פרטי ההליך
לפני
כבוד השופטת סיגלית מצא
התובעים:
1. שביט לזר
2. אינה לזר
נגד
הנתבעים:
1. תקומה - יחיעם בע"מ
2. רשיד סלאמה - צבע, גמרים ובניה בע"מ
פסק דין
1.בפניי תביעה לחיוב הנתבעות בעלות תיקון ליקויים שנפלו בבית התובעים בשכונת ההרחבה בקיבוץ יחיעם (בית במגרש 46). א – העובדות וההליך 2. ביום 6.11.2013 נכרת הסכם לקבלת שירותי בנייה בין התובעים לבין הנתבעת 1, תקומה – יחיעם בע"מ (להלן: "תקומה") (ההסכם צורף כנספח 1 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1). 3. הנתבעת 2, רשיד סלאמה – צבע, גמרים ובנייה בע"מ (להלן: "רשיד סלאמה"), הנה קבלן משנה שבצעה בפועל את עבודות הבנייה מטעם תקומה. 4. ביום 4.12.2014 נכרת בין תקומה לבין רשיד סלאמה חוזה קבלנות לבניית בית התובעים (בית מגורים מדגם C בשטח 150 מ"ר בהתאם לתכנית ההגשה שתוגש לוועדה המקומית והמפרט הטכני, סעיף 5א' לחוזה; החוזה צורף כנספח 6 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1). בהסכם נקבע כי המחיר החוזי אינו כולל את עבודות הפיתוח הציבורי (סעיף 5ד'). עוד צירפה תקומה לתצהירו של מר אופיר שטמרמן הזמנת עבודה לפיתוח מגרש 46 מיום 4.12.2014, לפיה "פיתוח המגרש על פי תכנית היתר" נמחק מההזמנה (נספח 7 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1). 5. התובעים קיבלו חזקה בבית בחודש דצמבר 2015 (סעיף 9 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1). 6. בפרק "עבודות פיתוח" ב"טופס ליקויים שנת בדק" מיום 9.7.2017 צוין, בין השאר, כי "חורים במסלעות סחף אדמה אבן משתלבת חנייה שוקעת – לא טופל" (נספח 9 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1; הדוח צורף גם כנספח 1 לתצהיר נסים סלאמה, אולם ללא הערות ביחס לביצוע הליקויים). 7. בדוח תיקון ליקויים מיום 29.1.2019 (נספח 10 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1) נרשם כי בוצע איטום כל החלונות, איטום מרזבים ורטיבויות ממ"ד + חדרים, תיקון התנפחויות חדר הורים חלון, בתיקון התנפחות חדר ילדים חלון, סגירת סדק מסביב לבית 30 מ'. כן נרשם: "נקבע להיפגש בסוף תקופת הגשמים לבדיקת איטום ואז נבצע צבע + מסלעה. החלפת מנוע תריס פינת אוכל" תקומה צירפה את חוות דעתו של מנחם גרובר מחברת א.ג.מ. הנדסה מיום 7.2.2019 (נספח 11 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1), לפיה יש לאטום את החורים בין האבנים במסלעה בבטון. לתצהיר התובע (ת/1) צורפה תכתובת בין התובע לבין תקומה בין 5.6.2019 עד יום 24.4.2020 (נספח ב'). במייל מיום 5.6.2019, ששלח התובע לתקומה נכתב "החורף חלף הבטחתם לתקן את המסלעה מסביב לבית בתום הגשמים. כמו כן לא הוחלף מנוע לתריס ואף לא הגיע אדם להסתכל. לגבי ביצוע תיקון סדקים כל הסדקים חזרו ובגדול ! תעדכנו בבקשה לגבי המשך". תקומה ביקשה כי התובע ימלא שוב דוח ליקויים, ולאחר מכן כתבה כי התייעצה עם יועץ הקרקע שיגיע בימים הקרובים ליחיעם לחקור את הנושא ולבסוף ביקשה כי התובע יתאזר בסבלנות. 8. בשנת 2020 הזמינו התובעים את המהנדס מר דוד יעקובוביץ, אשר ערך חוות דעת ביחס לליקויים בדירה (חוות דעת מיום 28.6.2020 צורפה כנספח ג' לתצהיר התובע, ת/1). 9. במכתב מיום 2.7.2020 ששלחו התובעים, על-ידי ב"כ, לתקומה, התבקשה להשלים את תיקון הליקויים לאלתר. משלא נענתה הפנייה, נשלח מכתב נוסף מיום 30.7.2020 (המכתבים צורפו כנספח ב' לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1). 10. לתצהיר מר אופיר שטמרמן צורף דוח תיקון ליקויים מיום 5.10.2020 (נספח 12 לתצהיר אופיר שטמרמן, נ/1), בו נכתב: "בוצע סיור עם מפקח בפרויקט מנחם גרובר לאחר קבלן דוח בדק בית מהלקוח. הדוח הועבר לקבלן המבצע להמשך טיפול על-ידי המפקח. נקבע לתאם כניסה לטיפול בליקויים בהקדם האפשרי" 11. כן צורף דוח תיקון ליקויים מיום 14.2.2021 (נספח 15 לתצהיר אופיר שטמרמן, נ/1), בו נכתב: "לאחר שהקבלן אינו מגיב לדו"ח הבדק של הדייר ואינו מראה נכונות להגיע לשכונה ולטפל בלקוח, ניסיתי ליצור קשר עם הדיירים לטפל בליקויים בעצמי. תגובתם הינה – הגשנו תביעה כנגד החברה ומעכשיו התקשורת תתבצע אך ורק מול העו"ד" 12. ביום 17.12.2020 הגישו התובעים תביעתם. 13. בתביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבעות בסך 209,43 ₪ לפי הפירוט הבא: 4.1 ליקוים הנדסיים – 171,943 ₪ (בהתאם לחוות דעת המהנדס מר דוד יעקובוביץ מחברת הדס מיום 28.6.2020); 4.2 עגמת נפש – 20,000 ₪; 4.3 דיור חלופי – 15,00 ₪; 4.4 עלויות ניקיון – 2,500 ₪. 14. ביום 12.5.2021 הגישה תקומה כתב הגנה. כן הגישה תקומה הודעת צד ג' נגד רשיד סלאמה. ביום 8.7.2021 הגישה תקומה את חוות דעת מר רונן שטרנברג מטעמה. 15. ביום 31.10.2021 הוגש כתב הגנה מטעם רשיד סלאמה. לכתב ההגנה צורפה חוות דעת שהוכנה על-ידי מר עמית זיו (נספח ב' לכתב ההגנה). 16. בהחלטתי מיום 31.10.2021 הוריתי לצדדים לקיים הליכים מקדמיים וקבעתי מועד לקדם משפט. 17. בהחלטתי מיום 13.1.2022 מיניתי, בהסכמת הצדדים, את המהנדס מר צביקה רום כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה (להלן: "המומחה"). 18. ביום 30.7.2022 הוגשה חוות דעת המומחה (להלן: "חוות הדעת", סומנה במ/1). 