בג"ץ 10066/02 זיאד אבו מיאלה נ. מדינת ישראל

בגין עבירות של מעשה מגונה בכוח, כליאת שווא, איומים, סחיטה באיומים ושיבוש הליכי משפט, נדון המערער, בדעת רוב, למאסר שנתיים בפועל ושנה וחצי על תנאי, ואילו שופט המיעוט היה בדעה שעונש המאסר בפועל יעמוד על שנה וחצי.

המערער, יליד שנת 1956, בצע את המעשה המגונה במי שצעירה ממנו בכעשרים שנים, ילידת 1975. הרקע למעשה, כפי שהצהיר המערער בפני המתלוננת, רצונו של המערער לשאת את המתלוננת לאשה, והוא בוצע לאחר שהמערער כלא את המתלוננת בחדר ותוך שימוש באלימות ובאיומים כלפיה. המעשים פגעו קשות במתלוננת, בפרט על רקע הפגיעה שבמעשי המערער בשמה הטוב. המערער גם איים על המתלוננת לבל תספר על המקרה לאחרים.

לא התעלמנו מנסיבותיו האישיות של המערער, לרבות מצבו הרפואי, הכולל מחלת לב. אך כפי שנמסר לנו, יוכל לקבל בתקופת מאסרו בכלא את הטיפול הרפואי הדרוש לו.

בהתחשב בכלל הנסיבות, העונש שהוטל על המערער אינו חמור וניכר הדבר שבית המשפט המחוזי, גם בדעת הרוב, נתן משקל למצבו הרפואי וליתר הנסיבות האישיות של המערער.

הערעור נדחה.