ת"ק 66851-07-25 ת"ק 66851-07-25

לפניי תביעה כספית על סך של 15,000 ש"ח, שעניינה פיצוי כספי בשל טיסה שבוטלה. התובע רכש מהנתבעת ארבעה כרטיסי טיסה, עבורו ועבור משפחתו (אשתו ושני ילדיהם), מלרנקה שבקפריסין לתל-אביב. הטיסה תוכננה להמריא ביום 21.6.2025. על פי הנטען בכתב התביעה, התובע שילם לנתבעת, בגין כרטיסי הטיסה הנ"ל, סך של 373 דולר (סך השווה ל 1,353.02 ש"ח במועד ההזמנה; הסכום כולל תוספת עבור מזוודה). ביום 16.6.2025, עת התובע ומשפחתו מצוים בקפריסין, הודיעה הנתבעת לתובע על ביטול הטיסה. לנסיבות ביטול הטיסה, שהתובע נמנע מלפרט אותן בכתב התביעה, אתייחס בהמשך. בסופו של דבר, התובע ומשפחתו שבו ארצה בהפלגה מספינה שיצאה מלימסול שבקפריסין ביום 19.6.2025. לטענת התובע, ביום 21.6.2025, הוא המועד שבו תוכננה הטיסה להמריא, שמי ישראל היו פתוחים לטיסות "ואף נחתו טיסות בבן גוריון גם של חברת ישראייר". התובע מציין כי הנתבעת הציעה לו פיצוי בשיעור של 10% מעלות כרטיסי הטיסה (אותו הוא מכנה "לעג לרש"). התובע מציין כי נעשו על ידו פניות לנתבעת לקבלת התייחסותה לטענותיו, אשר נותרו בלא מענה. התובע עותר, במסגרת כתב התביעה, לקבלת הסעדים הבאים: (1) החזר בגין תשלום כרטיסי הטיסה, אשר בוטלה, בסך של 373 דולר; (2) פיצוי על פי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן – "חוק שירותי תעופה" או "החוק") בסך של 1,320 ש"ח עבור כל כרטיס טיסה (ובסך הכל סך של 5,280 ש"ח); (3) החזר בסך של 1,776 יורו עבור התשלום שביצע התובע בגין ההפלגה, חלף הטיסה שבוטלה; (4) פיצוי עבור לינה בסך של 100 יורו בגין "לילה שלא מומש בגלל השגת שינוע חלופי ליעד (תאריך 21.6-22.6)" וכן; (5) פיצוי "בגין נזק לא ממוני על עוגמת הנפש, הטרחה והזלזול של חברת התעופה במענה ללקוח [...]" בסך של 1,000 ש"ח. הנתבעת מדגישה, מצדה, כי "ביום 13.6.2025, החל מבצע 'עם כלביא', שבמסגרתו נסגר המרחב האווירי של ישראל עד ליום 24.6.2025, תוך שכלל הטיסות שיועדו לנחות בנתב"ג הוסטו בעודן באוויר" (סעיף 6 לכתב ההגנה). הנתבעת טענה כי ביטול הטיסה, בשל סגירת המרחב האווירי בישראל, נבע ממצב מלחמתי. לטענתה, במועד זה לא הייתה בידה אפשרות מעשית להציע לתובע טיסה חלופית או לספק לו טיסה כזו, שכן המרחב האווירי בישראל "נסגר הרמטית עד להודעה חדשה" (סעיף 7 לכתב ההגה). הנתבעת מציינת כי במסגרת הודעת ביטול הטיסה, ניתנה לתובע האפשרות לבחור בין קבלת החזר כספי לבין שובר למימוש עתידי בתוספת של 10% מעלות הטיסה (להלן – "הודעת הביטול" ו- "השובר", בהתאמה) וכי התובע בחר לקבל את השובר, אשר ניתן לו. הנתבעת מוסיפה כי לא חלה עליה חובה חוקית לשאת בהוצאות ההפלגה בה בחר התובע, על דעת עצמו, לשוב ארצה. הנתבעת טענה עוד, בין היתר, כי התובע כלל לא עתר לפיצוי הסטטוטורי מכוח חוק שירותי תעופה ומכל מקום חל בענייננו החריג הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק הפוטר אותה מתשלום פיצוי זה. הנתבעת מוסיפה כי התובע אינו זכאי להחזר בגין לינה שלא מומשה על ידו וכי אין לחייבה "בהחזר בגין שירות שלא נוצל" (סעיף 20 לכתב