19. לאחר שהמומחה השיב לשאלות הבהרה ששלחו לו התובעים, ביקשו התובעים כי אורה על ביצוע הבדיקות עליהן הורה המומחה באמצעות חברת אינפרטק וכן כי אורה לנתבעת להמציא למומחה את המסמכים והתכניות הנדרשים לשם השלמת חוות דעתו. בהחלטתי מיום 19.9.2022 אישרתי למומחה לבצע בדיקת רטיבות על-ידי חברת אינפרטק לשם השלמת חוות דעתו ומתן מענה לשאלה 2 ששלחו לו התובעים. ביום 1.2.2023 הגיש ב"כ התובעים את חוות דעת אינפרטק מיום 2.1.2023 והודיע כי העבירה למומחה. 20. ביום 23.6.2023 הגיש המומחה חוות דעת משלימה (סומנה במ/2). 21. בישיבת יום 11.7.2023 התרתי לתובעים לשלוח למומחה שאלות הבהרה וניתנה לצדדים שהות על מנת לבוא בדברים ולשקול את הצעת ב"כ התובעים כי הנתבעת תבצע את התיקונים עליהם הורה המומחה בחוות דעתו. 22. ביום 18.9.2023 הגישו הצדדים הודעה לפיה הגיעו להסכמה כי תקומה תבצע את התיקונים הנדרשים בהתאם לחוות דעת המומחה תוך שישים יום. לאחר ביצוע העבודות יוזמן המומחה ויערוך ביקורת במבנה. לאחר קבלת חוות הדעת הסופית של המומחה יבואו הצדדים בדברים ותוגש הודעה בדבר תוצאות המשא ומתן או הצורך בהמשך ההליכים. ביום 7.4.2024, לאחר מספר התראות, הודיע ב"כ התובעים כי תקומה החלה בביצוע התיקונים וכי היא אמורה לבצע את עבודות האיטום בהיקף הבית בתקופה הקרובה, ולאחר מכן לבצע את התיקונים בתוך הבית. עוד טען כי הצדדים לא הגיעו להסכמות בנוגע לטיפול במסלעה. ביום 4.7.2024, שוב לאחר מספר התראות, הודיע ב"כ התובעים כי תקומה ביצעה "עבודות מסוימות וחלקיות בבית התובעים, יש צורך בבירור נוסף בין הצדדים בנוגע להשלמת העבודות". עוד ציין כי התובעים מעוניינים כי הנתבעות ישלימו את ביצוע התיקונים. ביום 8.8.2024 הודיע ב"כ התובעים כי "העבודות שבוצעו בדירת התובעים היו חלקיות ביותר (לטענת התובעים בוצע תיקון לסעיף אחד בלבד מדו"ח הליקויים)". משכך, עתר למתן הוראה לצדדים להגיש תצהירים. 23. בהחלטתי מאותו יום קבעתי מועדים להגשת ראיות הצדדים וקבעתי מועד לקדם משפט. ביום 26.9.2024 הוגש תצהיר התובע (ת/1). ביום 30.10.2024 הוגש תצהיר מר נסים סלאמה מטעם רשיד סלאמה (נ/2). ביום 1.12.2024 הוגש תצהיר מר אופיר שטמרמן מטעם תקומה (נ/1). 24. בקדם משפט שהתקיים ביום 3.3.2025 הוריתי לב"כ התובעים לבוא בדברים עם ב"כ הנתבעות ולקבוע מועד לביצוע התיקונים על-ידי הנתבעות. כן הוריתי לו להמציא לב"כ רשיד סלאמה רשימה של העבודות שטרם בוצעו ולקבוע מועד לביצוען תוך התחייבות כי התובעים יאפשרו לעובדי רשיד סלאמה לבצע את העבודות. לאחר סיום העבודות יודיע ב"כ התובעים לבית המשפט ובית המשפט יורה למומחה להכין חוות דעת משלימה. בהודעתו מיום 30.6.2024 הודיע ב"כ התובעים כי אף לא אחת מהנתבעות לא הגיעה להשלים את העבודות. משכך, עתר כי אקבע מועד לשמיעת התיק. התיק נקבע לשמיעה ביום 22.7.2026. 25. בישיבת יום 22.7.2026 נשמעה עדות התובע (ת/1), עדות מר אופיר שטמרמן מטעם תקומה (נ/1) ועדות מר ניסים סלאמה (נ/2). כן סימנתי את חוות הדעת (במ/1) ההשלמה לחוות הדעת (במ/2) ושאלות ההבהרה והתשובות להן (במ/3). לבסוף, הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים. 26. ביום 6.8.2026 הוגשו סיכומי התובעים. ביום 17.8.2026 הוגשו סיכומי רשיד סלאמה. ביום 26.8.2026 הוגשו סיכומי תקומה. ביום 6.9.2026 הוגשו סיכומי תשובה מטעם התובעים. ב – חוות הדעת המומחה ב.1 – חוות הדעת - במ/1 27. בחוות דעתו קבע המומחה כי עלות תיקון הליקויים שמצא הנה כדלקמן (עמ' 32-33 לחוות הדעת, במ/1): מספר סעיף בחוות דעת מומחה התובעים הליקוי עלות התיקון בש"ח 1 אלומיניום 1.1 חדר דיור: תריס משפשף בפרופיל של הארגז 200 1.2 כללי: במסגרות האלומיניום הותקנו ברגים שראשיהם אינם צבועים 0 1.3 מטבח: מנוע התריס פגום בפינת אוכל 600 1.4 נותרו פינות פוצעות ללא גימור תקין בחלונות האלומיניום 150 1.5 חסרים מחסומי רוחות בתחתית ארגזי תריסים 0 1.5.1 חדר דיור 1,200 1.5.2 מטבח כלול בסעיף 1.5.1 1.6 ממ"ד: חסר תריס בממ"ד 0 2 חיפוי קרמיקה/פסיפס 2.1 בחיפוי הקרמיקה נמצאו אריחים חלולים 0 2.1.1 חדר רחצה הורים 0 2.1.2 חדר רחצה כללי 0 2.1.3 מטבח 0 2.2 אריחים בולטים/שקועים במשטח המטבח 400 2.3 חיפוי הקרמיקה הורכב בסטייה מקווים ישרים 0 2.3.1 חדר רחצה הורים 1,400 2.3.2 חדר רחצה כללי 750 2.4 חדר רחצה הורים: חסר פינת מגן מאלומיניום 1,000 2.5 חדר רחצה כללי: חסר פינות מגן מאלומיניום כלול בסעיף 2.4 3 מסגרות 3.1 דלת כניסה: מלבן דלת הכניסה הראשית חלול 800 3.2 דלת כניסה: מלבן דלת כניסה ראשית מורכב בסטייה מהציר 0 3.3 חדר שירות: מלבן דלת יציאה לא דופן כראוי 400 3.4 ממ"ד: מלבן דלת לא דופן כראוי כלול בסעיף 3.3 3.5 ממ"ד: מלבן חלון בממ"ד לא דופן כראוי כלול בסעיף 3.3 3.6 מלבן דלת עם פגיעות ומעיכות ואינו צבוע היטב 0 3.6.1 חדר שירות 500 3.6.2 ממ"ד כלול בסעיף 3.6.1 3.7 ממ"ד: מלבן דלת הממ"ד מורכב בסטייה 700 3.8 ממ"ד: מלבן חלון הממ"ד אינו צבוע כהלכה 250 4 מתקני חשמל ותקשורת/בטיחות 4.1 ממ"ד: גוף תאורה רופף 50 5 נגרות 5.1 חדר רחצה הורים: חסר צוהר 0 5.2 חדר רחצה כללי: חסר צוהר בדלת 0 5.3 חדר שירות: לא הותקנה דלת בניגוד למפרט 1,500 5.4 הדלתות המותקנות הן ללא מילוי כוורת 0 6 עבודות אבן טבעית 6.1 חדר רחצה הורים: אדן האבן עם שיפוע כלפי החלון 600 6.2 גג בטון: בראשי קירות/מעקות חסרים נדבכי ראש 0 7 עבודות איטום וליקויי רטיבות 7.1 חדר דיור: כתמי רטיבות בקירות מטבח וסלון 0 7.2 חדר שינה הורים: כתמי רטיבות בקיר מתחת לחלון 3,200 7.3 חדר שינה: כתמי רטיבות מתחת לחלון 2,600 7.4 ממ"ד: כתמי רטיבות בקיר התייחסות בסעיף 7.3 7.5 ממ"ד: רטיבות בתקרת הממ"ד התייחסות בסעיף 7.3 7.6 גג בטון: חסר פרופיל חיזוק של היריעות במעקה 1,700 8 עבודות אינסטלציה וניקוז 8.1 פיתוח: ניקוז השטח ליד המבנה לקוי, המים מצטברים ליד הבניין וחודרים תחתיו. יש לבצע שיפועים בקרקע שירחיקו את המים מהבניין. 