ת"ק 52764-10-25 ת"ק 52764-10-25

בפניי תביעה על סך 11,000 ₪ בגין הטעיה, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובת תום הלב. תמצית טענות הצדדים התובע ואשתו פרסמו מודעה באתר "יד 2" למכירת סלון בסך של 6,000 ₪, ובעקבותיה פנה אליהם אדם שביקש לשלם באפליקציית "ביט" (להלן: "ביט") סך של 7,000 ₪ הכולל תשלום עבור הובלה. על רקע מצג מטעה בהודעה שנשלחה אליו, אישר התובע פעולה שהתבררה כבקשת תשלום מצד הנתבע, ובכך הועבר לחשבון הנתבע סך של 7,000 ₪ ביום 22.10.2025. התובע עתר לחיוב הנתבע בגין הטעיה, עשיית עושר ולא במשפט, אובדן ימי עבודה והוצאות, תוך שציין בדיון כי ביט החזירה לו לבסוף את הסך של 7,000 ₪, וזאת לאחר שפנה בתלונה למשטרה. הנתבע עתר לדחיית התביעה בטענה להיעדר עילה ויריבות, שכן מעולם לא ניהל קשר או עסקה מול התובע ולא הכיר אותו עובר לקבלת הכספים. לטענתו, הוא "נפל" בעצמו קורבן לתרמית של צד שלישי שהציג עצמו בשם "מרדכי", אשר ביקש ממנו לשלוח את בקשת התשלום בביט, תוך מצג שקרי שמדובר בכספים המגיעים ממכירת קריפטו. הנתבע לטענתו, פעל בתום לב והעביר את מרבית הכספים לצד השלישי, והביע הסכמה להשיב לתובע סך של כ-1,500 ₪ שנותרו ברשותו אך הוא נחסם בחשבון ה"ביט" שלו. דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות ושמיעת הצדדים, דין התביעה להתקבל. להלן אפרט את הכרעתי. ראשית, הנתבע מודה כי הועבר לו הסכום על סך 7,000 ₪ על ידי התובע, אך לטענתו, זאת לאחר שצד שלישי בשם מרדכי "השתמש" בו כדי לעקוץ את התובע (עמ' 2 ש' 32), אותו הכיר דרך "קבוצה ברשת". לא זו אף זו, אותו צד שלישי אף העביר או הותיר בחזקת הנתבע, סך של 1,500 ₪, מתוך הסכום שהעביר התובע לנתבע. תחילתה של הפרשה, לאחר שאשתו של התובע פרסמה ב"יד 2" סלון למכירה, על סך 6,000 ₪, הנתבע או מי מטעמו התקשר לאשה והתעניין בסלון ואף נמסר "שהוא רוצה" את הסלון. משכך, הוצע לתובע לשלם באמצעות אפליקציית ביט על סך 7,000 ₪ כולל הובלה (עמ' 1 ש' 17). התובע טען כי הנתבע לא ביקש לראות את הסלון והסתפק בתמונות שפורסמו. אשתו של התובע הפנתה את הנתבע או מי מטעמו לתובע על מנת לטפל מולו בעניין העברת הסכום. התובע קבל הודעה בביט לפיה, נשלח לו "7,000 ₪ בקשה מיעקב ישראל ברגיל תשלום עבור שולחן ומוביל" (ת/2). עוד צוין בהודעה כי הבקשה מחכה לאישור "שלך" ו "לשלם עכשיו". אז התקבלה אצל התובע הודעת טקסט מ- "bit", כדלקמן: "יעקב ישראל ברגיל מבקש/ת ממך 7000.00 ש"ח באפליקצייתBit . לצפייה בפרטים ואישור הבקשה יש להכנס לאפליקציה עד 25/10 יש לוודא שהנך מזהה את המבקש לפני אישור התשלום. https://www.bitpay.co.il/app/transaction-info? .." בנוסף, התקבלה הודעה נוספת שזו לשונה: "קיבלת 7,000 ₪ מיעקוב ישראל על מנת לקבל תכסף לחץ לשלם עכשיו". מיד לאחר מכן נכתב: "הכסף הועבר אליך בהצלחה ותוכל להשתמש בו מיד באפליקציית ביט". התובע לחץ על "אישור" בביט והסכום הועבר לנתבע. הנתבע אינו מכחיש כי הסכום הועבר אליו. לאחר מאמצים, כולל תלונה במשטרה, נודע לתובע פרטי הנתבע. התובע פנה לביט, אך לא הצליח לבטל את ההעברה. התובע העיד: "... הוא לא מכחיש, אני משיב שהוא לא מכחיש הוא ידע על מה מדובר. זה הודעה מהביט שהוא שלח. הוא כותב שהוא ההעביר את הכסף, חשב שזה קריפטו. אחר כך ראיתי שזה עוקץ מקובל. 