ההגנה). בכל הנוגע לדרישת התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש – הנתבעת טענה כי חוק שירותי תעופה מהווה את ההסדר הכולל והממצה לנוסע שטיסתו בוטלה ופיצוי בגין עוגמת נפש, אינו כלול בו. הנתבעת הדגישה את הפער שבין עלות העסקה לרכישת כרטיסי הטיסה שביצע התובע (בסך של 373 דולר) לבין סכום התביעה (15,000 ש"ח). לטענתה "מדובר בתביעה מנופחת שלא ניתן לשוות אליה ממד כלשהו של סבירות" (סעיף 2 לכתב ההגנה). ביום 19.10.2026 התקיים בפניי דיון בהליך. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הראיות והדין החל – מצאתי כי דין התביעה להידחות. טענות שלא נדונו, נמצאו על ידי בלתי רלוונטיות להכרעה. אפרט טעמיי להלן. נוסע שטיסתו בוטלה – הדין החל חוק שירותי תעופה הוא חוק ספציפי שנועד ליתן מענה לנוסעים שטיסתם בוטלה, ביחס לנזקים שנגרמו להם אגב ביטול טיסתם. הדין קובע בהקשר זה עקרון של ייחוד עילה, שלאורו נפסק כי "לא ניתן לתבוע בגין עיכובי וביטולי טיסות מכוח עילות שאינן קבועות בחוק שירותי תעופה, חוק התובלה האוירית ואמנת מונטריאול" (ראו: תצ (מחוזי מרכז) 2767-08-16 ועקנין נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (16.3.2023) (פסקה 75 לפסק הדין וכן; תצ (מחוזי ת"א) 31579-10-20 רפאל נ' Georgian Airways (13.6.2024) (פסקה 134 להחלטת בית המשפט המחוזי);; רתק (מחוזי מרכז) 35785-11-25 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' כהן (4.3.2026) (פסקה 9 לפסק הדין) ; להרחבה בנושא עקרון ייחוד העילה ראו גם פסק הדין שניתן על ידי בעניין ת"ק (שלום הרצליה) 7006-08-25 אופק נ' RYANAIR LTD AIRLINE(9.3.2026)). הסעדים הקבועים בחוק שירותי תעופה בגין טיסה שבוטלה, מתמצים באלו הקבועים בסעיף 6(א) לחוק שירותי תעופה, כדלקמן: (1) שירותי סיוע; (2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע וכן; (3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה לחוק (להלן – "הפיצוי הסטטוטורי"). אשר לפיצוי הסטטוטורי - סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה קובע פטור מתשלום הפיצוי הסטטוטורי, במקרה בו עלה בידי המפעיל או מארגן הטיסה להוכיח כי "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו - לא היה יכול למנוע את ביטול הטיסה בשל אותן נסיבות". יצוין כי תיקון מספר 2 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 2 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 (להלן - "הוראת השעה") קבע תקופות מוגדרות, במהלך מלחמת חרבות ברזל, שבהן ניתן, באופן אוטומטי, פטור מתשלום הפיצוי הסטטוטורי בגין טיסות שבוטלו בתקופות שהוגדרו בו (להלן – "התקופות המוגדרות"). הפסיקה קבעה, ביחס לטיסה שבוטלה - שלא באחת התקופות המוגדרות - כי "ממשיך לחול ההסדר הקבוע בסעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה [...]" (ראו: רתק (מחוזי מרכז) 73192-09-25 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' גור (4.3.2026) וכן; רתק (מחוזי מרכז) 7662-04-25 גרייבר נ' קרואטיה איירליינס ביעף שירותי תעופה