פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ 3796/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט מ' מזוז
העותרת:
דוראד אנרגיה בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. הרשות לשירותים ציבוריים- חשמל
2. חברת חשמל לישראל בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרת:
עו"ד אהרן מיכאלי; עו"ד יהודה רוזנטל;
עו"ד עוז סאסי
בשם המשיבה 1:
עו"ד ערין ספדי-עטילה; עו"ד אבישי קראוס
בשם המשיבה 2:
עו"ד יהושע חורש; עו"ד רונן ברומר;
עו"ד אמיר ויצנבליט
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן :
1.
בעתירה שלפני מבקשת העותרת, יצרנית חשמל פרטית, להורות למשיבה 1, הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (להלן: הרשות ) להימנע מקבלת החלטה שעניינה קביעת תעריף עבור שירותי ניהול המערכת (להלן: התעריף ). מטרת התעריף דנן היא לחלק את נטל העלויות המערכתיות הכרוכות בהתנהלות תקינה של משק החשמל בין צרכני החשמל השונים, הן צרכני חברת החשמל הן צרכני יצרני חשמל פרטיים. ביום 25.8.2014 פרסמה הרשות הצעת החלטה בעניין התעריף לשימוע ציבורי. לטענת העותרת, המשיבות לא מסרו לה מידע מלא, אשר חיוני לגיבוש העמדה שלה במסגרת הליך השימוע; ולפיכך יש למנוע מהרשות לקבל החלטה בעניין התעריף עד למסירת הנתונים הרלוונטיים. בצד העתירה, הגישה העותרת בקשה למתן צו ביניים שלפיו הרשות לא תקבל החלטה כאמור עד להכרעה בעתירה.
2.
בהחלטה מיום 1.6.2015 הוריתי למשיבות להגיש תגובות לבקשה למתן צו ביניים. הרשות טוענת כי העתירה דנן, לצד עתירות נוספות שהוגשו בנושא זה, הן על ידי העותרת הן על ידי יצרני חשמל פרטיים אחרים, נועדו לעכב את השתת התעריף על הצרכנים שלהם. עוד נטען כי העתירה הוגשה בשיהוי מכביד; כי החלטת הרשות בנושא התעריף דחופה ונדרשת למשק החשמל; וכי עיכוב ההחלטה משפיע גם על יצרנים פרטיים חדשים, אשר מבקשים לגבש מודל פיננסי בהתאם לתעריפי הרשות ונמנעים מכך עד לקבלת ההחלטה כאמור. לגופו של עניין טוענת הרשות כי העותרת מימשה את זכות השימוע בכתב ובעל פה; וכי במסגרת הליך זה נמסר לעותרת וליצרנים פרטיים נוספים מידע רב ומפורט, למעט חומר פנימי, חומר לא רלוונטי וחומר שחוסה תחת חיסיון מסחרי.
3.
המשיבה 2 (להלן: חברת החשמל ) מצטרפת לטענות הרשות ומוסיפה כי העתירה הוגשה עובר למועד קבלת החלטת הרשות בעניין התעריף ולפיכך העתירה מוקדמת. לגופם של דברים טוענת חברת החשמל כי דרישת העותרת למידע אינה סבירה בנסיבות העניין וזאת בשים לב להיקף הרחב של הנתונים שהרשות כבר מסרה לה; וכי חברת החשמל מסרה לעותרת את כל הנתונים שהתבקשו על ידה.
בהחלטה מיום 25.6.2015 דחיתי את הבקשה למתן צו ביניים והוריתי לעותרת להודיע אם היא מוכנה למחוק את העתירה, תוך שמירת טענותיה לשלב שלאחר קבלת ההחלטה המינהלית. ביום 5.7.2015 הודיעה העותרת כי היא עומדת על העתירה.
4.
לאחר שבחנתי את העתירה ואת תגובות המשיבות לבקשה למתן צו ביניים הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף בהיותה עתירה מוקדמת. כידוע, בית משפט זה אינו נדרש לעתירות המוגשות לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה לגופו של העניין הנדון (ראו למשל בג"ץ 4321/14 שאובי נ' השר לשירותי דת , פסקה 4 (17.7.2014)). כך ככלל וכך גם בענייננו. המועד המתאים לבחינת טענות העותרת, לרבות בנושא פגמים נטענים בהליך השימוע, הוא לאחר קבלת החלטת הרשות בעניין התעריף.
העתירה נדחית אפוא על הסף וטענות העותרת שמורות לה. העותרת תישא בהוצאות הרשות וחברת החשמל, כל אחת בסך כולל של 5,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ה בתמוז התשע"ה (12.7.2015).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט