פרטי ההליך
לפני
כבוד השופט צבי פורר
מאשימה
מדינת ישראל
נגד
נאשמים
שמעון חן
העתק החלטה
מפרוטוקול שניתנה בבית משפט מיום 11 אוקטובר 2026, ל' תשרי תשפ"ז גזר דין כללי הנאשם הורשע ביום 25.1.2026 על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348 (ג) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"). הסדר הטיעון הוצג רק לאחר שנשמעה עדות המתלוננת ביום 8.6.2025. במסגרת ההסדר נשלח הנאשם לקבלת תסקיר כאשר הוסכם מראש שיופקד פיצוי בסך 10,000 ₪. כתב האישום המתוקן על פי כתב האישום המתוקן, מ.א, ילידת 1978 היא עובדת זרה (להלן: "המתלוננת"), אשר טיפלה בחמותו הקשישה של הנאשם, ילידת 1934 (להלן: "הקשישה") והתגוררה יחד עמה ברחוב יורדי הסירה 1 בעיר אשדוד (להלן: "הבית") החל מיום 27.8.2024 ועד ליום 26.9.2024. למתלוננת הוקצה חדר שינה משלה בתוך הבית. בתאריך 26.9.2024 בין השעות 14:00 – 16:00, הגיע הנאשם לבית על מנת לתקן את התנור במטבח ולתת למתלוננת מערוך. הקשישה ישבה בסלון והמתלוננת ישנה בחדרה. הנאשם נכנס לחדרה של המתלוננת והביט בה כשהיא ישנה. המתלוננת קמה בבהלה מהמיטה, שאלה לפשר מעשיו והתקדמה לדלת החדר. הנאשם סימן לה להיות בשקט בכך ששם את אצבעו על פיו. בהמשך לאמור, דחף הנאשם את המתלוננת אל המיטה ונשכב עליה. הנאשם הרים את חולצתה, נישק אותה בפיה וניסה להוריד את מכנסיה ותחתוניה, המתלוננת צעקה "מרים" והנאשם אמר לה לשתוק וסתם את פיה עם ידו. המתלוננת אמרה לנאשם שאין לה חמצן, אז הוריד הנאשם את ידו מפיה ועזב את הבית. בשל מעשיו של הנאשם המתלוננת השתמשה במשאף בשל קשיי נשימה. תסקירי נפגעת עבירה מ', נפגעת העבירה, בת 47, ילידת אוזבקיסטן, השנייה מבין שלושה אחים. אביה נהרג בתאונת דרכים לפני 27 שנים. המתלוננת נישאה בגיל צעיר, יש לה 4 בנים, בעלה אף הוא נהרג בתאונת דרכים לפני 25 שנים ומאז נותרה אלמנה, עם מצוקה כלכלית, ונאלצה לעבוד בטורקיה, בעוד אמה סייעה לה בגידול ילדיה באוזבקיסטן. לעניין העבירה מושא האישום מסרה המתלוננת כי הלכה לנוח בחדרה בצהריים והבחינה בנאשם העומד בחדרה, בבהלה היא שאלה אותו מה הוא עושה בחדרה, הוא התקרב, הפיל אותה על המיטה, ותיארה כי חוותה את האירוע כמבעית ומסכן חיים וכאשר ניסתה לקרוא לעזרה הוא סתם את פיה כך שהתקשתה לנשום. עוד ציינה כי הוא ניסה להוריד את תחתוניה ואז היא הצליחה להסיט את ידו מפניה ואמרה לו כי היא עומדת למות. לאחר המקרה התקשרה לבני משפחתה ולחברת ההעסקה וביקשה את עזרתם. הפגיעה ערערה אצל המתלוננת את תחושת הבטחון הבסיסית שלה, היא חשה בסכנת מוות וזאת לצד חוויות קשות של השפלה וביזוי. לאחר הפגיעה הייתה מצויה במצב נפשי קשה ותחושת איום מתמדת, התקשתה לצאת מהבית והסתגרה בבית חברתה במשך ימים רבים. המתלוננת אף סבלה מתסמינים האופייניים למצבים פוסט-טראומטיים לרבות סיוטי לילה, פחדים, קשיי שינה וחוסר תאבון. עוד הוסיפה כי בעקבות המקרה עזבה את מקום עבודתה והופסק התשלום עבורה לקופת החולים. גם מעמדה החוקי בישראל נמצא במצב בירוקרטי סבוך. תסקירי שירות המבחן מעיון בתסקיר שהוגש ביום 30.6.2026, עולה כי הנאשם כבן 67, אב ל – 4 ילדים, לאחרונה התגרש בפעם השנייה על רקע נסיבות מעצרו. עוד עולה כי משפחת מוצאו מנתה זוג הורים ו- 12 ילדים, כאשר הנאשם שמיני בסדר הלידה, הוריו נפטרו לפני שנים רבות. הנאשם