תע"א 65055-05-25 תע"א 65055-05-25

לפנינו בקשה מטעם הנתבעת (להלן- הלאומית) מיום 14.9.2026 לסילוק התביעה כנגדה על הסף (להלן- בקשת הסילוק). שני ראשים לתביעה. הראשון – הכרזה על בטלות חברותם של התובעים אצל הלאומית (רישא לתביעה; סע' 22 ו-23 לכתב התביעה); השני – כי אם יתקיים משא ומתן בין הלאומית לבין חברת טביב- איכות לסביבה בע"מ (להלן- החברה), הרי שהראשונה אינה רשאית לכלול את התובעים במסגרת המשא ומתן כחבריה וכחלק מאותו שליש (ראו: סעיף 3 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957)(סע' 23 לכתב התביעה). זאת לשיטת התובעים מאחר ש"אינם מעוניינים כי המשיבה תהא ארגון העובדים המנהל את המשא ומתן הקיבוצי בשמם והם אינם סומכים על ארגון העובדים ו/או ועד העובדים" (סע' 19 לכתב התביעה). רקע כללי 1. בין הלאומית לבין החברה התנהל הליך בסכסוך קיבוצי (ס"ק 61239-02-25, ס"ק 5613-02-25; מותב בראשות השופט אלעד שביון (להלן- ההליך הקיבוצי)). במסגרת סעיף 10.7 לבקשת הצד אשר הגישה הלאומית כנגד החברה נתבקש סעד, שלפיו "כל הטפסים הנחזים כטופסי ביטול לכאורה, משוללי כל תוקף משפטי וכי לא יהא ניתן לעשות בהם שימוש לא לשם הלכת צלפ ולא לשם בחינת היציגות" (עוד לעניין זה ראו סע' 7 לבקשת התובעים מיום 5.6.2025 וסע' 3 לבקשות התובעים מיום 11.6.2025 לצרף ייפויי כוח ותובעים נוספים; רישא וסע' 3 לבקשת העיכוב והסילוק). 2. בין לבין פנתה החברה לבית הדין בהליך הקיבוצי בבקשה לעכבו מן הטעם כי הוגשה התובענה בהליך שבכותרת, אך ביום 28.5.2025 זו נדחתה על ידי השופט שביון (ראו סע' 22 לפסק הדין; סע' 2 להחלטת העיכוב). 3. ביום 18.6.2026 הגישה הלאומית בקשה לסילוק התביעה על הסף; ולחילופין לעיכוב ההליך שבכותרת. 4. ביום 22.7.2026 נעתר בית הדין לבקשה בחלקה (להלן- החלטת העיכוב), במסגרתה נקבע בין היתר, כדלקמן: "הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, במובן זה כי יש לעכב את ההליך שבכותרת עד להכרעה בהליך הקיבוצי. לנוכח האמור, אין מקום להכריע בעת הזו בבקשה לסילוק על הסף, ובכלל זה בטענת כבדת משקל של הנתבעת, אליה אדרש למעלה מהנדרש, בתמצית, בהמשך. אין מחלוקת בין הצדדים כי גם סוגיית טפסי ביטול החברות של התובעים עומדת לבחינת בית הדין במסגרת ההליך הקיבוצי. לפיכך, קשה להלום מצב, בו תערך בחינה, בעת הזו, בהליך שבכותרת, וליתר דיוק כי תוכרע השאלה, האם יש להכריז על בטלות חברותם של התובעים, אם לאו. שכן ההליך הקיבוצי קשור בטבורו להליך זה, במובן זה כי על בית הדין להכריע בסוגיית טפסי ביטול החברות, וליתר דיוק, האם לחברה ו/או למי מטעמה היה 'יד ורגל' בטפסי הביטול, קרי, האם, "ביטולי חברות בארגון, ככל שהיו כאלו, לא נבעו מלחץ או השפעה אסורים מטעמו...(עניין צ.ל.פ)". 5. ביום 6.9.2026 ניתן פסק דין מקיף ומנומק בהליך הקיבוצי (להלן- פסק דין), במסגרתו נקבע, בין היתר, כדלקמן: "55...השתתפותו של מר רום, היועץ של החברה לענייני התארגנות, בניסוח מסמך שהועבר לעובדי החברה ואשר מציין בפני העובדים שלא צריך את ההסתדרות ואפשר גם לבטל את טפסי ההצטרפות (בהדגשה), הינו חמור ביותר ומעיד על הלך הרוח בהנהלת המשיבה ועל ניסיונה לסכל את ההתארגנות. 