בפני כבוד השופטת ציפורה גילוני (גז) בעניין: המאשימה: מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד שלומי שחר נגד הנאשמים: 1. חליל עספור בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ווליד כבוב 2. חליל עספור ע"י ב"כ עוה"ד ווליד כבוב גזר דין רקע, כתב האישום והסדר הטיעון בתאריך 11.11.2024 הורשעו הנאשמים על יסוד הודאת נאשם 2 (להלן גם: "הנאשם"), כמפורט בהכרעת הדין, בעבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ" ו/או "החוק") ועבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ יחד עם סעיף 117(ב2)(3). על פי עובדות כתב האישום, הנאשמת 1 (להלן גם: "הנאשמת") הינה חברה פרטית העוסקת בארגוני טיולים, אשר הינה "עוסק" כהגדרתו בחוק מע"מ. בין חודש דצמבר 2022 לבין חודש פברואר 2023 (להלן: "התקופה הרלוונטית") שימש הנאשם כבעל המניות היחיד, כדירקטור וכמנהלה הפעיל של הנאשמת. על פי עובדות כתב האישום, בדו"ח מע"מ של חודשים ינואר-פברואר 2023 ניכו הנאשמים מס תשומות באמצעות 24 חשבוניות מס כוזבות מבלי שסופקו להם בפועל השירותים ו/הטובין המפורטים בחשבוניות (להלן: "החשבוניות הכוזבות") במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מע"מ ובנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים הכינו ו/ניהלו ו/או הרשו לאחרים להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות באופן שכללו בספריהם חשבוניות כוזבות אשר אותן קיזזו כתשומות במטרה להתחמק מתשלום מע"מ. על פי עובדות כתב האישום, סך החשבוניות הכוזבות עמד על סכום של 5,854,680 ₪ כאשר סכום המע"מ הנובע מהן הינו 850,680 ₪. בעשותם מעשים אלה, ניכו הנאשמים מס תשומות מבלי שהיה להם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס והכינו, ניהלו או הרשו לאחר לנהל או להכין פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות במטרה להשתמט או להתחמק מתשלום מס. סכום המחדל הפלילי המיוחס לנאשמים בכתב האישום עומד על כ-850,680 ₪. בין הצדדים נחתם הסדר טיעון עוד טרם הגשת כתב האישום בתאריך 10.4.2024 (ר' נספח א' להודעת המאשימה מיום 18.5.26). במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הנאשם יודה ויורשע בעובדות כתב האישום, יהיה רשאי לבקש להישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן, אך יהיה מנוע מלטעון לאי הרשעה. עוד הוסכם כי ככל שהנאשם יסיר 30 אחוז מסכום המחדל הפלילי תוך 7 חודשים ממועד הגשת כתב האישום ולפני מועד הטיעונים לעונש, המאשימה תגביל את עתירתה העונשית ל-12 חודשי מאסר בפועל, בעוד ההגנה תטען לעונש באופן חופשי ושאר רכיבי העונש יוותרו לשיקול דעת בית המשפט. כמפורט לעיל, הכרעתי את דינם של הנאשמים על יסוד הודאת הנאשם אשר הופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן לבקשת בא כוחו. בתאריך 4.5.2026 נשמעו לפניי טיעוני הצדדים לעונש, בסופם אפשרתי לב"כ הנאשם להגיש לתיק בית המשפט פסיקה התומכת בעתירתו העונשית ומסמכים המלמדים על מצבו הכלכלי של הנאשם. כמו כן, הוריתי לב"כ המאשימה להגיש את הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים לתיק בית המשפט, בצירוף הודעה האם הנאשמת היא חברה פעילה, אם לאו עד אותו התאריך. בתאריך 18.5.2026 הגיש ב"כ המאשימה לתיק בית המשפט את הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים, הודיע כי הנאשמת הינה חברה פעילה ועתר כי בית המשפט יטיל עליה קנס הנע בין 85,000-42,500 ₪. היום, בתאריך 5.10.26 הגיש ב"כ הנאשם אסמכתאות על עמידה בהסדר התשלומים של הנאשם מהן עולה כי הסיר עד כה למעלה ממחצית המחדל נשוא כתב האישום. תסקירי שירות המבחן תסקירו הראשון של שירות המבחן מתאריך 28.4.2025, סקר את מצבו האישי, המשפחתי, הכלכלי והתעסוקתי של הנאשם. מהתסקיר עולה כי בשיחותיו עם קצינת המבחן לקח הנאשם אחריות על מעשיו, תיאר כי המניע לביצוע העבירות היה קשיים כלכליים אליהם נקלע, תוך שחש בושה על כך שנכשל בהתנהלותו הכלכלית ובאי יכולתו לפרנס את משפחתו. לאור