמך לבצע כל פעולה, כולל מכירת נכסים, ללא הסכמת המשיבה או גורם אחר ויכול לפנות במידת הצורך לבית המשפט בהולנד. בנוסף טוענת המשיבה כי מניות העקיבה אינן מניות שוות ערך למניות רגילות ואינן מקנות זכות הצבעה וכי בהתאם לתקנון הקיים ב- FM1, לרבות התיקון לו משנת 2017, מר מולר והמשיבה מחזיקים כל אחד ב-50% מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של FM1 ועל כן, ככל שמר פורטהויז מעוניין לשנות את ערכן של המניות ולהקנות למניות העקיבה זכויות הצבעה הרי שהוא פוגע בזכויות המניות הרגילות ועל כן עליו לפנות לבית המשפט בהולנד ולבקש אישור לשינוי תקנון FM1 ובמיוחד כאשר בהתאם לתקנון הקיים נדרשת הסכמה של כל בעלי המניות לשינוי התקנון. בנוסף טוענת המשיבה כי במקביל לבקשה זו הגיש עו"ד אוסלקה בקשה מטעמו לחתום על 'הסכם סלב' שעיקרו תשלום סכומי ההשקעה של משקיעי פרויקט סלב, טרייר והולצווילר ובתמורה מר מולר וחברות בבעלותו יהיו פטורים מלשלם פסקי דין התלויים כנגדם, הסכם שעל פי הנטען אינו מיטיב עם השותפות פיט-3 ואשר בקשתו לחתום עליו אינה תואמת את הוראות הסכם הנאמנות. בנוסף נטען כי לא במקרה ההסכם נשוא הבקשה אינו כולל את פרויקט 20 ולא את חתימת הנאמן לפרויקט 20 והסיבה לכך נעוצה בכך שעם מינויו הפסיק מר פורטהויז את הליכי הגבייה כנגד פטריק וחברת סלב, פיטר את עהו"ד שטיפל כך ולאור פעולות אלו ברור כי לא ניתן להבטיח לאולף שלא ייתבע ו/או לתת לו שיפוי. בהמשך לכך נטען כי במידה וההסכם נושא הבקשה ו'הסכם סלב' יחתמו, יווצר מצב שבו מר מולר, לרבות חברת הנכס סלב, יהיו פטורים מהחובה לשלם את פסק הדין שניתן בעניין פרויקט 20 וזאת למרות שחלק נכס מכספי פרויקט 20 הועברו על ידי פטריק לחברת סלב המחזיקה בנכס סלב, דבר שיותיר את 117 משקיעי הנכס בפני שוקת שבורה. עוד טוענת המשיבה כי ההסכם בין המשיבה לבין מר מולר (שעל פי הנטען חזר בו מחתימתו לאור הפטור שקיבל מהמפרק ומעו"ד אוסלקה) ולבין עו"ד גרינברג מיטיב עם המשקיעים, מונע פטור גורף ומאשר קבלת החלטות; כי הדירקטור ה"בלתי תלוי" נבחר ע"י ד"ר וואהל אך מאחר וההליך לא נוהל בשקיפות, לא ברור כיצד נבחר; כי עד היום לא מסר ד"ר וואהל למשיבה נתונים כדוגמת הכנסות מהשכרת הנכסים ומסרב להעביר חלק מהכנסות הנכסים לשם חלוקה למשקיעים ולא ברור מדוע המפרק מתרעם כך שהמשיבה העלתה דרישה לחלק 500,000 יורו בחודש מההכנסות למשקיעים; וכי נראה שהכונס, יחד עם עו"ד אוסלקה מנסים ליצור לחץ לשם מכירת הנכסים בדחיפות עד ליום 31.12.2026, דבר שמנוגד להסכם הפשרה שמבטיח שלא ייעשה מחטף עם מכירת הנכסים ושאינו ישים במיוחד שעה שמר פורטהויז, שהינו בעל מלוא הסמכויות, לא הצליח לעשות זאת ביותר מ-3 שנים. לבסוף נטען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר וחורגת ממספר העמודים שנקבע לבקשה בתקנה 50(5) ודי בכך להצדיק את מחיקתה. לאחר הגשת הבקשה הגישה קבוצת התובעים המיוצגים בהליך אחר המתנהל כנגד המשיבה (ת"א 1619-02-25) בקשה להורות על צירופם כ'משיב' לבקשות שבכותרת ולקבוע דיון בה, בטענה שחלקם נמנה עם השותפים המוגבלים בשותפויות המוגבלות שפורקו. על פי הנטען בבקשה, ההסכם שהוגש לבית המשפט נוגע לשינוי דרמטי של תקנון התאגיד FM1 שתחתיו מוחזקים