החלטהשלוםבית משפט השלום בקריותנכלל בחיפוש

ת"א 35537-08-24 ת"א 35537-08-24

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל בחלקו
ביטוח · שאלות הבהרה למומחה רפואי בתביעת נזק גוףבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה בית המשפט בתביעה לפיצוי בגין נזק גוף

בית המשפט דן בבקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה לעניין שיעור הנכות הצמיתה של התובעת. בית המשפט התיר חלק מהשאלות וקבע כי שאלות שמטרתן עיון מחדש בקביעות המומחה או קעקוען אינן מותרות. הנימוק המרכזי הוא שתכלית שאלות ההבהרה היא להבהיר את חוות הדעת ולא לשמש חקירה נגדית..

העובדות

התובעת נפגעה בנשיכת כלב ונותרה עם צלקות ברגל השמאלית. המומחה קבע נכות רפואית צמיתה של 15 אחוזים. התובעת ביקשה להפנות למומחה 16 שאלות הבהרה במטרה להעלות את השיעור ל-20 אחוזים. הנתבעת התנגדה לריבוי השאלות ולשיהוי בהגשתן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להפנות למומחה שאלות הבהרה שמטרתן עיון מחדש וקעקוע של מסקנותיו בחוות הדעת
  2. 2.האם שאלות שזכו למענה בחוות הדעת עצמה מותרות כשאלות הבהרה
  3. 3.האם קביעת המוסד לביטוח לאומי מהווה אינדיקציה רפואית לעניין שיעור הנכות הצמיתה בחוות דעת המומחה

הלכות

  1. 1

    שאלות הבהרה נועדו להבהיר סתומות, לסלק סתירות ודו-משמעויות ולפרש מסקנות שלא פורשו די צורכן, ואין בהן מקום לחקירה נגדית של המומחה.

    ״להבהיר סתומות בחוות הדעת, להסביר סתירות שבה, לסלק דו משמעויות בהבנתה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צורכן״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שאלות הבהרה מותרות גם אם אינן נחוצות במיוחד, כל עוד הן נוגעות לתחום חוות דעתו של המומחה ונובעות ממנה.

    ״בין אם טובות ונחוצות ובין אם לאו, כל עוד הן נוגעות לתחום חוות דעתו של המומחה ונובעות ממנו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שאלות הבהרה
  • מומחה בית המשפט
  • חקירה נגדית
  • צלקות
  • חוות דעת
  • שיהוי
  • עיון מחדש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

לפני

כבוד השופט צבי כוחן

תובעת

פלונית

נגד

נתבעות

1. העמותה למען הכלבים המס(ו)כנים (ע"ר)

2. ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

א.הבקשה התובעת מבקשת להפנות למומחה בית המשפט בתחום הפלסטי, פרופ' יהודה אולמן (להלן: "המומחה") שאלות הבהרה במטרה לבחון האם יש מקום להעלות את שיעור נכותה הרפואית הצמיתה בחוות דעתו מ-15% ל-20%, בהתאם לסעיף 75(1)(ג) לתקנות המל"ל. ב. טענות הצדדים במסגרת שאלותיה, מבקשת התובעת מהמומחה לשקול מחדש את מספרן של הצלקות, מיקומן באזורים שונים ברגלה השמאלית ומאפייניהן, לרבות היות חלקן שקועות ו/או מכווצות. כמו כן, היא שואלת האם התסמינים שהיא מתארת, כגון כאבים, מתיחה, גרד, שריפה וחוסר כוח במאמץ, תומכים בקביעת דרגת חומרה גבוהה יותר. בנוסף, היא מבקשת לברר עם המומחה האם קיימת הוראה מפורשת בתקנות או באסמכתה מקצועית הקובעת כי סעיף 75(1)(ג) לתקנות המל"ל מיועד אך ורק לצלקות שמקורן בכוויות, או שמא יש לבחון את מצב הצלקות בפועל ללא תלות במנגנון הפגיעה. לבסוף, היא מפנה את המומחה לתמונות צבעוניות המעידות על מצבה כיום ועל פציעותיה בסמוך לאירוע התאונה, ושואלת האם קביעת המוסד לביטוח לאומי בעניינה יכולה לשמש אינדיקציה רפואית נוספת לחומרת הצלקות. בתגובתה לשאלות ההבהרה של התובעת, הנתבעת טוענת כי ריבוי השאלות (לא פחות מ-16 שאלות הבהרה) חורג מהתכלית שלשמה נועדו שאלות אלה, מכביד על ההליך, ומהווה למעשה ניסיון חקירה נגדית שמטרתו להוביל את המומחה לשנות את קביעתו על בסיס אמפתיה בלבד. הנתבעת מוסיפה ומצביעה על שיהוי ניכר בהגשת השאלות, אשר הוגשו בחלוף כמעט שנה ממועד מינויו של המומחה, ומציינת כי השאלות לא הומצאו לידיה ישירות אלא נחשפו בפניה רק באמצעות מערכת נט המשפט. לגופו של עניין, הנתבעת מדגישה כי המומחה כבר בדק את התובעת פיזית, התייחס בחוות דעתו לכל מאפייני הצלקות וקבע כי הן אינן מגבילות בתנועה, וכן פירט בהרחבה מדוע קבע את נכותה הרפואית בשיעור של 15% ולא 20%. עוד נטען, כי התמונות שצורפו אינן בגדר מידע חדש שכן הן עמדו בפני המומחה בעבר, וכי אין כל רלוונטיות למצבה של התובעת ביום התאונה או לנסיבות הפגיעה שלה (נשיכת כלב), אלא אך ורק למצבה הרפואי הקבוע והנוכחי. ג. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן בחוות דעת המומחה ושקלתי טענות הצדדים, אני נעתר לבקשה באופן חלקי. כידוע, הלכה היא כי תכליתן של שאלות ההבהרה היא "להבהיר סתומות בחוות הדעת, להסביר סתירות שבה, לסלק דו משמעויות בהבנתה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צורכן" (בר"ע 124/92 לילה עוואד נ' עשור ארמונד (31.12.92) ע' 2). עוד נקבע, כי יש להתיר גמישות בקשר עם שאלות ההבהרה שניתן להפנות למומחה "בין אם טובות ונחוצות ובין אם לאו", כל עוד הן נוגעות לתחום חוות דעתו של המומחה ונובעות ממנו (ע"א 31/82 ציונה כהן נ' יצחק מזרחי (3.3.85)). זאת, במובחן מהצורך בחקירה נגדית של המומחה במטרה לקעקע את המסקנות העולות מחוות הדעת או בניסיון לערער את מהימנותו (רע"א 2824/15 גאון נלד"ן בע"מ נ' כהן ואח' (19.8.15) פס' 8; רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' בר (8.5.01) פס' 4 ; (תא (ת"א) 65311-01-22 פלוני נ' מכבי שירותי בריאות, [פורסם בנבו] (4.06.23)). מהכלל אל הפרט בענייננו – שאלה 1 – אינה מותרת, שכן מטרתה הלכה למעשה, עיון מחדש וקעקוע של מסקנות המומחה בחוות דעתו. שאלה 2 – מותרת. שאלה 3 – אינה מותרת, שכן היא זכתה למענה בפרק "בבדיקה" בחוות דעת המומחה. שאלה 4 – אינה מותרת, שכן היא זכתה למענה בפרק "בבדיקה" בחוות דעת המומחה. שאלה 5 – אינה מותרת, שכן מטרתה הלכה למעשה, עיון מחדש וקעקוע של מסקנות המומחה בחוות דעתו. שאלה 6 – מותרת. שאלה 7 – מותרת. שאלה 8 – מותרת. שאלה 9 – אינה מותרת, שכן מטרתה הלכה למעשה, עיון מחדש וקעקוע של מסקנות המומחה בחוות דעתו. שאלה 10 – מותרת. שאלה 11 – אינה מותרת, שכן מטרתה הלכה למעשה, עיון מחדש וקעקוע של מסקנות המומחה בחוות דעתו. תלונות התובעת מפורטות בחוות הדעת בפרק: "התלונות ביום הבדיקה". שאלה 12 – אינה מותרת, שכן מטרתה הלכה למעשה, עיון מחדש וקעקוע של מסקנות המומחה בחוות דעתו. שאלה 13 – מותרת. שאלה 14 – אינה מותרת, שכן לקביעת המוסד לביטוח לאומי אין כל מעמד לעניין חוות דעת המומחה העצמאית. ב"כ התובעת ימציא רשימת השאלות המתוקנת למומחה עם העתקן לתיק ביהמ"ש ולצד שכנגד, עד ליום 6.10.26. המומחה מתבקש להשיב לשאלות ההבהרה, בתוך 30 יום, מיום המצאתן לידיו, ככל הניתן. באחריות ב"כ התובעת לעדכן לעניין תשובות המומחה לשאלות ההבהרה. בנסיבות העניין, אין חיוב בהוצאות. ת.מ. ליום 7.11.26.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"ז, 28 ספטמבר 2026, בהעדר הצדדים.

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1שאלות הבהרה נועדו להבהיר סתומות, לסלק סתירות ודו-משמעויות ולפרש מסקנות שלא פורשו די צורכן, ואין בהן מקום לחקירה נגדית של המומחה.
  2. 2שאלות הבהרה מותרות גם אם אינן נחוצות במיוחד, כל עוד הן נוגעות לתחום חוות דעתו של המומחה ונובעות ממנה.