התרשמות מנזקקות טיפולית פסיכיאטרית ונכונות הנאשם להשתלב בטיפול, הוצע לו לקבל טיפול רגשי והתבקשה דחיית הדיון לצורך טיפול במרפאה לבריאות הנפש, לה נעתרתי. בתאריך 1.9.2025 הוגש תסקיר משלים, בו תואר כי הגם שהנאשם מתקשה להתפנות לצורך קבלת הטיפול לו הוא זקוק, נקבע תור לטיפול עבורו ומשכך התבקשה דחייה נוספת של הדיון. בתאריך 8.1.2026 הוגש לבית המשפט תסקיר משלים נוסף המבוסס בין היתר גם על מסמכים פסיכיאטרים בעניין הנאשם וסיכום פסיכיאטרי עדכני. בתמצית, הנאשם אובחן בשנת 2024 כמתמודד עם פוסט טראומה בעקבות תאונה, כאשר כיום הוא סובל מהפרעת הסתגלות, דיכאון, קשיי שינה והתקפי חרדה. הנאשם החל לקבל טיפול תרופתי והומלץ גם על קבלת טיפול קבוצתי תמיכתי במסגרת המרפאה. בהמשך דיווח הנאשם על שיפור קליני אפקטיבי במצבו הנפשי ושיפור בשינה. לאור השיפור במצבו והצורך בשילובו בטיפול קבוצתי, התבקשה דחייה נוספת של הדיון, לה נעתרתי. בתאריך 28.4.2026 הוגש התסקיר הסופי. בהתאם לאמור בתסקירי שירות המבחן, הנאשם בן 46, נשוי ואב לשלושה ילדים בני 18-11, מתגורר עם אשתו וילדיו ביפו. מזה כשבע שנים עובד בחברה בבעלותו בתחום התיירות. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, שומר על יציבות תעסוקתית, אך לאורך השנים צבר חובות והתקשה לעמוד בתשלומים. אביו של הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית וסובל מבעיות רפואיות רבות, כשהנאשם מונה לאפוטרופוס שלו. כאמור לעיל, הנאשם החל בקבלת טיפול מותאם לצרכיו במרפאה לבריאות הנפש, החל בקבלת טיפול תרופתי ואף שולב בטיפול פרטני, אשר לדבריו מאפשר לו מקום לפורקן תחושותיו, והעמקה בנסיבות אשר הובילו אותו לביצוע העבירות. הנאשם מצוי במעקב פסיכיאטרי והגם שהביע נכונות להשתתף בטיפול בקבוצה ייעודית, טרם שולב בטיפול קבוצתי לאור חוסר מקום, ונמצא כיום ברשימת המתנה להשתלבות בטיפול קבוצתי ייעודי למניעת הישנות עבירות מרמה. כגורמי סיכון להישנות עבריינות מצד הנאשם צויינו הצורך של הנאשם בהצגת תדמית חיובית ומתפקדת, תוך קושי להתייחס לחלקים פגיעים ורגישים, דפוסי הסתרה והימנעות וקשיים ביכולת השיתוף. כגורמי סיכוי לשיקום צויינו היעדר עבר פלילי, קיומם של ערכים נורמטיביים, הליך פלילי כגורם מרתיע ויכולת להתייחס באופן ביקורתי לעבירות שביצע, משמעותן, השלכותיהן ופוטנציאל הנזק שלהן. בהתבסס על הליך אבחון ממושך, שירות המבחן התרשם משיתוף הפעולה העקבי מצד הנאשם אשר התבטא בהתמדתו במעקב הפסיכיאטרי והשתלבותו בטיפול והעריך כי המשך הקשר עם שירותי המבחן יסייע לו ויהווה גורם תומך ומלווה בהליך השיקום בו הוא מצוי. שירות המבחן מעריך כי מאסר בדרך של עבודות שירות עשוי לפגוע בסיכויי השיקום של הנאשם ולהוביל לרגרסיה במצבו הנפשי והמליץ לתת עדיפות לשיקולי שיקומו של הנאשם. משכך המליץ על העמדתו של הנאשם תחת צו מבחן למשך שנה במסגרתו ישולב בטיפול נוסף כאמור לעיל, ועל הטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות למשך שנה. תמצית טיעוני הצדדים לעונש טיעוני התביעה ב״כ המאשימה הציג את פרטי הסדר הטיעון, כאמור לעיל, וציין כי סכום המחדל הפלילי עמד על 850,680 ₪, וכי הנאשם עמד מצדו בהסדר הטיעון עת הסיר 30 אחוז מסכום המחדל הפלילי, כ-256,000 ₪ מהמחדל ועל כן המחדל כעת עומד על כ-594,680 ₪. בעניין הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם נטען כי נפגעו קופת המדינה, מימון צרכיהם של אזרחי המדינה, ערך השוויון והנשיאה בנטל המס, תקינות מערכת המס, התפקוד הכלכלי של משק המדינה ואמון הציבור במערכת המס, תוך שהפנה לפסיקה. בהמשך, פירט את עובדות כתב האישום בציינו כי העבירות בוצעו על פני שלושה חודשים, וטען כי מתחם העונש ההולם נע בין 24-10 חודשי מאסר וכי מתחם הקנס נע בין 85,000-42,500 ₪ לצד ענישה נלווית. בעניין תסקיר שירות המבחן, טען כי המלצת התסקיר אינה כובלת את בית המשפט ועל כן המאשימה עותרת לדחותה. משכך, עתר ב"כ המאשימה, בהתאם להסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים, כי