בפני כבוד השופטת ענת יהב בעניין: המאשימה: מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד אוראל מזרחי נגד הנאשם: יעקב זלמן נחומסון ע"י ב"כ עוה"ד יעל פינקלמן ניסן גזר דין כללי כתב האישום בהתאם להודאתו של הנאשם, הורשע בעבירה של פציעה כשהעבריין מזוין לפי סעיף 335(א)(1) ביחד עם 334 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן בעבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 13.4.2024, בשעה 16:27 או בשעה סמוכה לכך, ברחוב החשמונאים בבני ברק, נסע המתלונן, מנגו שראל (להלן: "המתלונן"), ברכב סקודה (להלן: "הרכב") יחד עם ליאור מישוטצנקו (להלן: "ליאור") שנסע כנהג ועמם שהה אף גיל לוי (להלן: "גיל"). בעת שהרכב עצר ברמזור, התפתח דין ודברים בשפה הרוסית וקללות הדדיות בין הנאשם, שעבר במעבר חציה סמוך, לבין ליאור. מיד לאחר מכן, התקרב הנאשם לרכב ודפק בחוזקה על חלונותיו ועל חלקי הפלסטיק החיצוניים שלו. בתגובה למעשי הנאשם, יצאו המתלונן וגיל מהרכב כדי לבדוק אם נגרם לו נזק, וכאשר התקרבו אל הנאשם, הוא שלף סכין קומנדו שהייתה ספונה בבגדיו ודקר עמה את המתלונן בזרועו. כתוצאה מהדקירה נגרם למתלונן חתך כניסה באורך של 2 ס"מ בזרוע מדיאלית מימין, והוא נזקק לטיפול רפואי בבית החולים שכלל שטיפות מרובות, חיטוי ותפירה. תסקיר שירות המבחן תסקיר ראשון בעניינו של הנאשם הוגש ביום 10/09/2025, משם עולה כי הנאשם גדל בנסיבות חיים מורכבות ועושה שימוש לרעה באלכוהול מזה שנים ככלי התמודדות. הנאשם הביע הבנה ראשונית למצבו ונכונות מילולית להשתלב בטיפול, ועל כן הומלץ לדחות את הדיון ב-5 חודשים לצורך אבחון והתאמת טיפול. תסקיר שני משלים הוגש ביום 18/01/2026 מהעדכון עולה כי הנאשם השתלב בטיפול פרטני וכן הופנה בתחילת חודש 01/2026 לטיפול בהתמכרויות בבני-ברק. כמו כן, הופנה למרפאת "יסעור" בתל-אביב לקבלת טיפול תרופתי להפחתת הכמיהה לאלכוהול, אך טרם פנה אליה, ועל כן הומלץ על דחייה בת 4 חודשים לבחינת התמדתו. התסקיר מסכם וממצה הוגש ביום 17/06/2026 , ממנו עולה שהנאשם כבן 49, גרוש ואב לשני ילדים בני 11 ו-16 המתגוררים באשדוד ואילו הוא מתגורר בגפו בבני-ברק ועובד כמאבטח בשגרירות בריטניה בישראל. לנאשם 12 שנות לימוד ותואר אקדמי בתיאולוגיה (לא הוצגה אסמכתא), והוא מתמודד עם חובות כספיים משמעותיים לצד תשלומי מזונות. הנאשם עלה מאזרבייג'אן בשנת 2005 לאחר שעבר תהליך גיור. בילדותו חווה היעדר דמות אב (שאף סבל מהתמכרות לאלכוהול) וריחוק רגשי מאמו. באשר לדפוסי שימוש באלכוהול, הנאשם החל לצרוך אלכוהול סביב גיל 25, והצריכה התגברה לאורך השנים לכדי שימוש אינטנסיבי והתמכרותי, בעוד שהוא שולל שימוש בסמים. בהתייחסותו לעבירה הנוכחית, הנאשם ביטא חרטה והסביר כי פעל מתוך חשש לחייו לאחר ששתה אלכוהול בבית הכנסת ונקלע לוויכוח מילולי עם המתלונן וחבריו, אשר לטענתו תקפו אותו בגז פלפל. מנגד, מפגישה עם המתלונן (כבן 21) מסר, כי הנאשם איבד עשתונותיו עקב שימוש בדרך, נהג בתוקפנות ודקר אותו בזרועו, וכי הוא סובל עד היום מהשלכות רגשיות כגון חרדה וקשיי הירדמות. שירות המבחן ציין כי הנאשם משתף פעולה באופן מלא, מתמיד בשיחות הפרטניות ביחידת ההתמכרויות בבני-ברק, מוסר בדיקות שתן