0 9 עבודות אינסטלציה סניטרית וניקוז 9.1 חדר רחצה הורים: האסלה רופפת 200 10 עבודות טיח וטבע 10.1 כללי: גבשושיות וגלים בטיח 2,500 10.2 כללי: קווים גליים במפגשי תקרות וקירות 1,600 10.3 צביעה לקויה ולא מקצועית של הקירות והתקרה. לא בוצעה הכנה כראוי של הקירות לפני ביצוע עבודות הצביעה. 0 11 עבודות פיתוח ושונות 11.1 חניה: האבנים המשתלבות שוקעות 1,600 11.2 פיתוח: המסלעות לא תקניות, יש חללים גדולים בין האבנים, שילוב של אבנים קטנות, האבנים לא יציבות, האדמה גולשת ביניהן, משטח האדמה שוקע ועקב כך נוצרים סדקים בשבילים המרוצפים. 14,600 12 עבודות ריצוף 12.1 קיימת רטיבות ותפרחות בריצוף ומעל הפנלים בממ"ד, חדר הורים וחדר שינה התייחסות בסעיף 7.2 12.2 כללי: גימור לא אחיד, מחורר וגוונים שונים של מלט במישקים בריצוף 4,500 12.3 דלת כניסה: חשש לאריחים חלולים ברצפה ברחבה כלול בסעיף 12.4 12.4 כללי: חשש לאריחים חלולים ברצפה 750 12.5 חדר שירות: הריצוף בוצע במפלס אחד עם יתר הריצוף בדירה 0 12.6 חדר רחצה הורים: הסף לא בוצע מתחת לפלץ של הדלת כנדרש 800 13 13.1 גג בטון: חסר מעקה/הגבהה לגגון מעל הדלת של חדר השירות 0 13.2 כללי: סדקים בקירות המטבח, סלון, חדר הורים, תקרת פינת אוכל, חדר הורים 2,400 סך הכל 46,950 פיקוח 10% 4,695 סך הכל כולל פיקוח 51,645 מע"מ 8,780 סך הכל 60,425 28. בסעיף 7 לחוות הדעת (עבודות איטום וליקויי רטיבות) נתן המומחה הוראות כדלקמן: א. סעיף 7.1 (חדר דיור: כתמי רטיבות בקירות מטבח וסלון) – יש להעביר תכניות על מנת לבדוק מיקום צמ"גים (צינורות מי גשם) ולתת הנחיות לביצוע תיקונים. ב. סעיף 7.2 (חדר שינה הורים: כתמי רטיבות בקיר מתחת לחלון) – יש לבצע בדיקת מעבדה לבדוק תכולת רטיבות ברצפה. ג. סעיף 7.3 (חדר שינה: כתמי רטיבות מתחת לחלון) – יש להעביר תכניות צינורות ביוב וצמ"גים. כמו כן יש לבצע בדיקה עם מצלמה טרמית לבדיקת כשלים באיטום. אחרי קבלת התוצאות יינתנו הנחיות לתיקונים ואומדן עלות ביצועם. ב.2 – ההשלמה לחוות הדעת – במ/2 29. לאחר שנערכה בדיקה על-ידי חברת אינפרטק, הגיש המומחה השלמה לחוות דעתו (במ/2) כדלקמן: סעיף בחוות הדעת סעיף בחוות דעת אינפרטק הליקוי אומדן תיקון בש"ח 7.1.1 1.4.2 נמצא איטום לקוי בסף החלון ובהיקפו. 7.1.2 1.4.2 נמצא איטום לקוי בסף החלון ובהיקפו. 7.1.3 1.4.2 יש להוריד סיליקון קיים ולבצע מחדש. סך הכל לסעיף 7.1 400 7.2.1 1.4.19 זוהו סימני לחות קפילרית בקיר – מגיעים מכוון חדר הרחצה וחדר הורים. 7.2.2 1.4.19 חדר ילדים – איטום לקוי של סף החלון. אומדן עלות כלול בסעיף 7.1. 7.2.3 1.4.23 בחדר רחצה הורים נמצאו הליקויים הבאים: 7.2.3.1 איטום לקוי בחיבורי קיר רצפה. 7.2.3.2 זוהו סימני לחות בקיר – מגיעים מכיוון סף החלון והיקפו (אומדן בסעיף 7.1). 7.2.3.3 התגלתה נזילה מחיבורי צנרת ניקוז הכיור והסיפון. 200 7.2.3.4 בורר מצבים פגום באינטרפוץ – באחריות התובעים. 7.2.4 1.4.32 יש לבטל את קופסת הביקורת הממוקמת מתחת לריצוף ואת הצינור המוליך אליה. לשם כך יהיה צורך בפירוק אריחים, תיקוני בטון ואיטום וביצוע ריצוף חדש. בסיום, תידרש בדיקה חוזרת של אינפרטק. עלות תיקונים – 2,600 בדיקה מחדש – 2,600 תיקוני צבע ושפכטל בחדרים ובפרוזדורים – 6,000 חידוש פוגות – 2,800 סך הכל עלות ללא ייבוש – 16,400 7.2.5 1.4.40 יש לבצע סגירה של הסדקים והחיבורים מחוץ לחדר רחצה כללי 400 7.3 1.4.17 + 1.4.43 כשל באחד החיבורים של צמ"ג העובר בקיר יש לבצע שרוול פנימי לצינור או לפתוח את הקיר מבלי לפגוע בזיון, לתקן את החיבורים ולסגור מחדש. פתיחת הקיר – 1,200 אינסטלציה – 700 תיקוני בטון, טיח וצבע – 1,800 סך הכל לסעיף 7.3 3,700 7.6. 1.4.46 מבדיקת אינפרטק עולה כי בנוסף לרשום בחוות הדעת, קיים ליקוי בהיקף צינור הנשם של השופכין. על כן יש להוסיף לאומדן בסעיף זה 200 ₪. סך הכל לסעיף 7.6 1,900 12.2 ניתנה התייחסות בסעיף 7.2 ג – טענות הצדדים ג.1 – טענות התובעים 30. אלה טענות התובעים בסיכומיהם: א. עלות התיקונים לפי חוות דעת המומחה (במ/1 + במ/2) הנה 86,857 ₪. סכום זה משוערך למועד הגשת הסיכומים הנו – 109,472 ₪. ב. הנתבעות מיצו את זכותן לבצע את התיקונים עובר להגשת התביעה. הנתבעות יודעות על הליקויים, לרבות ליקויי הרטיבות בדירה והליקוי במסלעה, לפחות משנת 2019. למרות ניסיונות חוזרים משנת 2017 ואילך, לא הצליחו הנתבעות לתקן את הליקויים. ג. לפנים משורת הדין, נתנו התובעים לנתבעות הזדמנות נוספת לבצע את התיקונים עליהם הורה המומחה מטעם בית המשפט במהלך ההליך – אולם הנתבעות כשלו לעמוד בהסכמות הצדדים. ד. תקומה הכירה באחריותה לבצע את התיקונים במסלעה (סעיף 11 לתצהיר תקומה). יתר על כן, בהתאם לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר (דירות)") אחראי היזם כלפי הרוכש החל ממועד מסירת החזקה בנכס לרוכשים. ה. התובעים מתגוררים מזה כעשר שנים בבית תוך שהם סובלים מנזילות חוזרות ונשנות, עובש וטחב. בנסיבות העניין יש לפסוק לתובעים פיצוי מוגבר ברכיב עוגמת נפש שכן מדובר בליקויי רטיבות, אשר פוגעים בצורה מהותית בהנאת התובעים מביתם. עוד זכאים התובעים לפיצוי בשל הזמן הרב שנאלצו