לפני כבוד השופטת ענבל הוכמן-אמויאל בעניין: מדינת ישראל – שלוחת גליל המאשימה נגד 1.דורון ויצמן (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד אברהם סופר, ס. ציבורי 2.שי שמילה (עציר) (נדון) הנאשמים הכרעת דין האישום על פי עובדות כתב האישום המתוקן מיום 28.10.24, הנאשם דורון ויצמן, יחד עם הנאשם שי שמילה (להלן: שמילה), אשר דינו נגזר ביום 28.10.24, מואשם בכך שביום 15.05.24 בשעה 11:46 נכנסו רגלית לקיבוץ מורן דרך שער הכניסה הראשי. בהמשך לכך, בשעה 11:59 לערך, נכנסו הנאשמים לאורווה בקיבוץ על ידי קפיצה מעל חומה בחלק שאינו מגודר. לאחר מכן, חתכו הנאשמים בעזרת כלי את הגדר הדרומית של האורווה ועיקמו אותה, ויצרו פתח מילוט ודרכו הובילו סוסה חומה בעלת שבב זיהוי שמספרו 4200489, אל שטח חקלאי המוביל לכפר ראס אל-עין. שוויה של הסוסה כ-15,000 ₪. במעשים המתוארים, מואשם הנאשם בעבירות הבאות: גניבת בקר בצוותא חדא - עבירה לפי סעיף 384א (א)(2) + סעיף 29 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה בצוותא חדא - עבירה לפי סעיף 407(ב) + סעיף 29 (א) לחוק. היזק לרכוש במזיד בצוותא חדא - עבירה לפי סעיף 452 + סעיף 29 (א) לחוק. כפירת הנאשם בדיון מיום 25.06.24, הנאשם כפר בעובדות המפורטות בכתב האישום. הנאשם הודה בסעיף 1 לפרק העובדות (המתייחס לתאריך, לשעת הכניסה הרגלית לקיבוץ מורן דרך שער הכניסה הראשי), אך כפר בסעיפים 2 (כניסה לאורווה בקפיצה מעל חומה) ו-3 (חיתוך הגדר וגניבת הסוסה) לפרק העובדות. כמו כן, הנאשם כפר בסעיף 4 (שווי הסוסה) מחוסר ידיעה, וכפר בסעיף 5 לפרק העובדות. הנאשם טען אליבי לפיו לא היה באורווה במועד הרלוונטי, אך אישר כי היה בקיבוץ. בהמשך התחלף הייצוג של הנאשם מספר פעמים. בדיון מיום 07.01.25, כאשר התמנה סנגור חדש, כפר מחדש בעובדות כתב האישום וטען כי לא ביצע עבירת התפרצות כפי שמתואר בכתב האישום. דיון והכרעה לאחר שמיעת העדויות הן של התביעה והן של ההגנה ומעיון בכלל המסמכים והראיות, מסקנתי כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. תחילה אפרט את כלל ראיות התביעה ופרשת ההגנה, ובהמשך אפרט מהן הראיות הנוגעות לעניין ומסקנתי ביחס לעבירות המיוחסות לנאשם בהתאם לראיות שהובאו ובהתייחס לגרסת הנאשם. פרשת התביעה עדת התביעה הילה טלומק פרוטוקול מיום 02 בפברואר 2025, עמ' 28-34 העדה מתגוררת בקיבוץ מורן, העידה כי ביום 15.05.24, בשעות אחר הצהריים, גילתה שסוסתה "קארה" וראשייה יקרה נגנבו מאורוותה. היא תיארה את הסוסה כחומה בעלת שיער, רעמה ורגליים כולם שחורים, עם סימני זיהוי ייחודיים כשבצד אחד יש את האות "M" ובצד השני את האות "T" והעריכה את שוויה ב-15,000 ₪ ואת הראשייה ב-1,000 ₪. בחקירתה הנגדית, הגב' טלומק נשאלה לגבי מועד הגניבה ביחס לצהלות הסוס, וציינה שהסוס צעק שלושה ימים לאחר שלקחו את חברתו. העדה הודתה שלא ראתה את הנאשם גונב את הסוסה בפועל. כאשר הוטח בה שבחקירתה במשטרה מסרה את שמו של הנאשם כ"גנב הגדול של הסוסים" לפני שצפתה בצילומים, היא השיבה ש"אז כבר ראיתי את הצילומים והיה פיענוח שהיה ברור מי הבן אדם". העדה לא זיהתה את הנאשם בבית המשפט ואמרה כי היא בסערת רגשות (עמ' 34, ש' 3-8). מוצגים שהוגשו והוצגו לעדה הם: נ/1 - הודעתה במשטרה מיום 20.05.24 בשעה 21.28- העדה מספרת בחקירתה כי פגשה במושב חזון אדם אשר אמר לה שכדאי לה ללכת לחפש את הסוסה שנגנבה בבית של דורון ויצמן כי הוא הגנב הגדול של הסוסים. נ/2 - הודעתה במשטרה מיום 20.05.24 בשעה 20.43- העדה מוסרת גרסה דומה למה שנמסר בביהמ"ש, לפיה הגיעה לאורווה ושמעה את הסוס צוהל וכשחיפשה את הסוסה לא מצאה אותה. היא התקשרה לבעלה ולבת שלה ויצאה לחפש את הסוסה. העדה מסרה כי עברה בבית של דורון ויצמן, כי כולם אמרו לה שהוא גנב (ש' 5). עוד מסרה העדה סימני זיהוי לסוסה וכן סיפרה שנאמר לה שלדורון ויצמן יש שותף המכונה "עכאוי". כמו כן, במהלך חקירתה הראשית התובע הציג לעדה מסמך תעודת רישום גזע של הסוסה. עדת התביעה אלון טלומק פרוטוקול מיום 02 בפברואר 2025, עמ' 34-38 העדה, בתה של המתלוננת הילה טלומק, העידה כי ביום 15.05.24, בשעה 16:45, אמה התקשרה אליה ואמרה שגנבו את הסוסה. היא אספה את אמה, ובעודן מחפשות בוואדי, אמה התקשרה למשטרה. היא ציינה שהן שמעו את הסוסים צועקים באזור השעה 16:30, וחשבו בתחילה שהם רעבים, אך בדיעבד הבינו שצעקו במשך זמן רב. היא סיפרה שניסתה להפעיל את הסביבה כדי למצוא את הסוסה, וקיבלה שיחת טלפון מ"חסוי" שאמר לה ב-99% שזה דורון ויצמן, אדם ידוע באזור במעשים כאלה. המתקשר ביקש לא למסור את שמו מחשש למשפחתו, והיא העבירה את המידע לשוטרת. היא הוסיפה כי אביה הגיע מאוחר יותר, חילץ את התצלומים ממצלמות האבטחה, והם הראו הכול לשוטרת, וזומנו למסור עדות במשטרה. היא לא מסרה את שם המתקשר לשוטרת כי היא פוחדת מהעבריינים. בחקירה הנגדית, הגב' טלומק אישרה שהכירה את הבחור שהתקשר אליה לפני האירוע, וכי הוא ביקש ממנה לא למסור את שמו. היא ציינה שבמשטרה מסרה שהיא מכבדת את בקשתו ולא תגיד את השם, והציעה שאם המשטרה תרצה, היא יכולה ליצור עמו קשר. היא לא זכרה בוודאות איך אמה הגיבה כששמעה את השם דורון ויצמן, אך חשבה שהיא הייתה בלחץ, וסברה שהיא עצמה הייתה ככל הנראה הראשונה למסור את שמו של הנאשם לאמה. היא אישרה שלא הכירה את הנאשם לפני כן, אך סמכה על האדם שמסר לה את שמו. היא לא הראתה את סרטון הגניבה למתקשר, אלא צילום מסך של הפנים כדי לראות אם הוא מזהה אותו. היא סירבה למסור את שמו של אותו אדם לבית המשפט, גם לבקשת הסנגור להביאו כעד הגנה. עד התביעה זיו טלומק פרוטוקול מיום 02 בפברואר 2025, עמ' 38-40 העד הוא בעלה של הילה ואביה של אלון, העיד כי ביום האירוע קיבל טלפון מאשתו, הילה, שלא יכול היה לענות לו וכשחזר אליה, היא אמרה לו שסוסתם "קארה" נגנבה, והוא הורה לה להתקשר מיד למשטרה. הוא ניסה להתחבר למצלמת האורווה כדי לחלץ את החומר. הוא הגיע לאורווה בסביבות השעה 18:00, שם כבר הייתה המשטרה, והצליח לחלץ את החומר ממצלמת האבטחה. הוא ציין שראה את הסוסה לאחרונה בשעה 7:00 בבוקר באותו יום, כשהאכיל אותה, וכי סימניה המזהים הם "3 הפוך" בצד אחד