חלק גדול מהנכסים שנרכשו מכספים של המשקיעים במשיבה, ובכללם המשקיעים המיוצגים. לטענתם, ההסכם שאישורו התבקש משפיע על כלל המשקיעים, בין אם הם מיוצגים ובין אם לאו, בין אם נמנים על השותפים המוגבלים ובין אם לאו. הכונס, נטען, פועל בניגוד עניינים מובנה לאינטרסים של המשקיעים המיוצגים, הנמנים עם השותפים המוגבלים, בין היתר בכך שהוא מאשר ליתן פטור מלא לכל בעלי התפקידים הרלוונטיים מחוץ לישראל, ללא כל הסדר לגבי הכספים שניטלו מתאגידי הנכס של הפרויקטים, שהנכסים בהם נרכשו מכספים של המשקיעים ואף לא הביא בפני בית המשפט את הבעייתיות בכך שההסדר אינו מטפל כלל בכספים שניטלו מתאגידי הנכס האחרים, שאינם קשורים בשותפויות וכי הוא נותן פטור מלא מאחריות לפונקציונרים המתאימים בהסכם שמותיר בחוץ את הנכסים של פיט 1 וכספי נכס נוסף. עוד נטען בבקשה כי בניגוד לטענת הכונס, ההסדר מפקיע כל יכולת ושליטה ישראלית לקבל החלטות ב-FM1 וכי אין כל משמעות, לפי הוראות ההסכם המדוקדקות שמבקש הכונס לאשר, למינוי דירקטור מטעם בעלי מניות העקיבה ואשר ממילא מתייחסות לפיטים בלבד ולא לנאמנויות. בנוסף נטען בבקשה כי ההסכם שאישור התבקש הובא לאישור גם על ידי הנאמן, עו"ד אוסלקה, הפועל בניגוד מוחלט להסדר שבת"א 36251-07-22, על דעת עצמו ללא כל סמכות והכל תוך פגיעה משמעותיות בזכויות המשקיעים וניסיון של הנאמן ליתן ב'מתנה' את הנכס ב-SELB למר מולר. מהליכים אלה, נטען, הכשילו מו"מ ארוך וקשה שניהל ב"כ מבקשי ההצטרפות מול מר מולר להקפאת המחלוקות ביניהם לטובת מכירת הנכסים וחלוקת הכספים למשקיעים תוך שמירה על כל הזכויות והטענות. לבסוף נטען כי מתן תפקיד לכונס במסגרת ההסדר יביא לבזבוז כספים אסטרונומי על חשבון המשקיעים בשותפויות שפורקו, שחלקם אינו מביע אמון בכונס. הכונס, בתשובתו לבקשה לצירוף משיבים טוען כי דינה להימחק על הסף בשל כך שלא צורף לה תצהיר על אף שהיא רצופה בפרטים ובעובדות נטענות וכן מהטעם שרשימת המבקשים להצטרף לא צורפה ולא צורפו ייפוי כוח מתאימים. לגוף בקשת ההצטרפות נטען כי כונס הנכסים אינו יכול וגם לא אמור לשקלל במסגרת שיקוליו בנוגע לאישור ההסכם את השפעתו על השקעות אחרות שאינן בגדר האינטרסים של השותפויות שבפירוק וכי בהחלטתו מיום 31.8.2026 הורה בית המשפט כי הדגיש בית המשפט כי על נימוקי ההתנגדות לבקשה להתייחס לאינטרסים של השותפויות שבפירוק, כך שכל הטענות המתייחסות לנכסים של פרויקטים אחרים אינן רלוונטיות לבקשת הכונס ולא לשיקולים שיש לשקול לצורך הכרעה בבקשה משום שאינן בגדר "האינטרסים של השותפויות שבפירוק". עוד נטען בתשובה כי גם אם בקרב המבקשים להצטרף נמצאים שותפים מוגבלים בשותפויות שבפירוק, אין להם מעמד בניהול השותפות - שחתימה על ההסכם נכללת במסגרתו ומצויה בליבת סמכות הניהול של השותפויות שבפירוק, זאת בפרט משאין מחלוקת כי הכונס נכנס בנעלי השותף הכללי בכל הקשור לניהול השותפויות שבפירוק. בנוסף צוין בתשובה כי השותפים המוגבלים בשותפויות שבפירוק עודכנו ע"י הכונס באמצעות נציגי קבוצות המשקיעים אודות הבקשה ולא הובאה בפניו כל הסתייגות או התנגדות לכך מצד מי מהשותפים המוגבלים. אשר לטענות שהועלו כלפי עו"ד אוסקלה נטען כי טענות אלה אינן רלוונטיות לכונס או לשותפויות בפירוק