לבזבז במרדף אחר נציגי הנתבעות, תאום עם הקבלנים וביצוע עבודות בבית, שוב ושוב. בנסיבות העניין עותרים התובעים לפיצויים בראש נזק זה בסך 20,000 ₪. ו. כפי שקבע המומחה, בעת ביצוע העבודות יהא על התובעים לפנות את הדירה למשך שבוע. משכך, זכאים התובעים לפיצוי בגין דיור חלופי בסך 15,000 ₪ וכן עלות ניקוי הדירה לאחר ביצוע העבודות בסך 2,500 ₪. ז. עוד זכאים התובעים להחזר הוצאות בסך 18,148 ₪, בהתאם לפירוט בסעיף 70 לסיכומי התובעים. ג.2 – טענות תקומה 31. אלה טענות תקומה בסיכומיה: א. הפער בין הסכומים שנתבעו בכתב התביעה לבין אלה שנקבעו בחוות דעת המומחה מעידים על כך שמדובר בתביעה מופרזת שמטרתה עשיית עושר ולא במשפט. ב. לתקומה זכות לבצע את תיקון הליקויים. כך ככלל, וכך באופן מיוחד נוכח ההסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית ביום 18.9.2023. ג. התובעים הפרו את ההסכם הדיוני, לא פנו לתקומה כפי שהיה עליהם לעשות בהתאם לו. ד. התובעים הפרו חובתם להקטין נזקיהם. ה. טענת התובעים כי הנתבעות מיצו את זכותן לתקן את הליקויים עוד בטרם הוגשה התביעה נסתרה. תקומה ביצעה תיקוני בדק בטרם הגשת התביעה וגם לאחר מכן. ו. התכתובות שצורפו תומכות בנכונות תקומה לבצע תיקונים ובאישור התובעים כי התיקונים בוצעו לשביעות רצונם. ז. הנטל על התובעים להראות אילו ליקויים מהליקויים שנמנו בחוות דעת המומחה לא תוקנו. ח. טענות התובעים נתמכות בעדות יחידה של בעל דין. התובעים נמנעו מזימון התובעת לעדות ויש לזקוף זאת לחובתם. ט. בסיכומיהם זנחו התובעים את הטענה כי יש לפסוק להם את עלות תיקון המסלעה בהתאם להצעת המחיר שצירפו לתצהיר התובע (נספח ד' לתצהיר התובע, ת/1). י. אחריותה של תקומה למסלעה לא הוכחה. אכן, תקומה הייתה נכונה לטפל בתלונת התובעים בעניין זה, אך זאת לפנים משורת הדין. טענת התובע בעדותו כי לפני שרכש את המגרש הבטיח לו מר אופיר שטמרמן כי יטפל במסלעה הנה עדות כבושה המהווה הרחבת חזית. יא. מדובר בניסיון להשביח את נכס התובעים (הצעת המחיר מדברת על שורה של עבודות לצד פירוק המסלעה בסכום כולל של 152,000 ₪). יב. בהסכם הצהירו התובעים כי ראו ובדקו את המגרש והוא משביע את רצונם וכן ויתרו על כל טענה בגין פגם, גלוי או נסתר (סעיף 8.1 להסכם). ההסכם אף החריג את הוראות חוק המכר (דירות), למעט תקופת הבדק והאחריות הנקובות בו (סעיף 9.3 להסכם). יג. הסכומים המפורטים בסיכומי התובעים חורגים מאלה המפורטים בחוות דעת המומחה וההשלמה לה. יד. טענת התובעים כי יש לפסוק להם תוספת 30% בגין ביצוע על-ידי קבלן מזדמן עומדת בסתירה להבהרת המומחה בסיפא לחוות דעתו המשלימה, לפיה "מחירי האומדן הסתמכו על מחירי השוק לצורך ביצוע העבודות על-ידי קבלנים מזדמנים" (הערה א' בעמ' 10 לחוות הדעת המשלימה, במ/2). טו. המומחה קבע כי לא יידרש דיור חלופי. רכיב זה נוסף בחוות הדעת המשלימה בה קבע כי התובעים יידרשו לפנות את הדירה למשך שבוע. קביעה זו ניתנה בטרם בוצעו תיקוני האיטום על-ידי רשיד סלאמה, כך שסביר מאוד שכעת זמן הפינוי הנדרש יהיה קצר יותר; טז. הסכום הנתבע לא הוכח. הצעת המחיר ל-Airbnb שצורפה (נספח ה' לתצהיר התובע, ת/1) היא צילום של הזמנה שלא בוצעה, לשלושה שבועות, עורכה לא הובא לעדות ואין לתת לה כל משקל (ע"א 1978/18 ש' כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ (14.3.2019)). טענת התובעים כי בנסיבות אלה עובר הנטל אל שכם הנתבעות חסרת יסוד ודין התביעה ברכיב זה להידחות (ת"א (שלום ראשל"צ) 57916-08-20 שרון צוקלו נ' קבוצת גינדי חן ואיתי גינדי בע"מ (22.11.2023)); יז. בנסיבות העניין אין הצדקה לפסוק לתובעים פיצויים בראש נזק של עגמת נפש. התנהלותם הדיונית של התובעים, הגשת תביעה בערכים מופרזים, גרירת רגליים וניהול הליך במשך כמעט שש שנים – כל אלה מצביעים על היעדר זכאות של התובעים לפיצויים בראש נזק זה. חלק גדול מהליקויים לא הורגשו על-ידי התובעים עד שניתנה חוות דעת המומחה מטעמם. יח. לעניין פסיקת ההוצאות יש לקחת בחשבון את ההבדל הניכר בין חוות דעת המומחה לבין סכום התביעה ולהפחית או אף לשלול את סכומי ההוצאות ושכר הטרחה [ת"א (שלום חי') 8010-09-09 פזואתי נ' דנתו (בנין) בע"מ (29.7.2021); ת"א (שלום ת"א) 33136-11-21 אסף פרי נ' קבוצת גינדי חן ואיתי גינדי בע"מ (21.7.20126)]. ג.3 – טענות רשיד סלאמה 32. אלה טענות רשיד סלאמה בסיכומיה: א. אין כל יריבות חוזית בין התובעים לבין רשיד סלאמה. ב. התובעים מעולם לא פנו לרשיד סלאמה עובר להגשת כתב התביעה. ג. הסכום שקבע המומחה מטעם בית המשפט עומד על כמחצית מהסכום שנתבע. ד. באוגוסט 2023 הגיעו הצדדים להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית בהחלטה מיום 18.9.2023. בהתאם להסדר, רשיד סלאמה תבצע את התיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה ולאחר מכן יוזמן המומחה מטעם בית המשפט ותוגש הודעה בדבר תוצאות הבדיקה. נציגי רשיד סלאמה הגיעו לבית התובעים לשם ביצוע התיקונים. משכך, על התובעים הנטל להוכיח כי רשיד סלאמה לא עמדה בהסדר. בנסיבות אלה, הטענות בכתב התביעה בכל הנוגע לליקויים, לרבות חוות דעת המומחה, אינם רלבנטיים עוד. ה. התובעים הכשילו את ביצוע התיקונים עת ביקשו מנציגי רשיד סלאמה שלא לבצע חלקם. ו. גם לאחר שהתקיים דיון נוסף וניתנה לתובעים אפשרות להודיע איזה תיקונים לא בוצעו – הם לא עשו כן. ז. טענת התובע בעדותו כי מר סלאמה סרב לבצע חלק מהתיקונים אינה אמת. יש להניח כי לו