ת"פ 64914-01-25 ת"פ 64914-01-25

לפני כבוד השופט אחסאן חלבי בעניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד עלי חאג' נגד הנאשם דביר דבדה ע"י ב"כ עוה"ד לירון מלכה גזר דין הנאשם הורשע, לאחר ניהול הליך הוכחות, בעבירה של הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין"). בתאריך 8.03.2021 הטיל בית המשפט המחוזי בחיפה על הנאשם, במסגרת פע"מ 6731-03-21, צו פיקוח ומעקב מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין לתקופה של 3.5 שנים, עד ליום 8.09.2024. צו זה הוארך בתאריך 08.09.2024, בשנתיים נוספות, עד ליום 08.03.2026. בגדרי צו הפיקוח הוטלו על הנאשם תנאים מגבילים, ובהם חובת שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח ואיסור יצירת קשר, התחברות או שהות עם קטינים משני המינים, למעט חריגים שנוגעים לקטינים בני משפחה. כן הורשה הנאשם לשהות בבית כנסת ובלבד שהוא מלווה בבגיר שמודע לצו הפיקוח ותנאיו, ובכפוף לאישור קצין הפיקוח. בתאריך 14.11.2024 נעתר בית המשפט המחוזי בחיפה לבקשת הנאשם והתיר לו להשתתף בחתונת חברו ביום 18.11.2024, בכפוף למגבלות נוספות שהוטלו עליו. על פי מגבלות אלו, נקבע כי לאורך כל האירוע הנאשם ילווה בכל צעד ותוך פיקוח הדוק, על ידי שני בגירים מודעים לצו הפיקוח, לתנאיו ולמגבלותיו וכן לעבירות בהן הורשע הנאשם, ואשר אושרו על ידי קצין הפיקוח; על הנאשם נאסר לרקוד ברחבת הריקודים ולשבת בשולחן בו יושבים קטינים וקטינות. כמו כן, נאסר על הנאשם והמפקחים לצרוך אלכוהול. הנאשם, שהיה מודע לתנאי צו הפיקוח, להיתר שניתן לו להשתתף בחתונה ולמגבלות שהוטלו עליו, התהלך ועמד במהלך החתונה, במספר ההזדמנויות, מבלי שנלווה אליו מפקח בכל צעד. טענות הצדדים בא-כוח המאשימה התייחס לנסיבות ביצוע העבירה ולמידת הפגיעה בערכים החברתיים, ולאחר הפנייה למקרים בפסיקה, ביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 15 חודשי מאסר בפועל, ועתר להטיל עונש מאסר בפועל ברף האמצעי של המתחם, לצד עונש מאסר מותנה וקנס כספי. באת-כוח הנאשם טענה כי אכן נקבע שהנאשם הפר תנאי בצו הפיקוח, אולם אין במעשה חומר יתרה או פוטנציאל סיכון גבוה. נטען כי התנאי שהופר הוא תנאי שהיה תלוי במפקחים ובקצין הפיקוח וכי בכל מקרה, הנאשם עמד ביתר התנאים שנקבעו. באת-כוח הנאשם התייחסה לכך שהרשעת הנאשם בעבירת מין ניתנה לאחר שנים רבות, כאשר העבירה עצמה בוצעה בשנת 2016, וכי על הנאשם הוטל עונש שיקומי. הנאשם התמיד בהליכי הטיפול אך חלה רגרסיה במצבו וכעת הוא מצוי במעצר. בכל מקרה, צוין כי אין לחובת הנאשם הרשעה בעבירות מין חוזרות וכי לחובתו הרשעה יחידה בהפרת צו פיקוח. באת-כוח הנאשם התייחסה לכך שהנאשם הגיע לדיון כשהוא חבול בעקבות תקיפה שחווה בכלא, וביקשה כי בית המשפט יתייחס גם לעניין זה. בכל מקרה, ביקשה ההגנה לקבוע כי תחתית המתחם במקרה זה מתחילה בעונש מאסר מותנה וכי זהו העונש שיש להטיל על הנאשם בנסיבות הכוללות. דיון והכרעה כידוע, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה כך שיתקיים "יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו". על פי המתווה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין, יש לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם ומהרשעתו הם שלום הציבור וביטחונו, במניעת הישנות עבירות מין, בשלטון החוק ובכיבוד צווים שיפוטיים וכן באפקטיביות של מנגנון הפיקוח על עברייני המין. צו הפיקוח נועד להפחית את הסיכון שעבריין מין מורשע יבצע עבירת מין נוספת, באמצעות מגבלות המותאמות למסוכנותו ולנסיבות בכללותן. לכן, הפרת הצו נתפסת כפגיעה בהגנה על הציבור וכמעשה המגביר את הסיכון לביצוע חוזר של עבירות מין, גם כאשר לא בוצעה בפועל עבירת מין נוספת בעקבות ההפרה. נסיבות המקרה פורטו קודם לכן, אך חשוב לשוב ולהדגיש את כי הנאשם התהלך באולם חתונה באופן חופשי וללא ליווי ופיקוח צמודים ובכל צעד, של מי מהמפקחים המאושרים. הנאשם הפר ביודעין את תנאי צו הפיקוח והמגבלות שהוטלו עליו. מעשים אלו עומדים בניגוד להחלטת בית המשפט לפיה על הנאשם לשהות כשהוא מלווה על ידי שני המפקחים אשר "יתלוו לנאשם בכל צעד ויבצעו אודותיו פיקוח הדוק". לאחר בחינת נסיבות ביצוע העבירה והפגיעה בערכים החברתיים המוגנים, ולשם קביעת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב ברמת הענישה הנוהגת בעבירה בה הורשע הנאשם. במסגרת זו, כמו בכל הליך של בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, יש להסתמך על פסקי דין שניתנו במקרים בעלי נסיבות דומות, ככל האפשר. זאת, בשים לה לשוני הקיים בין סוגי ההפרות