החלטהשלוםבית משפט השלום ברמלהנכלל בחיפוש

ת"א 48871-04-24 ת"א 48871-04-24

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל

הבית קיבל את בקשת התובעת לתקן את כתב התביעה ולצרף חוות דעת של מומחה כאב המעידה על נכות של 10 אחוזים. נקבע כי ההחלטה הקודמת לא חסמה הגשת חוות דעת בתחום אחר, וכי האיסור על חוות דעת פרטית לאחר מומחה בית משפט חל רק באותו תחום. הבקשה רלוונטית לבירור המחלוקת, ההליך בשלב מקדמי, ואין ראיה לחוסר תום לב.

העובדות

התובעת תבעה נזק גוף שנגרם לה במשתלה בבעלות הנתבעת. מונו מומחים מטעם בית המשפט בתחומי אורתופדיה ופסיכיאטריה, והמומחים נחלקו ביניהם לגבי קיומה של נכות צמיתה. בית המשפט דחה בקשה למינוי ראומטולוג, והתובעת הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה בצירוף חוות דעת של מומחה כאב שקבע נכות של 10 אחוזים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר לתובעת לתקן את כתב התביעה ולצרף חוות דעת רפואית בתחום הכאב לאחר שניתנו חוות דעת מטעם בית המשפט
  2. 2.האם הגשת חוות דעת פרטית לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט אסורה כשמדובר בתחום רפואי אחר

הלכות

  1. 1

    לבית המשפט שיקול דעת רחב להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות, ולפי הגישה הליברלית התיקון ייעשה על פי רוב

    ״לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב להיעתר בכל עת לבקשה לתיקון כתב טענות, לשם הכרעה בשאלות המהותיות השנויות במחלוקת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    איסור הגשת חוות דעת פרטית לאחר חוות דעת מטעם בית המשפט חל ככלל רק כשמדובר באותו תחום רפואי

    ״איסור זה חל ככלל, כאשר מבוקש להגיש חוות דעת פרטית באותו תחום בו כבר הוגשה חוות דעת מטעם מומחה בית משפט״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בית המשפט אינו מכריע בשלב הבקשה במחלוקות מקצועיות רפואיות על תוכנה של חוות הדעת

    ״בשלב זה בית המשפט אינו אמור ואף אינו בעל יכולת להידרש להכרעה במחלוקות בעניינים מקצועיים שברפואה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תיקון כתב תביעה
  • חוות דעת רפואית
  • מומחה בית משפט
  • מומחה כאב
  • שיקול דעת
  • תום לב
  • קשר סיבתי
  • נכות צמיתה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