ייגזר על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, תוך שהבהיר, לשאלת בית המשפט, כי חרף המלצת התסקיר, המאשימה עומדת על עמדתה העונשית לאור סכום המחדל הפלילי. באשר לנאשמת, כיוון שמדובר בחברה פעילה, עתר ב"כ המאשימה להטיל עליה קנס הנע בין 42,500 ₪ ל-85,000 ₪ לפי שיקול דעתו של בית המשפט (ר' הודעת המאשימה מיום 18.5.2026). טיעוני ההגנה ב"כ הנאשם הגיש כראיות לעונש את הסדר התשלומים אליו הגיע הנאשם עם רשויות המס (סומן נ/1) ממנו עולה כי בנוסף לסכום של שלושים אחוזים מסכום המחדל שכבר שילם, שילם סכום של 80,750 ₪ נוספים, במסגרת הסדר התשלומים, שבמסגרתו אמור להסיר הנאשם את המחדל כולו עד תאריך 15.11.2030. משכך, לדבריו, הנאשם הסיר כ-40% מסך המחדל הפלילי בתיק. כמו כן הוגשה רשימת ההמחאות שבאמצעותן הוסדר הסדר התשלומים על ידי הנאשם (סומן נ/3). בנוסף, הוגשה אסופת מסמכים המלמדת על מצבו הנפשי של הנאשם (סומנה נ/2) ממנה ניתן ללמוד על כך שהנאשם מטופל פסיכיאטרית מתאריך 28.11.2024. כמפורט לעיל, היום, הוגשו ע"י ב"כ הנאשם אסמכתאות נוספות על עמידה בתשלומים מהם עולה כי הנאשם הסיר נכון להיום מעל מחצית מסכום המחדל נשוא כתב האישום. ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם עמד בתנאי הסדר הטיעון במלואם ועמד על נסיבותיו האישיות של בהפנותו לתסקירי שירות המבחן וציין כי הנאשם בן 46, אב לשלושה, נעדר עבר פלילי שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק, מטפל באביו החולה במחלה קשה, המפרנס היחידי במשפחתו, ומי שהודה וחסך זמן שיפוטי יקר והסיר 40% מסכום המחדל הפלילי בתיק כששילם כבר כמעט 400,000 ₪ לרשויות המס. בהמשך טען כי לאור סכום המחדל הפלילי, הסרת המחדל עד כה והסרת המחדל הצפויה בעתיד, בהתאם להסדר התשלומים (ר' נ/1) – מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 9-3 חודשי מאסר בפועל שניתן לשאת בדרך של עבודות שירות. עוד טען כי עתירתה העונשית של המאשימה מתעלמת משלושת תסקירי שירות המבחן המנומקים, מההליך הטיפולי שעבר ועובר הנאשם ומההמלצה שבסופם. עוד הסביר כי ההליך המשפטי השפיע על הנאשם עמוקות, כי הוא מבין את הפסול שבמעשיו ומכה על חטא. לבסוף, עתר ב"כ הנאשם מבית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם לו עתר, לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהטיל על הנאשם עונש של 300 שעות לתועלת הציבור וזאת לאור נסיבותיו האישיות ושיקולי שיקומו שפורטו לעיל. הנאשם בדברו האחרון לפניי ציין כי הוא אדם נורמטיבי אשר הפנים כי עשה טעות ומביע חרטה על מעשיו, ציין ששיתף פעולה באופן מלא עם רשויות האכיפה ובית המשפט ופעל להסרת המחדל. בהמשך הסביר כי עבודתו בענף התיירות נפגעה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" והמבצעים שבאו בעקבותיה. עוד ציין כי מצבו הנפשי מקשה עליו לעבוד במשרה מלאה, כי אביו אושפז ונותח, כי השיקום מהניתוח הוא ארוך וקשה, והוא כעת נאלץ לטפל באביו מספר פעמים בשבוע. לבסוף ציין כי בנוסף לחובותיו לרשויות המס יש לו התחייבויות כספיות נוספות וכי איננו רוצה להגיע למצב של חדלות פירעון שכן עבר הליך שיקומי וכי בכוונתו להמשיך בכך ולכן הוא מעוניין בעונש של שירות לתועלת הציבור כפי שהמליץ שירות המבחן. דיון והכרעה – קביעת מתחם העונש ההולם כללי תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין), הסדיר את הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בקובעו מנגנון תלת שלבי בעת גזירת העונש. בשלב הראשון יקבע בית המשפט את מספר האירועים הנכללים בעובדות כתב האישום וכנגזרת מכך יקבע את מספר מתחמי הענישה. בשלב השני יקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתחשב בעקרון המנחה: הלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. במסגרת זו ייתן בית המשפט דעתו לשלושה פרמטרים: הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בשלב השלישי יבחן בית המשפט את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהתחשב באלה כמו גם בשקול הרתעת היחיד והרבים, יקבע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה. חריגה מהמתחם תתאפשר רק בנסיבות חריגות של שיקום, או בהתקיים צורך יוצא דופן בהגנה על שלום הציבור (סעיף 40א-40יג לחוק העונשין). בענייננו, אני מוצאת כי כתב האישום מתאר אירוע אחד מתמשך בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (נבו 29.10.2014) ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד. מידת הפגיעה בערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנוהגת הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירות – עסקינן בעבירות מס שאינן טכניות, עבירות מסוג פשע. מדובר בעבירות כלכליות, המבוצעות מתוך רדיפת בצע, בניסיון להשיג רווח על חשבון הציבור ועל כן יש לנסות לאיין את אלמנט הכדאיות הכלכלית בביצוען. כתוצאה מביצוע העבירות במקרה שלפניי נגרע מקופת הציבור סכום משמעותי בהיקף של 850,680 ₪, מעשי הנאשם היו אקטיביים בכך שניכה מס תשומות ביודעין במטרה להתחמק ולהשתמט ממס, תוך ניצול שיטת הדיווח הנוהגת ויחסי האמון בין המדינה לבין הנישומים. מעבר לפגיעה בקופה הציבורית, עבירות מסוג זה פוגעות גם בעיקרון שוויון הנשיאה בנטל המס ובחשיבות שימור מנגנון הדיווחים לרשויות המס. מדיניות הענישה בגין עבירות מסוג זה היא מחמירה בדרך כלל ומושפעת ממידת התכנון והתחכום, משך ביצוע העבירות, השיטתיות בביצוען וסכומי המס שנגזלו מהקופה הציבורית. נסיבות ביצוע העבירות - במקרה שלפניי סכום המס שנגרע מהקופה הציבורית הוא 850,680 ₪, העבירות נפרשו על פני תקופה של שלושה חודשים, הנאשם הסיר עד כה כמחצית מהמחדל, ואף חתם על הסדר תשלומים ומסר המחאות לרשות המיסים לצורך הסרת מלוא המחדל בפריסת תשלומים ארוכה של 5 שנים. משכך, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים הינה בינונית נוכח סכום המס שנגרע מן הקופה הציבורית, משך ביצוע העבירות, הסרת המחדל החלקית ומאמצי הנאשם להסיר את המחדל במלואו באמצעות הסדר התשלומים. מדיניות הענישה הנוהגת –באשר לענישה בתיקי מס, הדגיש בית המשפט העליון ברע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (נבו 31.12.2018), את החומרה שבעבירות המס ואת הפגיעה בערכים המוגנים כך: "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל ..." (ר' גם רע"פ 8292/22 לוי נ' מדינת ישראל פסקה 10 (נבו 12.12.2022); רע"פ 2478/21 זיאדנה נ' מדינת ישראל (נבו 18.5.2021); רע"פ 8038/22 שרון שילון נ' מדינת ישראל (נבו 29.11.2022); רע"פ 5052/21 בן שלמה נ' מדינת ישראל (נבו 11.8.2021)). עיון בפסיקה הנוהגת מלמד כי מתחם העונש ההולם במקרים דומים נע בין 7-20 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה, פרמטרים שעל בית המשפט לשקול בבואו לגזור את הדין הינם, כמפורט לעיל, היקף העבירות, סכום המס שנגרע מהקופה הציבורית, משך זמן ביצוע העבירות, ריבוי המעשים ומידת התחכום והתכנון בביצוע העבירות. אפנה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על רמת הענישה הנוהגת במקרים דומים שחלקה הובאה ע"י הצדדים – ת"פ (שלום ת"א) 66375-12-23 מדינת ישראל נ' שהרבני (נבו 16.2.2026) – הנאשם הודה והורשע ב-197 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ ובעבירה אחת לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ כשסכום המס הנובע מעבירות אלה הוא 663,991 ₪. המחדלים הוסרו במלואם. במסגרת הסדר הטיעון הגבילה עצמה המאשימה בעתירתה העונשית ל-10 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 18-6 חודשי מאסר, מתחם קנס הנע בין 60,000-15,000 ₪ ועל הנאשם, שלחובתו עבר פלילי כבד שלא בעבירות מס, נגזרו 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים לגבי ביצוע עבירת פשע לפי חוק מע"מ, קנס בסך 25,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירות בסך 50,000 ₪. ת"פ (שלום ב"ש) 70092-12-21 מדינת ישראל נ' נסאסרה ואח' (נבו 10.11.2024) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו ב-9 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ בגין רישום חשבוניות כוזבות וב-2 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ בגין הגשת דו"חות תקופתיים כוזבים, כשסכום המס הכולל שנגרע מקופת המדינה הוא 719,763 ₪. המחדלים הוסרו במלואם. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 18-6 חודשי מאסר ומתחם קנס הנע בין 70,000-25,000 ₪ ועל הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים לגבי ביצוע עבירת פשע לפי חוק מע"מ, חודשיים מאסר ע"ת למשך שלוש שנים לגבי ביצוע עבירת עוון לפי חוק מע"מ, קנס בסך 25,000 ₪ והתחייבות כספית להימנע מעבירה בסך 10,000 ש"ח. רע"פ 3580/17 פואז נ' מדינת ישראל (נבו 29.5.2017) – הנאשם הודה והורשע בשני כתבי אישום שצורפו יחדיו. בהתאם לכתב האישום הראשון הורשע הנאשם ב-24 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, ב-16 עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ ובעבירה של שימוש במרמה או תחבולה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ כשסכום המס הנובע מעבירות אלה הוא 491,286 ₪. בהתאם לכתב האישום השני הורשע הנאשם ב-3 עבירות של אי הגשת דוח במועד, לפי סעיפים 216(4) ו-224א לפקודת מס הכנסה. המחדלים הנובעים משני כתבי האישום לא הוסרו. נקבע מתחם עונש הולם כולל הנע בין 24-6 חודשי מאסר ומתחם קנס הנע בין 80,000-20,000 ₪ ועל הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר, 10 חודשי מאסר ע"ת וקנס בסך 40,000 ₪. ערעוריו של הנאשם לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו. ת"פ (שלום רמלה) 40893-03-22 מדינת ישראל נ' ג'אבר (נבו 14.3.2024) – הנאשם הודה והורשע ב-19 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ ובעבירה אחת לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ כשסכום המס הנובע מעבירות אלה הוא 429,842 ₪. המחדלים הוסרו במלואם. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 18-6 חודשי מאסר ועל הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת לגבי ביצוע עבירת פשע לפי חוק מע"מ, 4 חודשי מאסר ע"ת לגבי ביצוע עבירת עוון לפי חוק מע"מ וקנס בסך 15,000 ₪. ת"פ (שלום רמלה) 56977-05-23 מדינת ישראל נ' אבו עביד (נבו 20.3.2025) – הנאשם הודה והורשע ב-38 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ ובעבירה אחת לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ כשסכום המס הנובע מעבירות אלו הוא 489,129 ₪. המחדלים הוסרו במלואם. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 18-6 חודשי מאסר ועל הנאשם נגזרו 7 חודשי בדרך של עבודות שירות, 8 חודשי מאסר ע"ת לגבי ביצוע עבירת פשע לפי חוק מע"מ, 4 חודשי מאסר ע"ת לגבי ביצוע עבירת עוון לפי חוק מע"מ, קנס בסך 20,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה בסך 15,000 ₪. ת"פ (שלום ת"א) 21514-04-24 מדינת ישראל נ' שדה (אר"ש, 24.11.2025) (להלן: "עניין שדה") – בית המשפט הרשיע את הנאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון סגור לגבי רכיב המאסר, ב-2 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ בכך שניכה בדו"חות התקופתיים שהגיש למע"מ 13 חשבוניות כוזבות בסכום מס כולל בסך 658,738 ₪. מלוא המחדלים הוסרו. בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 3,500 ₪ או חודש מאסר תמורתו והתחייבות להימנע מביצוע עבירה בסכום של 15,000. עפ"ג 63032-03-24 מדינת ישראל נגד יעקב (אר"ש 19.6.2024) – המשיב הורשע בריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ כשסכום המחדל עמד על 541,000 ₪. המחדל לא הוסר. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית ונגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 15,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש והמליץ לצדדים להסכים להחמרה בעונשו של המשיב לכדי 10 חודשי מאסר בפועל, תוך שהוא קובע כי במקרה זה "די שנאמר כי נסיבות ההרשעה מחייבות אמירה נורמטיבית, שלפיה הענישה ההולמת היא מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח". ת"פ (שלום י-ם) 69957-08-23 מדינת ישראל נ׳ אבו קמל (נבו 12.02.2026)- הנאשם הודה והורשע בעבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ וסעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ כשסכום המס הנובע מעבירות אלו הוא 866,527 ₪. המחדלים הוסרו באופן חלקי במסגרת הסדר טיעון. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 9-24 חודשי מאסר, מתחם קנס הנע בין 10%-15% מגובה המחדל ועל הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 4 חודשי מאסר ע"ת לגבי עבירת עוון למשך 3 שנים, 8 חודשי מאסר ע"ת לגבי עבירת פשע למשך 3 שנים וקנס של ₪20,000, תוך התחשבות בהסרת המחדל החלקית, נסיבותיו האישיות והיעדר עבר פלילי. ת״פ (שלום נצרת) 38483-12-18 מדינת ישראל נ׳ דראושה (נבו 27.05.2021)- הנאשם הודה והורשע ב-12 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ בגין מסירת ידיעה כוזבת, 37 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ בגין ניכוי מס תשומות ללא מסמך, עבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ בגין ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ועבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ כשסכום המס הנובע מעבירות אלה הוא 1,000,000 ₪ (מחצית מהמחדל הוסר). נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 9-30 חודשי מאסר ומתחם קנס הנע בין 50,000-100,000 ₪ ועל הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 7 חודשי מאסר ע״ת לגבי ביצוע עבירת פשע, 4 חודשי מאסר ע״מ לגבי ביצוע עבירת עוון, קנס בסך 90,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה בסך 10,000 ₪. ת״פ (שלום ראשל״צ) 1321-06-21 מדינת ישראל נ׳ אליה (נבו 28.03.2024) – הנאשם הודה והורשע ב-6 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ בגין ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, 2 עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ בגין ניהול פנקסי חשבנות כוזבים ו-28 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ בגין מסירת ידיעה כוזבת כשסכום המס הנובע מהן הוא 950,000 ₪ (המחדל לא הוסר). נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 10-24 חודשי מאסר ומתחם קנס הנע בין 10,000-50,000 ₪ ועל הנאשם נגזרו 11 חודשי מאסר, 6 חודשי מאסר ע״ת קנס בסך 10,000 ₪. עפ"ג 24585-02-26 מוסלח נ' מדינת ישראל (אר"ש 27.5.2026) – הנאשם הודה והורשע ב-18 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ בגין ניכוי מס תשומות שלא כדין ובעבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ בגין הכנה או ניהול פנקסי חשבונות כוזבים כשסכום המס הנובע מעבירות אלה הוא 670,915 ₪ (המחדלים לא הוסרו). נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 9-20 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, עם זאת למרות נסיבותיו המקלות בית המשפט הדגיש כי אי הסרת המחדל ולו באופן חלקי מצביעה על היעדר חרטה אמיתית ומטה את הכף להטלת עונש מאסר ממשי, בניגוד למקרים בהם המחדל הוסר במלואו ועל כן נגזר עונש של 10 חודשי מאסר, 8 חודשי מאסר ע״ת, קנס בסך 25,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 50,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה לאחר שלא התייצב לשמיעת ערעורו. לאור האמור לעיל ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין ולאחר שנתתי דעתי להיקף העבירות, סכום המחדל הפלילי, משך ביצוע העבירות והסדר הטיעון, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות התיק שלפניי נע בין 7-20 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית של מאסר ע"ת, קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. באשר למתחם הקנס, מדובר בעבירות הנעברות