השונים ומידת האשמה הנלווית אליהם. (-) במסגרת רע״פ 6521/23 חוצ'ינסקי נ׳ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.09.2023), החמור מעניינינו, נדון נאשם אשר הורשע בעבירה של הפרת צו פיקוח שהוטל עליו בהתאם לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, וכלל בין היתר חובת שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח, איסור התחברות לקטינים והרחקה ממקומות כינוס לקטינים משני המינים. הנאשם הגיע יחד עם אחר לאזור מעיינות, חלף על פני מספר מעיינות ריקים ובחר לטבול בעירום במעיין "עין עוזי" שבו שהו באותה עת מספר קטינים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו נע בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין שנת מאסר בפועל וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה בן 10 חודשים, חציו במצטבר וחציו בחופף, כך שסך תקופת המאסר בפועל עמדה על 17 חודשים, ומאסר על תנאי. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין וגזר הדין, נדחה, וכך גם בקשת רשות הערעור שהגיש לבית המשפט העליון (ראו גם את רע"פ 5556/24 קרוואני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.7.2024), שעוסק בשש הפרות של צו פיקוח שכללו הגעה ל"קאנטרי קלאב" שיש בו בריכות ומלתחות בהן שוהים קטינים, ובו הוטל עונש מאסר בן 6 חודשים, לאחר שנקבע מתחם עונש הולם שנע בין 5 לבין 12 חודשי מאסר בפועל). (-) במסגרת רע״פ 1209/18 פלוני נ׳ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.02.2018), נדון עניינו של נאשם אשר הורשע, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירה של הפרת צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין וזוכה מעבירה של תקיפת עובד ציבור, וזאת לאחר שהגיע למרכז אקדמי והקים דוכן למכירת ספרים מבלי שקיבל אישור מראש מאת קצין הפיקוח כנדרש בצו, ובהמשך אף עזב את המקום תוך עימות עם קצין הפיקוח. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין מאסר על-תנאי וקנס לבין 5 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המבקש 4 חודשי מאסר על-תנאי לצד ענישה נלווית. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות הערעור שהגיש לבית המשפט העליון. (-) ראו גם את העונשים שהוטלו בערכאות הדיוניות במסגרת ת"פ (שלום ירושלים) 40660-12-22 מדינת ישראל נ' לוגסי (22.09.2026); ת"פ (שלום ירושלים) 10327-01-26 מדינת ישראל נ' פינקלשטיין (20.05.2026; ת"פ (שלום חיפה) 40855-06-22 מדינת ישראל נ' וייסמן [פורסם בנבו] (20.7.2022); ת"פ (שלום חיפה) 39952-05-23 מדינת ישראל נ' מיכאלוב [פורסם בנבו] (8.7.2025)). נראה כי אין מתחם ענישה אחיד לעבירה של הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, אלא שמתחם העונש נקבע בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ובכלל זה אופי ההפרה, מספר ההפרות, הזיקה שבין ההפרה להתנהגות המינית, עוצמת הסיכון הנשקפת מהמפוקח, והשאלה האם לעבירת ההפרה התלוו עבירות נוספות. במקרה זה, כפי שצוין, מדובר בהפרה של תנאי אחד שחייב את הנאשם להתהלך כשהוא בליווי צמוד של מפקח, בזמן החתונה. לאחר בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, ובשים לב ליתר הרכיבים הנדרשים, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. מכאן לעונש שיש לקבוע בעניינו של הנאשם. בעת קביעת העונש בית המשפט נדרש להתייחס לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כפי שמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין. כן יש להתייחס לשיקולי ההרתעה של היחיד ושל הרבים. הנאשם לא נטל אחריות על מעשה העבירה, ולכן אינו זכאי להקלה שהיה זוכה לה מי שמודה ועוזב. לצד זאת, לחובת הנאשם הרשעה בעבירה דומה, בגין מספר הפרות, חלקן חמורות יותר, של צו הפיקוח והמעקב, כאשר ההפרות בוצעו בשנת 2023. גזר הדין בבית משפט השלום ניתן ביום 24.12.2024, ופסק הדין של בית המשפט המחוזי במסגרת הערעור, בו הופחת העונש משמונה חודשי מאסר בפועל לחמישה חודשי מאסר בפועל, ניתן ביום 24.3.2026. בנסיבות אלו, מתחדדים שיקולי ההרתעה. באיזון הכולל, סברתי כי לא ניתן לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם וכי נכון להטיל עליו עונש מאסר בפועל בכליאה לקראת אמצע המתחם. משכך, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל שיימנו החל מהיום. 6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלמשך שלוש שנים לא יעבור כל עבירה של הפרת צו פיקוח ומעקב לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. זכות ערעור כחוק.