ואין מקומן להתברר במסגרת בקשת הצירוף, לא כל שכן במסגרת בקשת הכונס ובכל מקרה אין הן מזכות את המבקשים להצטרף בזכות להליך. אשר לטענה כי שותפים מוגבלים מקרב המבקשים להצטרף אינם מביעים אמון בכונס שפועל לשיטתם נגד האינטרסים שלהם ורואים בו כמי שייצר בשותפויות שבפירוק "חממה לבזבוז כסף" נטען כי לא פורטה זהותם של אותם שותפים מוגבלים עלומים אלה ולא פורט בכמה גורמים מדובר, כביכול, אם בכלל. טענה זו, נטען, גם אינה נתמכת בתצהיר ומשכך אין לייחס לה שום משקל. לבסוף נטען כי לא קיימת בעניינו הצדקה לצירוף המבקשים כגורם משיב וכי היעתרות לבקשת הצירוף או כל התדיינות נוספת לגביה עלולה להביא להתמשכות ההליך ועיכוב אישורו של ההסכם שלא לצורך ולנזקים לשותפויות שבפירוק. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה וכן בבקשת ההצטרפות ובתשובה לה באתי למסקנה כי דין בקשת ההצטרפות להידחות ודין הבקשה למתן הוראות להתקבל. אבהיר. כידוע, בקשה למתן הוראות היא מסגרת דיונית מיוחדת שבמסגרתה מפקח בית המשפט על פעילותם השוטפת של בעלי תפקידים שמונו מטעמו ומנחה אותם כיצד לפעול, לרבות, כבמקרה דנן, כאשר נדרש אישור לפעולה מסוימת. הכונס אינו עותר, במקרה דנן, להכריע בזכויותיהם של צדדים שלישיים, ובכלל זה משקיעים בשותפויות שאינם נמנות עם השותפויות שבכותרת או משקיעים בפרויקטים אחרים שיזמה המשיבה, זאת אף אם להסכם עצמו, ככל שיאושר - ולמותר לציין כי אישורו אינו פועל יוצא אוטומטי של קבלת הבקשה דנן שעניינה אך בפעולת הכונס מטעם השותפויות שבפירוק ביחס אליו - השפעה עקיפה על זכויותיהם של משקיעים בפרויקטים אחרים אותם יזמה המשיבה והוציאה לפועל באמצעות FM1 והחברות הבנות. לא מצאתי בבקשה טעמים המצדיקים, במקרה דנן, צירופם של המבקשים כצד לבקשה שעניינה באישור פעולת הכונס או כי נוכחותם דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע בבקשה. ראשית, רוב רובן המכריע של הטענות שהעלו מבקשי ההצטרפות עניינן בפגיעה נטענת בזכויותיהם של צדדים שלישיים אלא שמעבר לכך שלא שוכנעתי כי המתווה המוצע ירע את מצבם של יתר המשקיעים ביחס למצב הנוהג היום, טענות אלה אינן רלוונטיות לשותפויות שבפירוק ואין מקומן להתברר במסגרת הבקשה דנן. שנית, אף העובדה שעם מבקשי ההצטרפות נמנים משקיעים בשותפויות שבפירוק אין די כדי להצדיק צירופם כצד לבקשה זאת מן הטעם ששותפות מוגבלת היא אישיות משפטית נפרדת ונכסיה לרבות זכויות התביעה שלה שייכים לה ולא לשותפים בה. כאשר השותפות המוגבלת מצויה בפירוק, המפרק הוא האורגן המוסמך לפעול בשמה ולנהל את ענייניה. בהקשר זה יצוין כי סעיף 64 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה - 1975 קובע, כברירת מחדל, כי במידה והוחלט על פירוקה של שותפות מוגבלת, יפרקו השותפים הכללים את עסקיה, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת. מכאן, שכאשר בית המשפט מורה על מינוי כונס נכסים או בעל תפקיד אחר – בין אם מהטעם שעילות הפירוק קשורות להתנהלותו של השותף הכללי ובין מטעם אחר - תופס הכונס את מקום השותף הכללי בפעולות הפירוק וסמכויות השותף הכללי לביצוע הפעולות הכרוכות בפירוק או הנדרשות בפירוק, נתונות מעת המינוי לבעל התפקיד שמונה. ברי כי אין באמור