ו-"T" בצד השני. בחקירה נגדית כשנשאל אם נמסר לו מידע על זהות החשוד כשראה את הסרטון, השיב בשלילה. הוא לא זיהה ולא הכיר את הנאשם, וציין כי אינו זוכר מתי לראשונה נמסרו לו ספקולציות אודות זהות החשודים, אך ייתכן שזה היה מהקב"ט של המועצה. הוא הוסיף ששמע הרבה אנשים מדברים וכולם אמרו "דורון דורון", אך אינו יכול לקבוע דברים בגלל שמועות (עמ' 39, ש' 30). הוא אישר שאשתו ובתו מסרו מידע מגורמים שונים על זהות החשוד, וכי השם עלה לאחר שהעבירו את הסרטון למשטרה ולרבש"ץ. הוא ציין כי הקיבוץ מגודר ומחוץ לגדר יש שטחי מרעה בקר של תושב מחזון בשם שמעון עמרם. הוצגו לעד סרטון ממצלמות אבטחה בו נראות שתי דמויות נכנסות לשטח האורווה ואחת מהן מוליכה סוסה דרך פרצה בגדר לכיוון הוואדי. עדת התביעה לינוי גיגי פרוטוקול מיום 04 בפברואר 2025, עמ' 42-44 העידה כי היא משרתת במשטרה מזה 4 שנים, ומשמשת כקצינת הערכה במחוז, כשקודם לכן הייתה חוקרת בתחנת כרמיאל. הוגשו באמצעותה המסמכים הבאים: ת/2– דו"ח צפייה במצלמות אבטחה מיום 21.05.24: העדה הבחינה בדמויות הולכות. דו"ח פריקת טלפונים של הנאשמים: בטלפון של הנאשם נמצאה שיחה שנמחקה מיום 16.05.24 שם נאמר "הכל בסדר אנחנו יודעים שמחפשים אותנו". עוד עולה מהדו"ח כי בין התאריכים 15.05.24-16.05.24 ביצע הנאשם מספר רב של שיחות לאיש קשר בשם "נימר". בטלפון של הנאשם שי שמילה גם כן נמצאו שיחות רבות לאיש קשר בשם "נימר". כמו כן נמצאו שתי שיחות לאיש קשר בשם "כפר יאסיף". ב- 14.05.24 נמצאו שתי שיחות בווטסאפ לאיש קשר בשם דורון. בחקירתה הנגדית העידה כי היא לא פרקה את הטלפונים אלא רק סרקה את תוכנם ותמללה כל מה שנראה לה קשור לעבירה. עוד העידה העדה, כי אינה מכירה את הנאשם. עד התביעה כיוואן גדבאן פרוטוקול מיום 04 בפברואר 2025, עמ' 21- 27 חוקר במשטרה מזה 24 שנים, ומשמש כחוקר זירה טכנולוגית בתחנת כרמיאל. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/3 - (3 דיסקים, תמונות ומסמכים). הדיסקים כוללים צילומי מצלמות האבטחה של קיבוץ מורן וכן מסמכים בנוגע לאופן קבלת המדיה והעברתה לתיק פל"א. כמו כן הודפסו תמונות הקפאת תמונה מתוך סרטוני מצלמות האבטחה בהם נראות שתי דמויות (על זיהויין אעמוד בהמשך, ע.ה.). העד אישר שערך אסופת מסמכים הכוללת מזכרים, דוחות חדירה למכשירים סלולריים ודיסקים שהפיק. בחקירה נגדית, העד אישר כי הפקת ראיות באמצעים טכנולוגיים היא בסמכותו, אך ישנם רבים אחרים המוסמכים לכך. הוא הסביר שחוקרים מגיעים אליו עם טלפונים של חשודים ומבקשים להוציא מהם דברים רלוונטיים לחקירה. העד נשאל לגבי אזכור איש קשר בשם "כפר יאסיף" במוצג ת/3, ומסר שאינו זוכר מי ביקש ממנו לאסוף פרטים עליו, אך ייתכן שזה היה החוקר המטפל בתיק. הוא הסביר שאפליקציית "ME" היא מידע גלוי לכולם, וכי המספר הוזן במערכת המשפטית למעלה מ-7 פעמים בתיקים שונים. לגבי תמונת איש הקשר באפליקציה, העד סבר שהאדם לא חשב שיגיעו אליו ולכן לא הסתיר את עצמו, דבר שקורה הרבה. הוא אישר שקיבל חומר מחוקר בשם משה וייס, וציין שבמדיה הדיגיטלית יופיע תאריך ושעת העלאה והערה שהוא רושם, ובמקרה זה ייתכן שרשם "סרטונים ותמונות מקב"ט המושב" כדי לקשר בין המדיה. העד ציין כי הוא לא תמיד מכיר את זהות החשודים בנראות שלהם כאשר הוא מבצע פריקה, ולא זכר אם הכיר אותם במקרה הספציפי הזה. עד התביעה גבי דמרי פרוטוקול מיום 04 בפברואר 2025, עמ' 45-47 משרת 23 שנה במשמר הגבול מג"ב צפון כמש"ק אשכול במשגב. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/4 – דו"ח פעולה מיום 15.05.24. העד הגיע לזירה ופגש במתלוננת, שסיפרה שנגנב לה סוס. מהדו"ח עולה כי היו במקום סימני פריצה ומעיכה של הגדר. נעשתה סריקה עם רכב 4*4 וככל הנראה הסוסה הועמסה על קרון. בחקירה נגדית, העד ציין שלא היה מהראשונים שהגיעו לזירה, אלא הגיע בסריקה עם שותפו לאתר את הגניבה באזור מורן, מאחר שתפקידו קשור לאירועים חקלאיים באזור. הוא שאל את המתלוננת לגבי חשד לזהות חשודים, ולאחר מכן בסיוע נאמן הביטחון של היישוב, נצפה חשוד נכנס במצלמות השער. העד ציין שהוא מכיר את החשוד מהאזור, אך העביר את זיהויו לרכז מודיעין ולא ציין זאת בדו"ח הפעולה. העד הכיר את טופוגרפית האזור היטב, אך לא ראה את הנאשם מבצע את הגניבה. הוא לא ראה את החשוד רועה מרעה באזור לפני האירוע. בחקירה חוזרת, העד הבהיר שהוא תושב האזור, משרת במג"ב 25 שנה, וכי החשוד היה יעד מוכר למג"ב צפון במשך שנים רבות. העד אישר שצפה בסרטונים וזיהה את החשוד בהם. עד התביעה חוסאם סעד פרוטוקול מיום 04 בפברואר 2025, עמ' 47-49 העיד בחקירה ראשית כי הוא משרת במג"ב צפון למעלה מ-10 שנים, וסה"כ 35 שנה במשטרה ובמג"ב, וכיום הוא במחלקת יישובים של מג"ב צפון. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/5 – דו"ח פעולה מיום 15.05.24 העד הגיע למקום ופגש במתלוננת, כמו כן ביצע סריקה בוואדי. בחקירה נגדית, העד ציין כי קיבל את האירוע מתחנת כרמיאל והגיע לציר המחבר בין ראס אל עין לחזון, על פי תיאור אירוע וציר בריחה, מכיוון שהם שיטור כפרי ואחראים על גניבות חקלאיות. הוא הגיע למתלוננת רק לאחר מכן. העד לא צפה בסרטונים בזירה ומסר כי שותפו צפה בהם בזמן שהוא נהג. העד העיד כי הוא לא הכיר את החשוד, ולא ידע אם שותפו גבי מכיר אותו. עוד הוא ציין שלא ראה את הנאשם מבצע גניבה. עד התביעה יהודה אלחיאני תמלול פרוטוקול מיום 13 בפברואר 2025, עמ' 1-7 קצין סד"צ צפון, אשר בתקופה הרלוונטית שימש כקצין אח"מ בתחנת כרמיאל. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/6 - מזכר מיום 23.05.24 בשעה 13:10. העד הסתכל על סרטוני מצלמות האבטחה שנשלחו אליו. הוא זיהה שתי דמויות יורדות מרכב ג'אמפי, כאשר אחת הדמויות עם קפוצ'ון על הראש. העד זיהה שניה שבה אותה דמות מורידה את הכובע מהראש ואז זיהה את הנאשם, דורון ויצמן, אותו הוא מכיר עוד מילדותו מאחר וקרובי משפחה שלו גרים במושב חזון והן מעבודתו במשטרה שנים רבות והוא אף נעצר בעבר על ידי העד. בחקירתו סיפר כי קיבל דיווח מניידת סיור על גניבת סוס מקיבוץ מורן. הוא הורה לבדוק מצלמות אבטחה בזירה, והמצלמות הזמינות ביותר היו מצלמות השער. בצילומי המצלמות, זיהה העד את הנאשם דורון ויצמן יחד עם בחור נוסף עוברים בשער הקיבוץ. הוא ציין כי הוא מכיר את דורון ויצמן מילדות וממפגשים קודמים במסגרת שירותו במשטרה. העד ציין שבשלב מסוים דורון ויצמן הוריד את הקפוצ'ון מראשו, מה שאפשר לו לראות את פניו בבירור ולזהותו. הוא הורה לעצורו, אך הוא לא אותר בביתו באותו יום, אלא רק לאחר מכן. בחקירה הנגדית, אישרר העד את הזיהוי של הנאשם בסרטון וציין כי ניתן לזהות את הליכתו, את הבגדים שלבש ואת פניו (עמ' 4, ש' 13-14).