היו הדברים כך – היה מודיע התובע את הדבר לבית המשפט או מעיד על כך בתצהירו. לא זו בלבד שלא עשה כן, התובעת שלחה למר סלאמה הודעה לפיה "... העובדים שלך היו אתמול, שביט מבסוט מהעבודה...". לאחר הגשת ראיות התובעים נכח מר סלאמה כי לטענתם לא בוצעו התיקונים, פנה לתובעת ביום 29.10.2024 בהודעה "... אמרו לי שיש לכם דברים שחושבים שלא תיקנתי. מה לא תיקנתי". במענה הפנתה אותו התובעת לתובע ואמרה שאינה יודעת. ח. יש לזקוף לחובת התובעים את מחדלם לזמן את התובעת למתן עדות. ט. טענת התובעים כי נותרו ליקויים בדירה, לאחר שרשיד סלאמה ביצעה תיקונים בשנת 2023, אינה נתמכת בבדל ראיה. התובעים לא הציגו עד היום רשימה, ולוּ לכאורית, של הליקויים שלא תוקנו. התובעים לא הציגו חוות דעת עדכנית – לא מטעם מומחה מטעמם ולא מטעם המומחה מטעם בית המשפט. י. רשיד סלאמה אינה אחראית למסלעה. הסעד בעניין זה נתבע מתקומה בלבד. יא. התנהלות התובעים לוקה בחוסר תום לב וניסיון לעשות עושר ולא במשפט. יב. התובעים הם שמשכו והאריכו את ההליך. משכך, אינם זכאים לפיצויים בגין עגמת נפש. ג.4 – טענות התובעים בסיכומי התשובה 33. ואלה טענות התובעים בסיכומי התשובה שהגישו: א. תקומה מודה כי ניתנו לה הזדמנויות לתיקון הליקויים, הן לפני הגשת התביעה והן במהלכה. ב. רשיד סלאמה הייתה הקבלן המבצע אשר בנה את דירת התובעים. משכך, קיימת יריבות בנזיקין בינה לבין התובעים [החלטת בית המשפט בת"א (שלום חי') 7240-06-11 דרור לזר נ' אבירד אחזקות (1988) בע"מ (2.7.2015); ת"א 155474-09 (שלום ת"א) יוסף תרוץ ואח' נ' צמרות בוני הארץ בע"מ ואח' (26.12.2010)]; ג. שתי הנתבעות חבות לפצות את התובעים, ביחד ולחוד, הן מכוח הוראות חוק המכר (דירות) והן מכוח פקודת הנזיקין (ת"א (שלום חי') 8276/04 עמירם בראלי ואח' נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ ואח' (18.8.2010); ת"א (שלום חי') 1952/99 כהן ג'רר גרשון ואח' נ' נכסי דוידוב ובנימין בע"מ ואח' (10.3.2005); ד. בהתאם להלכה הפסוקה, די בכך שהנתבעות ידעו על הליקויים ואין צורך בדרישה בכתב מצד התובעים. ה. משהוכחו הליקויים, עובר הנטל לכתפי הנתבעות להוכיח כי הליקויים תוקנו. משלא הזמינו הנתבעות את המומחה ולא הגישו חוות דעת מעודכנת, הן לא עמדו בנטל. ד – טענות סף ד.1 – היעדר יריבות בין התובעים לבין רשיד סלאמה 34. לטענת רשיד סלאמה, דין התביעה כנגדה להידחות בשל היעדר יריבות, שכן לא נכרת כל הסכם בינה לבין התובעים. 35. דין הטענה להידחות. גם בהיעדר התקשרות חוזית בין המזמין לבין קבלן המשנה, יכול המזמין לתבוע את קבלת המשנה בעילה נזיקית של רשלנות (גיל הררי, האחריות החוזית לליקויי בניה לאור חוק המכר (דירות) וחוק חוזה קבלנות, בורסי הוצאה לאור, 2016, להלן: "הררי", בעמ' 415). 36. בענייננו, טענו התובעים בכתב תביעתם, בין השאר, כי הליקויים שנמצאו נגרמו בשל רשלנות הנתבעות (סעיף 11 לכתב התביעה). 37. אכן, עילת הרשלנות מחייבת הוכחה. ואולם בענייננו קבע המומחה בחוות דעתו כי אלא אם נכתב אחרת, האחריות לליקוי הנה של הנתבעות (הערה 1, עמ' 5 לחוות הדעת, במ/1). ד.2 – אי עמידה בהסדר הדיוני 38. כל אחד מהצדדים טוען כי הצד האחר לא עמד בהסדר הדיוני. 39. כפי שציינתי, אין בדעתי לנהל משפט זוטא ולברר מי מהצדדים, אם בכלל, לא עמד בהתחייבויותיו על פי ההסדר הדיוני. ככל והחליטו הצדדים לפעול שלא על פי הסכמותיהם או החלטות בית המשפט, ואף לא הודיעו לבית המשפט על כך במועד, אין להם להלין אלא על עצמם. יחד עם זאת, ראויה לדיון טענת הנתבעות כי משבוצעו תיקונים על-ידי רשיד סלאמה ומשלא הוברר היקפם - לא הוכחה התביעה. 40. לדברי התובע רשיד סלאמה בצעה אטימה של שתי פאות של הבית מבחוץ (פאה מערבית ודרומית). הא ותו לא. לדבריו, אמר לו נציג רשיד סלאמה שאין טעם לבצע את התיקונים בבית עד שתיפתר בעיה הרטיבות. אשר לגג, אמר לו נציג רשיד סלאמה כי אין בעיה בגג ואין צורך לתקנו. לגבי המסלעה – אמר לו נציג רשיד סלאמה כי היא באחריות תקומה, כך גם החניה. אשר על כן, בצע נציג רשיד סלאמה אטימה חיצונית של שתי פאות של הבית מבחוץ, כאשר בחורף חזרה הרטיבות (עדות התובע בעמ' 3, ש' 36 – עמ' 4, ש' 7; עמ' 5, ש' 30-33; עמ' 6, ש' 11-25; עמ' 7, ש' 4-7; עמ' 8, ש' 31-32). התובע דחה את טענת ב"כ רשיד סלאמה כי הוא זה שאמר לו שלא לבצע את התיקונים (עמ' 5, ש' 35-40). אשר להודעת ה-WhatsApp שאשתו שלחה לרשיד סלאמה העיד התובע כי לאחר יומיים התקשרה אשתו לרשיד סלאמה, והוא לא השיב לה וכי יש להסתכל על כלל ההודעות (עמ' 8, ש' 4-6). 41. לטענת הנתבעות, התובעים לא אִפשרו לנתבעות לבצע את התיקונים (עמ' 28, ש' 7-15; עמ' 29, ש' 17-21). בתצהירו, נ/2, העיד נסים סלאמה כי התובע הודיע לו שהוא לא מעוניין שיבצע את התיקונים המנויים בחוות דעת המומחה ודי לו באיטום הגג ותיקון סדקים בחזית המערבית של הבית (סעיף 8 לתצהירו). כך גם העיד: "אחרי החוות דעת הגעתי למשפחה, קבענו תאריך שניכנס לתיקונים, אני אפילו הגעתי לפגישה לפני שהגיעו העובדים, פגשתי את שביט ואינה ובפגישה הזו ממש כאילו היה במפורש חד משמעי, וסים, אני מעוניין לתקן כל העניין של הרטיבות בבית, שזה מסתכם על התיקונים בגג, יש כמה מקומות שראינו בחוות דעת רטיבות והיה גם בדוח של המומחה, כל מיני סדקים גם בקירות חוץ. אז סיכמנו שאנחנו נתקן את הגג, כל המקומות שיש, ראינו רטיבות וגם את החזית שהיה בה כמה סדקים, תיקנו אותם כמו שצריך ..." (עמ' 33, ש' 38 – עמ' 34, ש' 4, ש' 14) "עשינו שטיפה על החזית, פתחנו את הסדקים, תיקנו אותם עם חומר גמיש שלא יסדק עוד פעם, עשינו פריימר וצבעוני על הכל .... זה חומר גמיש לסדקים, זה לא חומר איטום ... פריימר ושליכט צבעוני על כל החזית, שלא יראה כתמים, חזית שלמה" (עמ' 34, ש' 30-39) כך גם לגבי חזית מערבית דרומית (עמ' 35, ש' 1-7). לדבריו מרח זפת בגג ובגגון ובאזור המרזבים וכן חומרי איטום (עמ' 34, ש' 18-26). 