7 אלף ש"ח זה הגג שהביט מעביר. בפועל עקצו אותי, בזבזתי זמן, הלכתי למשטרה. המשטרה אמרה שהיא טיפלה בו. היא אמרה שפתחה נגדו תיק" (עמ' 2 ש' 9-12). כאמור הנתבע לא הכחיש את הדברים, אך לטענתו, הוא היה קורבן. עם זאת, הנתבע לא הגיש הודעת צד שלישי כנגד אותו "מרדכי" שנטען לגביו, כי מרבית הסכום שהעביר התובע לנתבע נמסר לו, אך נותרו בחזקתו סך של 1,500 ₪ (ראו סעיף 7 וסעיף 21 בכתב הגנה). ההתחזות דיגיטלית לקבלת פרטי גישה או משיכת כספים או העברתם, באמצעות ביט, עשויים לקיים שילוב של התחזות, קבלת דבר במרמה, גניבה, הונאה באמצעי תשלום, ואף פגיעה בפרטיות. כאשר הפעילות שיטתית, מתוחכמת או מכוונת כלפי אנשים מבוגרים, כמו במקרה דנן, יש להתייחס אליה בחומרה. במקרה בפנינו, מדובר בשיטה מתוחכמת לפיה גילה הנתבע או מי מטעמו התעניינות בסלון שפרסמה אשת התובע. הנתבע או מי מטעמו התקשר לאשה, תוך הבעת רצון לרכוש את הסלון, כאשר הוצע סכום נוסף על סך 1,000 ₪, מעבר לסכום המבוקש (6,000 ₪), סכום שנטען כי ישמש עבור ההובלה. עניין זה כשלעצמו נועד כדי לעורר עניין ורצון בביצוע עסקה רווחית. כבר אז נודע כי מדובר באנשים מבוגרים, ואני סבור כי לא ניתן לפספס זאת. אז הוצע לתובע תשלום באמצעות ביט ובאופן מתוחכם נשלחה הודעה באפליקציה לאישור תשלום והודעה נוספת כהודעת טקסט לפיה התקבלו מהנתבע 7,000 ₪ ו"על מנת לקבל תכסף לחץ לשלם עכשיו הכסף הועבר אליך בהצלחה ותוכל להשתמש בו מיד באפליקציית ביט". כתוצא מהטעיה זו, לחץ התובע על אישור בביט והסכום על סך 7,000 ₪ הועבר לנתבע. בהתאם לבירורים שביצע התובע בביט, לרבות תלונה במשטרה, נודעו לו פרטי הנתבע וכי הוא עומד מאחורי המעשה. הנתבע מודה בדברים אך לשיטתו הוא "קורבן" ואדם נוסף בשם מרדכי אותו הכיר דרך קבוצת רשת "השתמש" בו ולצורך כך נמסרו לו 1,500 ₪, מתוך הסכום שהועבר. גם אם אני מקבל טענת הנתבע כי אדם אחר עומד מאחורי מעשה המרמה, יש לתהות, מדוע לא הוגשה הודעת צד שלישי נגדו או מדוע יסכים הנתבע לקבל ממנו סך של 1,500 ₪ בתמורה למעשה המרמה. בעניין זה אוסיף אך מעבר לצורך, גם אם נכונים דברי הנתבע, לא מן הנמנע כי במישור הפלילי ניתן לקבוע שמדובר ב"מבצע בצוותא", משכך, מקל וחומר במשפט האזרחי ניתן להטיל אחריות על הנתבע ולחייבו בהחזרת הסכום שהושג במרמה, כולל פיצויים בגין עוגמת נפש ובהוצאות. מאחר שהסכום על סך 7,000 ₪ הוחזר על ידי ביט לתובע, לאחר הגשת התלונה במשטרה, נותרה במחלוקת האם יש מקום לחייב את הנתבע בעוגמת נפש והוצאות. התשובה לכך חיובית. לאור האמור, על הנתבע לשלם לתובע פיצויים בגין עוגמת נפש על סך 3,000 ₪. לא ניתן להתעלם מעדות התובע "מעליב שמישהו מרמה אותך" (עמ' 4 ש' 24). הפסיקה מכירה באפשרות לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש כאשר ההתנהלות כלפי הנפגע הייתה מרמתית ופוגענית במיוחד, כמו במקרה דנן. בעניין ההוצאות, בנסיבות העניין על הנתבע לשלם לתובע סך של 2,500 ₪, בשים לב כי התובע בזבז זמן יקר והיה עליו - להגיש תלונה במשטרה, לפנות לביט ואף להגיש תביעתו. הנתבע שידע כי מדובר במעשה מרמה ותרומתו לכך הייתה המכרעת, לא עשה דבר על מנת להשיב חלק מהסכום, ולכל הפחות סכום על סך 1,500 ₪ שניתנו לו על ידי אותו מרדכי, כנטען. לפני סיום יוער, כי יום לפני הדיון ניסה הנתבע לדחות את מועד הדיון בטענה שאינו מרגיש טוב, ולצורך כך הוגש אישור רפואי. הבקשה נדחתה מהטעם שמדובר באישור שאינו תקף עבור מוסדות משפטיים ואינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 24 בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. לא ניתן לשלול כי ניסיון הנתבע לדחות מועד הדיון, ללא הצדקה בדין, מהווה ניסיון לדחות ההכרעה בתיק, בשים לב לתוצאה אליה הגעתי. הסכומים האמורים ישולמו לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. המבקש לערער על פסק הדין, רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין. מזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.