ת"א 8612-03-26 ת"א 8612-03-26

התביעה דנן הוגשה תחילה כתביעה קטנה, אך לאור העובדה כי היא כללה סעד של סילוק יד, התביעה עברה למסלול של סדר דין רגיל. בתאריך 5.3.26 התובעת, שאינה מיוצגת, הגישה כנגד הנתבע תביעה לסילוק יד ממחסן שלפי טענתה שייך לדירה הנמצאת בשדרות הארבעה 59/4 בבית שאן, שהיא רכשה מהנתבע בחודש אוגוסט 2024. לטענת התובעת, הנתבע השאיר חפצים במחסן ומסרב לפנותו, כמו כן לטענתה הנתבע אמר כי מכר את המחסן. בהמשך התובעת ציינה כי "המחסן בכלל לא בטאבו" וכי אין לנתבע זכות במחסן משום ש"אין לו שום בעלות בבניין". התובעת הוסיפה כי לפני שרכשה את הדירה, המתווך אמר בפניה כי לכל דירה יש מחסן ולטענתה נפלה קורבן להטעיה. התובעת ציינה בכתב התביעה כי הנתבע גר בחו"ל, ניסתה ליצור עמו קשר בוואטסאפ אך לא היה מענה. התובעת עותרת ליתן סעד של פינוי כנגד הנתבע והמורה לו לפנות את המחסן, בנוסף לפיצוי כספי ע"ס 34,000 ₪ כי נמנע ממנה השימוש במחסן. בתאריך 16.4.26 אמו של הנתבע הגישה הודעה שלפיה נתקבלה אצלה הזמנה לדין בתיק שבכותרת, ואולם מסרה שאין לה קשר עם בנה הנתבע, שמזה 15 שנה הוא גר בחו"ל. בתאריך 27.5.26 התובעת חזרה והודיעה כי הדרך היחידה ליצירת קשר עם הנתבע היא באמצעות וואטסאפ, ובהחלטה מיום 31.5.26 ניתנה לתובעת האפשרות לבצע המצאה באמצעים אלקטרוניים לרבות באמצעות וואטסאפ זמין של הנתבע. בתאריך 1.6.26 התובעת הגישה הודעה כי ביצעה המצאה בוואטסאפ. התובעת עתרה ליתן פסק דין בהעדר, ובהחלטת בית המשפט מיום 7.8.26 נקבע כי טרם חלף המועד להגשת הגנה. התיק עבר לטיפולו של המותב הנוכחי, ולאחר עיון, אני בדעה כי ההמצאה לא בוצעה כדין ואינה מספיקה, כמו כן כתב התביעה לוקה בחסר באופן משמעותי, לא צורפו לה מסמכים מהותיים ורלוונטיים ולא ניתן להמשיך לבררה במתכונת הנוכחית. ראשית, תקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה, ויצרף תצהיר התומך בבקשה ובו יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא בו. התובעת לא הגישה בקשה בצירוף תצהיר ולא פירטה דבר, מלבד טענה סתמית כי הנתבע גר בחו"ל. שנית, התביעה נפתחה בבית משפט לתביעות קטנות ועברה למסלול של סדר דין רגיל, ואולם, ראוי כי התביעה דנן תימחק וככל שבדעת התובעת להגישה מחדש, התביעה החדשה צריכה להיפתח במסלול של סדר דין רגיל כשהיא ערוכה כדין ולפי התקנות. תקנה 15 לתקנות קובעת כי לכתב טענות יצורפו העתקים של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות. בתביעה לסילוק יד, נסח רישום מקרקעין, הסכם רכישה או מסמך אחר המראה את זכות הבעלות והחזקה, מהווים מסמכים מהותיים, שנדרשים כדי לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש בתביעה לסילוק יד (ראה רע"א 4311/00 מדינת ישראל נ' אליעזר בן שמחון, נח(1) 827 (2003)). התובעת לא צירפה דבר מלבד טענה בעלמא וללא סימוכין כי רכשה מחסן לטענתה, מבלי לצרף דבר המאפשר את זיהוי המחסן, או מסמך שאפשר ללמוד ממנו על זכותה בו. בנוסף, כתב התביעה מעלה טענות סותרות לגבי קיומו של מחסן אם לאו. בנסיבות אלה, נראה כי התביעה נעדרת עילה: גם בהנחה שכל העובדות הנטענות בה נכונות, לא תהיה התובעת זכאית לסעד. אכן, הכלל הוא שיש לנהוג במשורה לפני מחיקת כתב תביעה וליתן לבעל דין האפשרות לתקן את כתב התביעה, ואולם במקרה דנן כתב התביעה במתכונת הנוכחית לוקה בפגמים מהותיים, שלדעתי מחייבים להגיש את התביעה מחדש וכדין, במקום לתקן כתב תביעה מן היסוד. אוסיף כי לפי תקנה 130 לתקנות, בבואו לדון בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, בית המשפט רשאי גם לדרוש מן התובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה. מכאן, היעדר כתב הגנה אינו פוטר את התובעת מהוכחת התנאים המקימים את זכותה לסעד, ולטעמי אין בכתב התביעה התנאים לכך והוא אינו מגלה עילה. מכל הטעמים לעיל, לאור המסלול שעברה התביעה דנן, נוכח העדר המצאה מספיקה וכאשר כתב התביעה נעדר עילה או הוכחות מספקות, ניתנת לתובעת הזדמנות להודיע אם היא עומדת על התביעה או שמא היא מבקשת למחוק את התביעה, כאשר שמורה לה הזכות להגישה מחדש וכדין. לאור כל האמור לעיל, התובעת תודיע עמדתה עד ליום 11.11.26, וככל שהיא עומדת על בירור התביעה במתכונתה הנוכחית, היא מתבקשת ליתן טעם מדוע לא תימחק התביעה שבכותרת. עיון בהתאם.