נקיות פעמיים בשבוע, ואף השתלב בקבוצת ריצה ובקבוצת שיח למכורים נקיים. בהערכת הסיכון צוינו כגורמי סיכון חומרת העבירה, רקע הגדילה המורכב, ההתמכרות לאלכוהול, קשיי ויסות רגשי והתנהגותי והיעדר מעגלי תמיכה. כגורמי סיכוי לשיקום צוינו היעדר עבר פלילי, הבעת חרטה והבנת הפסול שבמעשיו, העדר דפוסים אלימים והירתמות מעשית לטיפול והפסקה מוחלטת מצריכת אלכוהול. על פי הערכת הסיכון, קיימת רמת סיכון נמוכה למעורבות באלימות בעתיד, אם כי חומרת האלימות הצפויה במידה וישוב לבצע עבירות עשויה להיות בינונית. לסיכום, שירות המבחן המליץ לילך בפן הטיפולי-שיקומי לאור מעורבותו הראשונה של הנאשם בביצוע עבירה והצלחתו בטיפול וביקש להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה להמשך טיפול ביחידה, לצד צו של"צ בהיקף נרחב של 350 שעות, מאסר על תנאי מרתיע ופיצוי למתלונן. עונשים אלו יאפשרו לנאשם להמשיך בשיקום, לשמור על מקום עבודתו ולשלם את חובותיו ודמי המזונות. תכנית מפורטת טרם גובשה ותגובש בתוך 6 שבועות לאחר קבלת ההמלצה. תסקיר משלים אחרון התקבל ביום 11.10.2026, ממנו עולה כי הנאשם המשיך להגיע בעקביות לטיפול הפרטני וכן לקבוצה הטיפולית. עוד המשיך הנאשם למסור בדיקות לאיתור שרידי סם בעקביות. להתרשמות גורמי הטיפול, הנאשם מגלה מחויבות ומוטיבציה להליך הטיפולי ורצון להיעזר ולהתקדם במסגרתו והביע רצון להמשיך בכך. לאור האמור, שירות המבחן שב על המלצתו מתסקיר קודם. חוות דעת ממונה על עבודות השירות חוות דעת ראשונה בעניינו של הנאשם התקבלה ביום 17.7.2025 ובשל הזמן שחלף עד למועד הטיעונים לעונש ומתן גזר הדין, הופנה הנאשם שוב לקבלת חוות דעת עדכנית. זו, התקבלה ביום 4.10.26 ממנה עולה כי הנאשם מתאים לריצוי עונש מאסר שבדרך של עבודות שירות. ראיות לעונש המאשימה, הגישה תמונות של הפציעה שנגרמה למתלונן וכן תיעוד הסכין בה השתמש (במ/1-במ/2 בהתאמה); דיסק המכיל סרטון של הנאשם לאחר ביצוע העבירה כאשר הוא מנופף בסכין (במ/3) – על אף שבית משפט צפה בסרטונים (3 במספר), לא הצלחתי להבחין בכך; ותצהיר נפגע עבירה (במ/4). טיעוני הצדדים ב"כ המאשימה, הפנתה לעובדות כתב האישום, לחבלות שנגרמו למתלונן וכן לפוטנציאל הנזק והצורך בהוקעת האלימות. עוד הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו, לרף הפגיעה הגבוה וכן לראיות לעונש שהוגשו ועתרה לקביעת מתחם ענישה שנע בין 14- 30 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. לעניין העונש המתאים לנאשם, שקלה את תסקירי שירות המבחן והדגישה כי אמנם החל טיפול אך לא מדובר בטיפול משמעותי וביקשה להשית על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי על כל עבירות האלימות, קנס והתחייבות משמעותיים, ופיצוי למתלונן שלא יפחת מ-15,000 ₪. ב"כ הנאשם, הפנתה לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעולות אף מתסקירי שירות המבחן, לכך שמדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי שנטל אחריות, הודה במיוחס לו, ועבר הליך טיפולי משמעותי ביחידת להתמכרויות בבני ברק, במסגרתו נגמל לחלוטין מאלכוהול והציג בדיקות שתן נקיות. כמו כן, ציינה כי הנאשם חווה נסיבות חיים קשות וגירושין ללא תמיכה משפחתית, שהינו מתמודד עם