65. בהתחשב בהתנהלותו של מר רום, בעדותם של מר ארז ומר חאג'וואי על קיום השיחות ולנוכח הימנעות המשיבה מהעדת העדים הרלבנטיים (מר חמד ולכל הפחות מר גיליק), שוכנענו, כי המשיבה ונציגיה התערבו ופעלו להחתמת עובדי החברה על טפסי ביטול ההצטרפות למבקשת. 66. מעבר לנדרש נציין, כי מעיון בהודעות הביטול שצורפו כנספח 27ב' לבקשה השנייה עולה, כי הן נחתמו בחודש 1/25 בסמוך למועד הכרזת היציגות וההכרה ביציגות. לנוכח האמור בסעיף 58 לפס"ד דפוס עמנואל, אין בהודעות אלו כדי לפגוע ביציגות המבקשת במועד הקובע ולו מן הטעם שהודעות אלו התקבלו בתוך תקופת היציבות הארגונית. מעבר לאמור ספק בעינינו אם ההודעות ניתנו "מתוך בחירה חופשית, בהסכמה ומדעת, ללא לחץ, כפייה או השפעה בלתי הוגנת". אנו סבורים, כי הודעות הביטול נערכו לכל הפחות בעידוד נציגי ההנהלה ועל כן אין להן תוקף משפטי. 67.לגבי טענת המבקשת, כי הטפסים לא נחתמו בהתאם לנהליה, הרי שלא ניתן להתייחס לאמור בהתחשב בכך שלא הובאו ראיות בנדון. 83ב(5). מעבר לאמור...מדובר בפעולה אקטיבית של יועץ החברה שהשתתף בפגישת ההיכרות ומלווה את המשיבה בהתנהלותה עם המבקשת. התנהלות כאמור פוגעת באופן חמור ובוטה בהתארגנות. מדובר בהפרה חמורה בגינה אנו סבורים שהתקרה המרבית לפיצוי הינה ברף הגבוה שנקבע בחוק. 86(5). כמפורט לעיל, ההודעות הנחזות להיות טפסי ביטול, משוללות תוקף משפטי ולא ניתן יהיה לעשות בהן שימוש לשם בחינת היציגות". עוד לעניין זה ראו סעיפים 62 – 64 לפסק הדין. 6. ביום 14.9.2026 הוגשה בקשת הסילוק, ביום 5.10.2026 הוגשה תגובת התובעים ושלשום (12.10.2026) הוגשה תשובת הלאומית. מכאן הכרעתנו. לוז טענות הצדדים 7. לטענת הלאומית, פסק הדין בהליך הקיבוצי הכריע באופן מפורש בשאלת טפסי הביטול ומעורבות המעסיקה, תוך שהעניק ללאומית 'הגנת ינוקא', קרי תקופת יציבות ארגונית בת שישה חודשים ממועד פרסום פסק הדין. אין מקום כי בית דין בהליך שבכותרת ישב כערכאת ערעור על פסק הדין. עוד טוענת הלאומית כי פסק הדין כולל ממצאים עובדתיים לגבי התובעים מר בן דוד, מר צדוק ומר קאווליו, כאשר התובעים לא ביקשו להצטרף להליך הקיבוצי או להתייצב בו. בנוסף טוענת הלאומית כי משהוכרעה השאלה אין עוד תוחלת לתובענה, שכן הסעד הראשון התייתר והוכרע, התובעים נעדרי מעמד בהיבט הקיבוצי, לא ניתן במשך שישה חודשים להעלות טענות כנגד יציגותה וההליך שבכותרת הוא חלק ממסכת הפגיעה בהתארגנות. כמו כן טוענת הלאומית כי הממד האישי הוא בדיוק המבחן שבית הדין בהליך הקיבוצי החיל על הטפסים, כך שגם אם יוכח כל הנטען בתובענה, לא ניתן לתת את הסעדים המבוקשים בה ודי בכך כדי לסלקה. עוד נטען כי האינטרס שהתובעים מבקשים לברר עתה, קרי כי יינתן תוקף לטפסים הוא בדיוק האינטרס שהחברה ייצגה אשר נדחה בפסק הדין. בנסיבות אלה גם לפי דיני ההשתק, מעשה בית דין עשוי לחול על מי שלא היה צד פורמלי להליך, מקום שקיימת קרבה משפטית כבענייננו. בזיקה לכך