העד הסביר כי הכניסה של הנאשם דרך השער הראשי כאשר הוא ממתין שיעבור שם רכב מעידה על תחכום, שכן לאחר המלחמה היו כיתות כוננות על הגדרות של היישובים ולכן היתה ירידה דרסטית בעבירות הרכוש באזור. עד תביעה אושר בנדלק (נרשם בתמליל בן דלאח) תמלול פרוטוקול מיום 13 בפברואר 2025, עמ' 7-10 בלש בתחנת גליל מערבי בזמן האירוע. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/7 - דוח פעולה מיום 16.05.24 בשעה 15:16. מהדו"ח עולה כי העד הגיע לעצור שני דורשי חקירה. כשהגיע למקום, בכפר יאסיף, עצר את שני הנאשמים. לאחר שהוזהר הנאשם שי שמילה, הוא מסר לעד כי הסוסה אצל דורון במושב חזון מאחורי הבית שלו, וכי שמו אותה שם איפה שיש דיר כבשים לאחר מכן ברחו לכפר יאסיף. כמו כן הוגשו שני דו"חות המעצר שערך העד לשני הנאשמים. בחקירתו הנגדית נשאל העד מדוע שאל איפה הסוס והוא ענה כי לא היתה סיבה מיוחדת וכאשר נשאל האם העביר הלאה את המידע כי הסוס נמצא בחזון, ענה כי לא עשה עם זה שום דבר מלבד לכתוב בדו"ח פעולה יחד עם מסירת העצור לתחנה. עדת תביעה הלנה נימר תמלול פרוטוקול מיום 13 בפברואר 2025 עמ' 7-10 שוטרת שמ"ז, עוזרת חוקר. באמצעות העדה הוגש המסמך ת/8- דו"ח פעולה מיום 20.05.24- דו"ח צפייה במצלמות אבטחה. העדה מתארת כי ראתה שתי דמויות ליד הגדר, אחד הולך וחוזר עם סוס אותו הוא מוליך בידו. העדה מסרה כי איננה מכירה את הנאשמים וכי רשמה מה שראתה (עמ' 11). עד תביעה משה וייס תמלול פרוטוקול מיום 02 במרץ 2025 עמ' 1-8 העד הנו ראש מחלקת פשעים בתחנת כרמיאל. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/9 – הודעת נאשם מיום 19.05.24. הנאשם סירב לחתום על החקירה. הנאשם הכחיש כי גנב משהו. סירב למסור את מספר הטלפון בטענה כי לא זוכר אותו (ש' 14). לשאלה מה עשה בקיבוץ מורן ענה שיש לו פרות וסוסים והוא כל יום שם. הוא נכנס מהשער והלך בדרך כל הגדר עד שהוציא את הפרות שלו וזהו (ש' 23). כאשר נשאל עם מי היה ענה שעם חבר שלו שעצור איתו אבל לא זוכר איך קוראים לו (ש' 27). כאשר מוצגות בפניו תמונות מתוך מצלמות אבטחה בשער הקיבוץ הוא אינו מזהה את עצמו או את הנאשם שי שמילה (ש' 53). ת/10 – הודעת נאשם מיום 26.05.24. הנאשם מסרב לחתום. הנאשם שב ומכחיש כי גנב כל דבר ואומר כי נכנס לקיבוץ מורן בשביל הפרות שלו. הנאשם טוען כי מי שבא לגנוב לא נכנס דרך השער (ש' 19). כאשר מוצג בפניו סרטון בו נטען כי הוא נראה חותך את הגדר אומר הנאשם שזה סתם שטויות (ש'27). כאשר נשאל הנאשם לאן הלך אומר שהוא לא חייב דין וחשבון לאף אחד (ש' 41). כאשר מוצגת בפניו הקלטה של שיחה בה הוא אומר לשמילה שמחפשים אותם הוא אומר שזה לא קשור, יש להם עניינים אחרים (ש' 59). לשאלה מה עשה בכפר יאסיף ענה כי היו בקניות (ש' 63). כאשר הוטח בו כי הוא אוכן באזור מורן באותו היום עונה כי גם אם היה בחזון היה מאוכן במורן כי זה קרוב (ש' 111). כאשר נשאל מה עשה באזור המוסך במורן ענה כי הוא עושה כל יום סיבוב לוודא שאין פרות שלו בתוך הקיבוץ (ש' 127). מוטח בנאשם כי הוא ושי נראים בסרטון כששי מוביל את הסוסה והנאשם חותך את הגדר, הנאשם מכחיש (ש' 141). כאשר מוטח בו שאיון פרות שלו בקיבוץ מורן טוען הנאשם כי החוקר אינו מעודכן (ש' 145). ת/11 – סומנו כאחד. מ"ז - מזכר מיום 19.05.24: הנאשם סירב לחתום על החקירה); נ"ח - מזכר מיום 20.05.24: קבלת פרטי נהג (לא רלוונטי, לא ברור מדוע הוגש); סג' - מזכר מיום 20.05.24: תקלה בהורדת קובץ שיחה למוקד 100; סד' - מזכר מיום 20.05.24: קבלת הוכחת בעלות על הסוסה מהמתלוננת; סו' - מזכר מיום 20.05.24- פרטי נהג (לא רלוונטי, לא ברור מדוע הוגש); צח' - מזכר מיום 21.05.24: קבלת סרטונים ותמונות מקב"ט קיבוץ מורן. ת/12 - דוח צפייה מסומן קכג מיום 24.05.24: צילום של קב"ט קיבוץ מורן המצלם את מסלול ההליכה של החשודים אשר מוליך בהכרח רק לאורווה; מזכר מיום 26.05.24 מסומן קנה: שיחה עם אנשים שונים (עדות שמועה- לא רלוונטי, לא ברור מדוע הוגש); מזכר מסומן קנו' מיום 10 26.05.24: דו"ח תובנות מחת"ק שי שמילה, ממנו עולה כי הנאשם שמילה אוכן בקיבוץ מורן בשעה 9.38 וכי שוחח ביום האירוע עם סלימאן סלימאן; מזכר מסומן קנח' מיום 26.05.24: שיחה עם המתלוננת (עדות שמועה- לא רלוונטי, לא ברור מדוע הוגש); מזכר מסומן קנט' מיום 26.05.24 שיחה עם קב"ט קיבוץ מורן (עדות שמועה- לא רלוונטי, לא ברור מדוע הוגש). ת/13 – דו"ח תובנות מחת"ק מיום 27.05.24: שיחות בין שני הנאשמים בין התאריכים 11.05.24 – 14.05.24 וכן צרופות (פלטי השיחות). ת/14 – מסמך קכה מיום 23.05.24: זיהוי איש הקשר "כפר יאסיף" כ-סלימאן סלימאן ע"פ אפליקציית ME ; מסמך קכד מיום 21.05.24- קבלת סרטונים מהחוקר משה וייס והורדתה לתיקיית מחשב של התיק; דו"חות חדירה לטלפונים ; אסופת תמונות שצורפו לתיק; תע"צ של מעבר רכבים בצמתים שונים ממערכת "עין הנץ". בחקירה נגדית העיד העד כי למיטב זכרונו נעשתה בדיקה בביתו של הנאשם האם הסוס נמצא, בהתאם לדבריו של הנאשם שי שמילה וזה נמצא כלא נכון (עמ' 3, ש' 28). עד התביעה אור תשובה תמלול פרוטוקול מיום 02 מרץ 2025, עמ' 8-16 במועדים הרלוונטיים היה חוקר בתחנת כרמיאל. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/15 - הודעת חשוד מיום 16.05.24. הנאשם מסרב לחתום. הנאשם מכחיש כי גנב משהו, הגם שאינו יודע להגיד איפה היה ועם מי (ש' 19-23). בהמשך החקירה שמר על זכות השתיקה ברוב השאלות. ת/16 - הודעת חשוד מיום 22.05.24 ו- תקליטור (דיסק) המתעד את חקירת הנאשם. הנאשם מסרב לחתום. ממשיך להכחיש שגנב משהו. כאשר נאמר לו ששי שמילה זיהה את שניהם בסרטוני מצלמות אבטחה עונה הנאשם שיביא את שי וכי יש לו סוסים בבית אבל חוקיים (עמ' 4 באמצע). כאשר מוצגות לו תמונות ממצלמות אבטחה, הנאשם אומר כי אינו מזהה. כאשר משמיעים לו הקלטה קולית מהטלפון שלו שם הוא אומר לשי שמילה "הכל בסדר, אנחנו יודעים שמחפשים אותנו", הנאשם אינו מזהה את קולו (עמ' 7). ת/17 - מזכר אודות ניסיונות לאתר עדים (לא רלוונטי, לא ברור מדוע הוגש). בחקירתו הנגדית העיד העד כי הוא מכיר את הנאשם מלפני כן וכי הוא זיהה אותו בסרטון (עמ' 10, ש' 26). עד התביעה ניר צ'אושו תמלול פרוטוקול מיום 02 מרץ 2025, עמ' 16-30 העד הנו הרב"ש של קיבוץ מורן (ראש ביטחון). תפקידו כולל השלמה ותמיכה במשטרה באירועים חריגים, כמו פריצות ושריפות, והשלמת אמצעי ביטחון ליישוב, לרבות מצלמות. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/18 - תצהיר חומרי חקירה מיום 16.05.24 ומסמכים נלווים, שסומנו כמקשה אחת. מדובר בטופס תחקיר על פריצה/גניבה שבוצעה ביום 15.05.24. ע"פ הדו"ח הפורצים הגיעו רגלית דרך השער הראשי של היישוב, מדובר ב-2 מתפרצים. הם יצאו מהאורווה דרך נתיב מילוט ישובי לא מוסדר לאחר שחתכו את הגדר. נעשתה בדיקה של נתיב המילוט על ידי המשטרה ונמצא נתיב המילוט המלא- הפורצים הלכו רגלית עם הסוסה לשביל סובב מורן ומשם רכבו לכיוון ראס אל עין. הועלה רחפן ונעשו סריקות שטח. הועברו תמונות באיכות גבוהה לזיהוי למשטרה. העד ציין שאינו מכיר את הנאשם אישית, ואינו יכול לשייך תמונות לזהות בני אדם, אלא רק להעיד על מה שראה במצלמות והעביר למשטרה. לשאלת קיומה של אורווה לנאשם במושב חזון, השיב שאינו יודע. הוא סיפר כי חוקרי המשטרה דיברו אתו וביקשו את התחקיר שביצע (ת/18). הוא נשאל על עדרים באזור וציין כי ישנם שני עדרים: אחד בחזון ואחד במטעים סביב מורן, של מישהו מראמה. אינו יודע למי שייך העדר בחזון. הוא הכחיש שידוע לו על פלישת פרות או סוסים לקיבוץ מורן. העד הציג קטע מתוך מסמך ת/18 המתאר זיהוי אנשים הנכנסים בשער, ההולכים בנתיב המוביל לאורווה, נתיב שמוביל בהכרח לאורווה ואין דרך אחרת (עמ' 21, ש' 5-12). כמו כן הוצג סרטון מתוך האורווה המראה גדר נחתכת, ושביל יציאה לכביש כורכר המשמש כדרך מילוט ישנה. בחקירה נגדית העד אישר שאינו מכיר את הנאשמים אישית, לא דיבר איתם ולא ראה אותם מעולם. העד אישר כי לא הייתה פלישה של פרות לקיבוץ וזאת הוא יודע מתוקף תפקידו, כי פרות שפולשות ליישוב או לשביל גישה זה אירוע מסוכן (עמ' 24, ש' 9-14). העד שב והסביר שהדרך שהוצגה בסרטונים מובילה רק לאורווה, וכי גם אם תיאורטית ניתן להיכנס בין העצים, אם היו עוברים ליד האורווה, הם היו נקלטים במצלמת האורווה. הוא אישר כי הוא פרק את כל המצלמות והעביר את הקטעים הרלוונטיים למשטרה וכי כל מקטע שבו תועדו שני המתפרצים הועבר. לא העביר מקטעים שבהם לא הייתה תזוזה, כיוון שלא נראו לו רלוונטיים (עמ' 26-25). העד הבהיר כי החקירה שלו נעשתה לפני שידע מי החשודים (עמ' 28, ש' 2-31). עד התביעה איאד עאמר תמלול פרוטוקול מיום 02 מרץ 2025, עמ' 30-35 ראש ענף תכנון במשרד החקלאות. במועדים הרלוונטיים, עבד כראש ענף שטחי מרעה במחוז גליל וגולן במשרד החקלאות. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/19 - מסמך שטח מרעה מושב חזון מיום 07.03.23. צורף תסריט המתאר את שטח המרעה של שמעון עמרם ממושב חזון. בחקירה ראשית העד הוזהר לומר אמת והעיד כי עד לפני שנה שימש כראש ענף שטחי מרעה במחוז גליל גולן במשרד החקלאות במשך כשש שנים. תפקידו כלל אחריות על תכנון שטחי המרעה, תמיכה במגדלים מורשים ותמיכה בשטחים הפתוחים. הוא הסביר כי "מגדלים מורשים" הם מגדלים מוסדרים שיש להם חוזה התקשרות מול המדינה לרעייה בשטחי מרעה, וכי מי שרועה ללא היתר נחשב פולש. הוא סיפר כי שוטר פנה אליו בבקשה לאתר מיקום מסוים ולבדוק מי מוסמך לרעות בו. הוא איתר את המיקום מצפון מערב לחזון וקבע כי הוא נמצא בתוך שטח מרעה מוסדר בחוזה רעייה מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) של שמעון עמרם מחזון. לדבריו, שמעון עמרם הוא המחזיק בשטח, מורשה להשתמש בו לרעייה, ואחראי למנוע פלישות או לדווח עליהן. בחקירה נגדית העד אישר כי התבקש להתייחס למקטע ספציפי ולא לכלל שטחי המרעה. העד השיב כי אינו מכיר את משפחת ויצמן. עד התביעה שי שמילה (הנאשם 2) תמלול פרוטוקול מיום 02 מרץ 2025, עמ' 34-63 העד הודה בכתב אישום מתוקן בעניינו, לפיו ביצע גניבה, גניבת בקר וכן פריצה לבניין שאינו דירת מגורים, הכל בצוותא חדא. כאשר נשאל העד האם הודה בכתב האישום, נתן תשובות מתחמקות, לפיהן סוכם עמו דברים אחרים וכי לא הבין בדיוק במה הוא מודה, זה היה ב VC ועורך הדין לא ממש הסביר לו (עמ' 36-37). עם זאת, העד הודה כי גנב את הסוס, אם כי לא בצוותא (עמ' 37, ש' 32). העד העיד כי היה עם הנאשם בכניסה לקיבוץ (עמ' 38, ש' 6). לאחר שהוצגה לעד הודאתו והרשעתו בבית משפט, הוא התכחש אליה וטען כי לא הבין את הודייתו מכיוון שהדיון התקיים ב VC וגם הסנגור שלו לא הסביר לו דבר (עמ' 54, ש' 1-12). לאור זאת ולאור סתירות נוספות שעלו מעדותו בבימ"ש העד הוכרז כעד עיון. הוצג לעד סרטון ממצלמות האבטחה והוא זיהה את עצמו, אך לא זיהה מי היה איתו והכחיש כי מדובר בנאשם (עמ' 48, ש' 13). כאשר נשאל האם היה לבד באירוע הגניבה או עם עוד אדם שאותו רואים בסרטון התחמק העד: "ש. אז היית עם עוד בן אדם בגניבה או שהיית לבד בגניבה? ת. הוא לא נתפס. אז אני, אני לבד עם עצמי כאילו, אני הייתי עם עוד בן אדם שהמשטרה צריכה לחקור לדעת מי זה, לא, לא מה שאתה, לאן שאתה חותר" (עמ' 49, ש' 12-13). כאשר נשאל העד איך זה מתיישב עם גרסתו של הנאשם שמאשר שהוא היה בקיבוץ מורן על מנת להחזיר את הפרות שלו עונה העד כי הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה עונה העד כי היה עם הנאשם במושב אך לא בגניבה (עמ' 52, ש' 37). כאשר הוטח בעד כי מדי יום נוהג לדבר הרבה שיחות עם הנאשם ודווקא ביום הגניבה לא דיברו ביניהם אומר העד כי ייתכן שככה יצא (עמ' 55-56). כאשר נשאל העד מדוע אמר בזמן מעצרו שהסוסה אצל דורון מאחורה, הוא מסביר שלדורון יש סוסים (עמ' 59-60). לשאלה מדוע נמצא בדל