המ"ש 1640-10-26 מריסאת נ' מדינת ישראל ואח'

1.עיינתי בבקשה, בתגובה לה ובנתונים רלוונטיים ממערכת נט המשפט והגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.2. ביום 25/06/22 צולם רכבו של המבקש על ידי מצלמת א/3 כשהוא נוסע מעל המהירות המותרת. 3. ביום 6/7/22 נשלחה לו בדואר רשום הודעת תשלום קנס. 4. ביום 7/8/22 חזר דבר הדואר בציון "לא נדרש" (בהסתמך על אישור המסירה שצירפה המשיבה). 5. בהתאם להוראת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשלד-1974 רואים דבר דואר ככזה שהומצא כדין, בחלוף 15 ימים ממועד המשלוח בדואר רשום. אם כן, בעניינו של המשיב, קמה חזקת המסירה ביום 22/8/22. יובהר, כי גם אם ניאחז במועד האחרון לתשלום המתנוסס על הדוח (2/12/22) ולא במועד בו קמה חזקת המסירה, מסקנתי זהה. 6. מעיון במערכת נט המשפט עולה, כי המבקש הגיש בקשתו ביום 6/10/26, כלומר בחלוף כ-4 שנים מהמועד/ים הרלוונטי/ים. 7. האמור לעיל מלמד, כי אין בידי המבקש נימוק משמעותי היכול להסביר את השיהוי הניכר בהגשת הבקשה, שכן המבקש יכול היה, בקלות רבה, לקבל את דבר הדואר שהומצא לו ולפנות בבקשה מתאימה לגורם הרלוונטי. הוא הדין ביחס לטענתו כי למד על קיומו של הדוח לראשונה ביום 22/9/26 (עמ' 2 בפלט הניקוד), שכן, כאמור, כל שהיה על המבקש לעשות, הוא לקבל את דבר הדואר שנשלח לו. 8. על כן, לא שוכנעתי כי המבקש סתר את חזקת המסירה, וכי הבקשה הוגשה שלא במועד לאור נסיבות שאינן תלויות במבקש (ס' 229(ה) לחסד"פ). 9. באשר לצורך במניעת עיוות דין, טענתו כי אחר (אביו) נהג ברכב, לבדה, אינה מלמדת על קיומו של עיוות דין, בוודאי בראי השיהוי הקיצוני (הבלתי מוסבר) בהגשת הבקשה (רע"פ 4849/24 נחמן אלבז נ' מדינת ישראל. פורסם בנבו). 10. באשר לבקשת המשיב לקיים דיון בבקשה, אזכיר כי הכלל הינו הכרעה על בסיס כתבי הטענות ודיון יתקיים רק בהתקיים נסיבות חריגות, אשר אינן מתקיימות במקרה זה (רע"פ 602/23 אלדן תחבורה בע"מ נ' עיריית ת"א. פורסם בנבו). 11. מכל המקובץ לעיל, הבקשה נדחית. 12. המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק. (נחתם במוצ"ש)