טוענת הלאומית כי הלכת שיינפלד אינה רלוונטית במקרה זה, שכן היא אינה מבקשת כי בית הדין יאמץ את הקביעות העובדתית, אלא כי בית הדין יסתמך על הצו האופרטיבי שנתן בית הדין בהליך הקיבוצי המופנה אל הטפסים עצמם. לבסוף נטען כי לנוכח דרך הילוכם של התובעים יש לחייבם בהוצאות משפט, זאת הן בשל שהתובענה הוגשה שלושה חודשים לאחר הגשת בקשת הצד בהליך הקיבוצי, הן מאחר שהיא נאלצה להגיש את בקשת הסילוק והן לנוכח הממצאים שנקבעו בפסק הדין בהליך הקיבוצי. 8. לטענת התובעים, עניינו של ההליך שבכותרת הוא בבקשת התובעים למתן פסק דין הצהרתי, שלפיו חברותם בלאומית בטלה, ככל שהיתה תקפה. ואולם, פסק הדין שניתן עניינו במערכת היחסים הקיבוצית בין הלאומית לבין המעסיקה, כאשר התובעים לא היו צד להליך, לא מסרו בו עדויות ולא נחקרו באופן פרטני ביחס לרצונם האישי ולנסיבות נושא החלטתם לבטל את החברות. עוד טוענים התובעים כי בקשת הסילוק מבצעת 'קפיצת דרך' דיונית ומהותית גם יחד, שעה שהיא מייחסת לפסק הדין שניתן בהליך אחר ושונה בטיבו ובבעלי דינו, תוצאה מרחיקת לכת של חסימת תביעתם האישית של העובדים בלא בירור עובדתי. בכך מבקשת הלאומית לעקוף את הצורך להוכיח ביחס לכל אחד מן העובדים מה היו נסיבות החתימה, מה היה רצונו הסובייקטיבי, האם נמסרה הודעת ביטול כדין והאם אכן נפל פגם היורד לשורש תוקפה של הודעת הביטול. הממצאים שנקבעו בהליך הקיבוצי אינן יכולות להוות במקרה דנא השתק לתובעים, שכן אין זהות בין הצדדים, אין זהות מלאה בין הפלוגתאות ולא התקיים בירור אינדיבידואלי; כאשר הלאומית התנגדה כי התובעים יטלו חלק בהליך הקיבוצי ועת ממילא מעמדו של פסק דין של מותב אחר כמוהו כעדות מפי השמועה. לבסוף טוענים התובעים כי קיימת הבחנה מתחייבת בין הממד הקיבוצי של חופש ההתארגנות לבין הממד האישי, קרי האוטונומיה של כל אדם להחליט האם להיות חבר בארגון עובדים, האם להוסיף ולהיוותר חבר בו והאם לחדול מחברותו. גם אם בהליך הקיבוצי נדונו שיקולים מערכתיים הנוגעים ליציבות יחסי העבודה הקיבוציים, אין בכך כדי לאיין את הזכות האישית, שהיא זכות יסוד בעלת אופי חוקתי ערכי, לבחור האם להשתייך לארגון עובדים אם לאו. בהתייחס לשאלת הוצאות טענו התובעים כי מאחר שהם פנו לבית הדין על מנת לממש זכות יסוד ולבקש בחינה שיפוטית של מעמדו האישי, אין הצדקה להציג את עצם הפנייה לערכות כהתנהלות פסולה המצדיקה סנקציה דיונית. דיון והכרעה 9. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו בכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין בקשת הסילוק להתקבל. הערה מקדימה 10. אין מחלוקת של ממש בין הצדדים, כי אכן קיימת אבחנה בין השיקולים המערכתיים הנוגעים למישור הקיבוצי שעניינו ביחסים שבין הלאומית לבין החברה לבין הזכות האישית המצויה במישור האינדיבידואלי, קרי בין התובעים לבין הלאומית. מדובר במישורים בעלי נפקות שונה. 11. בזיקה לכך אף לא ניתן לנתק בין שני ראשי התביעה. הראש הראשון - עניינו בסעד הצהרתי שלפיו יוצהר על בטלות חברותם של התובעים בלאומית; והראש השני - עניינו בסעד