בג"ץ 10066/02 זיאד אבו מיאלה נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי, לאחר שהודה בכתב האישום המתוקן שהוגש נגדו, בעבירות של מעשה מגונה בכוח, כליאת שווא, איומים, סחיטה באיומים ושיבוש מהלכי משפט.

המבקש ביצע מעשים מיניים במתלוננת שהייתה צעירה ממנו, לאחר שנעל אותה בחדר והפעיל כנגדה כוח. לאחר מכן, סיפר לבני משפחתה כי קיימה עימו יחסי מין מספר פעמים, הכל כדי לפגוע בשמה הטוב וכדי לכפות עליה שתינשא לו, אף שהיה נשוי כבר לאחרת. במסגרת הסדר טיעון גזר עליו בית המשפט המחוזי עונש מאסר לתקופה של שנתיים לריצוי בפועל, בנוסף למאסר מותנה. כנגד גזר הדין, מופנה הערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה. הוא סבור כי העונש שנגזר עליו חמור מדי, וכי אין העונש מביא בחשבון את מצב בריאותו הרעוע. במסגרת הערעור, הוא ביקש פעמים אחדות לדחות את ביצוע גזר הדין, וגם כשנדחתה בקשתו בבית משפט זה, לא התייצב לריצוי עונשו במועדים בהם נדרש לעשות כן. תחת זאת, הוא בא לקבל טיפול רפואי במוסדות רפואיים שונים, והיום הוא מבקש לדחות עוד את ריצוי העונש, לאחר ששלשום התאשפז בבית חולים. הוא מציין, כי בעבר, קודם לביצוע העבירות, הוא לקה בהתקף לב והוא זקוק לפיקוח רפואי צמוד.

המדינה מתנגדת לבקשה. עם זאת, היא מביעה נכונות כי המבקש יתייצב ישירות בבית החולים של שירות בתי הסוהר (מר"ש), והיא נכונה להתיר לו לעשות כן בתום האשפוז הנוכחי.

אין עילה לעכב עוד את ביצוע המאסר, אולם ראוי להבטיח למבקש טיפול רפואי נאות, אם יתברר שקיים צורך בכך. לשם כך, ובהסכמת המדינה, נדחה ריצוי עונש המאסר.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו במרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר, לא יאוחר מיום 30.3.2003, בשעה 11:00. אולם אם ימשך אשפוזו בבית החולים בו הוא מצוי או בבית חולים אחר גם באותו יום, יודיע על כך, קודם לשעה היעודה, בטלפון או בפקסימיליה, לפרקליטות המדינה.

בכפוף לכך, נדחית הבקשה.