ת"ק 958-05-26 ת"ק 958-05-26

1.התובע אדם מבוגר אשר סובל מכאבי ברכיים וגב פנה אל הנתבעת במטרה לקבל טיפולים אשר יכול וייקלו על כאביו. הוא נפגש עם רופא מטעם הנתבעת ולאחר מכן התקשר עמה בהסכם לקבלת סדרת טיפולי MBST לכאבים בגבו בעלות של 15,000 ₪, אשר שולמו באמצעות כרטיס אשראי בפריסה ל-10 תשלומים בסך 1,500 ₪ כל אחד. לגרסתו הרופא נתן לו הבטחה מפורשת כי הטיפול יסייע למצבו הרפואי המורכב באופן מהותי. נטען כי על בסיס מצגים אלו והפרסומים השיווקיים של הנתבעת המציגים טכנולוגיה בעלת יעילות גבוהה, החליטו התובע ורעייתו להתקשר בהסכם ולשאת בעלות הטיפול הגבוהה. בדיון שהתקיים התובע התעקש שהובטחה לו הטבה בכאבים בכ-80%, הוא שב והדגיש זאת. התובע השלים את מלוא סדרת הטיפולים במהלך דצמבר 2025, אך טוען שבפועל הטיפול לא הביא לשיפור כלשהו במצבו ואף חלה החמרה. הוא פנה אל הנתבעת בדרישה לקבל את כספו חזרה אך סורב. בתובענה זו נטען להטעיה צרכנית ומצגים מטעים בניגוד לחוק הגנת הצרכן, הפרת חובת הגילוי ותום הלב, ועשיית עושר ולא במשפט מכיוון שהנתבעת גבתה תמורה מלאה עבור טיפול שלא הביא כל תועלת ממשית. כמו כן, נטען כי סעיפי התשלום המלא בהסכם והנספח "מדיניות ביטול ודחיית טיפולים" מהווים תנאים מקפחים בחוזה אחיד המטילים על הצרכן את מלוא הסיכון הכלכלי. בתביעתו הוא עתר להשבה מלאה של הסכום ששולם וכן פיצוי בסך 2,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות, עוגמת נפש ובזבוז זמן. 2. הנתבעת דחתה את טענות התובע והסבירה שההתקשרות בין הצדדים מסווגת כ"חוזה השתדלות" מובהק ולא כחוזה להשגת תוצאה, וכי ברפואה לא ניתן להבטיח מזור ודאי. במועד ההתקשרות חתם התובע על טופס הסכמה, מסמך "תיאום ציפיות" ומסמך גילוי, בהם הובהר לו מפורשות בכתב ובעל פה כי "כל אדם מגיב בצורה ייחודית, ולכן לא ניתן להבטיח הצלחה מלאה". הרופא מטעמה ביצע בדיקה מקדימה והמליץ על הטיפול ככזה שצפוי לסייע, אך מעולם לא נתן הבטחה לתוצאה או לשיפור מהותי. הנתבעת קיימה את חלקה בהסכם במלואו, והתובע קיבל את סדרת הטיפולים המלאה שרכש – 10 שעות טיפול במכשור מתקדם תוך ניצול משאבי המרפאה וזמן הצוות. הודגש ונטען שלא הייתה כל הטעייה ולא הובטחה לו תוצאה וודאית. הטעייה צרכנית 3. סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 קובע כי: "לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה: [...] (2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס; [...] (4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס, המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים כאמור..." בפסיקה הובהר כי מדובר באיסור רחב המונע מהעוסק להציג מצגי שווא שאינם תואמים את המציאות, כפי שנקבע ברע"א 51875-09-24 רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ נ' עמירם (פורסם במאגרים 5.2.2026). תכליתו של האיסור, כפי שצוין גם ב-12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נא (2), היא "להבטיח את יכולתו של ציבור הלקוחות להתקשר ולצרוך באופן מיודע" (ע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 6 (פורסם במאגרים 11.12.2008)). באשר לאופן בחינת ההטעיה, נקבע כי המבחן לקיומו של מידע מטעה הוא אובייקטיבי, כאשר ככל שהפרסום נוגע ללב השירות או המוצר, כך גובר הסיכוי להטעיה (ת"צ (מחוזי ת"א) 14611-05-18 מאיר נ' מוקד אנוש בע"מ (פורסם במאגרים 23.7.2025)). כמו כן, בשאלת הגבול שבין דברי שבח פרסומיים לבין הטעיה צרכנית, נקבע בעניין רמי לוי האמור כי "המבחן הכללי הוא מבחן הצרכן הסביר – דהיינו הדרך בה לקוח מן היישוב היה מתייחס לדברי השבח בהם מדובר". 