לפני

כבוד השופט אייל כהן

תובעת

פלונית

נגד

נתבעת

רונית פרנצ'סקה בלבן

החלטה

לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה בדרך שעיקרה הוספת חוות דעת רפואית. רקע ותמצית המחלוקת התובעת הגישה תביעתה נגד הנתבעת בגין נזק גוף אשר נגרם לה לטענתה במשתלה שבעלות הנתבעת. בתמצית רבה יצוין כי לאחר שהוגשו מטעם הצדדים חוות דעת רפואיות סותרות ביחס לשאלה האם נותרו לתובעת נכויות בתחומים אורתופדיה ופסיכיאטריה, מונו מומחים בתחומים הנ"ל, מטעם בית המשפט. המומחה בתום הפסיכיאטריה קבע כי נותרה לתובעת נכות צמיתה, בעוד המומחה בתחום האורתופדיה קבע כי נותרו נכויות זמניות בלבד – הכל בזיקה לתאונה מושא התובענה. לאחר האמור עתרה התובעת למינוי ראמוטולוג מטעם בית המשפט. בהחלטה מיום 7.6.26 מצאתי לדחות בקשה זו בצייני כי לא מצאתי כל הצדקה בנסיבות לסטות מכלל ברירת המחדל לפיו על בעל דין להגיש חוות דעת מטעמו, לשם הוכחת נזקו. בתגובה, עתרה התובעת למתן ארכה להגשת חוות דעת מטעמה בתחום הראומטולוגיה. לאחר ארכה שניתנה ברקע צורך לבצע בדיקה רפואית, הוגשה הבקשה דנן- קרי, למינוי מומחה כאב (ולא ראומטולוג). תמצית טיעון התובעת בבקשתה היא, כי על פי חוות דעת מומחה אותה צירפה נותרה לה נכות בתחום הכאב, בשיעור 10% בגין תסמונת כאב כרונית מיופציאלית. עוד טענה התובעת לזיקה בין הנאמר בחוות דעת המומחים מטעם בית המשפט ולבין ההצדקה הנטענת להיעתר לבקשתה. תמצית טיעון הנתבעת היא כי דין הבקשה להידחות. לשיטת הנתבעת מדובר בניסיון פסול "לעקוף" את קביעות המומחים מטעם בית המשפט, לאחר שהדרך הראשית "ננעלה" ע"י בית המשפט, עת נדחתה הבקשה למינוי ראומטולוג. הבקשה אינה מוצדקת לגופה כנלמד מקביעות המומחים ואין להתיר הגשת חוות דעת פרטית לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט. עוד טענה הנתבעת כי קביעות המומחים שמונו מלמדות על העדר ההצדקה שבקבלת הבקשה. דיון והכרעה פסיקה עקבית ורבת שנים מנחה כי לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב להיעתר בכל עת לבקשה לתיקון כתב טענות, לשם הכרעה בשאלות המהותיות השנויות במחלוקת. לאור הגישה הליבראלית שהשתרשה בפסיקה, על פי רוב יותר התיקון. בין היתר נבחן השלב בו מצוי ההליך, תום ליבו של המבקש, האם התיקון יביא להארכה וסרבול הדיון, כמו גם את תרומתו הפוטנציאלית לבירור המחלוקת [מבין רבים ראו רע"א 8892/20 דן פורטמן ואח' נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ ואח' (8.4.21)]. בקשת התובעת נסמכת על אודות חוות דעת רפואית מפי מומחה כאב, אשר ניתנה אך ביום 16.9.26. ההליך עודנו מצוי בשלב מקדמי. הבקשה הוגשה לאחר מתן החלטה המורה על הגשת תחשיבים, קרי- הוגשה עוד בטרם מתן הצעת בית משפט לפשרה, ובטרם הוגשו ראיות. לא מצאתי דבר בטיעוני הנתבעת המצדיק את דחיית הבקשה. בהקשר זה יצוין כי הנתבעת העלתה בין היתר טיעונים שאינם מתיישבים עם נתוני התיק והפסיקה: בניגוד גמור לנטען ע"י הנתבעת, ההחלטה מיום 7.6.26 לא חסמה את דרכה של התובעת מלעתור לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף חוות דעת בתחום הכאב, או כל תחום אחר. כל שנאמר בה הוא כי אין הצדקה כי בית המשפט ימנה מומחה בתחום הראומטולוגיה, בטרם הוגשה חוות דעת בתחום זה מטעם התובעת. דרכה של התובעת הייתה אם כן סלולה להגשת בקשה בצירוף כל חוות דעת בה תחפוץ – ראומטולוגית, בתחום הכאב או בתחום אחר - ובדין כך עשתה. לא נעלם מעיניי חלוף הזמן מעת התאונה ועם זאת אין בנתון זה כשלעצמו כדי להפריך את חוות הדעת שצורפה בתחום הכאב. בניגוד לנטען ע"י הנתבעת, אין בנסיבות כל איסור על הגשת חוות דעת פרטית לאחר הגשת חוות דעת מטעם בית המשפט. איסור זה חל ככלל, כאשר מבוקש להגיש חוות דעת פרטית באותו תחום בו כבר הוגשה חוות דעת מטעם מומחה בית משפט- כפי שמובהר היטב בפסק הדין אליו הפניתה הנתבעת עצמה. לא כך בענייננו. תחום הכאב נפרד מתחום האורתופדיה. הטענה לפיה תחום רפואת הכאב אינו נפרד כאשר הכאב הוא תסמין של בעיה שכבר נבחנה, אינה אלא ניסיון מלאכותי לייצר זהות בין תחום הכאב לתחום האורתופדי, לשם דחיית בקשת הנתבעת. בהקשר האמור יצוין כי שני הצדדים טענו כך ואחרת באשר למשמעות העולה מחוות דעת המומחים, אלא שטיעונים אלה נעדרי כל נפקות לצורך הכרעה במחלוקת שלפניי במסגרת הבקשה דנן. בשלב זה בית המשפט אינו אמור ואף אינו בעל יכולת להידרש להכרעה במחלוקות בעניינים מקצועיים שברפואה. כך למשל, בית המשפט אינו רשאי לדחות בקשה מעין זו אך משום טענה לפיה חוות הדעת שצורפה לה מופרכת לגופה. חלף זאת על ההכרעה להינתן לאור מבחני הפסיקה שפורטו לעיל. בהינתן כל האמור מצאתי כי הבקשה רלוונטית לשם הכרעה בשאלה מהותית שבמחלוקת (האם נותרה לתובעת נכות בתחום הכאב, בת קשר סיבתי לתאנוה מושא התובענה). בירורה יתרום לבירור המחלוקת כולה. ההליך מצוי בשלב מקדמי. בהקשר זה הקובע לענייננו אינו מועד הגשת התביעה כי אם קורותיה. לא מצאתי כל אינדיקציה לכך כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב. קבלת הבקשה אמנם תאריך את ההליך אך במאזן שבין אי נוחות דיונית זו לצורך המהותי בהגעה לחקר האמת, יד האחרונה גוברת. הבקשה מתקבלת אפוא. לא מצאתי להשית הוצאות. התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 7 ימים. תז"פ בהתאם.

ניתנה היום, י' חשוון תשפ"ז, 21 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1לבית המשפט שיקול דעת רחב להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות, ולפי הגישה הליברלית התיקון ייעשה על פי רוב
  2. 2איסור הגשת חוות דעת פרטית לאחר חוות דעת מטעם בית המשפט חל ככלל רק כשמדובר באותו תחום רפואי
  3. 3בית המשפט אינו מכריע בשלב הבקשה במחלוקות מקצועיות רפואיות על תוכנה של חוות הדעת