ת"פ 13931-05-25 ת"פ 13931-05-25

לפניי בקשת ב"כ נפגעת העבירה, לצרפו להליך זה כמייצג ולעדכן את פרטיו במערכת "נט המשפט" לצורך מיצוי זכויותיה של נפגעת העבירה. כנגד הנאשמת בתיק מתנהל הליך פלילי, בגדרו הודתה והורשעה הנאשמת על סמך הודאתה בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש ותקיפת סתם. מדובר באירוע מיום 29.4.25, במהלכו תקפה הנאשמת את נפגעת העבירה. ב"כ נפגעת העבירה, מבקש לרושמו כמייצג בתיק בית המשפט על מנת לקבל גישה לתיק בנט המשפט לצורך מיצוי זכויותיה של מרשתו. המאשימה מצדה אינה מתנגדת לרישומו של ב"כ נפגעת העבירה בתיק, אך מתנגדת לכך שיהיה חשוף לכלל המסמכים המצויים בתיק. מנגד, ב"כ הנאשמת התנגד לבקשה וטען כי אין להורות על מתן גישה מלאה ורציפה לתיק בית המשפט. הוא מפנה להלכה שנקבעה בבש"פ 7623/22 בתיה דיין נגד מדינת ישראל (15.11.22), לפיה זכויות נפגעי עבירה אינן מקנות גישה מוחלטת למסמכי התיק ולבטח לא גישה רצופה בזמן אמת. עוד הוסיף כי גישה גורפת כזו תפגע באופן בלתי מידתי בזכויות הנאשמת, אך מבהיר כי אינו מתנגד לעיון ממוקד באותם מסמכים שהדין מקנה לנפגעת העבירה זכות מפורשת לעיין בהם. דיון והכרעה: לאחר עיון בבקשה ובתגובות, החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי בלבד. חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 (להלן: "החוק") מגדיר את תחום תחולתו של המונח "נפגע עבירה" ומעגן את מכלול זכויותיו לאורך ההליך הפלילי. הוא מגדיר את זכויותיהם של נפגעי עבירה לקבלת מידע, ובכלל זה עיון בכתב האישום או בהסדר טיעון, כמפורט בפרק ב' לחוק. עם זאת, זכויותיו של נפגע העבירה אינן מוחלטות, ועליהן להיבחן ולהתקיים לצד זכויות היסוד הנתונות לנאשם במסגרת ההליך הפלילי. בבג"ץ 6968/23 פלוני נ' הרכב בימ"ש מחוזי ירושלים (נבו 17.10.2023) בית המשפט העליון התייחס לסוגיה זו וקבע כדלקמן: "23. נפגע העבירה, למרות שיש לו עניין בתוצאותיו של ההליך הפלילי, איננו צד להליך הפלילי עצמו (ראו מני רבים: ע"פ 2393/06 חמוד ז"ל נ' מדינת ישראל, פסקה 5 [פורסם בנבו] (20.11.2007) (להלן: עניין חמוד); בג"ץ 1620/22 פלונית נ' פרקליטות המדינה, פסקה 29 [פורסם בנבו] (7.6.2023)). ואולם, במרוצת השנים התפתח מעמדו של נפגע העבירה בהליך הפלילי, כאשר הביטוי הבולט למגמה זו הוא חקיקתו של חוק זכויות נפגעי העבירה, התשס"א-2001 (להלן: חוק זכויות נפגעי עבירה או החוק. להרחבה על מגמה זו ראו בג"ץ 9631/07 כץ נ' נשיא המדינה, פסקה 24 והאסמכתאות שם [פורסם בנבו] (14.4.2008) (להלן: עניין כץ)). תכליתו של חוק זה היא לעגן את זכויותיו של נפגע העבירה ולהגן על כבודו כאדם, מבלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים (סעיף 1 לחוק זכויות נפגעי עבירה). בתוך