42. לא נטען וממילא לא הוכח כי קיים קשר כלשהו בין העבודות שבצעה רשיד סלאמה לבין העבודות עליהן הורה המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו. לדברי התובע אמר לו רשיד סלאמה כי הרטיבות היא מהקירות (עמ' 8, ש' 36 – עמ' 9, ש' 4). 43. בין אם כך ובין אם כך, מאחר וגם על פי גרסת רשיד סלאמה לא תוקן ליקוי מהליקויים המפורטים בחוות דעת המומחה, אין בעבודות שבוצעו בכדי לשנות את ממצאי המומחה בחוות דעתו. ד.3 – המסלעה 44. בחוות דעתו טען המומחה מטעם התובעים כי המסלעה אינה תקנית, כי שולבו אבנים קטנות עם חללים גדולים בין האבנים, כי האבנים לא יציבות והאדמה גולשת ביניהם, כי משטח האדמה שוקע ועקב כך נוצרים סדקים בשבילים המרוצפים. בסעיף 11.2 לחוות דעתו, במ/1, קבע המומחה מטעם בית המשפט כי הטענה נכונה, וכי בוצעה הנחה של אבנים באופן אקראי לחלוטין, מבלי לוודא סגירת חורים ומענה ליציבות הנדרשת למסלעה, שתפקידה הראשוני הוא תמיכה בקרקע. משכך, יש לפרק את המסלעה ולבנות אותה מחדש לאחר קבלת דוח קרקע. אומדן עלויות – 14,600 ₪. 45. לטענת תקומה, הקצאת המגרשים למשתכנים בוצעה לאחר שהושלמו עבודות הפיתוח והקמת התשתיות לפי תכנית משרד השיכון (סעיף 5 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1; תת פרק 01.3 מסלעות לחשבון מאושר על-ידי מפקח מחודש מאי 2013, חשבון חלקי מס' 7 של א.ג.מ. הנדסה תכנון ניהול ופיקוח פרויקטים הנדסיים לבניין ותשתיות, נספח 5 לתצהיר אופיר שטמרמן, נ/1). עוד טען כי המסלעה נבנתה במהלך השנים 2010-2012, כעולה גם מהופעתה בגרמושקה משנת 2014 (סעיף 6 לתצהירו). מר אופיר שטמרמן הוסיף וטען כי האחריות על עבודות הפיתוח הסתיימה לפני שהתקשרו הצדדים בהסכם המכר וכי המסלעה היא חלק מהמגרש אותו רכשו התובעים מרמ"י ואינה באחריותה (סעיף 7 לתצהירו ונספחים 4-5 לו). עוד טען כי במסגרת ההסכם שנכרת בין תקומה לבין רשיד סלאמה ביום 4.12.2014 התחייבה רשיד סלאמה לבצע "תיאום והתאמת המסלעות וקירות תומכים על פי התוכנית", כלומר, ביצוע העבודות על בסיס הפיתוח הקיים והתאמת הבנייה לפיתוח הקיים (סעיף 8 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1, ונספחים 6-7 לו). 46. כן טען כי התובעים לא התלוננו על ליקויים במסלעה במועד מסירת החזקה בבית. כך גם במסגרת תיקוני הבדק שבוצעו. רק ביום 8.6.2020, למעלה מחמש שנים ממועד מסירת הבית ובחלוף עשר שנים ממועד סיום עבודות הפיתוח, המציאו התובעים חוות דעת הכוללת ליקויים חדשים, לרבות המסלעה (סעיף 13 לתצהיר מר אופיר שטמרמן ונספח 11 לו). למרות זאת, נוכח תלונת התובעים, שלחה תקומה, בהתאם לדוח תיקון ליקויים מיום 29.1.2019 (נספח 10 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1) מהנדס מטעם חברת א.ג.מ. הנדסה לקבלת חוות דעת בנוגע למסלעה של התובעים. המהנדס הציע להם למלא את החללים בין אבני המסלעה בבטון, אולם התובעים סירבו (סעיף 12 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1, עמ' 26, ש' 23-32; עמ' 27, ש' 18-31). 47. רשיד סלאמה טוענת כי אין כל יריבות בינה לבין התובעים בכל הנוגע למסלעה, באשר היא אינה מהווה חלק מהעבודות שנמסרו לביצועה (סעיף 13 לתצהיר מר נסים סלאמה, נ/2). 48. כפי שציינתי, בדוח הבדק מיום 9.7.2017 (נספח 9 לתצהיר מר אופיר שטמרמן, נ/1) צוין בפרק "עבודות פיתוח" כי "חורים במסלעות סחף אדמה אבן משתלבת חניה שוקעת – לא טופל". בדו"ח תיקון הליקויים מיום 29.1.2019 (נספח 10 לתצהיר מר אופיר שטמרמן) נכתב "נקבע להיפגש בסוף תקופת הגשמים לבדיקת איטום ואז נבצע צבע + מסלעה ...". 49. הנתבעת אמנם צירפה את המלצות מהנדס מטעם חברת א.ג.מ. הנדסה מיום 7.2.2019 לטיפול במסלעה (נספח 11 לתצהיר מר אופיר שטמרמן) – מילוי המרווחים בין האבנים בבטון. אולם לא הוצגה פנייה של תקומה לתובעים לביצוע התיקון או סירוב של התובעים לפנייה כאמור. 50. מנגד, צורפה תכתובת בין התובע לבין תקומה בתקופה שבין 5.6.2019 לבין 24.4.2020 (נספח ב' לתצהיר התובע, ת/1), במסגרתה עתר כי תקומה תבצע את התיקונים, לרבות תיקון המסלעה. 51. משמדובר בליקוי המופיע בדוח משנת 2017, ומשלא התכחשה תקומה לחובתה לתקנו עד להגשת התביעה, ובשים לב לכך שהפתרון עליו המליץ המומחה מטעם בית המשפט שונה מאוד מהפתרון שהציע המהנדס מטעם חברת א.ג.מ. (פירוק המסלעה ובנייתה מחדש), אני מחייבת את תקומה בעלות תיקון המסלעה בהתאם לחוות דעת המומחה. ד.4 – הזדמנות לבצע תיקונים 52. הכלל בדבר זכותו של הקבלן כי תינתן לו אפשרות לתקן ליקויים שנמצאו בממכר מעוגן בסעיף 4ב' לחוק המכר (דירות), הקובע כי כאשר "התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנת לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר". 