בג"ץ 10112/17 פלוני נ. ועדת הערר הרפואית מס הכנסה

השופטת ד' ברק-ארז:

1.

העתירה שבפנינו מכוונת כלפי החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים הפועלת לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: ועדת הערר ) בעניינו של העותר.

2.

ביום 22.2.2018 הגישה המדינה בקשה לסילוק העתירה על הסף, וזאת ממספר טעמים. ראשית, נטען כי עומד לעותר סעד חלופי על דרך נקיטת הליך בעניין זה בבית הדין לעבודה, כפי שנעשה אף לגבי ועדות רפואיות הפועלות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. שנית, נטען כי הוועדה טרם סיימה את דיוניה בעניינו של העותר. המדינה הוסיפה וטענה כי אין מקום להתערבות בשיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית.

3.

ביום 25.2.2018 ניתנה החלטה שהורתה לעותר להתייחס לטענת המדינה כי

דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת.

4.

ביום 13.3.2018 הוגשה תגובת העותר בעניין זה. התגובה כללה טענות כלליות שנועדו לתמוך בצדקתו של העותר בהליך דנן. עם זאת, לא נאמר בה דבר בכל הנוגע לטענה כי טרם ניתנה החלטתה הסופית של ועדת הערר בעניינו של העותר.

5.

לאחר ששקלנו את הדברים אנו סבורים שדין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת, ומבלי שעלינו להידרש לנושאים האחרים שהצדדים חלוקים בעניינם. ברגיל, המועד המתאים לביקורת שיפוטית על החלטותיהם של גופים מינהליים, ובכללם כאלה שלהם אופי שיפוטי או מעין-שיפוטי, הוא כאשר ניתנת החלטתם הסופית, להבדיל מאשר החלטות בהליכי ביניים (ראו: בג"ץ 7741/17 המועצה המקומית כוכב יאיר – צור יגאל נ' שר הפנים , פסקה 7 (17.10.2017); בג"ץ 3796/15 דוראד אנרגיה בע"מ נ' הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל , פסקה 4 (12.7.2015)). העותר לא הצביע על טעם טוב לסטות מכלל זה בעניינו. די בכך כדי לדחות את העתירה.

6.

בנסיבות אלה, אין כאמור צורך להידרש לסוגיית הסעד החלופי, שלשיטתי אינה פשוטה כל עיקר, מה גם שזו תלויה ועומדת בפני בית משפט זה בהליך נוסף (בג"ץ 8453/17, וראו החלטותיו של השופט ד' מינץ מיום 26.12.2017 ומיום 3.1.2018 באותו הליך).

7.

לפני סיום נעיר – לנוכח הלשון שבה נוסחה העתירה ואופי הטענות שהועלו בה – כי טוב יעשה בא-כוחו של העותר אם יימנע מהעלאת טענות כוללניות לגבי תפקודן של הוועדות הרפואיות ומנקיטה בלשון משתלחת כלפי רופאים, רשויות מינהליות וערכאות שיפוטיות.

8.

סוף דבר: העתירה נדחית. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.