לצורך הפקת תועלת כלכלית. מדיניות הענישה בעבירות אלה היא מחמירה ומושפעת מהיקף העבירות, משכן, השיטתיות בביצוען וסכום המס שנגרע מקופת המדינה. בעת קביעת המתחם יש להידרש גם לשאלת יכולתו הכלכלית של הנאשם. עיון בפסיקה מלמד כי הטלת קנס כספי על הנאשם בהעדר יכולת כלכלית אינה משיגה את מטרת ההרתעה ויש להתחשב במצב כלכלי קשה בבואו של בית המשפט לקבוע את מתחם הקנס (ר' למשל פסקאות 74-75 בעפ"ג 28376-10-13 יחזקאל נ' מדינת ישראל (נבו, 18.12.2013); עפ"ג 3897-11-16 כהן נ' מדינת ישראל (נבו,18.6.2017) וגם עפ"ג 32326-06-20 ביסאן נ' מדינת ישראל (נבו, 6.8.2020)). עם זאת, ב"כ הנאשם לא הגיש מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי של הנאשם, למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן אף לאחר שנשמעו טיעוניו לעונש. לאחר כל אלה ותוך התחשבות בשיקולים השונים, מצאתי להעמיד את מתחם הקנס בעניינינו בין 80,000-40,000 ₪. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות – גזירת העונש בתוך המתחם והאפשרות לחרוג ממנו בגזירת העונש המתאים לנאשם, במסגרת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא לחוק העונשין) ועל בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה – למעט במקרים יוצאי דופן, בהם הוא רשאי לחרוג מכך. אשר לנאשם שלפניי, השיקולים הרלוונטיים לגזירת עונשו הם כלהלן: עברו הפלילי של הנאשם – הנאשם נעדר עבר פלילי רלוונטי ויש לזקוף זאת לזכותו. הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו – הטלת עונש של מאסר בפועל תפגע הן בנאשם והן במשפחתו הגרעינית ואף באביו החולה אותו הוא סועד כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. הודאה ונטילת אחריות – הנאשם שיתף פעולה, לקח אחריות על מעשיו והודה בעובדות כתב האישום בהזדמנות הראשונה ויש לזקוף הודיה זו שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר, לזכותו. נתוניו האישיים של הנאשם ונסיבות חייו – הנאשם בן 46 כיום, נשוי ואב לשלושה ילדים, מטפל באביו שחלה במחלה קשה כאמור לעיל ואובחן כסובל מפוסט טראומה, הפרעת הסתגלות ודיכאון כתוצאה מתאונת דרכים שעבר, בגינם נמצא כיום כמעקב פסיכיאטרי רציף ומטופל תרופתית כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן ומהמסכים הרפואיים שהגיש בא כוחו (ר' נ/2). חלוף הזמן - הנאשם ביצע את העבירות לפני כ-3.5 שנים ומאז לא ביצע עבירות כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירות ולפיצוי על הנזק שנגרם בעטיין – הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הודה בביצוע העבירות בהזדמנות הראשונה, ופעל להסרת מחדלי כתב האישום ועלה בידו להסיר כמחצית מהמחדל נשוא כתב האישום והוא אף הגיע עם רשות המיסים להסדר תשלומים באמצעות המחאות, בו הוא עומד נכון לעת הזו. באשר להמלצת שירות המבחן להשית על הנאשם עונש של 300 שעות לתועלת הציבור, כפי שפורט בתסקיר, מצאתי לציין בעניין זה את דברי בית המשפט העליון ברע"פ 5819/18 רפאל בן דוד נ' מדינת ישראל (נבו 7.8.2018) לפיו מדובר בהמלצה שיכולה לסייע לבית המשפט בבואו לגזור את העונש אך אינה מחליפה את שיקול דעתו: "לגופו של עניין, אדגיש כי בתסקיר השלישי שהוגש לבית משפט השלום הומלץ להטיל על המבקש צו שירות לתועלת הציבור וצו מבחן, משיקולי שיקום, אך בית משפט השלום לא אימץ המלצה זו משסבר כי מתחם העונש ההולם כולל, למצער, רכיב של מאסר בדרך של עבודות שירות. הלכה היא כי בית המשפט אינו מחויב לאמץ את המלצת שירות המבחן. המלצת שירות המבחן כשמה כן היא ומלאכת גזירת הדין נתונה לבית המשפט". לאור המלצת שירות המבחן, יש לבחון האם ניתן לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם שקבעתי לעיל משיקולי שיקומו של הנאשם, בהתאם להוראות סעיף 40ד לחוק העונשין, הקובע כי אם הנאשם השתקם או יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי בית המשפט לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם שנקבע ולגזור את עונשו