סיגריה של הנאשם במקום עונה העד כי מדובר בניסיון הפללה של המשטרה (עמ' 62, ש' 21-26). עד התביעה אחמד דבאח תמלול פרוטוקול מיום 06.03.25, עמ' 1-3 ראש צוות בילוש בתחנת כרמיאל . באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/20 – דו"ח פעולה מיום 20.05.24. העד ערך סיור בעכו העתיקה במטרה למצוא את הסוסה שנגנבה. עדת התביעה נועם יקוטי תמלול פרוטוקול מיום 12.03.25, עמ' 1-2 סיירת בתחנת כרמיאל. באמצעות העדה הוגשו המסמכים הבאים: ת/21 – דו"ח פעולה מיום 15.05.24 ו- תקליטור עם סרטוני מצלמות גוף. ע"פ דו"ח הפעולה הבת של המודיעה (העדה אלון טלומק) מסרה לה כי קיבלה טלפון ממספר חסוי שנמסר לה ששיש אדם מחזון בשם דורון שנוהג לגנוב סוסים ולהעלות אותם לעגלה. העדה העבירה דיווח בעניין. בחקירתה הנגדית מסרה כי ניסתה לקבל עוד אינפורמציה על מוסר המידע אבל לא נמסר לה שום פרט נוסף. עד התביעה רוני אבו רוקון תמלול פרוטוקול מיום 06.03.25, עמ' 4-6 חוקר, משרת בקישון. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/22 - הודעת הנאשם מיום 21.05.24 בשעה 10:00. הנאשם מסרב לחתום. שומר על זכות השתיקה ולא משיב לשאלות שנשאל. הוא נשאל כיצד הגיע לכפר יאסיף ועם מי נעצר. כאשר הוטח בו ששי שמילה מסר שהסוסה אצלו באורווה הוא אומר שיש לו סוסים חוקיים. כאשר נשאל מה יש לו להגיד על כך ששי שמילה זיהה אותו במצלמות אבטחה משיב כי הוא מטייל בהרי מורן וכי יש לו פרות שם שרועות כל יום. כאשר נשאל האם הוא מעשן ואיזה סוג סיגריות הנאשם שומר על זכות השתיקה. בחקירתו הנגדית הסביר העד כי הוא נותן סיוע בבית המעצר במקרה שהיתה בעיה בשליפת העצור או על מנת להקל עליו את המעברים. הוא מקבל את השאלות מהחוקר ורושם מילה במילה. הוא לא מכיר את התיק עצמו אלא רק נותן סיוע. עד התביעה אמיר אלדר תמלול פרוטוקול מיום 20.03.25, עמ' 1-3 רמ"ח בתחנת כרמיאל בעת האירוע נשוא כתב האישום. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/22 (קיים סימון כפול במספר זה)- דו"ח מחת"ק של נימר עויס ממנו עולה כי אדם זה היה בקשר עם הנאשם ועם שי שמילה (לא רלוונטי, לא ברור מדוע הוגש). כמו כן הוגשה תמונה עם מיקומי המצלמות וכן צווי מחת"ק נוספים עליהם חתם הקצין. העד אישר כי בוצעו בדיקות וסריקות רגליות בחצר הנאשם ובמקומות נוספים, כולל בוואדי הסמוך לקיבוץ מורן, בניסיון לאתר את הסוסה, אולם היא לא נמצאה. עד התביעה משה זנה תמלול פרוטוקול מיום 20.03.25, עמ' 3-10 חוקר זירה בזיהוי הפלילי. באמצעות העד הוגשו המסמכים הבאים: ת/23 – דו"ח מסכם ממז"פ. ע"פ הדו"ח נמצא בסמוך לגדר שער הכניסה מבחוץ בדל סיגריה. כמו כן צורפו לדו"ח תמונות של האזור, לרבות הגדר החתוכה בחווה ומיקום בדל הסיגריה. ת/24 – דו"ח תפיסת מוצגים (בדל סיגריה). העד העיד כי כאשר הוא מגיע לזירה הוא משוחח עם מי שנכח בזירה (בעלי המקום), ולאחר מכן ביצע סריקה ויזואלית וחיפוש ממצאים פורנזיים. הוא תיעד את הנזק לגדר ולא מצא משהו רלוונטי, מלבד בדל סיגריה שנמצא מחוץ לגדר, מחוץ לשטח האורווה. הבדל היה נראה לא ישן. כאשר נשאל בחקירה נגדית האם הבדל יכול לעוף לשם ברוח חזקה ענה העד כי זה לא סביר (עמ' 7, ש' 1, עמ' 8, ש' 7-15). עוד הסביר העד, כי מהגדר החתוכה לא ניתן היה להפיק טביעות אצבע בגלל אופי המשטח (עמ' 9, ש' 34). עד התביעה סלימאו סלימאן תמלול פרוטוקול מיום 20.03.25, עמ' 10-14 העד מתגורר בכפר יאסיף, הוא עובד במאפייה ומשכיר חדרי השכרה. הוא מכיר את שי שמילה והנאשם, הם חברים שלו הרבה שנים. את הנאשם הוא מכיר מבית סוהר. שי שמילה התקשר אליו באותו יום, ביקש לבוא לשבת אצלו יומיים-שלושה, בטענה שהיה לו סכסוך עם המשפחה שלו. העד הביא אותם לביתו, שם "קפצו עלינו המשטרה", לאחר מכן תיקן כי הם שהו אצלו לילה אחד ולמחרת נתפסו על ידי המשטרה. בחקירה נגדית העד כי אסף את השניים מתחנת אוטובוס ולא היו איתם חפצים, ארגזים או כלים. מסמכים שהוגשו בהסכמה ת/25- חוו"ד מומחה מז"פ. בדל הסיגריה מתאים לפרופיל גנטי של יחיד ממין זכר. לא נשלחה דוגמא של מעורבים לצורך ייחוס. ת/26- זיהוי דנ"א של הנאשם. יצויין כי המאשימה הסכימה בסיכומיה כי אין זיהוי די.אנ.איי לסיגריה עם התאמה לנאשם. עדות הנאשם בבית משפט (עמ' 1-25): הנאשם בן 53, מתגורר במושב חזון מיום לידתו ועוסק בגידול פרות וסוסים. הוא אישר שהוא מכיר את כתב האישום נגדו. כשנשאל על הטענה שהתפרץ לאורווה בקיבוץ מורן וגנב סוס, אמר שהשוטר ממז"פ עשה "הרחבת אופקים" שגויה. לטענתו, יש את הגדר של מורן וזו גם הגדר של הפרות שלו- הם בצד הזה והנאשם מהצד השני של הגדר. לטענת הנאשם הוא עצור רק בגלל השם שלו. הנאשם נשאל אם היה בקיבוץ מורן ביום האירוע והוא השיב שיכול להיות, כי כל יום הוא שם, הפרות שלו שם. כאשר נשאל מדוע בחקירתו אמר שלא היה בקיבוץ באותו היום השיב, כי כל יום הוא עושה שם סיבוב עם הפרות שלו (עמ' 3, ש' 12). כאשר הוצג לו סרטון מתוך מצלמות האבטחה לא זיהה את עצמו בסרטון (עמ' 3, ש' 17). הוא הכחיש ששי שמילה הוא שותפו וטען כי הכירו רק מהמעצר. כאשר הוטח בו כי שי שמילה העיד כי נכנס ביחד איתו כדי להוציא את הסוסים אמר הנאשם שהוא יכול להגיד כל דבר (עמ' 5, ש' 21). כאשר הוטח בו שערך עשרות שיחות טלפון לשי שמילה, מכחיש הנאשם שיש לו טלפון ואומר שהוא אינו משתמש בטלפון (עמ' 5, ש' 26- 39). כאשר נשאל מה עשה בכפר יאסיף השיב כי כל מי שרוצה לעשן סמים מגיע לשם (עמ' 6, ש' 20-38). הנאשם לא זיהה את עצמו בסרטון החקירה המצולמת ואמר כי הוא תמיד מסרב לחתום על ההודעות כאשר הוא נחקר, שכן המשטרה רושמת מה שהיא רוצה והוא אינו יודע קרוא וכתוב. בהמשך לדברים אלה, הקריא הנאשם לתובע מתוך הודעה כי הוא מסרב לחתום (עמ' 7, ש' 25), אולם בהמשך הסביר כי זה מה שחוקרים תמיד רושמים (עמ' 8, ש' 14). הנאשם הכחיש כי שי שמילה היה איתו בכניסה לקיבוץ וחזר על כך שאת שי הכיר במעצר (עמ' 9, ש' 1). לדברי הנאשם, כל יום הוא עושה סיבוב על המערכת דרך כביש עפר (עמ' 9, ש' 31). הנאשם שב והכחיש כי הוא ושי זוהה במצלמות אבטחה וטען כי לא ניתן לזהות לא אותו ולא את שי (עמ'10, ש' 28). כאשר נשאל הנאשם אודות הטלפון שלו שב הנאשם וטוען כי