בג"ץ 10015/16 יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה טייבה נ. בית המשפט השלום ב

השופט א' שהם:

לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, במסגרתה התבקשנו להורות על ביטול החלטתו של בית משפט השלום בנתניה (בב"נ 7535-12-16), מיום 18.12.2016, המורה על זימון העותר למתן עדות בבקשה לביטול צו הריסה מנהלי, אשר הוגשה על ידי המשיב 2. לעתירה נלווית בקשה למתן צו ביניים, לעכב את ביצוע החלטתו של בית משפט השלום בנתניה, מיום 18.12.2016, עד להכרעה סופית בעתירה.

הרקע להגשת העתירה וטיעוני העותר

1.ביום 27.11.2016 הוציא העותר, מתוקף תפקידו כיושב ראש הוועדה לתכנון ולבנייה בטייבה, צו הריסה מנהלי (להלן: הצו ) נגד מבנים שהוקמו על מקרקעין המצויים בחלקה 21 גוש 8463 בטייבה, אשר המשיב 2 הוא אחד מבעליה. בעקבות הצו הגיש המשיב 2 לבית המשפט השלום בנתניה (להלן: המשיב 1 ) בקשה לביטול צו ההריסה המנהלי ולעיכוב ביצועו (להלן: הבקשה ). ביום 5.12.2016 הורה המשיב 1 (כב' השופט א' נוריאלי ) על עיכוב ביצוע הצו, ועל הגשת תגובה לבקשה מטעמה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בטייבה (להלן: הוועדה ).

2.ביום 17.12.2016, ולאחר הגשת תגובת הוועדה, פנה המשיב 2 למשיב 1 בבקשה לזמן לדיון בבקשה עדים מטעמה של הוועדה: מפקח הוועדה, מהנדס הוועדה, ויושב ראש הוועדה, הוא העותר שלפנינו. הוועדה הגישה למשיב 1 בקשה לביטול זימונם של העותר ושל מהנדס הוועדה, לדיון, אך ביום 18.12.2016, דחה המשיב 1את בקשתה, וקבע כי " לא מצאתי מקום להורות על ביטול הזימון ". הדיון בבקשת המשיב 2, ובפרט שמיעת העדים מטעם הוועדה, נקבע ליום 25.12.2016.

3.במסגרת העתירה חוזר העותר על הטענות שהעלה בתגובתו לבקשה, ואשר נדחו בהחלטתו של המשיב 1. לדידו של העותר, הבקשה לזמן אותו ואת מהנדס הוועדה לעדות (אשר לא צורף כעותר לעתירה) הינה " ריקנית, מיותרת [...] וחסרת כל תוחלת "; וכי זימונו לעדות, רק משום חתימתו על הצו, יפגע בביצוע תפקידו המקצועי, וכי מטרתו להפעיל על עובדי הציבור לחץ פסול. עוד נטען, בין היתר, כי הצו נחתם על יסוד בדיקות שביצע בשטח המפקח מיחידת הפיקוח שליד הוועדה, ואם המשיב 2 מבקש להלין על הצו הוא רשאי לעשות כן באמצעות חקירתו של מפקח הוועדה.

העותר הוסיף וטען כי החלטת המשיב 1, מושא העתירה, הינה בלתי מנומקת, וכי היא שגויה, משום שעל פי תקנה 178(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,אין לזמן עובד ציבור ליתן עדות בעל פה אם ניתן לקבל את עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית, כמשמעותן בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

נוכח טיבה של העתירה ולאור קיומו של הדיון הרלוונטי ביום ראשון הקרוב, ראינו להכריע בעתירה, ללא קבלת תגובת המשיבים לה.

דיון והכרעה

4.דין העתירה להדחות על הסף.

כלל הוא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של ערכאות שיפוטיות אחרות, אלא במקרים חריגים בהן מתגלה שרירות קיצונית או חריגה ממשית מסמכות ( סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה; בג"ץ 8551/16 שר נ' מדינת ישראל - בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כב' השופט בני שגיא (11.12.2016);

בג"ץ 3430/10 עו"ד רן אפק נ' סגנית הנשיא, כב' השופטת, טובה סיוון (31.5.2010);

בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי , פ''ד מא(4) (1987) ). הלכה זו חלה גם על החלטות ביניים של ערכאות שיפוטיות, ובפרט בהליך הפלילי. זכות ההשגה על החלטות אלו שמורה לסיומו של ההליך הפלילי, במסגרת הגשת ערעור על פסק הדין הפלילי, ככל שיוגש כזה ( בג"ץ 1020/12 סמואל נ' בית משפט השלום בתל-אביב-יפו

(16.2.2012);

בג"ץ 4841/04 מחג'אנה נ' בית המשפט המחוזי בחיפה , פ"ד נח(6) 347 (2004); אלעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי - עילות הסף

337 (2008)).

5.בנסיבות שלפנינו לא הצביע העותר על טעם ראוי לחרוג מן מושכלות הראשונים המפורטים לעיל. ההחלטה בדבר זימונם או אי זימונם של עדים נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (סעיף 106(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982) וככלל, אין בית משפט זה נוטה להתערב בשאלות הנוגעות לאופן ניהולו של ההליך המשפטי

(בג"ץ 8832/16 גבריאל נ' שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו (11.12.2016) ; בג"ץ 3562/16 פלוני נ' מדינת ישראל (4.5.2016); בג"ץ 3655/15 אוויסון בע"מ נ' פורמלי בית המשפט השלום - עניינים מקומיים ירושלים

(1.9.2015)).

בשולי הדברים, נציין כי ביום 19.12.2016 הופיע בא כוחו של העותר בפני המשיב 1, וביקש לדחות את הדיון בבקשה, מחמת הקושי לתאם עם העותר ועם מהנדס הוועדה את מועד עדותם, מבלי שציין את התנגדותו לעצם מתן העדות.

6.לאור המפורט לעיל, העתירה נדחית, ומכאן גם בקשת העותר למתן צו ביניים.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.