ת"א 4074-06-26 ת"א 4074-06-26

לפני ביהמ"ש בקשת הנתבעת לסלק התביעה נגדה על הסף ולחלופין לעיכוב שמיעת ההליך עד מתן החלטת הפרקליטות בתיק חקירה. המבקשת טוענת בבקשה כי יש לסלק תביעת הדיבה שהגיש התובע נגדה על הסף, בהיותה תביעת השתקה וכי התובע לא הצליח להעמיד עילת תביעה וכן מבקשת לעכב שמיעת ההליך עד מתן החלטת הפרקליטות אם להעמיד המשיב לדין בגין פגיעה בה. דיון והכרעה נקודת המוצא בבחינת בקשה לסילוק על הסף הינה כי על ביהמ"ש לעשות שימוש בסמכותו לסלק תביעה על הסף במקרים בהם ברור ומובהק שאין צורך לשמוע הראיות שכן אין אפשרות שהתובע יוכיח תביעתו. לצד כלל זה, עומד פסק הדין בעניין רעא 1954/24 נתנאל וקנין נ' קיבוץ ניר דוד - אגודה שיתופית (פורסם בנבו), אליו מפנה המבקשת, בו ציין כבוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נ' סולברג כי תופעת תביעות ההשתקה (SLAPP) הינה תופעה מוכרת וותיקה בעולמן של תביעות לשון הרע וכי מדובר על דפוס פעולה שבמסגרתו גורמים בעלי כוח וממון עושים שימוש בתביעות משפטיות, לשם השתקת שיח ציבורי וביקורת המופנים כלפיהם; עצם החשיפה להליכים המשפטיים – שיהיו, במרבית המקרים, הליכי לשון הרע – יש בה כדי להשית מחירים כבדים על נתבעים, ועל כן גם כדי לייצר "אפקט מצנן", ולהרתיע את הרבים מנטילת חלק בשיח הציבורי ומהשמעת ביקורות על "שחקנים חזקים". כבוד המשנה לנשיא התייחס לפגיעה שנגרמת לציבור המתדיינים בבתי המשפט, עקב הפניית משאבים שיפוטיים למי שאינם ראויים להם והצביע על כמה וכמה מאפיינים ש"נשתבחו" בהן תביעות ההשתקה, כאשר אין מדובר ברשימת תנאים מצטברים, וכאשר מטבע הדברים, ככל שימצא כי תביעה פלונית "נגועה" ביותר מאפיינים מן המנויים להלן, תגבר הנטייה לסווגה כתביעת השתקה, ולהפך. אלו הם המאפיינים שמנה כבוד המשנה לנשיא: פערי כוחות בין בעלי הדין; עילת תביעה חסרת יסוד או גבולית; תביעת פיצוי מופרז ונטול בסיס; ברירת נתבעים בעייתית ונטולת הצדקה; תביעה המוגשת בגין אמירות שהושמעו במסגרת ויכוח ושיח בנושא אשר עשוי לעורר עניין ציבורי; ומכלול התנהלות התובע. להלן התייחסות למבחנים השונים: על פי תצהיר המבקשת, יחסי הכוחות בין הצדדים אינם מעלים קיום יחסי כוחות קוטביים על פניהם, כגון שהתובע הוא איל הון, או תאגיד רב ממון. ללא שמיעת ראיות, אין הצדקה לקבל דווקא את עמדת המבקשת לפיה התביעה חסרת עילה בשים לב להיבט מרכזי במחלוקת, טענת התובע כי אינו פדופיל או אונס נערות, פרסום שאינו קל ערך, בלשון המעטה. כמו כן, די בכך שסכום התביעה הינו בסך של 80,000 ₪ בלבד כדי להביא לדחיית הטענה לתביעת השתקה, שכן אין מדובר, כטענת המבקשת, בסכום מופרז, גם אם ביהמ"ש יביא בחשבון נסיבות הפרסום. לגבי העניין הציבורי, לכאורה יש עניין ציבורי ברור, אך אין די בעמידה במבחן זה בלבד כדי להצדיק סילוק על הסף. סילוק תביעת דיבה על הסף אינה דרך המלך, אלא רק כאשר ביהמ"ש קבע שהתביעה היא תביעת השתקה. לענייננו, אין בנסיבות ההליך כדי להצדיק הקביעה שהתביעה עומדת במבחני הפסיקה להיותה תביעת השתקה. גם אין הצדקה לקביעה כי אין צורך לשמוע ראיות, אלא להפך. המבקשת טוענת בתצהירה כי התובע פגע בה בגיל 16, אך אינה מפרטת מעבר לכך. מכאן שרק לאחר מיצוי ההליך יהיה בידי ביהמ"ש לקבוע האם הפרסום היה בבחינת ביצוע עוולה על פי חוק לשון הרע התשכ"ה 1965, או שמא עומדות למבקשת ההגנות על פי החוק. לנוכח כל האמור לעיל, דוחה הבקשה לסילוק על הסף. לעניין הסעד החלופי, לעיכוב הליכים עד מתן החלטת הפרקליטות אם להגיש כתב אישום, ביהמ"ש קובע שאין מקום לעכב הליכים בשל קיום חקירה וציפייה להחלטת הפרקליטות, שאין לדעת מתי תתקבל. זאת, במיוחד כאשר לא נטען בתצהיר שהמשיב נעצר לצרכי חקירה. על ביהמ"ש להביא בחשבון שגם אם יוגש כתב אישום, יתכן שהמשיב יזוכה לאחר מספר שנים של דיון בהליך הפלילי. כמו כן, גם אם יזוכה, לא יהיה בכך כדי להביא לקבלת תביעתו ועדיין יהיה על ביהמ"ש להכריע במחלוקת. יצוין שהמבקשת לא הניחה תשתית עובדתית בתצהירה המצדיקה עיכוב הליכים. למעלה מהדרוש יאמר, שחזקה על המשטרה שאם תסבור שקיום הדיון בהליך זה, יפגע בחקירה, שתגיש בקשה מתאימה. אשר על כן דוחה גם הבקשה לעיכוב הליכים. אין צו להוצאות שכן לא נדרשה תשובה. הצדדים יחליפו תצהירי גילוי כלליים ויגישו הודעות בדבר יישום החלטה זו עד לתאריך 29.10.26. תז"פ לתאריך 1.11.26