מסר כי גדל במשפחה דלת אמצעים ובשכונת מצוקה, היה חשוף לסמים ופשיעה, שני אחיו התמודדו עם התמכרות לסמים ונפטרו. עוד עולה כי הנאשם בוגר 12 שנות לימוד ובגרות מלאה, למד בפנימייה צבאית, התגייס לשירות צבאי בתפקיד טכנאי מטוסים. שירות המבחן הפנה לכך שהנאשם הכיר בביצוע העבירה, סבר כי המתלוננת מעוניינת בו, וציין כי התנהגות זו אינה אופיינית לו והביע צער וחרטה על מעשיו. בתסקיר צוין כי הנאשם שולב בטיפול במרכז לשיקום מונע "פסגה" בטיפול פרטני וקבוצתי, הנאשם הגיע בקביעות לפגישות ושיתף פעולה. שירות המבחן ציין כי הנאשם תאר חוויה של פגיעה מינית בילדותו על ידי אחיו, וכן התרשם כי הנאשם בעל יכולת שיח ותקשורת טובות ולאור השתלבותו בטיפול שירות המבחן המליץ על הטלת עונש מאסר שיבוצע בדרך של עבודות שירות וכן פיצוי משמעותי לנפגעת העבירה. הערכת מסוכנות מינית מדו"ח הערכת מסוכנות המינית שהוגש ביום 15.6.2026 עולה כי הנאשם פגע בקורבן מוכרת שאינה בת משפחה. נמצא כי לנאשם עיוותי חשיבה בולטים הכוללים מזעור מחומרת מעשיו, וקושי להכיר בנזקים שגרם לה. כמו כן, הנאשם בעל תובנה חלקית בלבד למניעים שהובילו לביצוע העבירה, מתכחש לקיומה של מסוכנות מינית עתידית ואינו מודע למכלול מצבי הסיכון. בנוסף, קיים אצלו קושי בוויסות דחפים מיניים תחת גורמי דחק, כאשר ברקע עומדות השלכות פגיעה מינית שעבר בילדותו במשפחה מצד אחיו, אשר לא עובדו מעולם. שילובם של הגורמים הסטטיים, הדינמיים וההתרשמות הקלינית מצביעים על כך שרמת המסוכנות המינית של הנאשם היא נמוכה - בינונית. עמדת המאשימה לעונש המאשימה עמדה על הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, הכוללים את כבוד האדם, שמירה על שלמות גופה וכבודה של המתלוננת, האוטונומיה האישית ופרטיותה, זכותה של המתלוננת לשלווה ובטחון, ושמירה על שלום הציבור מפני חשיפה למעשים מיניים שלא מרצון. המאשימה הדגישה כי הנאשם פגע באופן משמעותי בערכים המוגנים עת ביצע את העבירה מול המתלוננת, ללא הסכמתה, בעת ששניהם לבד בתוך חדרה הפרטי בבית שמתגוררת בו, כאשר ידוע שהמתלוננת מטפלת בחמותו. המאשימה פירטה את נסיבות ביצוע העבירה, ובהן תכנון מקדים של המעשה המגונה תוך כניסה למרחב מגוריה של המתלוננת וניצול העובדה שחמותו ישנה בסלון והמתלוננת ישנה בחדרה במצב פגיע. כמו כן, המאשימה עמדה על הנזק הנפשי החמור שנגרם למתלוננת, שמעמדה כמהגרת עבודה החריף, את השלכות הפגיעה עליה אשר הוביל לאובדן מקום עבודתה, הפסקת הביטוח הרפואי וערעור מעמדה החוקי בישראל. המאשימה התייחסה לתסקיר שירות המבחן מיום 30.06.2026, לפיו הנאשם מקבל אחריות חלקית בלבד על מעשיו, מציג עיוותי חשיבה ורציונליזציה להתנהגותו, אינו מודע למכלול מצבי הסיכון ומתכחש לקיומה של מסוכנות מינית עתידית. עוד צוין כי על פי הערכת המסוכנות, הנאשם נוטה למזער מחומרת מעשיו ולשלול חלק מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום המתוקן, וכי רמת מסוכנותו המינית הינה נמוכה -בינונית . בטיעוניה, הציגה המאשימה פסיקה מגוונת של בתי המשפט בעבירות דומות של מעשה מגונה כדי להצביע על מדיניות הענישה הנוהגת במקרים של ניצול יחסי כוחות, פגיעה במרחב האישי הפרטי וביצוע המעשים ללא הסכמה. על בסיס פסיקה זו וחומרת מעשיו של הנאשם, עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם שנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, המאשימה ציינה כי הנאשם הוא בן 67, אב לארבעה ילדים ונעדר עבר פלילי, אשר הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון ביום 25.01.2026. המאשימה אף ציינה כי במסגרת הסדר הטיעון הוסכם שהצדדים יעתרו במשותף להשית על הנאשם תשלום פיצוי למתלוננת בסך 10,000 ₪, אשר הופקד בטרם טיעוני הצדדים לעונש. בסופו של דבר ביקשה המאשימה מבית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל מרתיע בחלק העליון של השליש התחתון של המתחם, מאסר על תנאי ממושך ומרתיע, התחייבות עתידית להימנע מביצוע עבירות דומות, ופיצוי כספי משמעותי לנפגעת העבירה. טיעוני ההגנה ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן לאחר שמיעה חלקית של עדות המתלוננת, ומנע מהמתלוננת את הצורך להמשיך לעמוד על דוכן העדים ולהיות תחת חקירה קשה. עוד טען כי מדובר באירוע נקודתי אחד, קצר בזמן, ללא תכנון מוקדם וללא שקדם לו דפוס עברייני, אשר הסתיים מיד כשהמתלוננת ביקשה מהנאשם לצאת מהחדר והוא עזב את הבית. הסניגור ציין כי הנאשם הוא כבן 67, אב לארבעה וסב, נעדר עבר פלילי לחלוטין ומנהל אורח חיים נורמטיבי. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם גדל בנסיבות חיים קשות ביותר במשפחה בת 12 ילדים דלת אמצעים, היה חשוף לפשעים, סמים, אלימות של אביו האלכוהוליסט כלפי אמו, וכן נחשף בילדותו לאירוע מורכב שלא עיבד במשך עשרות שנים. למרות נקודת הפתיחה הקשה, הנאשם התגייס לפנימייה צבאית בגיל 15, שירת בצבא במשך 6 שנים בסדיר ובקבע, ועבד כ-30 שנה בחברת החשמל עד ליציאתו לגמלאות. ההגנה הפנתה להליך הטיפולי הייעודי בו משולב הנאשם מיום 25.12.2024 במרכז שיקום "פסגה", שם הוא משתף פעולה באופן מלא, מגיע בקביעות, ניכר כמשתתף אותנטי ומביע חרטה כנה וצער עמוק על מעשיו. שירות המבחן ציין כי הנאשם מקבל אחריות חלקית אך לצד זאת הביע חרטה וצער. בנוסף, הפנה ב"כ הנאשם לכך הנאשם שילם מחיר אישי כבד בעקבות האירוע, שכן במהלך התקופה הזו אשתו התגרשה ממנו והתא המשפחתי שלו פורק לחלוטין. לסיכום, ביקש הסניגור לקבוע מתחם ענישה שנע בין של"צ ועד 9 חודשי עבודות שירות, ולגזור על הנאשם עונש המצוי סביב הרף התחתון של המתחם ולכל היותר מספר חודשי עבודות שירות. דברי הנאשם הנאשם הביע חרטה עמוקה על מה שקרה, טען כי מדובר באירוע חד פעמי, מבין את החומרה של מעשיו , ואינו יודע מה קרה לו באותם רגעים. קביעת מתחם העונש ההולם הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם אין מחלוקת לעניין הערכים המוגנים בכל הקשור לעבירות מין, הפגיעה המשמעותית בקרבן העבירה, הפגיעה הפיסית והנפשית. בית המשפט העליון קרא לא אחת להחמרה בענישה בכל הקשור לעבירות המין. כך כב' השופטת א' פרוקצ'יה בע"פ 9994/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.8.2008): "הניצול המיני של הזולת בדרך של כפייה, או תוך אי התחשבות בהעדר הסכמה, הוא אחת התופעות הקשות והפוגעניות ביותר בביטחונו הגופני והנפשי של הפרט, ובשלום הציבור ככלל. הפגיעה המינית העבריינית פולשת לגופו ולנפשו של הקרבן, והורסת בו חלקה טובה. היא מבזה את עצמיותו, ופוגעת באינטימיות ובאוטונומיה המקודשת של גופו. היא משקפת את השתלטות החזק והברוטאלי על החלש וחסר האונים. היא מצריכה התערבות ממשית