חובות ומזונות עבור קטינים, ועובד כמאבטח בשגרירות בריטניה. בסיפא, ביקשה ההגנה, לאמץ את המלצות שירות המבחן ועתרה לסטייה ממתחם העונש ההולם בשל הליך השיקום אותו עבר הנאשם, ולהשית על הנאשם צו של"צ בהיקף של 350 שעות וצו מבחן, ולחלופין וככל ולא תתקבל עתירתה, ביקשה להסתפק בעונש מאסר קצר ביותר שירוצה בעבודות שירות וזאת כדי לאפשר לנאשם להמשיך בעבודתו ולשלם את חובותיו. בדבריו לבית המשפט, הנאשם הביע צער עמוק על האירוע והתנצל בפני המתלונן. הנאשם שיתף כי הוא עובר תהליך טיפולי קבוצתי ופרטני אשר עוזר לו מאוד, ובזכות ההליך הטיפולי הבין כי חי את חייו הקשים בצל שימוש באלכוהול, וכעת הוא נקי לחלוטין ומרגיש טוב יותר. ציין כי הוא עובד כמאבטח בשגרירות בריטניה וביקש את רחמי בית המשפט. דיון והכרעה קביעת עונשו של הנאשם, יהיה לאור העיקרון לו הבכורה והוא עקרון ההלימה, תוך מתן יחס הולם בין חומרת העבירה המיוחסת לנאשם בנסיבותיה, מידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש אשר יוטל עליו. לצורך קביעה זו יש לבחון מספר אספקטים; הערכים החברתיים שנפגעו ממעשה זה ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה בבתי המשפט ומהן הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (תיקון 113 לחוק העונשין). הערכים המוגנים ונסיבות ביצוע העבירה הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם הם שלמות הגוף והנפש וההגנה על זכותו של אדם לכבוד, לשלווה ולביטחון אישי. בית המשפט העליון שב וקבע בשורה של פסקי דין כי יש להטיל ענישה הולמת על כל המעז להרים יד על זולתו, שכן האלימות פשטה בחברתנו ונראה כי היא מכרסמת כל חלקה טובה, ראו: ע"פ 2037/13 מחאגנה נ' מדינת ישראל (26.06.2013) הדגיש בית משפט העליון את החומרה שבישוב סכסוכים בכוח הזרוע ואת תפקידו של בית המשפט במאבק באלימות הפושה בחברה הישראלית, וקבע: "בית משפט זה לא יגלה סובלנות כלפי אלימות מכל סוג שהוא, שהפכה, לצערנו, לשגרת יום-יום בבתי המשפט בעניינים של מה בכך: "על התנהגות מסוג זה יש להגיב ביד קשה, ואם לא כך ננהג, תשתלט האלימות על כל תחומי חיינו. אכן, בתי המשפט התריעו, ולאחרונה אף ביתר שאת כנגד נגע האלימות. אולם, הגיעה השעה לעשות מעשה, ובראש וראשונה, להבהיר בדרך הענישה לעבריינים בכוח, ואפילו צעירים הם, כי המענה לאלימות תהיה כליאה ממושכת, ולתקופות מאסר שעלולות להיות משמעותיות. עם זאת, אין כוונתי לומר שיש לזנוח כליל שיקולים של שיקום העבריין, ובמיוחד אם הוא קטין, אולם המציאות בה אנו חיים מציאות חירום היא, ועל כן שיקולים מסוג זה הינם שניים במעלה, וקודמים להם שיקולי גמול והרתעה" (ע"פ 3562/05 פלוני נ' מדינת ישראל). עבירה של החזקת סכין שלא כדין נועדה לסייע במיגור התופעה השלילית שהביאה עמה "תרבות הסכינאות" כאשר תכלית העבירה הינה למנוע מראש את הסיכונים אשר עלולים להתרחש עקב שימוש פסול בסכין, ובפרט פגיעה בזולת (רע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל (22.12.2009)). בבחינת נסיבות ביצוע העבירה, הנאשם תקף את המתלונן, על רקע שימוש בדרך, זאת בעוד חברו של המתלונן נוהג ברכב והנאשם חוצה את הכביש, התפתח דין ודברים וקללות הדדיות ביניהם. בהמשך לכך, ניגש הנאשם