אופרטיבי כי אם יתקיים משא ומתן בין הלאומית לבין החברה הרי שהתובעים לא יכללו במסגרת המשא ומתן כחברי הלאומית וכחלק מאותו שליש. 12. בהתאם להלכה הפסוקה, "כל אימת שבית משפט מקנה סעד אופרטיבי לבעל דין- חבויה בהקניה זו גם ההצהרה על זכותו לאותו הסעד, ואולם קיומו של רכיב הצהרתי זה איננו משפיע על אופיו האופרטיבי" (רע"א 7551/00 יהויכין פוקס נ' אלברט קצנלבוגן (24.9.2011); וכי "אין זה ראוי להתיר לבעל דין לנהל תביעה לקבלת סעד הצהרתי כאשר בידו לעתור לקבלת סעד אופרטיבי בדמות צו עשה, צו לא תעשה, או פסק דין אשר מחייב את יריבו בתשלום סכום כסף (ראו ע"א 4076/00 נצחון צפורה בראשון בע"מ נ' מירם זמברובסקי בע"מ, פ"ד נו(3) 41, פסקה 8 (2002); וכן זוסמן, בעמ' 562-563)" (ע"א 5400/18 דוד מיר נ' יעקב מירון עו"ד (28.1.2019)(להלן- עניין מיר). הממד הקיבוצי 13. כידוע, ככל שעולה מן המארג הראייתי כי "הופעל לחץ כאמור או הוכחה מעורבות של המעסיק בכך - לא יינתן תוקף לביטולי חברות אלה, והיציגות תיוותר על כנה (עניין הורן את ליבוביץ')" (עס"ק (ארצי) 51407-07-15 כוח לעובדים- ארגון עובדים דמוקרטי- צ.ל.פ תעשיות בע"מ (7.10.2016). 14. ודוק, בפסק הדין נקבע במפורש כי "המשיבה (החברה- ד.י.) ונציגיה התערבו ופעלו להחתמת עובדי החברה על טפסי ביטול ההצטרפות למבקשת"; כי "הודעות הביטול נערכו לכל הפחות בעידוד נציגי ההנהלה ועל כן אין להן תוקף משפטי"; וכי ההודעות הנחזות להיות טפסי ביטול, משוללות תוקף משפטי ולא ניתן יהיה לעשות בהן שימוש לשם בחינת היציגות". 15. מדובר אפוא בהכרעה ברורה בפסק הדין אשר בעטיה ניתנה 'הגנת ינוקא' ללאומית עד ליום 6.3.2027, תוך שנקבע כי החברה ומנהליה לא יפעלו לסיכול ההתארגנות, ובכלל זה פנייה לעובדי החברה במישרין ו/או בעקיפין בכל עניין הקשור להתארגנות. 16. ברם, התובעים טוענים מנגד כי הם לא היו צד להליך הקיבוצי, כי הם לא מושתקים לטעון לגבי הממצאים העובדתיים וההכרעה שנקבעו במסגרת פסק הדין וכי פסק הדין כמוהו כעדות מפי השמועה. דין טענות התובעים להידחות. 17. ראשית, כידוע, עקרון הייצוג הוא "עיקרון חיוני, קוגנטי ומקודש במשפט העבודה הקיבוצי...עיקרון זה חשוב לביסוס הוודאות ביחסי העבודה הקיבוציים במקום העבודה. ואולם, לא פעם קבוצות עובדים אינן מסכימות למהלכי משא ומתן או מתנגדות להסכם הקיבוצי כפי שנתגבש ונחתם אל מול הארגון היציג, ומבקשות לפעול בדרכים בלתי לגיטימיות" ("שביתה בתחפושת- על עקרון הייצוג במשפט העבודה הקיבוצי", דורון יפת, שורשים במשפט (דינה זילבר עורכת, 2020). חשיבות העיקרון טמונה בעובדה כי "התארגנות עובדים המוכרת כארגון עובדים יציג מקבלת מעמד וכוח בעניינים הקבועים בחוק, לא רק כלפי מי שחבר באותה התארגנות, אלא גם כלפי מי שאינו חבר בה. בכוחו של ארגון עובדים יציג לא רק לזכות את מי שאינו חבר בו, אלא גם לחייבו" (עס"ק (ארצי) 6298-03-25 הסתדרות העובדים הכללית החדשה- ארגון עובדי הפיתוח השיווק בנוקיה (10.6.2025). 