של מערכות החוק והמשפט כדי להגן על קרבנות עבריינות המין בפועל ובפוטנציה". מדיניות הענישה הנוהגת מתחמי הענישה בעבירה בה הורשע הנאשם מגוונים. לעיתים, כאשר מדובר במקרים קלים הרף התחתון עומד אף על מאסרים מותנים ובמקרים הקשים יותר ניתן למצוא עונשים העומדים אף על מספר שנות מאסר. להלן דוגמאות למדיניות הענישה הנוהגת בעבירת המעשה המגונה: ברע"פ 551/23 פלוני נ' מדינת ישראל (30.1.2023), בית משפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של מבקש שהורשע בעבירה אחת של מעשה מגונה, בגין החדרת ידו מתחת לתחתוני המתלוננת ונגיעה באיבר מינה ללא הסכמתה ולאחר התנגדותה לצורך גירוי מיני, הנאשם ניצל את האמון שנתנה בו המתלוננת בהפקדת גופה בידו לעיסוי מקצועי. בית משפט השלום (ת"פ 24559-07-18) קבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין 6 – 24 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי (ע"פ 30230-05-22) נדחה. ברע"פ 3723/20 פלוני נ' מ"י (22.6.20), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו. דובר בנאשם אשר המתלוננת (קטינה), שמרה על ילדיו בביתו, עד לשובו ולשוב רעייתו בשעת לילה מאוחרת. לאחר מכן, הסיע הנאשם את המתלוננת לביתה. במהלך הנסיעה, החל הנאשם לחבק את המתלוננת בכתפיה, נגע ברצועת חזייתה השמאלית, וליטף את חזה, מפשעתה וירכיה מעל לבגדיה. כאשר הגיעו סמוך לביתה, יצא הנאשם מהרכב, פתח את הדלת שבצדה של המתלוננת, ליטף אותה בראשה ונישק אותה במצחה. ביהמ"ש השלום (ת"פ 36849-08-16) קבע מתחם עונש הולם שנע בין 3–10 חודשי מאסר לריצוי בפועל וגזר על הנאשם, שלחובתו הרשעה אחת קודמת במעשה מגונה, 6 חודשים לריצוי בפועל. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי (ע"פ 8267-09-19) נדחה. בת"פ (אשקלון) 19963-12-21 מדינת ישראל נ' אלשאמי (22.9.24), גזר דין שניתן על ידי מותב זה. הנאשם הורשע בעבירה של מעשים מגונים לאחר ניהול הוכחות. המתלוננת נכנסה לחדר הרנטגן בו עבד הנאשם והתבקשה על ידו להוריד את חולצתה וחזייתה לצורך הצילום. המתלוננת הורידה את החזייה, נשכבה על המיטה, הנאשם אמר לה לעצום עיניים ואז הוא הרים מעט את חולצתה ונגע בגופה של המתלוננת במקומות בהם נחבלה וכן בחזה ובהמשך ירד עם ראשו לכיוון החזה של המתלוננת וזאת לשם גירוי או סיפוק מיני. נקבע מתחם בין 6-16 חודשי מאסר בפועל ונגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. בת"פ (שלום נתניה) 71361-03-23 מדינת ישראל נ' אלפסי (26.2.24), הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של מעשה מגונה, הנאשם ספר במקצועו. המתלוננת, קטינה, ילידת 2007 הגיעה למספרה שבבעלותו. הנאשם החמיא לה על יופיה, החל ללטף את בטנה מעל לחולצתה. לאחר מכן הוריד הנאשם את ידו לכיוון איבר מינה של המתלוננת, הרים את ידו חזרה לכיוון הבטן, ולאחר מספר רגעים חדל ממעשיו. בהמשך אמר הנאשם למתלוננת "איזה גוף יש לך", "יש לך ציצי עומד", וכשלא הגיבה נישק את החזה שלה מעל הבגדים ונגע בחזה כשהוא מרים אותו מלמטה. הנאשם מרח את הקרם על רגליה, כשידיו עולות מעלה לכיוון מפשעתה. כשביקשה המתלוננת כי יפסיק, ענה הנאשם שרצה לפנק אותה, והוסיף – "מה הייתי עושה לך אם היית יותר גדולה", וכן כי היה לוקח אותה להצטלם בבגד ים בביתו. בית המשפט קבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר, הוטלו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל. הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"פ 4728-04-24), טרם ניתנה החלטה. בת"פ (שלום ב"ש) 58845-06-19 מדינת ישראל נ' אוחנה (14.9.23), הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של מעשה מגונה. לנאשם ולמתלוננת (בגירה) היכרות קודמת, הנאשם החל להתכתב עם המתלוננת והודיע לה, כי הוא מגיע לביתה והוא רוצה "רק חיבוק קטן וזהו". המתלוננת סירבה והשיבה לנאשם שלא יגיע, מספר דקות לאחר מכן, כאשר פתחה המתלוננת את דלת, נכנס לפתע הנאשם מבעד לדלת, לדירתה של המתלוננת. הגיח לפתע הנאשם מאחוריה, דחף אותה על המיטה, הוריד במהירות את חולצתה, הוציא את איבר מינו ושפשף אותו עד אשר הגיע לסיפוקו ולאחר מכן, שפך את זרעו על בטנה החשופה של המתלוננת. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 15 – 30 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 20 חודשי מאסר בפועל. בת"פ 57428-12-19 מדינת ישראל נ' אבי אלחי (16.4.23), הנאשם, נהג מונית, במהלך הנסיעה החמיא למתלוננת (בגירה) ואף אחז בידה, הוא משך אליו את המתלוננת וחיבק אותה, הנאשם ניסה לנשק אותה בשפתיה אך היא התנגדה לכך, ניתנה הנשיקה על לחיה. הנאשם, נעדר עבר פלילי, בעל רמת מסוכנות מינית בינונית נמוכה. בית המשפט קבע מתחם ענישה בין מאסר למספר חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל, נגזרו על הנאשם 5 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. בת"פ (שלום י-ם) 54007-11-19 מדינת ישראל נ' עדנאן מערוף (10.3.21), נאשם שהורשע בעבירות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ואיומים נדון ל- 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. מדובר בנאשם שעבד כמורה לנהיגה ובמהלך שיעורי הנהיגה של התלמידה ש', פנה אליה במספר הזדמנויות והציע לה לקיים יחסי מין, אך היא סירבה. באחד השיעורים הנאשם סגר את דלתות וחלונות הרכב והורה לה להמשיך לנהוג, נגע בצווארה וברגלה של ש' וביקש ממנה לנשקו. בתום השיעור אמר הנאשם לש': "אם מישהו יגלה מה קרה בשיעור הזה שנגעתי בך ושביקשתי נשיקה בחיים לא תקבלי רישיון נהיגה אני מכיר את בעלך אני אספר לו ואעשה לכם בעיות". קביעת מתחם הענישה בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה כאמור, לאחר שמיעת עדות המתלוננת, הנאשם הודה והורשע בעבירה של מעשה מגונה. מדובר במעשה חמור, בו הנאשם נכנס לחדר השינה של המטפלת הסיעודית של חמותו, ניצל את העובדה שחמותו ישנה בסלון והחל לפגוע במתלוננת שנאבקה בו בכל כוחה תוך שהוא סותם את פיה עם ידו עד אשר התקשה לנשום. המאשימה בטיעוניה לעונש ביקשה לקבוע מתחם ענישה הנע בין 12 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל ולמקם את עונשו בחלק העליון של השליש התחתון של המתחם. ב"כ הנאשם ביקש לקבוע מתחם ענישה הנע בין של"צ ועד 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, ולמקם את עונשו סביב הרף התחתון של המתחם. מדובר בפגיעה מהותית בערכים המוגנים, המתלוננת, עובדת זרה, נמצאת במדינה זרה לצורך פרנסתה, ומטפלת בקשישים, ישנה בחדרה בצהריים ומצאה את עצמה קורבן למעשים מגונים שבוצעו על ידי הנאשם. אכן, ברבים מפסקי הדין שהובאו מטעם הצדדים ניתן ללמוד