אין לו טלפון וכי הטלפונים שנתפסו בזמן המעצר היו על השולחן ולא קשורים אליו. כאשר נשאל אם כן מדוע יש הקלטה שלו על הטלפון מכחיש שזה הוא וטוען כי איננו יודע להקליט הודעה (עמ' 12, ש' 1-6). כאשר נשאל הנאשם כמה פרות יש לו סירב להשיב (עמ' 12-13). כאשר הוטח בו שאין לו שטח מרעה ואין לו פרות מסומנות לפי העדות שנשמעה בבית משפט, אמר כי העד משקר וכי יוכיח זאת באמצעות הרישום במשרד החקלאות (עמ' 14, ש' 1-17). כאשר נשאל מדוע שי שמילה העיד כי הגיעו ביחד לקיבוץ מורן כדי להוציא את הסוסים של הנאשם ואילו כעת הנאשם מדבר על פרות, סירב להתייחס ואמר לתובע שישאל אותו רק על עצמו ולא על אנשים אחרים וכי שי איננו שותף שלו, אלא שאמרו לו להגיד "דורון, דורון", אבל הם נפגשו רק במעצר (עמ' 15-16). כאשר נשאל מדוע שי שמילה אמר בזמן מעצרו כי הסוס נמצא בבית של דורון משיב הנאשם כי זו הוכחה ששי משקר כי לא נמצא סוס בבית שלו וכי למה שישים סוס גנוב אצלו בבית? (עמ' 17, ש' 13-16). כאשר הוטחה בו ההקלטה בה הוא נשמע אומר שמחפשים אותו, התחמק הנאשם מלהתייחס (עמ' 20). סיכום טענות הצדדים מתוך תמלול פרוטוקול הדיון מיום 13.07.26, עמ' 1-19 טענות המאשימה: המאשימה טענה כי הוכיחה מעל לכל ספק סביר את המיוחס לנאשם בכתב האישום, והפנתה לסרטון שהוגש לבית המשפט המראה את הנאשם נכנס בשער הקיבוץ עם שותפו, שם ניתן להיווכח בעין בלתי מזוינת, כי הנאשם לבוש באותם בגדים שחורים עם קפוצ'ון על הראש, יחד עם שותפו, מבצע את העבירה בתוך האורווה עצמה. המאשימה הפנתה לגרסאות מפלילות של שי שמילה, השותף לעבירה ולשלל חיזוקים לגרסתו, ובראשם סרטון מצלמות האבטחה מהכניסה ליישוב ובתוך האורווה עצמה. כמו כן, המאשימה הפנתה לפריקת הטלפון הנייד של הנאשם, לפיה באותה הקלטה נשמע הנאשם אומר "הכול בסדר, אנחנו יודעים שמחפשים אותנו", וכי הנאשם אישר שזה קולו אך לא נתן הסבר מניח את הדעת. עוד עמדה המאשימה על זיהויו של הנאשם בידי השוטר לחיאני המכיר אותו מילדות. וכן על האמירה של שי שמילה, כי הסוס נמצא אצל דורון בבית במושב חזון. הנאשם אישר בחקירתו כי באותו יום הוא היה בקיבוץ בו בוצעה העבירה ונכנס להוציא פרות שבבעלותו, וכי היה עם שי שמילה. המאשימה הדגישה כי הנאשם אישר כי הוא מי שנראה בצילומים מהקיבוץ, וזאת בניגוד לגרסתו בפני ביהמ"ש בפרשת ההגנה. הנאשם לא הוכיח כי יש עדר פרות או סוסים שבבעלותו, וקב"ט הקיבוץ העיד כי לנאשם אין עדר פרות וכי לא הייתה חדירה של עדר זר לקיבוץ במרץ 2024. עוד עומדת המאשימה על עשרות שיחות בין הנאשמים שלושה ימים עובר לביצוע העבירות, אך מיום ביצוע העבירה, 15.05.2024, ועד יום המעצר, לא היו שיחות ביניהם, מה שמחזק את ההבנה שהם היו יחד. המאשימה טענה כי הנאשם בחר לשמור על זכות השתיקה כשהוטחו בפניו העובדות. בכל הנוגע לבדל סיגריה שנמצא בסמוך לגדר האורווה הודתה המאשימה כי אין לה כל משקל, שכן לא בוצעה התאמה של הדנ"א אל מול הנאשם. המאשימה עמדה על עדותו של קב"ט הקיבוץ, מר צאושו, שאישר כי הנאשם לא יכול היה להגיע לאף מקום אחר מלבד האורווה בדרך בה נכנסו, וכי לא פלש עדר זר לקיבוץ. מר איאד עמר ממשרד החקלאות העיד כי לנאשם אין עדר רשום על שמו או רישיון רעייה. טענות ההגנה (עו"ד אברהם סופר): הסנגור טען כי כל כתב האישום מבוסס על ראיות נסיבתיות בלבד, וכי בחינה מעמיקה ומפורטת של כלל ראיות התביעה מול גרסת הנאשם, יש בה כדי לזכות את הנאשם מחמת הספק, לכל הפחות. באשר לבדל הסיגריה, הסנגור טען כי משקלו הראייתי אפסי, שכן אין חוות דעת סופית, ומדובר בחפץ מיטלטל שיכול היה להגיע למקום באמצעות רוח. הסנגור הצביע על מחדל חקירה בכך שלא נלקחו תביעות אצבע או בוצעו פעולות מז"פ על הגדר והמשטח באזור בו נגנב הסוס. הוא הדגיש כי הסוס עצמו לא נתפס, וכי אמירתו של שי שמילה על כך שהסוס נמצא בחצר הנאשם לא נבדקה על ידי המשטרה, מה שמהווה מחדל חקירה נוסף. שי שמילה עצמו העיד שיש לו סוסים בחצר, מה שמחזק את טענת ההגנה שהנאשם מנהל אורח חיים חקלאי. הסנגור טען כי שי שמילה מכחיש שהנאשם היה שותפו לדבר עבירה, וכי יש להסתמך על דבריו שנאמרו בפני בית המשפט. עוד נטען, כי לא ניתן להסתמך על זיהוי שוטרים המכירים את הנאשם מוקדם, שכן היכרות מוקדמת עלולה להוביל להטיית זיכרון. הסנגור טען כי לא סביר שאדם יפרוץ לקיבוץ דרך השער הראשי בידיעה שיתועד, וכי אין תיעוד ליציאת הנאשמים מהקיבוץ, מה שמהווה מחדל חקירה. הסנגור סיכם כי התיק מבוסס על ראיות נסיבתיות רחבות מאוד וכי כל התיק מבוסס על היכרות קודמת עם הנאשם ורק על סמך עברו. לאור הקשיים הראייתיים ומחדלי החקירה, הסנגור ביקש לזכות את הנאשם מכל אשמה. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו, מצאתי כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. הרשעה זו מבוססת על תצרף של ראיות נסיבתיות אשר מובילות למסקנה אחת ויחידה והיא כי הנאשם גנב את הסוסה מהארווה בקיבוץ מורן. מן העבר השני, הנאשם לא הביא כל הסבר לראיות המפלילות ולא סיפק להן כל הסבר חלופי מתקבל על הדעת. הרשעתו של הנאשם מתבססת על שילוב של הראיות הנסיבתיות שהובאו על ידי התביעה ועליהן אעמוד בהרחבה ובכלל זה: זיהויו של הנאשם ושי שמילה במצלמות האבטחה, הרשעתו של שי, שותפו לעבירה, וכן מחקרי תקשורת המצביעים על קשר בין שניהם והעובדה כי נעצרו יחדיו, בעודם מסתתרים, מספר ימים לאחר האירוע. להלן אעמוד על פירוט הראיות ולאחר מכן אעמוד על פרשת ההגנה ומדוע אין בה כדי לעורר ספק סביר בהרשעת הנאשם. מצלמות האבטחה הנאשם זוהה על ידי השוטרים- גבי דמרי, יהודה אלחיאני, אור תשובה. שלושת העדים צפו בסרטוני מצלמות האבטחה וזיהו את הנאשם אותו הם מכירים מעבודתם. עדותם של העדים לא נסתרה בחקירותיהם והתרשמתי כי עדותם, כמו גם זיהוי הנאשם, הנם כנים ולא במטרה להפליל את הנאשם. לקחתי בחשבון שייתכן שהיכרותם הקודמת עם הנאשם ועברו יצרו אצלם הטייה שתביא לזיהוי שווא ולא מצאתי כי זהו המקרה. בקבצי המדיה ניתן לראות בקובץ הראשון את שי שמילה, אשר זיהה את עצמו, הולך ביחד עם אחד אחר. השניים נכנסים בשער הצהוב של הקיבוץ כאשר השער נפתח עבור רכב שעומד וממתין לפתיחתו. הדמות שהולכת עם שי מכוסה בכובע ברדס (קפוצ'ון) בצבע שחור, אולם לאחר מכן הוא מסיר את הכובע וניתן לראות את פניו. כאמור, השוטרים זיהו אותו כנאשם. בסרטון השני נראית דמות לבושה בשחור, כאשר הראש מכוסה בבדרס, חותכת את הגדר של הקיבוץ סמוך לאורווה. בסרטון השלישי נראית דמות נוספת חוברת לאדם שחותך את הגדר, אשר לבושה באותם בגדים כמו שנראה שמילה לובש בסרטון הראשון בו הוא מזוהה בבירור. בסרטון הרביעי נראית הדמות המכוסה בברדס מוליכה את הסוסה דרך הפרצה בגדר, בעוד הדמות השניה מנמיכה את הגדר החתוכה וממתינה לבואם. ת/18- הצלבה של מצלמות האבטחה שערך הרב"ש של קיבוץ מורן, ממנה עולה כי זיהה שני אנשים הולכים בשער הכניסה ומשם במסלול שמוביל אך ורק לאורווה ממנה נגנבה הסוסה. שי שמילה שי שמילה הודה בכתב האישום נגדו והדיון בעניינו הופרד, כאשר לאחר מכן הוזמן כעד תביעה. בכתב האישום נגדו הודה שמילה כי הוא גנב ביחד עם הנאשם את הסוסה, הגם שבזמן הדיון הוא אמר שהיה לבד (עמ' 16, ש' 15). על טענה זו חזר גם בעדותו בפני. אולם גרסה זו לא ניתן לקבל. ניתן לראות בבירור בסרטוני מצלמות האבטחה כי ביחד עם הנאשם היה שמילה. הנאשם ברוב הצילום חובש כובע על ראשו, אולם שמילה גלוי פנים והוא אף זיהה את עצמו בסרטונים, אולם סירב לזהות את מי שהיה ביחד איתו. ניכר כי שמילה לא היה מעוניין להפליל את הנאשם ועשה כל שלאל ידו כדי להימנע מכך, תוך התחמקות ממתן תשובות לשאלות. במצב זה, מצאתי כי יש מקום לפלג את עדותו של שמילה ולקבל כאמינה את הודאתו בביהמ"ש בכתב האישום המתוקן בעניינו ואת זיהויו העצמי בסרטוני מצלמות האבטחה ולדחות את החלק בעדות בו הוא מכחיש את מעורבותו של הנאשם וממזער אותה. על האפשרות לפלג את עדותו של עד שהנו שותף לעבירה אמר ביהמ"ש: "לא אחת עמד בית משפט זה על כך שאין לראות עדות בהכרח ותמיד כחטיבה שלמה אחת אשר יש לקבלה או לדחותה באופן כולל (ע"פ 1275/09 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 44 (1.9.2009); ע"פ 5762/13 פאעור נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 46 (21.10.2014) (להלן: עניין פאעור); ע"פ 10152/17 מדינת ישראל נ' ח'טיב, [פורסם בנבו] בפסקה 17 (10.5.2018) (להלן: עניין ח'טיב); סעיף 57 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971). כלל זה רלוונטי ביתר שאת בעת שהעדים הם שותפים לדבר עבירה, שכן אלו מבקשים, על דרך הכלל, למזער את חלקם בביצוע העבירות המשותפות, ומשום כך עדותם לא תמיד תשקף את האמת העובדתית בשלמותה (ע"פ 5825/97 שלום נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 933, 950 (2001); ע"פ 2478/12 אגבריה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 17 (13.5.2015)). במצב דברים זה, רשאי בית המשפט לפלג את העדות ולבור מתוכה את גרעין האמת, ודחיית יתר חלקיה, ובתנאי שיש יסוד סביר להבחנה בין החלקים השונים (ע"פ 481/12 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 16 (30.12.2014); ע"פ 9141/10 סטואר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה ע' (28.4.2014); עניין ח'טיב, בפסקה 17). הבחנה כזו יכולה להיעשות על-ידי היעזרות בראיות קבילות ואמינות אחרות או על פי מבחני ההיגיון והשכל הישר (ע"פ 526/90 בלזר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 133, 186-185 (1991); עניין פאעור, בפסקה 46). זאת, בשים לב לכך ש"פיצול עדות אסור שייעשה באופן שרירותי... נדרש יסוד סביר לאבחנה בין חלקי העדות" (ע"פ 5875/93 עביט נ' מדינת ישראל, פ''ד נ(5) 801, 813 (1997))" (ע"פ 3510/16 עמאר אבו דקה נ' מדינת ישראל (17.7.2019, פסקאות 36-27)). הודייתו של שמילה כי ביצע את העבירות המיוחסות לו ביחד עם הנאשם מתיישבת עם יתר הראיות בתיק ועם השכל הישר. ראשית, כפי שציינתי, שמילה נראה בבירור ביחד עם הנאשם נכנס לשערי הקיבוץ. לאחר מכן נראות שתי דמויות בביגוד זהה באורווה מוליכים את הסוסה מבעד לגדר חתוכה, כאשר שתי הדמויות לבושות בביגוד זהה למה שלבשו הנאשמים עם כניסתם דרך השער הצהוב. על שמילה נגזרו במסגרת הסדר טיעון, 10 חודשי מאסר בפועל ובזמן עדותו עדיין ריצה את מאסרו. טענתו כי לא הבין במה הוא מודה כי הדיון התקיים ב VC וכי עורך הדין שלו לא הסביר לו דבר איננה מתיישבת עם השתלשלות העניינים בדיון, או עם השכל הישר. הנאשם אמר בדיון לאחר הרשעתו- הייתי לבד. משמע, הוא הבין היטב שהוא מודה בכתב אישום המייחס לו עבירות בצוותא חדא. טענתו כי היה אפילו מודה ברצח איננה הגיונית. העובדה כי הוא מרצה עונש מאסר כאשר הוא לכאורה לא הבין על מה הוא מודה הנה מופרכת. היעלה על הדעת שאדם מרצה עונש של 10 חודשי מאסר ואיננו יודע בגין מה? כאשר נשאל במפורש עם מי היה בגניבה ענה תשובה מגומגמת (עמ' 49, ש' 12-13) המעידה כאלף עדים על כך שעדותו היתה מגמתית, במטרה שלא להפליל את הנאשם, כאשר לא הציע שום גרסה חלופית. בנוסף לאמור לעיל, בת/7 נרשמה אמרת חוץ של העד, לפיה הסוסה במושב חזון אצל הנאשם וכי שמו אותה שם איפה שיש דיר כבשים ולאחר מכן ברחו לכפר יאסיף. מדובר באמרת חוץ שעונה על תנאי ס' 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות): מתן האמרה הוכח במשפט (הוגשה באמצעות השוטר בנדלק שגבה אותה), ניתנה לצדדים הזדמנות לחקור את העד ועדותו של העד שונה בפרט מהותי מהאמרה. מתמליל עדותו של העד בעמ' 59-60 ניתן להתרשם מההתחמקות של העד מהאמרה, כאשר תחילה טען שהשוטר אמרה לו שמדובר בסוס ולאחר מכן טען כי לנאשם יש סוסים שהולכים לאיבוד והוא התכוון לסוסים האלה, שהם מצאו והחזירו לאורווה של הנאשם. עם זאת, לא מצאתי כי יש לתת לאמרה זו משקל משמעותי במארג הראייתי, וזאת מכמה טעמים: ראשית, המאשימה לא ביקשה בצורה מפורשת להסתמך על האמרה בהתאם לס' 10א לפקודת הראיות. אמנם התובע התייחס לאמרה בסיכומיו כראיה המסבכת את הנאשם, אולם לא התייחס למעמדה המשפטי של האמרה לצורך עמידה בתנאי הסעיף או לתוספות הראייתיות המתבקשות. שנית, אין מדובר באמרה המפלילה את הנאשם באופן ישיר, אלא באופן עקיף בלבד. שלישית, אין כל ראיה כי המשטרה פעלה בעקבות המידע לצורך מציאת הסוסה ואימות הדברים. מדובר במחדל חקירתי משמעותי. אזכיר, כי הרשעת נאשם על סמך