4. בענייננו התובע הציג פרסום של הנתבעת ובו אין כל אזכור לאחוזי הצלחה אלו ואחרים. בפרסום האמור מצוין כך: "ירידה משמעותית בעוצמת הכאב הסובייקטיבי וירידה חדה בתדירות הכאב נצפתה במספר מחקרים קליניים" (נספח ו' לכתב התביעה). בכך לא שוכנעתי שהייתה הטעייה כלשהי בפרסום מטעמה. הקורא הסביר לא יסיק מהאמור שמובטח מזור וודאי או הקלה של 80 אחוזים. בעדותו על-פה התובע התעקש על כך שהובטחו לו אחוזי הצלחה במהלך הביקור אצל הרופא. אשר לטענותיו להבטחה לתוצאה, נציג הנתבעת אשר היה זה אשר החתים את התובע על הטפסים הרלוונטיים הבהיר כי מעולם לא הובטח לו או לכל מטופל אחר שהטיפול יצליח והדגיש שהוא מפרט שאין כל התחייבות להצלחה וכי הכסף לא יושב גם אם המטופל לא יחוש בהצלחה. הנציג העיד שהוא עבר עם התובע על הטפסים. בטופס הסכמה בן כעמוד וחצי עליו חתם התובע ישנו פרק הנושא כותרת מודגשת "תיאום ציפיות" ובו כתוב כי הטיפול מגובה במחקרים אולם הקהילה הקונבנציונלית עדיין דנה ביעילותו, עוד נכתב כי אדם מגיב אחרת לטיפול ולכן לא ניתן להבטיח הצלחה מלאה. הרופא אשר עימו נואץ התובע טרם שהתקשר עם הנתבעת העיד שהוא מסביר לכל מטופל שטיפול באזור הגב על פי המחקרים נותן הקלה של בין 30 ל-50 אחוזים בכאב. הוא העיד שהקלה של-80 אחוזים הם בטיפול בברכיים אולם זה לא הטיפול שקיבל התובע ולכן הוא לא יכל להבטיח לו דבר כזה. 5. אני מקבלת את עדותם של הרופא ושל נציג הנתבעת המגובה גם באמור בטופס ההסכמה עליו התובע חתום. לפיכך קביעתי היא שלא הייתה כל הטעייה בהצגתו של הטיפול לתובע, לא בפרסום ולא בשיחות הייעוץ טרם שהתקשר עם הנתבעת. התביעה בעילה זו נדחית. חוזה השתדלות 6. הנתבעת מבקשת לראות בחוזה שקשרה עם התובע כחוזה השתדלות. בעניין זה הפסיקה מבחינה בין "חיוב תוצאה", שבו אי-השגת היעד המבוקש מהווה כשלעצמה הפרה של החוזה, לבין "חיוב השתדלות", שבו מתחייב החייב אך ורק לנקוט באמצעים המתאימים והסבירים להשגת מטרה (ע"א 2887/91 גול נ' אוריעל (פורסם במאגרים 28.9.1995); ע"א 7664/00 אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' עיריית חולון (פורסם במאגרים 18.4.2002). במסגרת חיוב השתדלות, החייב אינו ערב לכך שהתוצאה המיוחלת אכן תושג בסופו של יום. משכך, מקום שבו מדובר בחוזה השתדלות, אין די בכך שהמטופל או המזמין יצביע על כך שהתוצאה המקווה לא התממשה כדי לבסס עילת הפרה. על התובע להוכיח באופן פוזיטיבי כי החייב התרשל או נמנע מלפעול במיומנות, בזהירות או בשקידה הראויות המצופות ממנו בנסיבות העניין (ע"א 1546/16 ביסאן נ' מדינת ישראל רשות הפיתוח וקק"ל (פורסם במאגרים .((16.9.2020 7. סיווגו של החיוב החוזי נגזר מתוך פרשנות אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתקף מלשון החוזה, תכליתו ונסיבות העניין הרלוונטיות (ע"א 8389/17 דניאל אלכס א.ש. חזקות בע"מ נ' לקסל אסטבלישמנט (פורסם במאגרים 6.5.2019); בע"א 4176/20 כהן נ' מול גולן בע"מ (פורסם במאגרים 30.5.2023)). לאמור, יש לבחון תחילה אם לשון החוזה מבטיחה את השגת התוצאה עצמה או שמא היא מסדירה אך ורק את אופן ההתנהגות והמאמצים שיושקעו לצורך השגתה. כאשר החוזה מטיל על החייב התחייבות מפורשת להשגת תוצאה מוגדרת, ובפרט כאשר נקבע מועד ברור לביצועה, הנטייה תהיה לסווגו כחיוב תוצאה. לעומת זאת, ניסוחים המורים לחייב לפעול, לקדם, לסייע או לנקוט צעדים להשגת היעד, ללא התחייבות ודאית להשגתו, יטו את הכף לעבר סיווג החוזה כחיוב השתדלות. הבחנה זו מתחדדת במיוחד כאשר הצלחת המטרה תלויה בגורמים חיצוניים שאינם בשליטתו המלאה של הצד המתחייב (ע"א 1463/22 הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים נ' הימנותא בע"מ .((14.7.2025) 8. בענייננו לשונו ההסכם מבהירה שלא ניתן להתחייב לתוצאה של הטיפול, כי התוצאה תלויה בתגובה של המטופל וגופו וכי אין הכרה בטיפול ברפואה הקונבנציונלית. גם ההסבר לגבי אחוזי הקלה שניתן על-פה מצטרף לאמור ומוביל למסקנה שמדור בחוזה השתדלות. במצב זה הבחינה איננה לפי תוצאתו אלא כלום הנתבעת עשתה את כלל המאמצים הנדרשים מצידה. התובע לא חלק על כך שכלל הטיפולים שרכש ניתנו לו לרבות ייעוץ מקדים כך שקביעתי היא שהנתבעת עמדה בכלל החיובים המוטלים עליה. הנה כי כן, אין מקום להורות על השבתה של התמורה וודאי שאין מקום להוסיף פיצוי. 9. מכל האמור התובענה נדחית על כלל עילותיה. לפנים משורת הדין בלבד נוכח מצבו האישי והרפואי של התובע איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו. תשומת לבם של הצדדים להוראתה של תקנה 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוגש בתוך 30 ימים ממועד קבלתו של פסק הדין. הפגרה באה במניין הימים.