53. אכן, הקונה אינו מחויב לאפשר למוכר לתקן את אי ההתאמה, ולמוכר אין זכות מוקנית לתקן את הליקויים. ואולם, מקום בו תיקון על-ידי המוכר היה מסלק את אי ההתאמה, תוגבל הזדקקותו של הקונה לסעדים אחרים (אייל זמיר, חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, פירוש לחוקי החוזים, מכון סאקר למחקרי חקיקה, התשס"ב-2002 [להלן: "זמיר"], בעמ' 582). הנטל לאפשר למוכר לתקן את אי ההתאמה נגזר מכלל הקטנת הנזק החל על הרוכש (סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970). הסביר זאת זמיר בספרו באופן הבא: "בדומה לקבלן, המוכר שבחוק מצויד בכלים, בחומרים ובמיומנויות הדרושים לתיקון פגמים המתגלים בדירה. על פי רוב הוא יוכל לתקן את אי ההתאמה בעלות נמוכה יותר מאשר קבלן שיוזמן במיוחד לבצע את התיקון, משום שהוא מכיר את המלאכה שביצע, משום שבידיו החלפים והאביזרים המתאימים ומשום שלעיתים הוא עדיין עוסק בבנייה בבניינים סמוכים שטרם הושלמו. בידי המוכר להוזיל את התיקון על ידי ביצוע מרוכז של תיקונים בדירות אחדות (או רבות) שבאותו בניין או באותו אתר בניה. מאחר וקבלנים גובים ברגיל שכר גבוה יותר מעלויותיהם (הרווח שלהם מביצוע המלאכה), תיקון עצמי בידי המוכר חוסך לו את הנשיאה במרכיב הרווח של קבלן אחר שיבצע את התיקון. לפי הפסיקה, תיקון עצמי אף חוסך למוכר את מרכיב המע"מ בשכרו של קבלן אחר. על פי חוות דעת של מומחים שעליהן הסתמכו בתי המשפט, מדובר בפער של עשרות אחוזים ... נוסף על כך, ביצוע התיקונים בידי המוכר עשוי לשמור על תקינות היחסים בין הצדדים ועל המוניטין של המוכר. על פי רוב, תיקון הפגם בידי חברת הבנייה שבנתה את הבניין יהיה הפתרון העדיף גם מנקודת ראותו של הקונה, משום שתיקון באמצעות קבלן אחר ותביעת פיצויים (או ניכוי) מהמוכר כרוכים בעלויות ניכרות. גם אם אין הדבר כך, התועלת הצומחת למוכר מן האפשרות לתקן בעצמו את אי ההתאמה עולה ברוב רובם של המקרים על התועלת שהייתה צומחת לקונה משלילתה של אפשרות זו." [זמיר, בעמ' 583-584; לעניין זה ראו גם הררי, עמ' 272] 54. אמת המידה למתן "הזדמנות נאותה" לתיקון אי ההתאמה היא גמישה ויחסית ונבחנת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. במבחן של סבירות אובייקטיבית, הזדמנות נאותה לתקן אי התאמה כוללת מתן רשות למוכר או למתקן מטעמו להיכנס לדירה, לאתר ולבדוק את אי ההתאמות ולבצע את העבודות הנדרשות על מנת להסיר את אי ההתאמה (הררי, עמ' 271). ככלל, לשם עמידה בחובתו ליתן למוכר "הזדמנות נאותה" לתיקון הליקוי, די בכך שהקונה יאפשר לקבלן להיכנס לדירתו לבצע את התיקונים בזמן אמת, ולא יסכל את התיקון על-ידי הקבלן. היוזמה לתיקון הליקוי צריכה להיות של הקבלן, ומרגע היוודע הליקוי עליו לבצע את התיקונים כנדרש ממנו (זמיר, בעמ' 589). 55. ככל ולא ניצל הקבלן את ההזדמנות שניתנה לו לתקן את הליקויים תוך זמן סביר, ניצל אותה לרעה, או פעל בחוסר תום לב תוך ניסיון לסחבת, פקעה זכותו לבצע את התיקונים וההסדר הרגיל הקבוע בחוק התרופות חוזר על מכונו [הררי, שם, עמ' 273 והאסמכתא המובאת שם; לעניין זה ראו גם פסק הדין בבר"ע (מחוזי חי') 1942/07 יובל סעדון נ' משהב חברה לבניין בע"מ (3.4.2008) והאסמכתאות המובאות שם; לדיון מקיף בדרך בחינת השאלה האם עמדו הרוכשים בחובתם לאפשר לקבלן לבצע את התיקונים ועל נפקויות הפרת החובה האמורה ראו פסק הדין בת"א (שלום חי') 20628-06-13 אבי אוחיון נ' חסקי אלון ייזום בנייה והשקעות בע"מ (25.4.2016), להלן: "פסק הדין בעניין אוחיון", פסקאות 32-34)]. 56. לעומת זאת, כאשר בעל הדירה מסרב לאפשר לקבלן לתקן את הליקויים, יחושב הפיצוי על פי עלות התיקון לקבלן (ע"א 7799/01 יורם-סלים ואורלי ברזילי ואח' נ' שרביב בע"מ, פ"ד נו (5) 725 (2002)). לעניין זה ראו גם דברי כב' השופטת מרים נאור (ז"ל) בע"א 656/99 ד"ר עדה בר שירה נ' מעונות ובניין בע"מ, פ"ד נז(5) 1 (2003): "המלומד איל זמיר עמד לאחרונה בהרחבה על סוגיית תיקון אי-ההתאמה במכר דירות ובסוגיית הנטל לאפשר למוכר לתקן את אי-ההתאמה בספרו 'חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973' פירוש לחוקי החוזים, בעמ' 579 ואילך. ככלל, כך מציין המחבר, הקונה אינו חייב לאפשר למוכר לתקן את אי-ההתאמה, ולמוכר אין זכות לתקנה. על-פי רוב, בידי הקבלן יכולת לתקן את אי-ההתאמה בעלות נמוכה יותר מאשר קבלן שהוזמן במיוחד לביצוע התיקון, משום שהוא מכיר את המלאכה שביצע, ובידו להוזיל את התיקון על-ידי ביצוע מרוכז של תיקונים בדירות אחדות באותו אתר. תיקון עצמי בידי המוכר חוסך לו לשאת במרכיב הרווח של קבלן אחר שיבצע את התיקון. על-פי רוב, תיקון הפגמים בידי חברת הבנייה הוא גם פתרון עדיף לקונה, על-כן נקבע הנטל לאפשר למוכר לתקן את אי-ההתאמה בטרם יזכה את הקונה בתרופות אחרות, ואולם על-אף השיקולים שבגללם תיקון אי-ההתאמה בידי מוכר הדירה הוא בדרך-כלל הפתרון ההוגן והיעיל לאי-ההתאמה, ישנם מקרים שבהם פתרון זה איננו בא בחשבון, או שאין בו כדי לענות במידה מספקת על צורכי הקונה. המחבר עומד על פסקי-דין שונים בסוגיה אם ועד מתי על הקונה לשוב ולתת לקבלן הזדמנויות נוספות לתיקון אי-התאמה, לאחר שניתנה לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את אי-ההתאמה, והוא לא ניצל אותה, או שניסה לתקן, והדבר לא עלה בידו. לדעת המחבר, אם לפני הגשת התביעה נתן הקונה למוכר הזדמנות נאותה לתיקון אי-ההתאמה, אין לדרוש ממנו מתן הזדמנות נוספת במסגרת ההליך השיפוטי. דברים אלה מקובלים עליי." ומכאן לענייננו. 