ת"א 82919-02-26 ת"א 82919-02-26

1.לפניי בקשת הנתבעת לחיוב התובע בהפקדת ערובה לפי תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). א – הרקע לבקשה 2. התובע הגיש תביעתו ביום 24.2.2026. 3. בתביעה נטען כי התובע "אזרחי ישראלי המתגורר בבולגריה, נשוי ואב לשניים. בעברו דר רחוב וכיום אדם המנהל אורח חיים נורמטיבי ויצרני" (סעיף 1 לתביעה). עוד נטען כי התובע הנו יוצר תוכן, מרצה, מדריך כושר, בעל תואר אקדמאי ויזם חברתי (סעיף 11 לכתב התביעה). כן נטען כי במשך כ-16 שנים היה התובע מכור לסמים וכי במשך תקופה של 3.5 שנים חי בתחנה המרכזית בתל אביב כדר רחוב, כאשר בתקופה זו ניהל אורח חיים עברייני וצבר רישומים פליליים (סעיף 12 לכתב התביעה). 4. הנתבעת הנה אושיית רשת. 5. התביעה הוגשה בגין סרטון שפרסמה הנתבעת ביום 22.9.2025 בעמוד האינסטגרם שלה ובו טענה כי התובע מנסה להתפרסם על-ידי הכפשתה. עוד נאמר כי התובע "ברח לחו"ל" והשאיר בארץ חובות. במענה לתגובות שהגיבו עוקבים לפרסום אף רמזה הנתבעת כי התובע מקבל תגמול בגין פרסומיו. 6. משכך, הגיש התובע תביעה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים בסך 100,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. 7. ביום 11.6.2026 הגישה הנתבעת כתב הגנה וכן כתב תביעה שכנגד. ביום 5.10.2026 הוגש כתב הגנה לתביעה שכנגד. ב – הבקשה 8. ביום 11.6.2026 הגישה הנתבעת בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, לו תידחה התביעה. 9. בבקשה נטען כי בפתח כתב תביעתו מצהיר התובע כי הוא מתגורר בבולגריה. עוד נטען כי בהתאם לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, עובדת היותו של התובע תושב חוץ אשר אינו מחזיק בנכסים בישראל מהם ניתן יהא להיפרע ככל ותידחה תביעתו, מהווה עילה מספיקה לחיובו בערובה. עוד נטען כי התובע הנו בעל עבר פלילי מכביד הכולל 58 אישומים פליליים, לרבות עבירות רכוש ואלימות חמורות, כי ניהל אורח חיים עברייני לאורך שנים והעתיק את מרכז חייו לחו"ל מבלי להסדיר את חובותיו המוסריים והכלכליים בישראל. 10. בתגובתו מיום 10.10.2026 טען הנתבע כי אמנם הוא מתגורר בבולגריה משנת 2024, אולם הנו אזרח ישראלי. עוד נטען כי לתובע נכסים נזילים בישראל, ובכלל זה דירה (ברחוב תירוש 21, נוף הגליל, גוש 16572, חלקה 22, תת חלקה 25), אותה הוא משכיר, מכונית (רכב מסוג יונדאי 20I שנת 2011) וחשבון בנק פעיל ביתרת זכות. לתגובה צורפו העתק תעודת הזהות של התובע, נסח טאבו, רישיון וביטוח רכב ואישור ניהול חשבון בנק. עוד נטען כי סיכויי התביעה טובים וכי העובדה שהמבקשת הגישה תביעה שכנגד אשר זהה במאפייניה ובתשתית העובדתית בבסיסה משליכה על היקף ההוצאות הצפויות. ג – דיון והכרעה 11. המקור לסמכות בית המשפט לחייב תובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע מצוי בתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כדלקמן: "(א) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. (ב) לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה." 12. התקנה מבקשת למנוע מצב בו ייבצר מהנתבע לגבות מהנתבע את הוצאותיו ככל שהתביעה שהוגשה כנגדו תידחה. יחד עם זאת, בית המשפט לא יחייב תובע בהפקדת ערובה כדבר שבשגרה, וזאת על מנת לא לפגוע בזכות הגישה לערכאות ובזכות הקניין שלו [לעניין זה ראו דברי כב' השופטת י' וילר ברע"א רעא 3746/20 יואב קריל נ' סטפן ריטיקר (12.11.2020), פסקה 14 לפסק הדין והאסמכתאות המובאות שם, להלן, "ההחלטה בעניין יואב קריל"] (אציין, כי לגבי חברה חל הסדר שונה הקבוע בסעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999, דבר שאינו רלוונטי בענייננו שעה שהתובע הוא אדם פרטי). 13. תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, כמו גם תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שקדמה לה, לא קבעו מהם השיקולים שיש לשקול בעת דיון בבקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה. יחד עם זאת: "אפשר לומר כי הפסיקה התרכזה בארבעה שיקולים עיקריים שיש להביאם בחשבון בבוא בית המשפט לקבוע אם המקרה מצדיק חיוב בהפקדת ערובה. אפשר לחלק ארבעה שיקולים אלו לשני אשכולות: האחד, תושבות חוץ ואי-ציון מען עדכני בכתב התביעה; האחר, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע" (יעקב שקד, סדר הדין האזרחי (מהדורה רביעית, 2026), עמ' 621 [להלן: "שקד"]). 14. בענייננו בקשת הנתבעת מתייחסת לשלושה שיקולים, דהיינו, לשני השיקולים המנויים באשכול הראשון, שעניינו תושבות חוץ ואי-ציון מען עדכני בכתב התביעה. בנוסף, התייחסה הנתבעת בבקשתה גם לשיקול, המצוי באשכול השני, בדבר סיכויי תביעה קלושים. 15. באשר לשיקול של סיכויי תביעה קלושים, בהתאם לפסיקה הוא אינו מצדיק כשלעצמו חיוב בהפקדת ערובה, אלא רק במקרה בו ניתן להגדיר את ההליך כהליך סרק מובהק. בעניין זהכתב כב' השופט (בדימוס) צ' זילברטל ברע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית, פִסקה 7 (14.11.2013): "אך מובן הוא, שבשלב המקדמי בו מצוי ההליך, קיים קושי מובנה להעריך את סיכוייו. כך הוא במיוחד כאשר סיכויי הצלחת התביעה נבחנים על יסוד טיעון עובדתי שאפשרות הוכחתו תלויה בטיב הראיות שיוגשו, במובחן מבחינת הסיכויים באמות מידה משפטיות גרידא. בכך שונה הדבר, למשל, מהערכת סיכויי ההליך בשלב הערעור לצרכי דיון בבקשה לפטור מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב. בענייננו, נדמה כי בשלב בו מצויים ההליכים, ובשל כך שבחינת סיכויי ההצלחה נעשתה בחלקה על-פי הערכות עובדתיות בטרם נשמעו ראיות, יש קושי בהגדרת תביעת המבקשים כ'הליך סרק מובהק', אף אם מהצגת הדברים אכן עולה כי תביעתם צפויה להיתקל במשוכות גבוהות. משכך אינני סבור כי היה מקום ליתן לשיקול זה משקל כמעט בלעדי בהחלטה לחייב את המבקשים בהפקדת ערובה." בענייננו, איני סבורה שניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר ב"הליך סרק מובהק", ולפיכך איני סבורה שדי בטעם זה בכדי לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת, לו תידחה התביעה. 16. אשר לטענת הנתבעת כי התובע מתגורר בבולגריה, הודה התובע כי כך הדבר, אולם הציג תעודת אזרחות המעידה על כך שהנו אזרח ישראלי. 17. יתר על כן, היותו של התובע תושב חוץ לא די בה כשלעצמה בכדי להצדיק חיובו בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת לו תידחה התביעה. על בית המשפט לבחון שיקולים רלוונטיים נוספים, כגון האם התובע הצביע על היותו בעל נכסים בישראל, מצבו הכלכלי של התובע והאם התובע ציין מען עדכני בכתב התביעה (שקד, בעמ' 622). בענייננו, הציג התובע ראיות המעידות על כך שהנו מען קבוע בישראל (דירה ורכב), באופן המצדיק את דחיית הבקשה לחיוב בערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת לו תידחה התביעה. כפי שנקבע לא אחת, " במקרים אשר בהם התובע הוא תושב חוץ שמחזיק בנכסים בישראל, יש מקום להימנע מחיובו בהפקדת ערובה" (החלטת בית המשפט בעניין יואב קריל, סעיף 17 להחלטה והאסמכתאות המובאות שם). 18. אשר על כן, הבקשה נדחית. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪. המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.