סע"ש 41682-09-26 סע"ש 41682-09-26

לפניי בקשת התובע לפוטרו מתשלום אגרה בגין הגשת התביעה, נוכח מצבו הכלכלי (להלן – הבקשה). לבקשה צורף תצהיר התובע לתמיכה בבקשה, כמו גם מסמכי המוסד לביטוח לאומי בדבר אירוע פגיעה בעבודה מיום 31.8.2025 ודרגות הנכות שנקבעו בגינו; דפי ח-ן הבנק של ידועתו בציבור של התובע, גב' לילך סולומון, המורים על יתרת חובה [נכון ליום 20.8.2026] של 1,471.85 ₪; רשיונות רכב (סובארו XV שנת 2022 ויונדאי i10 שנת 2012); העתק לוח סילוקין של הלוואה שנטל התובע, ואשר יתרתה [נכון לחודש אוגוסט 2026] בסך 9,659.79 ₪; אישור רשות המיסים לפיו לא נמצאו זכויות מקרקעין על שם התובע; ודפי ח-ן הבנק של התובע עצמו, המורים על יתרת זכות [נכון ליום 6.8.2026] של 1,249.17 ₪. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחותה. להלן אפרט נימוקיי. כלל הוא, כי "השירות הניתן על ידי המדינה - בקיומה של מערכת בתי משפט - כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה" (בג"ץ 6490/04 נאדר מוחמד עלי צביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נט(3) 742, 750 (2005)). ממילא, פטור מתשלום אגרה "ניתן במקרים חריגים בלבד" (סע"ש (אזורי ת"א) 17001-06-19 מנחם מיקי פרידמן - בנק לאומי לישראל בע"מ (24.4.2020), בפסקה 12). שכן פטור זה, "משמעותו הישענות על הקופה הציבורית" ועל כן "ככל שיש בידו של אדם לשאת בעלות האגרה, ולו באמצעות נטילת הלוואות, אל לא להיות לטורח על הציבור" (סע"ש (אזורי ת"א) 28704-11-22 סתיו עקריש - א.ד. אדרנלין בע"מ (15.11.2022), בפסקה 5). כן נפסק, כי "על המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי" (רע"א 7532/07 יעקב פרחי נ' בנק המזרחי טפחות בע''מ (8.11.2007), בפסקה 2); וכי "בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד" (בש"א 128/89 חיים מצא נ' צפורה מצא (31.12.1989)). עיון בבקשה ובתצהיר (על נספחיו) מעלה כי בתקופה עובר להגשת התביעה היו לתובע מספר מקורות הכנסה מידי חודש, לרבות הקצבה המשולמת בגין דרגת נכותו הזמנית, כאשר בין החודשים מאי 2026 - יולי 2026 הועבר לחשבונו של התובע סך כולל של 26,862 ₪ בגין קצבה זו. כבר בהינתן ההכנסה דלעיל והיקפה יש לטעמי כדי לדחות את הבקשה, על אחת כמה וכמה בנסיבות בהן הכנסה זו איננה ההכנסה היחידה המפורטת בדפי הח-ן של התובע. שכן, ביום 6.8.2026 הופקד לחשבונו סך של 36,951 ₪ נוכח החזר מס הכנסה; ובימים 4.5.2026 ו-11.6.2026 בוצעו העברות לחשבונו בסך של 20,000 ₪ ו-15,000 ₪ בהתאמה מ-"העברה משירותי בורסה והשקעות", שלא הובררו, הגם שצוין בתצהיר כי לתובע "חשבון ירושה". במסגרת ההחלטה מיום 15.9.2026 נדרש התובע, בין היתר, להבהיר מהו אותו "חשבון ירושה" שצוין בתצהירו. בהתאם, התובע ציין כי מדובר בחשבון "שבו מוחזקת יתרת כספים שמקורה בחלקו של התובע בתמורת מכירת נכס שהיה בבעלות אמו המנוחה" וכי לכתחילה חלקו ממכירת הנכס דלעיל היה בסך של כ-450,000 ₪, ואולם כעת נותר בחשבון האמור סך של 