לחסום את דרכם של השותפים המוגבלים בשותפות לבקש להצטרף כצד לבקשה למתן הוראות ככל שהם סבורים כי קיימת זיקה ממשית בין הבקשה לבין זכויותיהם או עניינם בהליך אלא שלא נטען בבקשת ההצטרפות כי המתווה המוצע בהסכם יגרע מזכויותיהם של השותפים המוגבלים ואין די, לצורך בקשת הצטרפות לבקשה ספציפית, בטענה כללית כי השותפים המוגבלים בשותפויות שבפירוק מקרב המבקשים להצטרף, שאף לא פורט בבקשה מי הם ובכמה שותפים מדובר, אינם מביעים אמון בכונס שפועל לשיטתם כנגד האינטרסים שלהם אף לא הונח כל בסיס לטענה לפיה המתווה המוצע בבקשה דנן יביא לבזבוז כספי השותפות, זאת בפרט שעה שהכונס לא עתר למינויו הוא כדירקטור רביעי. לאור האמור לעיל, הבקשה להצטרף כמשיבים לבקשה נדחית. אשר לבקשת הכונס למתן הוראות - לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתשובת המשיבה על נספחיה באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כפי שצוין בהחלטה מיום 31.8.2026, כבר על פני הדברים, ההסדר שגובש ע"י המנהל הממונה של חברת FMR1 ההולנדית, מר אולף פורטהויז, שנועד להסדיר את הטיפול בענייניה של חברת FM1 ושל התאגידים הגרמניים לאחר הפסקת כהונתו ועד ל"סיום פעילות מסודר", מיטיב עם השותפויות, המחזיקות במניות עקיבה בחברת FM1 שאינן נושאות זכויות הצבעה, משהוא מאפשר להן, כפי חלקן היחסי במניות העקיבה, לקחת חלק בבחירת הדירקטור שימונה ע"י מטעם בעלי זכויות העקיבה. המתווה גם נותן מענה למצב ה-Dead Lock שעלול לשוב ולהיווצר עם סיום תפקידו של מר פורטהויז באמצעות דירקטור "בלתי תלוי". לא מצאתי בנימוקי ההתנגדות של המשיבה טעמים המצדיקים סילוק הבקשה על הסף או דחייתה לגופה. אשר לטענה לפיה הבקשה חורגת ממספר העמודים שנקבע לבקשה בתקנה 50(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 (להלן: "התקנות"), הרי שהגם שצודקת המשיבה בטענתה כי על בקשת בעל תפקיד למתן הוראות חלה, ברגיל, הוראת תקנה 50 לתקנות, לרבות מגבלת העמודים הקבועה בתקנה 50(5), איני סבורה כי החריגה המתונה, של עמוד אחד, ממגבלת העמודים מצדיקה, לא כל שכן מחייבת, את מחיקת הבקשה. עיון בבקשה מעלה כי חלקה הארי מוקדש לרקע לבקשה ולהוראות ההסכם - חלק אותו ניתן היה לקצר בנקל על דרך הפניה למסמכים שממילא צורפו לבקשה, בעוד שיקולי הכונס להתקשרות נפרשים על פני עמוד וחצי בלבד. בנסיבות אלה ברי כי לא צמח לכונס יתרון דיוני כתוצאה מהחריגה, המצדיק מחיקתה. אף באי צירוף תצהיר אין בנסיבות העניין להצדיק דחיית הבקשה או סילוקה על הסף. לאור מעמדו של בעל תפקיד המבצע תפקידו 'מטעם' או 'בפיקוח' בית המשפט, נקודת המוצא היא כי הוא מביא בפני בית המשפט תשתית עובדתית מוסמכת, שעל פי רוב אינה מצריכה חקירה ודרישה נוספות (ע"א 151/24 עו"ד יקיר ניידיק נ' אמה אנזומצוב (נבו, 16.4.2024); ע"א 5709/99 זיוה לוין נ' עו"ד גד שילר, פ"ש נה (4) 925, 937). בנוסף, וזה העיקר לענייננו, המשיבה במסגרת תשובתה לבקשה לא הצביעה על עובדה השנויה במחלוקת או הטעונה בירור לצורך הכרעה בבקשה ועיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לאמות המידה שעל פיהן יש לבחון את הבקשה - האם מנקודת מבטה של השותפות בלבד או שמא בראיה רחבה יותר. במחלוקת זו, כפי שיובהר