לרכב שם היה המתלונן ודפק בחוזקה על חלונות הרכב ועל חלקי הפלסטיק של הרכב. בתגובה למעשים אלו יצאו המתלונן והאחר מהרכב לבדוק האם נגרם נזק כלשהו, או אז שלף הנאשם סכין קומנדו שהייתה ספונה בבגדיו ודקר עמה את המתלונן בזרועו. כתוצאה ממעשיו, נגרמו למתלונן חתך בזרוע מדיאלית מימין באורך של 2 ס"מ והוא נזקק לטיפול רפואי בבית החולים שכלל שטיפות, חיטוי ותפירה. עיינתי בתמונות שהוגשו על ידי המאשימה (במ/1-במ/2) וכן ציפיתי בדיסק שהוגש על ידי המאשימה (במ/3). עוד עיינתי בתצהיר נפגע העבירה שהוגש ואומר, כי מדובר בסכין שפוטנציאל הנזק שלה גדול (סכין קומנדו) וכך פוטנציאל האירוע ובמזל הסכסוך הסתיים כפי שהסתיים. עוד, מעבר לפגיעה הפיזית, ניתן לראות שנפגעה קשות שלוות נפשו של המתלונן, אשר לפי התסקיר והצהרתו מתמודד מאז האירוע עם השלכות רגשיות קשות, חרדות, קשיי הירדמות ופלאשבקים (במ/4). לאור כל האמור לעיל, הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הבינוני- גבוה. מדיניות הענישה ומתחם העונש ההולם רע"פ 50051-11-24 אלפראונה נ' מדינת ישראל (27.11.2024) - הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של פציעה כשהעבריין נושא נשק קר, בכך שגרם לחתכים בראשו של אחיו באמצעות מכות פטיש, בצלו של סכסוך ביניהם. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל לבין 28 חודשי מאסר לריצוי בפועל והטיל על הנאשם 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד עונשים נוספים. הנאשם נעדר הרשעות קודמות בעת ביצוע מעשה העבירה, אולם הוא הורשע בעבירה של החזקת סכין במקביל להליך שהתנהל נגדו. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור לעליון. רע"פ 5955/23 שלומי בן שמשון נ' מדינת ישראל (14.8.2023) - הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של פציעה כשהעבריין מזוין, בכך שהכה את חמיו, בזמן שהוא מצוי בהליכי גירושין מבתו, באמצעות אבן בראשו, מספר פעמים, וגרם לו לפציעות בראשו, אוזניו וידיו, ולדימום כתוצאה מכך. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל לבין 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, והטיל על הנאשם, שהיה נעדר עבר פלילי, 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד עונשים נוספים. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, ולגבי העונש נאמר כי הוא אף נוטה לקולא, בהינתן שהנאשם לא נטל אחריות ולא פנה לאפיק טיפולי. בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, נדחתה אף היא. רע"פ 6817/22 אשר פריג' נ' מדינת ישראל (18.10.2022) - הנאשם הורשע בעבירת פציעה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין שלא כדין בכך, שבמסגרת סכסוך חניה עם המתלונן, ולאחר שהמתלונן חסם באמצעות רכבו את רכבו של הנאשם, האחרון התקרב לרכב המתלונן ודקר אותו באמצעות סכין בכף ידו דרך חלון רכבו. כתוצאה מהמעשים נגרמו למתלונן חבלות וחתכים בכף ידו אשר נתפרה בבית החולים. בית-משפט השלום קבע את מתחם העונש בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם, ומשדחה בית-המשפט העליון את הבר"ע, ציין כי ישנו צורך בענישה מוחשית מאחורי סורג ובריח על מנת למגר את התפשטות