בע"מ (1.9.2025)). אבחן עתה, לאור הדין החל, האם התובע זכאי לסעדים הנתבעים על ידו בכתב התביעה, בשל ביטול הטיסה. נוסע שטיסתו בוטלה - יישום הדין על נסיבות העניין החזר בגין תשלום כרטיסי הטיסה אשר להחזר בגין תשלום כרטיסי הטיסה – דין דרישה זו של התובע להידחות. כעולה מחומר הראיות שצורף לכתב התביעה - במסגרת הודעת הביטול, שנשלחה לתובע ביום 16.6.2025, צוין כי ביחס לנוסעים שביצעו הזמנתם ישירות מהנתבעת, "ניתן כעת להיכנס לאזור האישי באתר ולבחור מבין 2 האפשרויות: 1. זיכוי כספי על פי חוק בגין ההזמנה שהתבטלה [...]. 2. שובר למימוש עתידי בתוספת של 10% זיכוי על סכום ההזמנה שבוטלה". התובע צירף לכתב התביעה הודעת דואר אלקטרוני שכותרתה "ישראייר – בחירת החזר" וממנה עולה כי התובע בחר באפשרות לשובר למימוש עתידי בשווי 410.30 $ והוא אף קיבל אותו בפועל. הבחירה נעשתה ביום 16.6.2025 בשעה 15:56. משמעו של דבר, כי האפשרות לקבל החזר בגין כרטיסי הטיסה ניתנה לתובע, כבר במועד ביטול ההזמנה ואולם, הוא בחר לקבל את השובר תחת החזר זה. במצב דברים זה, אין מקום להורות על החזר תשלום כרטיסי הטיסה. ככל שרצונו של התובע היה בהחזר כספי – היה עליו לבחור באפשרות המתאימה, לכשזו הוצעה לו, ובכך היה לייתר תביעתו בעניין זה. יצוין כי מפרטי תנאי השובר עולה כי השובר ניתן למימוש במשך 24 חודשים מיום הבחירה ומשכך, עומדת לתובע – גם עתה – האפשרות לממשו. הצעת כרטיס טיסה חלופי אציין כי בדיון שהתקיים בפניי, העלה התובע טענה שלפיה הנתבעת לא הציעה לו כרטיס טיסה חלופי, הגם שהייתה מחויבת לעשות כן על פי הדין. התובע טען כי חרף טענת הנתבעת לפיה "השמיים היו סגורים" ביום 21.6.2025, בו תוכננה טיסתו לצאת, הנתבעת עצמה הפעילה טיסות לישראל. התובע הציג בדיון מכתב מאת רשות שדות התעופה מיום 23.2.2026, שאליו צורף לוח טיסות נוחתות בנמל התעופה בן גוריון בין התאריכים 30.6.2025 – 10.6.2025 (מסומן ת/1). מהמכתב האמור עלה כי ביום 21.6.2025 נחתו טיסות בנמל התעופה בן-גוריון ומכאן טען התובע כי המרחב האווירי של ישראל לא היה סגור במועד זה. נציגת הנתבעת הבהירה בדיון כי הטיסות שפעלו ביום 21.6.2025 היו טיסות חילוץ בלבד (קובץ השמע של הדיון, בדקה 9:20). כן היא ציינה כי בהוצאת טיסות החילוץ פעלה הנתבעת בהתאם להוראות מטעם המדינה אשר, בין היתר, הגבילו את כמות הנוסעים בכל מטוס. נציגת הנתבעת ציינה כי טיסות החילוץ יצאו הלוך, כשהן ריקות מנוסעים וחזרו בתפוסה חלקית ומועטה [כך למשל, לטענתה, מתוך 172 מקומות בטיסה הוטסו חזור תחילה כארבעים נוסעים ובהדרגה, הועלה כמות הנוסעים (קובץ השמע של הדיון, בדקה 8:57)]. מסיבה זו, לא הייתה לנתבעת אפשרות מעשית – לטענתה - להציע טיסה חלופית באותה העת לכל הנוסעים שטיסותיהם בוטלו. נציגת הנתבעת אף הבהירה כי לא הייתה בידי הנתבעת האפשרות לתעדף נוסע אחד על פני אחר בטיסות החילוץ. טיסות החילוץ הוצעו לכלל הציבור (קובץ השמע של הדיון, בדקה 8:30). היא טענה כי עלות הכרטיסים בטיסות החילוץ הייתה גבוהה יחסית, שכן היא נועדה לכסות את עלויות הנתבעת בגין העלאה לאוויר של מטוס, על