ת"ק 19389-02-26 ת"ק 19389-02-26

מפרוטוקול שניתנה בבית משפט מיום 22 אוקטובר 2026, י"א חשוון תשפ"ז פסק דין לפניי תביעה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב 1982 בעטיה טוען התובע שלאחר שביצע עסקה אל מול חנות הנתבעת ביום 13.9.23 כדי לקבל הנחה, הוא התבקש למסור את פרטיו ולהסכים לקבל מידע פרסומי אלא שלאחר מכן הוא החל לקבל שצף של הודעות פרסומיות למכשיר הטלפון הנייד שברשותו ובכל פעם שהתקבלה הודעה הוא ביקש להסירו מרשומת התפוצה. התובע טען בתביעתו כי קיבל 20 הודעות פרסומת לטלפון הנייד ושלח 22 פעמים את הספרה 1 למספר הטלפון שהופיע בהודעה כדי להסירו אך חרף זאת, ההודעות המשיכו להתקבל. מנגד טענה הנתבעת שההודעות נשלחו מאחר והתובע הצטרף למועדון לקוחות מרצונו החופשי בעת רכישה בחנות בקריית אונו. נטען כי הוא קיבל הנחה מיידית נוכח ההצטרפות והסכים גם לקבל מידע פרסומי. עוד נטען שרק ביום 1.5.24 התקבלה פניית ההסרה הראשונה של התובע ואז הוא נחסם לקבלת ההודעות ולא תועדה ביקשה מסוג זה קודם לכן. בדבריהם בפניי חזרו הצדדים על טענותיהם והתובע הגיש את האישורים למשלוח ההודעות ת/1 ואת אישורי ההסרה ת/2. הוא הראה גם ממכשיר טלפון הנייד שברשותו שההסרה כפי שהורתה לו ההודעה אכן בוצעה לטלפון שננקב בהודעה לצורך הסרה אך מדבריו הוראותיו שהוגשו עולה כי חרף פעולותיו לצורך ההסרה הוא לא הוסר מרשימת התפוצה וההודעות המשיכו להתקבל עד ליום 1.5.24. נציג הנתבעת פירט על אודות התקשורת הנתבע תעם חברת טלמסר שממנה נשלחות הודעות הפרסומת וטען שעובדים בהיקפים מאוד רחבים וברגע שהתקבלה אצלם בקשת ההסרה, התובע הוסר. התרשמתי שאכן התובע פעל בהתאם לנתונים שקבועים בחוק ובפסיקה. הוכח לפניי שעם קבלת הפרסומת הראשונה הוא ביקש להסירו והדבר לא בוצע. הפסיקה הורתה זה מכבר כי בעצם מתן הסכמה כללית לתקנון בעת רכישה בחנות והסכמה להצטרף לרשימת דיורו פרסומות אין בה כשלעצמה לאפשר את ההסכמה המפורשת לקבלת דברי הפרסומת, בטח לאורך זמן. הדברים מקבלים תוקף של ממש שעה שהוכח לפניי שהתובע היה אקטיבי בעת קבלת הפרסומת ובגל פעם ניסה להסיר את עצמו מהרשימה. דומה כי המחוקק ביקש להגן על אזרחים מסוג זה בעצם הרציונל של חקיקת החוק כדי לאפשר לאנשים את הרווחה וההימנעות מהטרדה חוזרת ונשנית באמצעות הודעות פרסומת כפי שנעשה במקרה דנן. לצד ההסתכלות ובאיזון בין תכליות החוק שבו נקבע "תעריף פיצוי בגין כל פרסומת". יש גם בחינה של התנהלות הנמען שמקבל את ההודעות ומבקש להסירו מרשימת התפוצה. במסגרת פסיקת הפיצוי על בית המשפט לתת את הדעת אם התקיימו בין המפרסם לנמען יחסי מסחר קודמים ובמישור זה גם כאשר כאמור ניתנת הסכמה, לא בכדי החוק מחייב את המפרסם להיות ער לרצונו של הנמען ולהסירו כאשר מבקש. בנסיבות דנן, כאשר אני בוחנת את מכלול ההתנהלות אין בידי לקבל את הטענה של הנתבעת באשר למשלוח ההודעות שכן אין התקשרות מסוג זה רומסת את רגלו של הנמען ומהווה פלטפורמה להטרדתו בראי תכליות החוק. כאשר אני משקללת את מכלול הנתונים ובמסגרת שיקול הדעת הנתון לי בגין 20 הודעות שנשלחו, כמו גם בראי התקופה הכוללת שמחלוקת זו עומדת על הפרק קרי שיעור סיום ההודעות המוכח בחודש מאי 2024 ועד להגשת התביעה, כמו גם הצורך והמדיניות בוויסות תביעות מסוג זה, אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל הוצאות של 2,500 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים מהיום. התובע יעביר לנתבעת את פרטי חשבון הבנק בתום הדיון כדי שיוכל לקבל את הפיצוי האמור. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור כדין לבית המשפט המחוזי.