כי מתחמי הענישה בעבירות אלו החלו במספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות. אלא שבענייננו, אופי ביצוע העבירה, תוך פגיעה בכח במתלוננת שעל אף שלא הורשע בביצוע מעשה מגונה בכח, הנסיבות הן כאלה המלמדות על שימוש בכח לצורך ביצוע המעשה תוך ניצול של המתלוננת שהגיעה לביתם לצורך טיפול סיעודי באמו. נסיבות אלה מלמדות על חומרה יתירה המצדיקה, בהתאם לדברי המאשימה קביעת מתחם ענישה גבוה ברף התחתון שלו. אמנם הנאשם לא הורשע כאמור בעבירה של מעשה מגונה בכח אך נסיבות ביצוע העבירה הן קרובות ממש לעבירה זו גם על פי כתב האישום המתוקן. אינני מתכוון לגזור את הדין כאילו הורשע בעבירה שכזו אך על מנת לקבוע את המתחם אביא מספר דוגמאות לענישה בעבירה שכזו: ברע"פ 2404/19 מדינת פלוני נ' מדינת ישראל (7.4.19), נדון עניינו של מבקש שהורשע בעבירות של מעשה מגונה בכוח והסגת גבול. הוא עקב אחר נפגעת העבירה, קשישה, ילידת 1934, בעת שצעדה לכיוון ביתה. משנכנסה לביתה, נכנס אחריה מבלי שהבחינה בו. המבקש אחז בחזקה בשתי ידיה של הקשישה כדי למנוע התנגדות ונישק אותה בניגוד לרצונה על פניה ובפיה, תוך הכנסת לשונו לפיה, בעוד שהיא מנסה להדוף אותו מעליה. משהצליחה, נמלט הנאשם מהדירה. הנאשם בעל עבר פלילי בעבירות דומות וכן עבר הליך טיפולי. בית משפט השלום (54935-08-17) קבע מתחם הנע בין 12 – 36 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 27 חודשי מאסר בפועל, וכן הפעלת מאסר מותנה, כך שסה"כ ירצה הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי (עפ"ג 49566-02-19) נדחה ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה אף היא. בתפ"ח (מחוזי חיפה) 54854-10-13 מדינת ישראל נ' איוב (16.9.14), נאשם ללא עבר פלילי, הכיר את המתלוננת, הציע להסיעה ברכבו בעת שהמתינה לאוטובוס. בשלב כלשהו עצר את הרכב בצד הדרך, הטה לאחור את משענת הכסא בו ישבה המתלוננת, נצמד אליה, קרע את החולצה שלבשה, הוציא את איבר מינו ממכנסיו ותוך שהוא מחזיק את ידיה של המתלוננת, שיפשף את איבר מינו על גופה של המתלוננת עד כדי פורקן. לבסוף לקח את הנייד שלה ודחף אותה אל מחוץ לרכב ועזב את המקום. הנאשם הורשע במעשה מגונה בכוח, תקיפה הגורמת חבלה של ממש וגניבה. נקבע מתחם עונש הולם של 21 עד 36 חודשי מאסר ונגזר עונש של 24 חודשי מאסר בפועל וכן עונשים נלווים. בת"פ (שלום באר שבע) 28982-02-20 מדינת ישראל נ' פלוני (6.7.2023), הנאשם הורשע בעבירות של מעשה מגונה בכוח ותקיפה. המתלוננת שהתה במסיבת בריכה, המתלוננת שהיתה לבושה בבגד ים, נכנסה אל תוך הבית והנאשם נכנס אחריה, נצמד לגופה של המתלוננת כשהוא מחבק אותה ביד אחת ואת ידו השניה – הכניס בין רגליה, הרים אותה ונשא אותה למסדרון, שם הוריד אותה, תפס בחוזקה בפניה ונישק אותה כשהוא מחדיר את לשונו לפיה, הנאשם סטר בפניה ויצא מהבית לחצר. כעבור מספר דקות, יצאה אף המתלוננת לחצר וחזרה לבית כדי לשטוף פנים. גם בפעם זו – נכנס הנאשם אחריה, כשהוא אוחז בידיו את ביתו התינוקת, הכניס את המתלוננת לחדר, תפס אותה בשערה ונישק אותה, כשהמתלוננת מתנגדת למעשיו, דוחפת אותו ויוצאת מהחדר. הנאשם הלך אחרי המתלוננת, הצמיד אותה לכיור, הכניס את ידו אל תוך תחתוני בגד-הים לאזור המפשעה. המתלוננת הוציאה את ידו של הנאשם, או אז הכניס הנאשם את היד לתחתונים באזור הישבן ונגע באצבעו בסמוך לפי הטבעת של המתלוננת. בית המשפט קבע מתחם הנע בין 21 – 36 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, 24 חודשי מאסר בפועל ופיצוי בסך 50,000 ₪. בת"פ (שלום אשקלון) 1522-10-21 מדינת ישראל נ' KEFLA(6.7.2022) , גזר דין שניתן על ידי מותב זה. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של מעשה מגונה בכוח, הנאשם והמתלוננת, שתו שתיה המכילה אלכוהול. בשלב מסוים המתלוננת נעמדה, הנאשם קם אחרי המתלוננת, אחז בידה בכוח, עד שחלק מחזה נחשף. הנאשם אחז בעורפה של המתלוננת בכוח, הכה אותה באגרופים וסטר לה בפניה, בנוסף לכך הנאשם הדף את המתלוננת לקיר. בסמוך לכך הנאשם הפשיל את בגדיו וחשף את איבר מינו בפני המתלוננת, התכופף לעברה של המתלוננת, כשהוא מוריד ממנה את חולצתה בכוח, אחז במרפקה בכוח, תוך שהוא מקרב את איבר מינו לפיה של המתלוננת, אשר סירבה להכניסו לפיה. נקבע מתחם הנע בין 18 – 36 חודשי מאסר ונגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, 22 חודשי מאסר בפועל. אציין כי ערעור על הכרעת הדין נדחה ובהסכמת הצדדים הופחת העונש ל 20 חודשי מאסר (ע"פ 11039-09-22). כפי שציינתי לעיל, הנאשם לא הורשע בעבירה של מעשה מגונה בכח אך נסיבות ביצוע העבירה מלמדות כי היה שימוש בכח תוך ביצוע העבירה. לפיכך, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ולאחר עיון בפסיקה, אני מקבל את עמדת המאשימה לעניין הרף התחתון של מתחם הענישה ועל כן קובע כי מתחם העונש המתאים נע בין 12 חודשי מאסר ועד 20 חודשי מאסר בפועל. הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה הנאשם יליד 1959, ללא הרשעות קודמות. מדו"ח הערכת המסוכנות מיום 15.6.2026, עולה כי מדובר בנאשם שרמת המסוכנות המינית שלו היא נמוכה - בינונית. עוד עולה מדו"ח הערכת המסוכנות המינית כי הנאשם ממזער מחומרת מעשיו ומתקשה להכיר את הנזקים שגרם למתלוננת. הנאשם נטל אחריות על מעשיו לאחר שמיעת עדות המתלוננת, הביע חרטה כלפי המתלוננת ושולב בהליך טיפולי. אתחשב בהליך הטיפולי אשר יש בו כדי להשפיע על השיקול להקלה בעונש. הנאשם חסך גם זמן שיפוטי בעצם הודאתו ולקיחת האחריות. נסיבות אלה מצדיקות למקם את עונשו של הנאשם בחלק התחתון של המתחם. חריגה ממתחם הענישה משיקולי שיקום סעיף 40ד' לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם אם מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש כי ישתקם. בע"פ 6637/17 אליזבת קרנדל נ' מדינת ישראל (18.04.2018) (להלן: "קרנדל"), נדון עניינה של מערערת שהיה לה חלק באירועים שקדמו לאירוע תקיפה של מנוח שקטין הורשע בהריגתו. בית המשפט העליון ברוב דעות קבע כי במקרה זה יש להעדיף את שיקולי השיקום והפחית בעונש שהוטל על המערערת. לעניין סעיף 40 ד' קבעה כב' השופטת ברק ארז כי: "במישור הפורמאלי, הבסיס לתשובה מצוי בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין הקובע כי בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש משיקולי שיקום, וליתר דיוק כאשר "מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". סעיף זה נותן בכורה, בהתקיים הנסיבות הקבועות בו, לשיקולי שיקום על פני עקרון ההלימה, שברגיל מנחה את גזירת העונש" (שם בסעיף 19 לפסק הדין). ובהמשך: "כפי שצוין לעיל, התנאי שמציב סעיף 