בג"ץ 1802/21 אגודת אכסניות נוער בישראל נ. שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה ומשרד

השופט א' שטיין:

1.

העתירה שלפנינו מבקשת כי נורה למשיב 1 לפרסם הזמנה להגשת בקשות לתמיכה לשנת 2021 מכספי תקנה תקציבית שעניינה מענקים לפיתוח, שיפוץ ובינוי של אכסניות נוער; וכן כי נורה לו לחדול מגיבוש מבחני תמיכה חדשים שמטרתם תמיכה בבינוי, הרחבה ושיפוץ מתקני אירוח חינוכי (להלן: מבחני התמיכה החדשים ).

2.

סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: החוק ) קובע את המסגרת החוקית לחלוקת כספים מתקציב המדינה למוסדות ציבור. על פי סעיפים 3א(ה-ז) לחוק, חלוקת כספים כאמור תיעשה על פי מבחנים שוויוניים שייקבעו על ידי "הממונה על סעיף התקציב" (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק), ועל פי נוהל שייקבע על ידי שר האוצר (להלן: נוהל התמיכות ). כן נקבע כי המבחנים והנוהל יפורסמו ברשומות. מבחני התמיכה המקוריים, אשר פעלו במשך שנים רבות ולא חודשו ביחס לשנת 2021 (להלן: מבחני התמיכה המקוריים ), ומבחני התמיכה החדשים, שהליך גיבושם נמצא בעיצומו – הם מוקד העתירה דנן.

3.

לטענת העותרת, התנהלות המשיב 1 בקשר לאי-חידוש מבחני התמיכה המקוריים ולהתקנת המבחנים החדשים לוקה בפגמים שונים הקוראים להתערבותנו. לשיטת העותרת, המשיב 1 פועל בחיפזון בלתי סביר, תוך חריגה מהמועדים הקבועים בדין לאישורי תמיכות לשנת תקציב, וזאת בכדי לבצע "מחטף", כלשונה, להעברת תקציבים שהופנו אליה בשנים עברו – למדרשות ליהדות. לדברי העותרת, העובדה כי שינוי מסגרת התמיכה כמתואר מתבצע בתקופת ממשלת מעבר מעיד על כך שהוא נעשה משיקולים פוליטיים-סקטוריאליים פסולים. כמו כן נטען כי המשיב 1 "מובל על ידי המשיב 2", ולא על ידי הגורמים המקצועיים הרלבנטיים כנדרש, וכי מבחני התמיכה החדשים מפלים לרעה את אכסניות הנוער בהשוואה למדרשות ליהדות. נוכח כל זאת, העותרת מבקשת (א) כי נורה למשיב 1 "לפתוח" את האפשרות להגיש בקשות לתמיכה מכוח מבחני התמיכה המקוריים (להלן: ראש העתירה הראשון ); (ב) כי נמנע מהמשיב לתקן את מבחני התמיכה החדשים (להלן: ראש העתירה השני ).

4.

לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים סבורני כי דין העתירה, על שני ראשיה, להידחות על הסף.

5.

לית מאן דפליג כי הענקת תמיכות למוסדות ציבור איננה בגדר חובה המוטלת על המדינה (ראו: עע"מ 343/09 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ' עיריית ירושלים (14.9,2010); בג"ץ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות , פ"ד נג(5), 337, 386-385 (1999); הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.2005 "תמיכת המדינה במוסדות ציבור לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985", סעיף 7.3). הענקת תמיכות כאמור נתונה לשיקול דעתו המקצועי של המשרד הממשלתי הנוגע בדבר ושל הממונה על סעיף התקציב במשרד זה. ברי הוא, אם כן, כי לעותרת אין, וממילא לא היתה, זכות קנויה לכך שיפורסמו מבחני תמיכה לצד הזמנה לציבור להגיש בקשות לקבלת תמיכה מכוח מבחנים אלו לשנת 2021. דינו של ראש העתירה הראשון להידחות אפוא בהיעדר עילה מבוררת להתערבותנו.

6.

ואולם, כאמור, לעותרת טענות שונות הנוגעות אף להליך תיקונם של מבחני התמיכה החדשים. בכל הנוגע לטענות אלו, סבורני כי עסקינן בעתירה מוקדמת. כפי שמציינים המשיבים, הליך גיבושם והתקנתם של מבחני התמיכה החדשים מצוי בעיצומו, ובגדרו יישקלו אף טענותיה של העותרת – אשר הוגשו במסגרת קבלת הערות הציבור לטיוטת המבחנים שפורסמה. בנסיבות אלו, הזמן המתאים לבחינת טענות העותרת התוקפות את מבחני התמיכה החדשים – לרבות את הליך תיקונם על שלביו השונים – הוא זמן סיום ההליך (ראו: בג"ץ 3796/15 דוראד אנרגיה בע"מ נ' הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל , פסקה 4 (12.7.2015); בג"ץ 6507/20 ועדת הרבנים לענייני תקשורת נ' שר התקשורת , פסקה 5 (26.11.2019)). באותה נקודת זמן ובעמדה מול הנוסח הסופי והמחייב של מבחני התמיכה, תוכל העותרת לטעון את אשר בדעתה לטעון הן במישור המהותי והן המישור הדיוני. לא חסרי עתירות אנחנו, ובעתירות מוקדמות, שזמנן לא הגיע, לא נדון. לפיכך, דינו של ראש העתירה השני, אף הוא דחייה על הסף.

7.

העתירה נדחית אפוא, וטענות העותרת שמורות לה. העותרת תישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 3,000 ₪.