כך, עוגנו זכויות שונות לנפגעי העבירה במסגרת ההליך הפלילי, ביניהן זכותו לקבל מידע על הדרך שבה מתנהל ההליך (סעיף 8 לחוק); לעיין בכתב האישום שהוגש בהליך הפלילי הרלוונטי (סעיף 9 לחוק); להיות נוכח בדיון בבית המשפט בעניין העבירה ממנה נפגע, וכן לנוכחות מלווה לפי בחירתו, וזאת אף אם הדיון מתקיים בדלתיים סגורות (סעיף 15 לחוק) ועוד. כמו כן נקבע כי מתן הזכויות לנפגעי עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו (סעיף 3 לחוק) וכי בתי המשפט והרשויות יינקטו בצעדים הדרושים להבטחת זכויותיהם של נפגעי העבירה לפי החוק (סעיף 5 לחוק). יחד עם זאת יובהר, כי הצדדים להליך הפלילי הם לעולם המדינה והנאשם, כאשר עניינם של נפגעי העבירה מגולם בצבר האינטרסים השונים אותם מבטאת המדינה בתפקידה כתובעת בהליך הפלילי (עניין חמוד, בפסקה 5; בג"ץ 474/21 מחאמיד נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 27 [פורסם בנבו] (4.12.2022))." (ההדגשות לא במקור נ.מ.ל) התייחסות נוספת לסוגיה זו בע"פ 2393/06 כאמל סאלח חמוד ז"ל נ' מדינת ישראל (נבו 20.11.2007) : "5. אולם, כמוטעם בפסיקה, "חוק [זכויות נפגעי עבירה] איננו הופך את נפגע העבירה לבעל-דין בהליך הפלילי" (רע"פ 2976/01 אסף הנ"ל, בעמ' 439). אין הוא מונה עם זכויותיו של נפגע העבירה את הזכות למעמד בפני בית-המשפט, בו מתבררת אחריותו של הנאשם למעשה העבירה שבוצע. הצדדים לאותו הליך הם המדינה והנאשם, ולא איש זולתם. עניינם של נפגעי העבירה מגולם בין צבר האינטרסים אותם מייצגת המדינה. וככל שמסורה לנפגע הזכות להשיג על מהלכים שונים הננקטים בגדרו של ההליך, הרי נמען יחיד להשגתו משמשים גורמי התביעה ואין הוא רשאי להביאה בפני בית-המשפט היושב לדין." בענייננו, היעתרות לבקשה לרישום ב"כ נפגעת העבירה כמייצג בתיק במערכת "נט המשפט" משמעותו המעשית היא הוספת נפגעת העבירה כ"צד ישיר" לתיק. שילובו של נפגע העבירה כצד אקטיבי בניהול התיק באופן זה סותר את מהותו של ההליך הפלילי, המבוסס על יריבות דו-קוטבית ובלעדית בין הנאשם לבין המדינה. קבלת הבקשה במלואה משמעותה הענקת גישה גורפת ומלאה לב"כ נפגעת העבירה לכל המסמכים ובזמן אמת עם הגשתם, דבר שאינו משקף את האיזון הראוי בין זכויות נפגעת העבירה לזכויות הנאשמת. לפיכך, האיזון הראוי במקרה זה הינו מתן אפשרות לעיון בכתבי האישום ובפרוטוקולים של הדיונים בלבד, ללא מתן גישה מלאה לתיק. על יסוד האמור, הבקשה מתקבלת בחלקה במובן זה שהמזכירות תעביר לעיון ב"כ נפגעת העבירה את כתב האישום המקורי והמתוקן ואת הפרוטוקולים בתיק. עם זאת, נדחית מהטעמים לעיל הבקשה להוספת ב"כ נפגעת העבירה כמייצג בתיק במערכת "נט המשפט". המזכירות תפעל כמונחה בסעיף 7 לעיל וכן תעביר ההחלטה לעיון ב"כ הצדדים וב"כ המבקשת.