להלן, ראיתי להעדיף את עמדת הכונס. ראשית, טענתה (הנכונה) של המשיבה כי נכון להיום אין שיתוק בקבלת ההחלטות ומר פורטהויז יכול, לכאורה, בכל רגע נתון למכור נכסים מתעלמת מכך שברקע הבקשה עומדת בקשתו של מר פורטהויז להשתחרר ולשחרר את מר דקר מן התפקידים שהתמנו להם מכוח החלטת בית המשפט לערעורים באמסטרדם ולסיים את ההליכים שם, זאת תוך הבטחת המשך פעילותה התקין של FM1 לאחר הפסקת כהונתו; שנית, העובדה שמניות העקיבה אינן מניות שוות ערך למניות הרגילות ב-FM1 ואינן מקנות זכות הצבעה לא רק שאינה מהווה טעם לדחיית הבקשה אלא, כאמור, מנקודת מבטה של השותפות, ההיפך הוא הנכון. לא למותר יהיה לציין כי אפשר ולמשיבה טענות הראויות לבירור הנוגעות לאפשרות לכפות עליה הסכם המנוגד, לטענתה, לתקנון החברה והדרך המתאימה לעשות כן ואולם המקום לבררן אינה במסגרת בקשת הכונס למתן הוראות אלא בהליך מתאים בהולנד; שלישית, אין מקום לכרוך בין 'הסכם סלב' לבין ההסכם שאישורו התבקש במסגרת הבקשה דנן, שעניינו אך בהסדרת המנגנון לפעילות FM1 לאחר שחרורם של מר פורטהויז ומר דקר מן התפקידים אליהם התמנו. העובדה שההסכם אינו כולל את פרויקט 20 אינה מהווה טעם שלא להתקשר בהסכם והמשיבה לא הצביעה על עילת תביעה הקיימת לשותפות, לה עצמה או ל-FM1 כלפי מר פורטהויז ומר דקר הנובעת מאי הכללת פרויקט 20 בהסכם או מכל פעולה או אי פעולה אחרת שנקטו, זולת הפסקת פעולות הגבייה כנגד מר מולר וגם זאת מבלי לבאר הרקע לכך או הנזק שנגרם כתוצאה מכך בפרט שעה שמבקשת ההצטרפות עולה כי במסגרת טיוטת ההסכם שגובשה ואשר מר מולר חזר בו ממנה הסכימו הצדדים לדחות את הליכי הגבייה ובירור המחלוקות עם מר מולר עד לאחר סיום הליכי מימוש הנכסים; רביעית, משעה שעל פי הנטען בבקשה, מר מולר חזר בו מחתימתו על הסכם פשרה אחר שגובש, ממילא אין עומד הוא על הפרק ואינו מהווה טעם שלא להיעתר לבקשת הכונס. לא למותר לציין כי טענתה המרכזית של המשיבה לעדיפות ההסכמות שלא התגבשו לכלל הסכם מתייחסות לאי הענקת פטור למר מולר ואולם אף ההסכם שאישורו התבקש אינו נותן פטור כאמור וטענת המשיבה מופנית בהקשר זה להסכם 'סלב' שאינו נבחן במסגרת הבקשה דנן. אשר לטענה לפיה הפטור למר פורטהויז ולמר דקר יחולו רק לאחר השלמת המשימות שהוטלו על ד"ר וואהל, דהיינו רק לאחר מכירה ופירוק קבוצת FM1 הרי שכלל לא הובהר בתשובה האם הסכמות אלה אושרו גם על ידי מר פורטהויז ומר דקר אף לא הובהר הקשר הענייני שבין מתן הפטור במועד זה ביחס לבעלי תפקיד המבקשים לסיים כהונתם כעת וממילא לא ייטלו חלק בפעולות המכירה ובפעולות הכרוכות בפירוק הקבוצה. מכל מקום, כאמור, ה"הסכם האלטרנטיבי" אינו עומד על הפרק וממילא, משהכונס אינו צד לו, לא נדרש היה הוא לבקש הוראות ביחס אליו, אף לו היה מתגבש לכלל הסכם מחייב. אשר לטענות הנוספות שהועלו כלפי ד"ר וואהל, לרבות אי שיתוף במידע ואי העברת כספים, יצוין כי לא מצאתי בטענות אלה ממש שעה שגם במסגרת ההסכם שביקשה המשיבה ועו"ד גרינברג לקדם מול מר מולר, וטיוטתו צורפה כנספח לתשובתה, ד"ר וואהל עתיד היה לשמש כמנהל FM1 תחת דירקטוריון מפקח. על יסוד האמור לעיל אני נעתרת לבקשה ומתירה לנאמן להתקשר בהסכם. לאור מהות הבקשה ומכלול נסיבות העניין, אין צו להוצאות.