של הנאשם בהתאם לשיקולי שיקומו של הנאשם. הנאשם, אדם נעדר עבר פלילי טרם הרשעתו בתיק זה, מנהל כיום אורח חיים נורמטיבי, אב לשלושה ילדים, ובעזרת שירות המבחן, החל לקבל את הטיפול לו הוא זקוק וכעת נמצא בעיצומו של ההליך השיקומי שניתן לו על ידי שירות המבחן. עם זאת, הטיפול הנדרש לנאשם לשיקום הוא טיפול שאינו עצים, ולכן לא מצאתי כי קיימת מניעה לשלבו יחד עם ריצוי עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. כמו כן, אני סבורה כי חומרת העבירות שביצע הנאשם, ובמיוחד סכום המחדל הפלילי, אף לאחר ששקלתי לקולא את הסרת המחדל החלקית ומאמצי הנאשם בעניין זה להסרת מלוא המחדל הפלילי, אינן עולות בקנה אחד עם ענישה בדמות שעות לתועלת הציבור, אלא קיים צורך בהטלת ענישה ממשית במקרים מסוג זה. משכך, מצאתי כי הדרך הנכונה לגזור את עונשו של הנאשם בהתאם לשיקולי שיקומו היא הקלה משמעותית בעונשו בתוך המתחם שקבעתי והצבתו בתחתית המתחם, תוך גזירת רכיב עונשי של מאסר בפועל לנשיאה בדרך של עבודות שירות. בעניין רכיב הקנס, הגם ששמעתי בקשב רב את דברי הנאשם באשר לכך כי הטלת מאסר תמנע ממנו לטפל באביו ותפגע בו כלכלית, יש לקחת בחשבון כי הנאשם לא הסיר את מלוא מחדלי כתב האישום. משכך, נוכח כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את כלל השיקולים ובשים לב לענישה הנוהגת ושיקולי שיקומו של הנאשם, מצאתי למקם את הנאשם קרוב לתחתית המתחם שקבעתי לעניין הקנס. בעניין זה מצאתי לציין כי הקלתי עם הנאשם והלכתי כברת דרך בכל הנוגע לרכיב המאסר, כאשר מצאתי לאזן זאת עם שאר רכיבי הענישה לרבות רכיב הקנס. סוף דבר אשר על כן ונוכח המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 2: מאסר בפועל למשך 7 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות. בהתאם לחוות דעת הממונה מתאריך 1.10.2026, עבודות השירות תבוצענה ב"מתנ"ס לב יפו" בכתובת נחל שורק 1, תל אביב-יפו. עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות החל מתאריך 3.11.2026 או בתאריך אחר שייקבע ע"י הממונה על עבודות השירות. על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס – יחידת ברקאי, שלוחת מרכז רח' סלמה 53 בתל אביב (בניין משרד הפנים) באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח. מאסר ע"ת למשך 6 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים יעבור את העבירות בהן הורשע. צו מבחן למשך 12 חודשים מהיום. מובהר בזה לנאשם כי אם הוא לא ימלא אחר הוראות צו המבחן ולא ישתף פעולה עם קצין המבחן, יהא בית המשפט רשאי לבטל את צו המבחן ולגזור עליו, במקום צו המבחן, עונש נוסף. שירות המבחן מתבקש להתאים את התוכנית הטיפולית לשעות עבודות השירות. קנס בסך 45,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-45 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.11.2026 ובהמשך בכל ראשון לחודש שלאחריו. אי תשלום שיעור משיעורי הקנס, תעמיד את יתרת הקנס לפירעון מידי. אני מטילה על הנאשם התחייבות כספית בגובה 50,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע העבירות בהן הורשע. נרשמה התחייבותו של הנאשם חלף חתימה. נאשמת 1: קנס בסך 25,000 ₪. הקנס ישולם ב-25 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.11.2026 ובהמשך בכל ראשון לחודש שלאחריו. אי תשלום שיעור משיעורי הקנס, תעמיד את יתרת הקנס לפירעון מידי. החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט. ניתן יהיה לשלם את הקנס/פיצוי/ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתחן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: • בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il • מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 • במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום). זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 45 יום. המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ז, 05 אוקטובר 2026, במעמד הצדדים.