צוותו, כשהוא טס ריק ליעד ושב ארצה כשרובו ריק מנוסעים (קובץ השמע של הדיון, בדקה 12:10). אבהיר כי הטענה לפיה הנתבעת לא הציעה לתובע כרטיס טיסה חלופי במועד ביטול הטיסה, לא נטענה על ידי התובע בכתב התביעה. בכך גם נמנעה מהנתבעת האפשרות להתגונן כראוי מפני טענה זו ולהביא ראיות בעניינה. טענה זו מהווה הרחבה של חזית המחלוקת ודי היה בכך כדי לדחותה. יחד עם זאת, בשים לב לגמישות הדיונית החלה בבית המשפט לתביעות קטנות ולאור תשובת הנתבעת לטענה, כפי שניתנה בדיון, מצאתי לנכון להעיר בעניין זה את הדברים הבאים: אכן, ובהתאם להוראות הדין, נוסע שטיסתו בוטלה זכאי כי יוצע לו כרטיס טיסה חלופי (או השבת תמורה, לפי בחירתו) (סעיף 6(א)(2) לחוק). סעיף 3(א)(3) לחוק מבהיר כי כרטיס הטיסה החלופי, שחלה החובה להציעו לנוסע שטיסתו בוטלה, הינו "כרטיס טיסה חלופי ליעד הסופי של הנוסע, בתנאים הדומים ככל האפשר לתנאי כרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו ובמועד המוקדם ביותר שניתן, או במועד מאוחר יותר בתיאום עם הנוסע, ובכפוף לקיומם של מקומות פנויים בטיסה". מתשובת נציגת הנתבעת בדיון עלה כי במועד בו תוכננה הטיסה להמריא (21.6.2022), השמיים היו "סגורים", הלכה למעשה, לטיסות סדירות. במועד זה יצאו טיסות חילוץ בלבד. טיסות החילוץ הכילו מספר מצומצם של נוסעים בכל טיסה. כאמור, היא טענה כי במועד זה, לא הייתה בידי הנתבעת אפשרות מעשית להצעת טיסה חלופית לכלל הנוסעים שטיסתם בוטלה. השאלה אם בנסיבות מעין אלו, יצאה הנתבעת ידי חובתה בכך שהציעה לתובע שובר למימוש טיסה עתידית (במקום כרטיס טיסה חלופי), היא שאלה שראוי לדון בה. אף על פי כן, לא ראיתי צורך לדון ולהכריע בה בענייננו. זאת, מן הטעם שהטענה לפיה לא הוצע לנתבע כרטיס טיסה חלופי לא הועלתה על ידי התובע בכתב התביעה וממילא, אין הוא עותר לקבלת כל סעד בגינה בכתב התביעה. משכך, איני נדרשת לדון בסוגייה זו לצורך הכרעה במחלוקת שבפניי. פיצוי סטטוטורי מכוח חוק שירותי תעופה התובע עתר בכתב התביעה לקבלת "פיצוי ע"פ חוק טיבי" בסך של 5,280 ש"ח, בגין ארבעת כרטיסי הטיסה. אני דוחה, אפוא, את טענת הנתבעת בכתב ההגנה מטעמה כי התובע לא עתר לפיצוי הסטטוטורי. לגופם של דברים – מצאתי כי בנסיבותיו של עניין זה התובע אינו זכאי לקבלת הפיצוי האמור. כפי שעלה מכתב ההגנה - ביום 13.6.2025 החל מבצע "עם כלביא". כידוע, במסגרתו של מבצע זה התנהל עימות צבאי ישיר בין מדינת ישראל לבין איראן ובמהלכו נורו טילים, בין היתר, על העורף הישראלי. טיסתו של התובע בוטלה ביום 16.6.2025 – 3 ימים בלבד לתוכו של המבצע. הנתבעת טענה כי "אירוע זה היווה את אחד האירועים המורכבים ביותר שידעה מדינת ישראל, לרבות מבחינת תעופה אזרחית" (סעיף 6 לכתב ההגנה). אני מקבלת, באופן מלא, את טענת הנתבעת כי הטיסה בוטלה על ידה ביום 16.6.2026 בנסיבות שלא היו בשליטתה וכי לא היה ביכולתה למנוע את ביטול הטיסה במועד זה. אף התובע אינו חולק על כך. האמור נתמך גם בנוסח הודעת הביטול, שבמסגרתה ציינה הנתבעת כי "בהתאם להנחיית משרד התחבורה ובהתאם להוראת שעה של רשות התעופה האזרחית, המרחב