11,156 ₪ בלבד. התובע צירף דף תנועות בחשבון זה (לתקופה שבין 31.12.2025 ועד 16.9.2026) המעיד על הסכומים הנטענים. הנה כי כן, בתקופה שעובר להגשת התביעה הועברו לחשבונו של התובע סכומים בני עשרות אלפי שקלים, באופן שיש בו להציב משוכה בפני בקשה מעין זו, אשר כזכור יש להיעתר לה "במקרים חריגים בלבד". יתר על כן, בחשבון הירושה של התובע ישנה יתרת זכות של מעל 11,000 ₪ כאמור לעיל, המאפשרת את תשלום האגרה כבר עתה. נוסף על כך, התובע מסתייע בייצוג משפטי אולם לא פירט במסגרת תצהירו כיצד הוא נושא בעלות ייצוג זה, חרף חובתו לפרט את מלוא הכנסותיו. לעניין זה כבר נפסק, כי "לא הובהר גם כיצד עולה בידיהם של המבקשים לממן את ייצוגם המשפטי. לכאורה, עליהם לממן את העירבון מאותו מקור באמצעותו הם מממנים את עלויות הייצוג שלהם עצמם. במצב דברים זה, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה לפטור את המבקשים מאגרה וערבון" (רע"א 8327/08 אהרון לוי נ' פרזון אגודה חקלאית (30.11.2008), בעמ' 2). זאת ועוד, "על המבקש פטור מאגרה להתייחס בבקשתו לשאלה, האם נעשה ניסיון ליטול הלוואה מהבנק או ממקור אחר - וככל שנעשה ניסיון כאמור, מה היו תוצאותיו" (ס"ע (אזורי ת"א) 28124-09-16 יעקב טלר - מוקד אמון בע"מ (28.1.2017), בפסקה 7 והמקורות שם). גם פרטים בדבר ניסיונות מסוג זה [ככל שנעשו] לא מסר התובע והדבר נזקף לחובתו. בהקשר זה יוער, כי התובע יכול היה אף לפנות לעזרת "ידידים ו/או בני משפחה" לצורך קבלת סיוע, אך גם פרטים אלו חסרים בתצהירו (השוו: סע"ש (אזורי ת"א) 29128-04-13 חאלד מוראד גואברה - כפר חוגלה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (21.8.2013), בפסקה 17). ודוק, הדברים מתחדדים נוכח העובדה שבחשבונו העיקרי של התובע, המנוהל בבנק דיסקונט, ישנה מסגרת אשראי בסך 67,000 ₪, כך שניתן להניח כי לו היה מבקש התובע הלוואה לצורך תשלום האגרה על חשבון מסגרת אשראי זו, היא הייתה ניתנת לו. התובע אמנם טען בתצהירו כי "מסגרת זו שימשה ומשמשת לכיסוי צרכים בסיסיים, התחייבויות והוצאות שוטפות" כך שהוא אינו יכול לממן באמצעותה את תשלום האגרה, אלא שהדברים לכל הפחות מעלים קושי נוכח העובדה שחשבון זה (בו מסגרת האשראי האמורה) נמצא ביתרת זכות כפי שפורט. הנה כי כן, התובע לא הצליח להוכיח היעדר מוחלט של יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה ומשכך הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין ועל מנת להקל על התובע; בשים לב לחשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה "זכות יסוד חוקתית על חוקית" (רע"א 3899/04 מדינת ישראל נ' שמואל אבן זוהר, פ"ד סא(1) 301, 321 (2006) והאסמכתאות שם); ובהתאם לסמכותי שלפי תקנה 12(ו) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח - 2008, תשלום האגרה ייעשה ב-10 תשלומים חודשיים, שווים עוקבים ורצופים. הראשון עד יום 10.10.2026 והבאים ב-10 לכל חודש שלאחר מכן. מזכירות בית הדין תשלח לתובע שוברים מתאימים על פי האמור.