אמרת חוץ של עד טעונה "דבר לחיזוק" בחומר הראיות (ס' 10א(ד) לפקודת הראיות). בענייננו, הדרישה הפורמלית לחיזוק צומחת גם מן העובדה שמדובר באמרה של עד שותף, כאמור בסעיף 54א(א) לפקודה, ועל כן הדרישה היא לקיומו של "חיזוק מוגבר" (ע"פ 4872/13 תומר נחמני נ' מדינת ישראל (26.10.14, פסקה 21) כאשר טיבו ועוצמתו של ה"חיזוק המוגבר" משתנה מנסיבותיו של כל מקרה (ע"פ 209/87 שחאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 594,596 (1987)). יוזכר, כי תוספת ראייתית מסוג "דבר לחיזוק" הנה ראייה מאמתת ולא ראייה מסבכת ע"פ 4428/13 שיטרית נ' מדינת ישראל (30.04.14, פסקה 33). כאמור, לו היתה המשטרה פועלת לחיפוש במקום מיד עם מעצרו של העד וקבלת האמרה, הרי שייתכן שניתן היה לאמתה ולמצוא את הסוסה. כאמור, הדבר לא נעשה והמחדל החקירתי פוגם בצורה משמעותית במשקל הראייה. לא התעלמתי מכך שהעד משה וייס אמרה כי למיטב זכרונו אמרה זו נמצאה כלא נכונה (עמ' 3, ש' 28), אולם לא הוגש כל מסמך המתעדת פעולת חקירה כזו. ראיות נוספות ת/13- מחקרי התקשורת מהטלפונים שנתפסו בזמן מעצרם של הנאשם ושמילה העלו כי בין השניים התקיימה תקשורת רבה בימים שקדמו לגניבה, אולם ביום הגניבה לא היו ביניהם שיחות כלל, עובדה המתיישבת עם היותם ביחד. ת/2- הנאשם נשמע אומר בהודעה מוקלטת כי יודע שמחפשים אותו. ת/7- הנאשם ושי שמילה נעצרו ביחד בכפר יאסיף. העד סלימאן סלימאן העדי כי מכיר את השניים וכי אסף אותם מתחנת אוטובוס, לאחר ששמילה התקשר אליו וביקש לשהות אצלו בחדרי להשכרה. היו אצלו לילה אחד ונעצרו על ידי המשטרה. גרסת הנאשם לא ניתן לומר כי הנאשם מסר גרסה קוהרנטית וסדורה, שכן עדותו היתה רצופה התפרצויות, עוינות והתחמקויות. עיקרי גרסתו בבימ"ש היא, כי הוא היה באזור קיבוץ מורן, כפי שהוא עושה כל יום, כדי לחפש את הפרות שלו, אותן הוא רועה באזור. הנאשם הכחיש כל קשר לשמילה, הכחיש כי היו ביניהם שיחות טלפון, או כי הוא בכלל משתמש בטלפון. בנוגע לטלפון שנתפס כאשר נעצר ולאחר מכן נשמעה ו הודעה קולית בקולו, הכחיש כי זה טלפון שלו. הנאשם אף סירב לזהות את עצמו בסרטון חקירתו המצולמת במשטרה. הנאשם לא פירט כמה פרות יש לו, ולא הוכיח כי יש לו שטח מרעה צמוד לקיבוץ מורן. בנוגע למעצרו בכפר יאסיף הסביר כי מדובר בתחנת סמים. בחקירותיו חזר הנאשם על הגרסה לפיה חיפש את הפרות שלו שנכנסו לשטח של קיבוץ מורן. בנוגע למעצרו בכפר יאסיף מסר כי עשה שם קניות. בנוגע לשאלות אחרות שמר על זכות השתיקה, או הכחיש. הנאשם ביקש להביא ראיות לכך שיש לו שטח מרעה צמוד לקיבוץ מורן ולצורך כך נדחה הדיון, כאשר הנאשם לא התייצב לדיונים מספר פעמים ובסופו של דבר הודיע כי לא יביא עד הגנה בעניין. כידוע, המנעות צד מהבאת ראיה לחיזוק גרסתו, יש בה כדי לחזקת את גרסת הצד השני. לא למותר לציין, כי התביעה הביאה ראיה לכך שאין לנאשם שטח מרעה כנטען – ת/ 19). כמו כן גרסת הנאשם שחיפש פרות בקיבוץ שכן הן נכנסות כל הזמן שלטח הקיבוץ נשללת בעדותו של ניר צ'אושו (עמ' 24). מכל האמור לעיל עולה, כי גרסתו של הנאשם רצופה בשקרים והתחמקויות. הטענה כי היה בשטח הקיבוץ על מנת לחפש פרות שאבדו נסתרת בראיות התביעה ואיננה מתיישבת עם שאר ראיות התביעה, אשר מצביעות על אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. ראיות שלא קיבלו כל משקל בהכרעת הדין בדל הסיגריה, ת/24+ ת/25- אמנם נמצא בזירה בדל סיגריה אשר בהתאמה ראשונית נמצא כי הוא מתאים לנאשם, אולם היחידה החוקרת לא ביצעה בדיקת המשך על מנת לבדוק התאמה. אמנם מדובר במחדל חקירתי, אולם כאמור לעיל, מצאתי כי יש די ראיות להרשעת הנאשם אף ללא ראיה זו. זאת ועוד: אין חולק, גם לגרסת הנאשם, כי הוא היה באזור האורווה, שכן לשיטתו הוא נמצא שם כל יום עם הפרות שלו. לכן דגימה שלילית אינה תורמת או גורעת מהמארג הראייתי, ואילו דגימה חיובית ומתאימה לנאשם לא היתה תורמת במיוחד לנקודות שבמחלוקת. עדויות שמיעה בדבר מעורבותו של הנאשם בגניבה- עדת התביעה אלון טלומק העידה כי נאמר לה על ידי אדם שסירבה למסור את שמו, כי מי שמעורב בגניבה זה הנאשם. לא נתתי כל משקל לאמירה זו ולא נראה כי הדבר השפיע על החקירה. לפי ת/21 הדברים הועברה הלאה, אולם למרות שהמשטרה ערכה סיורים באזור, לא נראה כי נעשה חיפוש בביתו או בחצריו של הנאשם, כך שאין כל אינדיקציה כי המשטרה פעלה בעקבות המידע שנמסר. סביר להניח כי הזיהוי של הנאשם במצלמות האבטחה, שנעשה בשלב מוקדם של החקירה הוא זה שהוביל את החקירה, ולא המידע. הרשעה בראיות נסיבתיות על מנת להרשיע נאשם בראיות נסיבתיות, על ביהמ"ש לערוך מבחן תלת שלבי. בשלב הראשון, נבחנת כל ראיה נסיבתית בפני עצמה – עצמתה, מהימנותה ודיותה כדי לבסס ממצא עובדתי. בשלב השני, נבחנת מסכת הראיות כולה לצורך קביעה אם זו מערבת לכאורה את הנאשם בביצוע המיוחס לו. הסקת המסקנה המפלילה היא תולדה של הערכה מושכלת של הראיות, בהתבסס על ניסיון החיים והשכל הישר וכמובן, אין הכרח שכל ראיה נסיבתית, כשלעצמה, תספיק לצורך קביעת המסקנה המפלילה, וזו עשויה להתקבל מצירופן של מספר ראיות. בשלב השלישי, עובר הנטל הטקטי אל כתפי הנאשם להציע הסבר סביר חלופי למסקנה העולה מצבר הראיות הנסיבתיות. על ההסבר להיות סביר במובן זה שהוא אינו יכול להיות מאולץ או תאורטי, ועליו להתקבל על הדעת ולהתיישב עם השכל הישר וניסיון החיים. (ע"פ 2050/21 סלימאן אלהואשלה נ' מדינת ישראל (16.05.23, פסקה 56)). כפי שפורט לעיל, בחנתי כל ראיה בפני עצמה, עוצמתה ומשקלה במארג הראייתי ומצאתי כי מסכת הראיות המשתלבות זו עם זו, מפלילה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו. הנאשם מאידך, לא הציג כל הסבר חלופי מתקבל על הדעת. לסיכום הראיות שהובאו על ידי התביעה, שהנן ראיות נסיבתיות, מוליכות למסקנה אחת בלבד והיא, כי הנאשם התפרץ לאורווה של משפחת טלומק, גנב את הסוסה מהאורווה והוליך אותה מחוצה לה על ידי פריצת הגדר של הקיבוץ ובכך גרם לה נזק במזיד. הנאשם מאידך, לא סיפק כל גרסא שיש בה כדי להעלות ספק סביר בראיות התביעה. לאור האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.
ניתנה היום, כ"ה תשרי תשפ"ז, 06 אוקטובר 2026, במעמד הצדדים