האוירי של מדינת ישראל עדיין סגור להמראות ולנחיתות". יתרה מכך, ממכתב רשות שדות התעופה שהוגש על ידי התובע בעצמו (ת/1), עולה כי ביום 16.6.2026 (וכמו גם ביום שלפניו וביום שלאחריו) לא נחתה אף טיסה בנמל התעופה בן גוריון. לאור האמור, אני קובעת כי בעניינו חל החריג הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק ומשכך, הנתבעת פטורה מתשלום הפיצוי הסטטוטורי לתובע בגין ביטול הטיסה מושא ההליך. החזר עבור הפלגה; החזר עבור לינה שלא מומשה; פיצוי בגין עוגמת נפש בכל הנוגע לדרישותיו של התובע להחזר עבור ההפלגה, להחזר עבור לינה שלא מומשה ובגין עוגמת נפש – הרי שלאור עקרון ייחוד העילה המצוין בסעיף 7 לעיל, אין מקום לפסוק לתובע סעדים אלו, שאינם נמנים על הסעדים להם זכאי נוסע שטיסתו בוטלה, מכוח חוק שירותי תעופה. די בכך כדי לדחותם. למעלה מהדרוש, אוסיף בהקשר זה, כדלקמן: דרישת התובע להחזר עבור ההפלגה במלואה, בד בבד עם דרישתו להחזר עבור עלות כרטיסי הטיסה מהווה, למעשה, דרישה לכפל פיצוי. אין לכך מקום. יתרה מכך, התובע ציין בדיון, לגבי רכיב זה של התביעה, כי לאחר הגשת התביעה התברר לו כי הוא אינו זכאי לקבל רכיב זה של התביעה בהתאם לחוק (קובץ השמע של הדיון; דקה 21:05). התובע עתר להחזר בגין הזמנת לינה שלא מומשה בלילה שבין 21.6.2026 ל-22.6.2026. הוא טען כי מדובר בפיצוי בגין לינה "ללילה שלא מומש בגלל השגת שינוע חלופי ליעד". הטענה מעוררת קושי. זאת, מאחר שטיסתו המתוכננת של התובע חזרה לארץ צריכה הייתה להמריא כבר ביום 21.6.2025 בשעה 15:05 ומכאן שכבר בעת ביצוע הזמנת הטיסה, היה ידוע לתובע כי לילה זה לא ימומש. נתתי דעתי לטענות התובע לפיהן הוא פנה אל הנתבעת בכתב, לאחר שובו ארצה, ואולם הוא לא נענה על ידה. מצופה היה כי הנתבעת תשיב לפניותיו אלו. עם זאת, אין בכך כדי לשנות מהתוצאה המשפטית אליה הגעתי, בנסיבות העניין. לקראת סיום, אציין כי העובדה שכתב התביעה אינו כולל פרטים מהותיים כדוגמת נסיבות ביטול הטיסה לאור המצב המלחמתי ששרר במדינה באותה עת והן לעניין עצם בחירת התובע בשובר שהוצע לו, מעוררת מידה רבה של אי נוחות. הדבר נכון גם לגבי העובדה כי כתב התביעה כולל דרישה לכפל פיצוי (בדמות דרישת התובע לקבלת החזר בגין כרטיסי הטיסה ששולמו ובנוסף לכך גם החזר מלא בגין ההפלגה) וכמו כן, דרישה להחזר בגין לינה במועד המאוחר למועד הטיסה, שהוא עצמו הזמין. למעלה מזאת – אני מוצאת קושי של ממש בפער בין הסכום ששולם על ידי התובע בגין כרטיסי טיסה שהופקו לו ביום 15.6.2026 (בסך של 1,353.02 ש"ח) לבין הסכום הנתבע על ידו בגין הטיסה שבוטלה, למחרת היום (בסך של 15,000 ש"ח). התנהלותו האמורה של התובע תילקח בחשבון בפסיקת הוצאות ההליך. סיכום התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת סך של 1,200 ש"ח בגין הוצאות ההליך. הסכום האמור ישולם לנתבעת בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לתובע, שאם לא כן הוא יישא ריבית והפרשי הצמדה ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 30 יום. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.