40ד(א) לחוק העונשין לחריגה ממתחם העונש ההולם הוא קיומו של הליך שיקום שהסתיים או "סיכוי של ממש [שהנאשם] ישתקם". על מנת לעמוד בתנאי זה על הנאשם להציג עובדות וראיות לסיכויי השיקום, להבדיל מטענות בעלמא (יניב ואקי ויורם רבין "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה: תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא" הפרקליט נב 413, 446 (התשע"ג); גזל-אייל, בעמ' 546). את התשתית העובדתית להוכחת סיכויי השיקום ניתן לגבש באמצעים ראייתיים שונים, ובראשם התסקיר של שירות המבחן" (שם בסעיף 23 לפסק הדין). הן מתוך תסקירי שירות המבחן והן מתוך הערכת המסוכנות ניתן ללמוד על ההליך השיקומי שעבר הנאשם ומומלץ שימשיך בו. הנאשם שולב ביום 25.12.2024 בטיפול פרטני וקבוצתי במרכז לשיקום מונע "פסגה", וזאת בהמשך להמלצת שירות המבחן מיום 22.11.2024 להטיל עליו צו פיקוח מעצרים לצורך שילובו במרכז. מגורמי הטיפול עולה כי הנאשם הגיע בקביעות לפגישות הטיפול, שיתף פעולה עם התכנים, היה קשוב לאחרים ונתפס כמשתתף אותנטי. גם בדו"ח הערכת המסוכנות המינית שלו, אשר דורגה כ"נמוכה בינונית", הומלץ על השלמת תכנית שיקום מונע הכוללת טיפול קבוצתי לעברייני מין. תכנית הטיפול המוצעת עבור הנאשם כוללת המשך טיפול פעמיים בשבוע במרכז שיקום מונע לעבריינות מין באשדוד. באשר להמלצה השיקומית, שירות המבחן ממליץ על הטלת צו מבחן למשך שנה שבמסגרתו ימשיך שילובו בטיפול. כמו כן, מומלץ על הטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, אשר תהווה גורם מתריע מחד, ומאידך תאפשר את המשך שילובו של הנאשם בטיפול הרפואי והשיקומי. סבורני כי על אף הקשיים של הנאשם, הרי שהוא עבר תהליך משמעותי במסגרת הליך השיקום ואף שירות המבחן רואה חשיבות להמשך הליך שיקומי זה. מטעמים אלו שהובעו היטב בתסקירי שירות המבחן ואף בהערכת המסוכנות אני סבור כי יש מקום לחרוג ממתחם הענישה משיקולי שיקום באופן שהנאשם ישא את עונשו בדרך של עבודות שירות תוך הטלת צו מבחן שיאפשר שילובו בטיפול. גזר הדין לאחר ששקלתי את השיקולים כאמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות במועצה הדתית אשדוד – רח' הנרייטה סולד 1. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 16.11.2026 שעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס ליד כלא ב"ש. מובהר לנאשם כי אם לא יקיים אחר הכללים והנהלים של עבודות השירות, הוא עלול לרצות את יתרת העונש מאחורי סורג ובריח. 8 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירה בה הורשע. הנאשם יפצה את המתלוננת מ.א, בסך של 10,000 ₪. הפיצוי ישולם מתוך הפיקדון שהופקד בתיק. הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף – 2019, על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבֵרת מין (עוון או פשע). ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מהיום ובסך של 5,000 ₪. ניתן בזה צו מבחן למשך שנה. הנאשם מוזהר כי עליו לשתף פעולה עם שירות המבחן לרבות ההליך הטיפולי וככל שלא יעשה כן יוכל שירות המבחן לעתור להפקעת הצו והטלת עונש אחר במקומו. העתק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן והממונה על עבודות השירות. המזכירות תסגור את התיק. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בתוך 45 יום.