57. אין מחלוקת כי ניתנו לנתבעות מספר אפשרויות לתקן את הליקויים בדירת התובעים – הן לפני הגשת התביעה והן במהלך הדיון הממושך בה. 58. יש אף לשער אף כי חלק מהליקויים תוקנו במסגרת תיקוני הבדק שנערכו במהלך השנים. כך עולה מדוחות הבדק שצורפו לתצהיר מר אופיר שטמרמן. ואולם, נותרו ליקויים שלא תוקנו – כמפורט בחוות דעת המומחה. בנסיבות העניין, אני סבורה כי ניתנה לנתבעות הזדמנות נאותה לבצע את התיקונים בדירה. 59. זאת ועוד, די בכך שהנתבעות מכחישות את קיום הנזקים בכדי להצדיק דחיית בקשתן לתקן את הליקויים (פסקאות 33-34 לפסק הדין בעניין אוחיון והאסמכתאות המובאות שם). בענייננו, הגישה רשיד סלאמה את חוות דעתו של השמאי מר עמית זיו, לפיה עלות תיקון הליקויים שמצא עומדת על סך 5,400 ₪. השמאי מטעם תקומה, מר רונן שטרנברג, קבע כי עלות תיקון הליקויים שמצא מסתכמת בסכום של 10,050 ₪ במחירי קבלן מזדמן, הגבוהים ב-30% מעלות קבלן ראשי (חוות דעת מר רונן שטרנברג). 60. לבסוף, נוכח התנהלות הצדדים בכל הנוגע לביצוע ההסדר הדיוני אליו הגיעו, דומני כי אף האמון בין הצדדים, ככל והיה כזה, פקע זה מכבר [לעניין זה ראו פסקה 34 לפסק הדין בעניין אוחיון והאסמכתאות שם]. 61. משכך, אני דוחה את טענת הנתבעות כי הן זכאיות לבצע את התיקונים בעצמן ולחלופין כי יש להפחית מעלות התיקונים בשל ביצועם על-ידי קבלן מטעם התובעים. ה – דיון והכרעה ה.1 – ליקויי בנייה 62. בהתאם לחוות דעת המומחה, במ/1, עלות תיקון הליקויים שנמצאו בבית התובעים הנה 46,950 ₪ נכון ליום הגשת חוות הדעת, 30.7.2022, כשלסכום זה יש להוסיף עלויות פיקוח בשיעור 10% ומע"מ. 63. בחוות דעתו המשלימה, במ/2, הוסיף המומחה את הסכומים הבאים: א. סעיף 7.1 – 400 ₪; ב. סעיף 7.2 – 16,800 ₪ - 3,200 ₪ (עלות ביצוע בדיקות שתומחרה בחוות הדעת במ/1) – 13,600 ₪; ג. סעיף 7.3 – 3,700 ₪ - 2,600 ₪ (עלות ביצוע בדיקת הצפה שתומחרה בחוות הדעת במ/1) – 1,100 ₪; ד. סעיף 7.6 – 200 ₪. סך הכל תוספת – 15,300 ₪. שערוך הסכום 46,950 ₪ + 15,300 ₪ להיום, סך הכל 62,250 ₪, להיום עומד על סכום של – 79,098 ₪. 64. לסכום זה יש להוסיף 10% עלויות פיקוח ו-18% מע"מ – סך הכל 102,670 ₪. ה.2 – פיצויים בגין עגמת נפש 65. הבסיס לפסיקת פיצויים בגין עגמת נפש בתביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה הוא סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הקובע כי בגין נזק שאינו ממון "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". 66. השיקולים הרלוונטיים לצורך קביעת גובה הפיצויים בגין עגמת נפש הם אופי הליקוי, מיקומו, היקפו, משך הזמן שנדרש לתקנו והתנהלות הקבלן הן לפני הגשת התביעה והן במהלך בירורה [ע"א (מחוזי י-ם) 6481/05 אלי כהן נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ (1.2.2006); ת"א (שלום ת"א) 37758/04 דדון נ' בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ (1.11.2006); ת"א (שלום ת"א) 54538/04 ברזילי נ' בן טובים (29.10.2006)]. 67. באשר לשיקולים הללו כתבה כב' הנשיאה מ' נאור ז"ל בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ, פִסקה 18 (1.12.2008): ב"קביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפיצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)." [לעניין זה ראו דברי בית המשפט בע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח (28.2.2005), פיסקה 16] 68. לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, אני מחייבת את הנתבעות בפיצויים בגין עגמת נפש בסכום כולל של 15,000 ₪. בהקשר זה לקחתי בחשבון את העובדה כי מדובר בבית מגורים, את אורך התקופה בה סבלו התובעים מהליקויים, את סוג הליקויים בהם מדובר וכוללים ליקויי רטיבות ואת מספר הפעמים בהם ניסו הנתבעות, ללא הועיל, לתקן את הליקויים. 69. באשר לאובדן ימי עבודה, מדובר בנזק מיוחד. משלא הציגו התובעים ראיה המעידה על אובדן ימי עבודה, אני דוחה את התביעה ברכיב זה. ה.3 – דיור חלופי 70. בהתאם לחוות דעת המומחה, יהא על התובעים לפנות את הדירה למשך שבוע לשם ביצוע העבודות. 71. משכך, אני פוסקת לתובעים סכום של 10,000 ₪ בראש נזק זה. הפיצוי כולל את עלות הדיור החלופי, הוצאות ההעברה וניקיון לאחר ביצוע העבודות. ו – סופו של דבר 72. אשר על כן ישלמו הנתבעות לתובעים את הסכומים הבאים: א. עלות תיקון ליקויים - 102,670 ₪; ב. פיצויים בגין עגמת נפש – 15,000 ₪; ג. דיור חלופי, לרבות עלויות העברה וניקיון לאחר ביצוע התיקונים – 10,000 ₪; ד. החזר הוצאות: חוות דעת הדס – 1,800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.2020; חלק התובעים בשכר טרחת מר צבי רום - 3,120 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.5.2022; תשלום לחברת אינפרטק – 3,510 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מדצמבר 2022, החזר חלקי של תשלום למומחה התובעים עבור ליווי מומחה בית המשפט – 2,000 ₪; החזר חלקי של אגרת בית המשפט – 5,000 ₪; דמי מסירה – 292 ₪. ה. שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 18,000 ₪. הסכומים ישולמו תוך שלושים יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 73. חיוב הנתבעות הנו ביחד ולחוד, למעט בכל הנוגע למסלעה, אשר עלות תיקונה יחולו על תקומה בלבד. 74. נוכח הודעת תקומה ורשיד סלאמה כי הגיעו להסכם בכל הנוגע ליחסים ביניהן, לא ניתנת החלטה ביחס להודעה לצד ג'. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, כ"ז תשרי תשפ"ז, 08 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.