האלימות במרחב הציבורי. רע"פ 4121/22 סנדוקה נ' מדינת ישראל (21.6.2022) - הנאשם הורשע בעבירות של החזקת סכין ופציעה כשהעבריין מזוין, על כך שבמסגרת קטטה עם אחר שלף סכין ודקר את המתלונן פעמיים בירכו, וכן היכה אותו באמצעות אבן. כתוצאה מהמעשים, נפצע המתלונן ונזקק לתפרים בברכו ובכתפו. בית המשפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין חודש מאסר אחד לריצוי בפועל לבין 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, והטיל על הנאשם חודש מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשים נוספים. ערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל והעונש הועמד על שמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות, ללא שינוי ביתר רכיבי הענישה. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה. רע"פ 489/21 ביטאו נ' מדינת ישראל (26.1.2021) - הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בעבירה של פציעה כשהעבריין מזוין, בכך שלאחר שהמתלונן דחפו, אחז הנאשם בחפץ חד, התקדם לעבר המתלונן ודקר אותו בבטנו פעמיים. כתוצאה מהדקירות נגרמו למתלונן שני פצעי דקירה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל לבין 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל, והטיל על הנאשם, תוך חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום, 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נוספים. ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש התקבל, ונקבע כי נוכח חומרת המעשים הרף הנמוך של מתחם העונש ההולם הוא 12 חודשי מאסר בפועל. עם זאת, לנוכח הכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין בערעור על קולת העונש, נקבע כי הנאשם יישא בעונש של 10 חודשי מאסר בפועל, ללא שינוי ביתר רכיבי הענישה. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה תוך שנקבע. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 47828-10-19 מדינת ישראל נגד שוורצברג (5.2.2020) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בפציעה כשהעבריין מזויין, לאחר שתקף את המתלונן במוט קשיח מאחור, על רקע סכסוך בין המשפחות, חנק אותו והלם בו עם המוט בכל גופו דקות ארוכות, איים כי ירצח אותו והמשיך להלום בו גם כששכב על הרצפה זב דם. למתלונן נגרמו חבלות בראשו והוא נזקק לטיפול רפואי בבית חולים. בית המשפט השית על הנאשם, נעדר עבר פלילי, אשר עבר הליך שיקומי, נגזרו, בין היתר, 500 שעות של"צ ופיצוי על סך 25,000 ₪. ערעור המדינה התקבל ובית המשפט המחוזי החמיר עונשו ל-8 חודשי מאסר בפועל. עפ"ג (מחוזי מרכז) 45636-06-13 מדינת ישראל נ' עמרם טל (30.6.2013) - הנאשם הורשע בעבירה של פציעה כשהעבריין מזויין, לאחר שתקף את המתלונן על ידי כך שחבט פעמיים בבקבוק בראשו עד שהבקבוק נשבר על ראש המתלונן, ובהמשך הטיח את הבקבוק השבור בפניו של המתלונן וגרם לו חתך עמוק בפניו באורך של כ-10 ס"מ ושני חתכים בזרוע ימינו, אשר הצריכו טיפול רפואי. בית משפט השלום השית עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, קבע מתחם עונש הולם הנע בין 9 ל-24 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר. ת"פ (שלום ב"ש) 11098-04-23 מדינת ישראל נ' אקלה (05.03.2025) - הנאשם הורשע בפני מותב זה בעבירת פציעה כשהעבריין מזוין, בכך שלאחר שהמתלונן סטר לנאשם בקיוסק, הנאשם הדף אותו, יצא עמו החוצה ודקר אותו בידו באמצעות חפץ חד, וגרם לו לשני חתכים באמה ובשורש כף היד. המתחם נקבע בין 12 ל-22 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צירף שני תיקים נוספים בעבירות איומים והפרת צו, אשר נקבע להם מתחם כולל בין 6 ל-12 חודשי מאסר. בהיעדר עבר פלילי, נגזרו עליו 16 חודשי מאסר בפועל. נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר ונע עד 22 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום והעונש המתאים לנאשם תיקון 113 מורה, כי לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את העונש בתוך מתחם זה תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לרבות אלה המנויות בהוראות סעיף 40יא לחוק העונשין. עם זאת, לבית המשפט סמכות לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם, משיקולי שיקום, בהתאם להוראות סעיף 40ד'(א) לחוק העונשין. עוד נקבע, כי השימוש בסעיף זה יהא במשורה ורק אם מצא, כי הנאשם השתקם או שסיכוייו להשתקם הינו ממשי (ע"פ 7757/21 מרזוקי נ' מדינת ישראל (24.05.2022). ועוד נאמר בעניין זה, כי החריגה תעשה רק מקום ש"ניכרים בפועל" אותו שיקום או סיכוי (ראה ע"פ 671/22 אחמד אבו תנהא נ' מדינת ישראל (20.10.2022), כאשר, גם אם שוכנע שהשיקום או הפוטנציאל מתקיימים בנאשם, עדיין (לפי סעיף קטן ב' לסעיף זה). בין כלל השיקולים, יש אף לשקול את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען על מנת לקבוע שאירוע זה והנאשם יהיו זכאים לאותה הקלה, שכו, "שיקולי השיקום, על אף חשיבותם, אינם חזות הכל ולצידם יש להתחשב בשיקולים נוספים, כדוגמת גמול והרתעה" (שם ובפסיקה המאוזכרת). עוד יש לומר, כי חריגה מטעמי שיקום נעשית על פי רוב בעקבות תסקיר של שירות המבחן המצביע על סיכוי ממשי לשיקום (ראו ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל (18.4.2018). הנאשם, בן 50, נעדר עבר פלילי וזוהי מעורבותו הראשונה עם החוק. מתסקירי שירות המבחן עולה כי הנאשם ביטא חרטה עמוקה על מעשיו ועל הפגיעה שהסב למתלונן, והביע הבנה מלאה של הפסול שבהתנהגותו. כך גם בפניי, הביע הנאשם צער על שאירע ולקח אחריות מלאה. במפגשיו של הנאשם עם שירות המבחן נבחנו דפוסי השימוש שלו בחומרים, והוא שלל שימוש לרעה בסמים לאורך השנים. עם זאת, הוא שיתף כי פיתח בעבר דפוסי צריכה אינטנסיביים ובעלי אופי התמכרותי של אלכוהול, אשר שימש עבורו כאמצעי בריחה מהתמודדות עם בדידות ורגשות מורכבים. בעיקר יש לבחון את הדרך השיקומית של הנאשם אשר החלה במהלך חודש 01/2026, אז שולב בטיפול פרטני ביחידה לטיפול בהתמכרויות בבני ברק. במקביל, הופנה הנאשם למרפאה לטיפול בהתמכרויות "יסעור" בתל אביב לקבלת טיפול תרופתי תומך, ובדיון מיום 09/02/2026 נמסר כי הוא פנה לשם והחל בטיפול.כפי שפורט על פי התסקיר העדכני, הנאשם התמיד בהגעה למפגשים הטיפוליים וגילה אחריות ומחויבות רבה לתהליך. כחלק מהמעקב, מסר פעמיים בשבוע בדיקות שתן קבועות המעידות באופן עקבי על ניקיון מלא מצריכת אלכוהול וסמים. בנוסף, הנאשם השתלב באופן חיובי בקבוצת ריצה טיפולית ובקבוצת שיח למכורים נקיים ביחידה.