ערעור על הכרעת דין וגזר דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, וערעור המדינה על קולת העונש
בית המשפט העליון (דעת הרוב של השופט דנציגר) קיבל את הערעור וזיכה את המערער מחמת הספק בעבירת חבלה בכוונה מחמירה. נקבע כי ההרשעה התבססה על ראיות נסיבתיות שאינן מובילות למסקנה המפלילה היחידה האפשרית, לנוכח גרסת ניסיון ההתאבדות. השופט רובינשטיין הייתה דעת מיעוט שהייתה מאשרת את ההרשעה.
3 הלכות מעוגנות
לקריאת פסק הדין