פרטי ההליך
לפני
כבוד השופטת בכירה יעל פרדלסקי
מאשימה
מדינת ישראל
נגד
נאשמים
לויד אלבז
העתק החלטה
מפרוטוקול שניתנה בבית משפט מיום 11 אוקטובר 2026, ל' תשרי תשפ"ז גזר דין ביום 15.6.26 הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירה של התפרצות לדירת מגורים בכוונה לבצע גניבה, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובביצוע עבירת גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין. בנוסף הורשע הנאשם על פי הודאתו בביצוע עבירה של החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. בתמצית אציין, כי בהכרעת הדין קבעתי, כי הוכח בפניי כי ביום 28.5.25 בשעה 14:13 לערך פרץ הנאשם לדירה בה התגוררה גב' גיל יניב (להלן: "המתלוננת") וגנב תכשיטים, שטר גוטומלי על סך 50, כסף מזומן בסך 49 ₪, מטען נייד שחור ו-2 בקבוקי בירה (להלן: "הרכוש הגנוב"). בהמשך למתואר לעיל, נעצר הנאשם על ידי שוטרים כשברשותו הרכוש הגנוב וכן החזיק סכין באורך 20 ס"מ שלא למטרה כשרה. תמצית טיעוני הצדדים לעונש: ב"כ המאשימה הגיש גיליון הרשעות קודמות של הנאשם וטען, כי הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בביצוע עבירה של התפרצות לדירת מגורים, גניבה והחזקת סכין. עוד טען, כי הנאשם ביצע את ההתפרצות לאור יום, גנב מהדירה רכוש רב ונעצר בסמוך למקום ההתפרצות כשנתפסה אצלו סכין באורך 20 ס"מ, ויש בכך להעיד על פוטנציאל התלקחות ונזק משמעותי שיכול היה להיגרם. הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות עניינם פגיעה בתחושת הביטחון במרחב האישי, בביתו של הפרט, פגיעה קניינית, כלכלית ופרטית ברף הגבוה. עוד טען כי מתחם העונש נע בין 14 חודשי מאסר בפועל ועד 26 חודשי מאסר בפועל. לאור העובדה כי לנאשם הרשעה משנת 2019 בעבירה על פי פקודת הסמים, בגינה ביצע עבודות שירות, ומאחר והנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות ולא חסך זמן שיפוטי, עתר למקם את הנאשם בשליש התחתון של המתחם ולא בתחתית המתחם ולהטיל עליו 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת, קנס והתחייבות. ב"כ הנאשם הגיש טבלת פסיקה ועתר להימנע מהטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. ב"כ הנאשם טען, כי הנאשם ניהל את משפטו באופן ענייני וממוקד, ותוך שהוא ממצה את זכותו להתגונן ומנגד לשמור על זמנו של בית משפט, ונמנע מזימון שוטרים רבים לעדות. בנוסף עתר להתחשב בכך, שהעבירה בוצעה במהלך היום, והסיכון ליצור אינטראקציה מסוכנת נמוך ולא נגרם נזק למתלוננת שכן הרכוש כולו הוחזר. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה וטען, כי קיימים פסקי דין שבנסיבות דומות , הוטל עונש של מאסר בעבודות שירות. כן טען, כי הנאשם בן 36, סובל מבעיות כלכליות אקוטיות, גרוש, לאחר פשיטת רגל, נולדה לו בת כשהיה בן 17, ועשה מאמצים במהלך חייו כדי לפרנס אותה. מדובר בעבירת רכוש חד פעמית, וככל שיקבע שמתחם העונש הוא מאסר מאחורי סורג ובריח, עתר לחרוג ממתחם העונש לקולא ולתת לנאשם הזדמנות לרצות את עונשו בעבודות שירות. הנאשם דיבר בפני בית המשפט, הביע צער על מעשיו, אמר כי עבר תקופה קשה, מאז שנעצר עובר שיקום, מטפל בתיקים בהוצל"פ, מטפל בילדה שלו שנמצאת בצבא, מטפל באבא שלו שעבר ניתוח, וביקש להתחשב בו. מתחם העונש ההולם: הנאשם הורשע בביצוע עבירות של פריצה לדירת מגורים בכוונה לבצע גניבה, ובביצוע עבירה של גניבה. הערך המוגן שנפגע כתוצאה מביצוע עבירות אלה עניינו, שמירה על רכוש הציבור ועל בטחונו הפיזי והנפשי של הציבור. בפסיקה נקבע, כי יש להחמיר בענישתם של המורשעים בעבירות הרכוש בהן הורשע הנאשם . יפים לעניין זה דברי כבוד השופט שהם ברע"פ 398/14 טל ערג' נ' מדינת ישראל (16.3.14): "...עבירות ההתפרצות והגניבה, הפכו, למרבה הצער, לנפוצות במחוזותינו, הן פוגעות ברכושו של הציבור, מערערות קשות את תחושת בטחונו, ומנפצות לרסיסים את התפיסה לפיה ביתו של אדם הוא מבצרו. בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שחומרתן של העבירות, לצד נפוצותה של התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים...". כן ראה דברי כבוד השופט רובינשטיין ברע"פ 1708/08 מרדכי לוי נ' מדינת ישראל, (21.2.08): " ...בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש בכלל, שהיו - אפשר לומר- למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קרבנות הפריצה, בשובם לביתם והנה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש יירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד..." בנוסף הנאשם הורשע בביצוע עבירה של החזקת סכין שלא כדין, כאשר הפסיקה הביעה עמדתה ביחס לעבירה של החזקת סכין שלא כדין אשר הפכה למכת מדינה, ומכונה "תת תרבות הסכין", שהפכה לחזון נפוץ במקומותינו כדרך לפתרון סכסוכים, בין מהותיים ובין שוליים ועל בתי המשפט מוטלת החובה לתרום תרומתם להגן על שלום הציבור, למגר תופעה קשה ומסוכנת זאת ולנהל מלחמת חורמה בתופעה שפשטה, באמצעות ענישה מחמירה המעבירה מסר ברור וחד משמעי {ראה לעניין זה את דברי כב' הש' ברלינר בע"פ 56508/05 פלוני נ' מדינת ישראל (13.9.06)}. מידת הפגיעה בערכים המוגנים: אני סבורה כי לאור נסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים הינה גבוהה. מדיניות הענישה הנוהגת: בחינת מדיניות הענישה, מעלה, כי בנסיבות דומות הוטלו עונשי מאסר בפועל על המורשעים בעבירות בגינן הורשע הנאשם, [ראה לדוגמה: רע"פ 4789/22 פלוני נ' מדינת ישראל (20.7.22), רע"פ 8637/14 וואליד עבאסי נ' מדינת ישראל (13.01.15), רע"פ 8049/13 איתמר חדד נ' מדינת ישראל (03.02.14), רע"פ 1276/13 שושן נ' מדינת ישראל (20.2.13), רע"פ 4352/13 פלוני נ' מדינת ישראל (1.9.13), רע"פ 659/13 אביכזר נגד מדינת ישראל (28.1.13), רע"פ 8999/17 מורד אבו אלהווא נ' מדינת ישראל (21.22.17), רע"פ 3058/18 רחמילוב נ' מדינת ישראל (23.4.18), רע"פ 916/17 בוסקילה נ' מדינת ישראל (18.4.17), עפ"ג (מחוזי מרכז) 30105-07-12 אפנסייב נ' מדינת ישראל (23.10.12), ת"פ (שלום ת"א) 49367-12-10 מדינת ישראל נ' קזקוב (27.6.14), ת"פ (שלום ת"א) 15499-12-22 מדינת ישראל נ' סאלש אלכטיב (28.1.26), ת"פ (שלום ת"א) 23344-03-22 מדינת ישראל נ' פבזי אמטוב (24.7.22), ת"פ (שלום ת"א) 64751-08-24 מדינת ישראל נ' יבגני ומשבסקי (10.12.25). לטעמי, מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירות, ובראי הפסיקה, נע בין 12 חודשי מאסר בפועל ל-24 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בבואי לגזור את עונשו של הנאשם, עמדו לנגד עיניי, בנוסף למתחם העונש ההולם, טיעוני ב"כ הצדדים, דברי הנאשם והפסיקה. עוד עמדו לנגד עיניי, גיליון הרשעות קודמות של הנאשם ממנו עולה, כי לנאשם הרשעה קודמת בגין עבירה של גידול סם מסוכן, נסיבותיו האישיות של הנאשם, החיסכון בזמנם של עדים ושל בית משפט, שכן ראיות רבות הוגשו בהסכמה, העובדה כי הנאשם הודה בביצוע עבירה של החזקת סכין שלא כדין, והפגיעה בנאשם ובמשפחתו באם אגזור עליו עונש מאסר בפועל. לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כשלנגד עיני תיקון 113 לחוק העונשין, וכשלא מצאתי כי יש לחרוג ממתחם העונש לקולא כעתירת ב"כ הנאשם, שכן לא הוכח בפניי שהנאשם עבר הליך שיקום כלשהו או שיש סיכוי לשיקום החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 13 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצר ככל שהיו בתיק זה או בתיקים הקשורים בתיק זה על פי רישומי שב"ס. 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור על כל עבירת רכוש ו/או על עבירה של החזקת סכין שלא כדין. קנס בסך 1,000 ₪. הקנס ישולם ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בכל ראשון בחודש, החל מחודש מתום ריצוי מאסרו. אי תשלום של שיעור אחד במועדו, יעמיד את היתרה לפירעון מיידי. את הקנס ניתן לשלם 3 ימים לאחר מתן ההחלטה במספר דרכים: בכרטיס אשראי- באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)- בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 במזומן בכל סניף של בנק הדואר- בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום). מאחר והרכוש הגנוב הוחזר למתלוננת, המתלוננת לא נכחה בדירה בעת ההתפרצות ולא נגרם נזק לדירה, והודעת המתלוננת הוגשה בהסכמה, מצאתי שלא להטיל על הנאשם לשלם פיצוי למתלוננת. ככל שהופקדו כספים במסגרת תיק זה, או במסגרת תיקים הקשורים לתיק זה יועברו הכספים לטובת הקנס בהסכמת הנאשם והיתרה תוחזר למפקיד, בהעדר מניעה חוקית או החלטה אחרת. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א בתוך 45 יום. מזכירות תשלח את גזר הדין לשב"ס.