בסיומו של ההליך הטיפולי, הנאשם הביע שביעות רצון רבה מהצלחתו להימנע משימוש באלכוהול ומנכונותו להמשיך בטיפול ככל שיידרש. מכאן שכבר בעת תחילת ההליך ובהמשך בעת ששולב במהלך 9 החודשים האחרונים בהליך הטיפולי מוכיחה כי הנאשם נרתם להליך קשה אך מתגמל, מבין את החשיבות ונרתם לו, כך שניתן לומר שהנאשם אשר עומד היום בפניי הינו אחר מזה שהיה בתחילת דרכו. בוודאי שניתן לומר כי מדובר במי שיש סיכויי שיקום טובים וניכרים. עוד לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר שינה את אורחות חייו מאז הוגש כתב האישום כנגדו, התגרש, החל לעבוד כמאבטח ומשלם מזונות וחובות כספיים. לפיכך, לאור הדרך המיטיבה שעבר, מצאתי שיש לחרוג מן המתחם אותו קבעתי, אם כי לא כפי שהמליץ שירות המבחן ולא אסתפק בצו של"צ, נוכח נסיבות האירוע ותוצאותיו, ועדיין מצאתי שיש לשלב את הנאשם בהמשך דרכו הטיפולית, כך שבסופו של יום אטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות, צו מבחן ורכיבי ענישה נוספים. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. הנאשם יבצע את עבודות שירות ב-נחמה והצלה לישראל בגבעתיים, 5 ימים בשבוע, על פי טווח השעות המתאפשר בחוק. תחילתן של ביצוע העבודות ביום 17.11.2026 והן תהיינה בפיקוח מפקח אחראי בני צי'קו מס' נייד 050-4074669. על הנאשם להתייצב לפני המפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה בתאריך תחילת העבודה, בשעה 08:00, ביחידת ברקאי-עבודות שירות-שלוחת מרכז-סלמה 53, תל אביב – בעניין משרד הפנים (טל: 08-9193217). אני מודיעה לנאשם כי עליו להודיע לממונה על כל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו, וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולכליאה במתקן כליאה. 7 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע. 3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון. פיצוי למתלונן, עד תביעה מספר 1 בסך של 5,000 ₪. הפיצוי ישולם ב-10 תשלומים, חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 10.12.2026 ובכל 10 לחודש שלאחריו. המאשימה תעביר את פרטי המתלונן למזכירות בית המשפט בתוך 15 יום מהיום. מטילה על הנאשם התחייבות כספית בסך של 5,000 ₪ למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור עבירה בה הורשע. רשמתי לפניי כי הנאשם הבין את משמעות התנאי, הצהיר בפניי חלף חתימה. מורה על הטלת צו מבחן למשך שנה מהיום ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת קצין המשטרה. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם עפ"י החלטת קצין משטרה וזאת בחלוף מועד הערעור. ככל שהופקד פיקדון בתיק או בתיק המעצרים הקשור לתיק זה ובהעדר מניעה על פי דין, יוחזר הפיקדון למפקיד או לידי מי מטעמו לפי ייפוי כוח. ניתן יהיה לשלם את כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום). זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים מהיום. המזכירות תעביר העתק לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.
ניתן היום, ג' חשוון תשפ"ז, 14 אוקטובר 2026, במעמד הצדדים.