המ"ש 5802-09-26 מריסאת נ' מדינת ישראל ואח'

1.עיינתי בבקשה ובתגובה לה והגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.2. ביום 30/8/25 צולם רכבה של המבקשת על ידי מצלמת א/3 כשהוא נוסע מעל המהירות המותרת. 3. בתאריך 31/8/25 נשלחה לה בדואר רשום הודעת תשלום קנס. 4. ביום 15/10/25 חזר דבר הדואר "בציון לא נדרש" (על בסיס אישור המסירה שהציגה המשיבה). 5. בהתאם להוראת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 רואים דבר דואר כאילו הומצא כדין, בחלוף 15 ימים ממועד המשלוח בדואר רשום. 6. אם כן, בעניינה של המשיבה, קמה חזקת המסירה ביום 15/9/25 והמועד האחרון להגשת בקשה להישפט, בהתאם להוראות סעיף 229(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982חל ביום 28/12/25 (המועד הנקוב בהודעת התשלום). 7. בקשתה של המבקשת הוגשה ביום 17/9/26 בהתאם למצוין ב-"נט המשפט", כלומר כתשעה חודשים מהמועד האחרון להגשת הבקשה להישפט. 8. מעיון בבקשה עולה כי המבקשת לא פירטה מדוע הוגשה הבקשה באיחור, זולת אמירה כללית (ס' 4 ו-5) לפיה "למבקשת נודע על הדוח רק לאחרונה, בעקבות בדיקה אקראית שערכה באזור האישי...". המבקשת אף לא פירטה מתי ביצעה בדיקה זו. 9. באשר לטענתה כי לא ידעה על קיומה של הודעת התשלום (ס' 3) הרי שאישור המסירה שהציגה המשיבה חזר בציון "לא נדרש". כלומר, מענה של המבקשת אותר על ידי נציג הדואר, אולם היא בחרה שלא לקבל את דבר הדואר. על כן, לא שוכנתי כי הבקשה הוגשה שלא במועד לאור נסיבות שאינן תלויות במבקשת (ס' 229(ה) לחסד"פ). 10. באשר לטענת המבקשת כי אחר נהג ברכב, הרי שטענה זו לבדה, אין בה כדי ללמד על קיומו של עיוות דין. הנה כי כן, מעיון בתצהירו של הנהג הנטען (מר אחמד מריסאת) עולה כי עסקינן בתצהיר דל בפרטים, אשר אינו כולל את נסיבות ביצוע העבירה ו/או נסיבות קבלת השליטה ברכב מהמבקשת ואף אין בו כל נימוק המסביר כיצד נזכר המצהיר, כשנה לאחר מועד ביצוע העבירה, מה היו מעשיו ביום העבירה (רע"פ 4849/24 נחמן אלבז נ' מדינת ישראל). 11. מכל המקובץ לעיל, הבקשה נדחית. 12. המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.