18. ואכן, מתן סעד שעניינו יציגות לצורך ניהול משא ומתן או חתימה על הסכם קיבוצי יכול להינתן לכאורה במסגרת הליך קיבוצי בלבד, "שהצדדים 'הרשמיים' לו נקבעו בדין, ברשימה סגורה" (בג"ץ 6915/21 חזיזה ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה (25.10.2021); בר"ע (ארצי) 14587-09-21 אביב חזיזה- גיל קאר מערכות (98) בע"מ (5.10.2021). 19. דא עקא, כי התובעים בענייננו אינם נמנים על הצדדים הרשמיים שנקבעו בדין היכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי; ובסוגיית נפקות הודעות ביטול הטפסים ומספר החברים, הרי שהיריבות היא בין ארגון העובדים לבין המעסיק בלבד. לפיכך ובשים לב לקביעות בפסק הדין, מאליו יובן כי התובעים אינם יכולים ואף אינם זכאים לקבל את הסעד המבוקש בראש השני של התובענה. 20. זאת ועוד. אין לקבל את הדרך אשר ביקשו הצדדים לילך בה. שכן קבלת תביעת התובעים בפן הדיוני – קרי אפשרות לנהל הליך משפטי דה נובו לאחר הכרעה בהליך קיבוצי או במקביל אליו (דרך שכבר נדחתה בהחלטת העיכוב) או לאחריו, קרי חיוב זימון כל אחד ואחד מהתובעים או חלקם למתן עדות יביא לכך כי ההליך הקיבוצי יאבד מיעילותו ותכליתו. 21. שנית, עניינו של ההליך הקיבוצי אשר בא על סיומו כאמור אינו בבקשת צד למיצוי זכויות הוראות נורמטיביות, קרי בקשה שעניינה בזכויות של פרטים קונקרטיים, אלא בבקשת צד בהליך קיבוצי שביקשה להפסיק פגיעה בהתארגנות, בין היתר, אגב דיון בביטול טפסי הצטרפות ללאומית. 22. אנו ערים לכך כי "ניהול ההליך קיבוצי בקשר לזכויות העובד או העובדים מבלי לצרפם עלול להביא לתוצאה שבה לא רק שההכרעה נעשתה מבלי שהובאו טענותיהם וראיותיהם, אלא הנפסק עשוי לחייב אותם כמעשה בית דין" (עסק (ארצי) 65285-08-25 הסתדרות העובדים הכללית החדשה- מודיעין אזרחי בע"מ (4.10.2026) וההפניות שם, בין היתר לפסקי הדין בעניין שקולניק ו-אוזר במסגרתם נתבררו זכויות נורמטיביות מכוח הסכם הקיבוצי). שכן, "בהתאם לפסיקה, פסקי דין בהליכים הקיבוציים מחייבים את המערער (ואת כלל הכבאים המבצעיים) בכל הנוגע לעניינים שהוכרעו בהם...השאלה אם ההכרעה בהליכים הקיבוציים מהווה חסם לטענה או לסעד מסוים צריכה להיות מוכרעת במסגרת ההליך הפרטני. ניתן להניח, נוכח האמור בהשלמת הטיעון, כי המערער (שהגיש בקשה לסעד זמני האוסר על ניודו או העברתו לתפקיד אחר ולפגוע בשכר עד להכרעה בהליך העיקרי –ד.י.) לא יעלה טענות ולא יעתור לסעדים שכבר הוכרעו במסגרת ההליכים הקיבוציים. מכל מקום, ככל שתהיה מחלוקת בין הצדדים, יכריע בה בית הדין במסגרת ההליך הפרטני שיוגש" (ברע (ארצי) 59699-12-21 יוחאי שטרי – מדינת ישראל (1.2.2022). 23. אם כך נפסק עת היה מדובר במקרים בהם נתבררו בהליכים קיבוציים זכויות נורמטיביות מכוח הסכם קיבוצי או אפילו הוראות מעורבות אשר השפיעו על זכויות של פרטים, הרי שקשה להלום מצב כי בשים לב לסוגיה המבוררת אשר הוכרעה באופן ברור ומוחלט בפסק הדין, בית הדין יידרש שוב להודעות בדבר טפסי הביטול, לאחר הכרעה ברורה של בית הדין בהליך הקיבוצי אשר כל כולו טובל בזכויותיו של ארגון העובדים אשר מבחינה רעיונית קרוב יותר במהותו לזכויות אובליגטוריות מאשר