סע"ש 30829-02-25 סע"ש 30829-02-25

לפניי בקשה לעיון בתיק שהגיש מר קובי אלי (להלן – מבקש הדיון). מבקש העיון טוען כי העיון מבוקש לאור תביעה שהגיש לאחרונה נגד הנתבעת בבית דין זה בגין הפליה בשל שירות מילואים, שלילת זכויות כספיות ועילות כספיות נוספות (סע"ש 72335-05-26). בכתב ההגנה העלתה הנתבעת טענות בעניין מדיניות חישוב עמלות בגין עסקאות השוללת את זכאותו לעמלות תוך השוואה בין תפקידו לתפקיד מנהלות תיקי לקוחות. למיטב ידיעתו בהליך דנן שבו מבוקש העיון נתבעים סעדים כספיים שונים ובכלל זה תשלום עבור עמלות לעסקאות ששולמו בחסר או באופן שגוי. התובעת היא קולגה לו ששימשה בתפקיד מנהלת תיקי לקוחות שהוא תפקיד המקביל לשלו במשך שני עשורים בנתבעת ומטענות הנתבעת עולה כי קיימת זיקה בין התביעות ולכן יש בתיק כדי לשפוך אור על התביעה שהגיש נגדה בעניין חישוב העמלות. התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי תביא לפגיעה בפרטיותה ובפרטיות ילדיה, כי מדובר במסע דייג לאיתור מסמכים ומבקש העיון לא הסביר אלו מסמכים ספציפיים הוא מבקש ולא פירט כיצד הם ישרתו אותו. רכיב העמלות איננו הרכיב המהותי בתביעה והעיון בתיק לא יסייע לתביעת מבקש העיון. שיטת תשלום העמלות חוסה תחת הגנת הפרטיות וכי רק בנסיבות נדירות ביותר יינתן אישור לעיון במסמכים משום שמדובר בפגיעה בפרטיותה כצד שלישי. הנתבעת מתנגדת לבקשה טוענת כי העיון יפגע בצדדים שלישיים ובאינטרסים מסחריים של התובעת, כי מבקש העיון הקים עסק מסחרי ופועל באותו שוק שבו היא פועלת בעודו מועסק בנתבעת, כי בהליך הוצג חומר הכולל מידע עסקי רגיש הכולל זהות של לקוחות, אדריכלים ופרויקטים ומדובר במידע עסקי וסוד מסחרי שחשיפתם למבקש עלולה לגרום לנתבעת נזק ממשי. תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג – 2003 שכותרתה 'זכות העיון של מי שאינו בעל דין' הקובעת כדלקמן (להלן – תקנות העיון). (א) כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין. (ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט. (ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת. (ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. (ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט. (ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת. (ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון. נקודת המוצא על פי התקנות היא להתיר עיון בכל התיקים כל זמן שהעיון בהם לא נאסר על פי דין, לאור עקרון פומביות הדיון שהוא עקרון חוקתי ומרכיב מרכזי בשיטת המשפט במשטר דמוקרטי, עם זאת בקשה לעיון נבחנת בדרך של כל מקרה לגופו, באמצעות מבחן תלת שלבי שנקבע בפסיקה (ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ פ"ד נט (5) 385 (2005)): "כי תוגש בקשת עיון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה שאין איסור בדין לעיון, יבחן בית-המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבים בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי – בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון – יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי-הדין שהתנגדו לעיון בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית-המשפט." לאחר בחינת השיקולים ועריכת איזון בין האינטרסים המתנגשים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל וזאת מהטעמים המפורטים להלן. הבקשה לעיון הוגשה בתיק זה, שבו מתנהלת תביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבעת בגין זכויות כספיות להן היא טוענת מתקופת עבודתה. מדובר בהליך משפטי המתנהל בדלתיים פתוחות וככזה הוא פומבי ומפורסם לציבור הרחב. לא מצאתי כי הוגשה בתיק כל בקשה בעניין חיסיון בשל פגיעה בפרטיות או בגילוי סודות מסחריים וממילא לא ניתנה כל החלטה המסייגת את פומביות ההליך. הנתבעת מודה כי מבקש העיון הגיש נגדה תביעה בגין תקופת עבודתו אצלה, אך טוענת כי אין מדובר בתביעות חופפות, זאת על אף ש"ניתן למצוא דמיון כללי בין כותרותיהן של מקצת הסוגיות." (סעיף 5 לתגובה). בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה, די בכך שלמבקש העיון סכסוך קיים עם מי מבעלי הדין בכדי לעמוד בנטל הקל המוטל עליו להצגת עניינו בתיק המתנהל בבית משפט בפומבי, ומבקש העיון אף לא נדרש לנמק כיצד יועיל לו העיון בהתדיינות שלו (רע"א 8521/09 ד"ר בירן נ' הרמולין (29.11.2012). מנגד, על צד המבקש להגביל את זכות העיון מוטל נטל כבד לשכנע כי מתקיימים בעניינו נימוקים המצדיקים פגיעה בעקרון הפומביות, משום ששלילת זכות העיון אשר נגזרת מעקרון הפומביות, היא זכות הנובעת מעקרון שהוא בעל מעמד חוקתי בשיטת המשפט בישראל. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לא מצאתי כי עלה בידם להצביע על נימוקים המצדיקים הגבלת זכות העיון. הפסיקה אליה הפנתה התובעת עוסקת בהחלטות בעניין גילוי מסמכים ולכן אינה רלוונטית, והנתבעת לא הצביעה על אף מסמך שניתן להגדירו כסוד מסחרי. הצדדים לא צירפו כל מסמך שיכול להצדיק הטלת חיסיון או כזה או אחר ולא הפנו לאף מסמך המצוי בתיק שיש בו כדי לתמוך בטענותיהם. בנסיבות אלה לא מצאתי להגביל את העיון בתיק ולכן בקשת מבקש העיון בתיק מתקבלת. ב"כ מבקש העיון יפנה למזכירות לצורך תיאום העיון בתיק והעיון ייעשה בהתאם לתקנות ועל פי הנחיות המזכירות.