לזכויות נורמטיביות של הפרט. 24. לנוכח כללם של דברים התביעה בראש השני נדחית. הממד האישי 25. כידוע, עקרון הוולונטריות הן בהצטרפות עובד לארגון עובדים והן בעזיבתו הוא יסוד מוסד בתחום משפט העבודה הקיבוצי, שכן "אחד מסימני ההיכר של ארגון עובדים כפי שנקבע בהלכה הפסוקה הוא חברות רצונית וחופשית של העובדים בארגון" (בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא(2) 63 (19997); סב"א (ארצי) 32690-10-10 הסתדרות העובדים הכללית החדשה האגף להתאגדות עובדים – כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי (20.1.2011). ברם, "הממד האישי של חופש ההתארגנות אמנם מאפשר להם לבטל את חברותם בארגון העובדים בכל עת כל עוד שהחלטתו של כל אחד מהם נעשית "מרצונו החופשי, בהסכמה ומדעת, ובהעדר טענות של לחץ, כפייה או השפעה בלתי הוגנת" (סב"א (ארצי) 31575-02-13 הסתדרות העובדים הלאומית – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (9.9.2013), אך בד בבד נקבע כי עליהם לממש את זכותם לכך בתום לב ותוך הבנה כי תנודתיות בחברות בארגון העובדים מערערת את הוודאות והיציבות במקום העבודה. משכך, מצופה מהעובדים שלא ישנו את דעתם חדשות לבקרים ללא סיבה של ממש. (עוד לעניין הפן האישי של זכות ההתארגנות ראה סב"א (ארצי) 58992-12-18 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (19.6.2019). 26. לנוכח הסעד האופרטיבי שנדחה כאמור במישור הקיבוצי, אין מקום להידרש בנסיבות העניין לסעד הצהרתי במישור האישי, שכן ניבט מהתובענה כי מגמת פניהם של התובעים הוא בסופו של דבר אי שימוש בקולותיהם לספירת השליש (בשינויים המחויבים ראו חוות דעתה של השופטת דפנה ברק ארז בעניין מיר). 27. ואולם וזה העיקר, במכתב הלאומית מיום 20.5.2025 (צורף כנספח ג' לתביעה) אשר שלחה באת כוחה של הלאומית לבא כוחם של התובעים חמישה ימים עובר להגשת התובענה שבפנינו, נכתב כדלקמן: "10. מבלי לפגוע באמור לעיל, יובהר כבר עתה כי סוגיית החברות האישית (להבדיל מהחברות בפן הקיבוצי) לא נבחנה ולא נבחנת בשלב זה וממילא מרשתנו לא כפתה על אף עובד את חברותו בפן האישי ואף לא גבתה ולא תגבה דמי חבר ו/או דמי טיפול ארגוני עד לחתימה על הסכם קיבוצי מיטיב לעובדים". 28. בשים לב להלכה הפסוקה שלא ניתן לכפות חברות בפן האישי כאמור, כמו גם הודעתה המפורשת של הלאומית במכתבה כאמור, הרי שהדיון במקרה דנא הוא דיון תיאורטי שאין לקיימו. שכן הלאומית הודיעה כי בפן האישי היא לא תכפה חברות על מי מהעובדים- התובעים ואף לא יגבה מהם דמי חבר ו/או דמי טיפול עד לחתימה על הסכם קיבוצי (אשר טרם נחתם). חזקה על הלאומית כי תפעל לגבי כל אחד מהתובעים בהליך זה בדיוק כפי הודעתה כאמור. 29. לנוכח כללם של דברים, התביעה בפן האישי מצתה את עצמה, שכן הודעת התובעים אשר הגישו ייפויי כוח לתיק וביקשו הצהרה על ביטול חברותם, קיבלו מענה, כבר עובר להגשת התובענה כבר בחודש מאי 2025. לפיכך, התובענה בראש הראשון נמחקת. 30. אשר על כן, בקשת הסילוק מתקבלת. 31. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.