בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
10299/09
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותרים:
1. חסן רשאידה
2.דיפאללה רשאידה
3. אחמד גוואנמה
4. יוסף גוואנמה
נ
ג
ד
המשיבים:
1.ועדת המשנה לפיקוח על הבניה
2.מועצת התכנון העליונה
3.ראש המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון
4.המפקד הצבאי בגדה המערבית
5. שר הבטחון
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד מרואן ג'דעון
בשם המשיבים:
עו"ד יצחק ברט
פסק-דין חלקי
השופט ע' פוגלמן:
1.
במוקד עתירה זו צווי הפסקת עבודה והריסה שהוצאו נגד ארבעה מבנים המצויים בשני מקומות שונים באזור בקעת הירדן, אשר על פי הנתונים שהוצגו על ידי בא-כוח המשיבים, המרחק ביניהם עומד על כ- 10 קילומטרים
(בב"ח ה' 120-119/09 ו-ה' 125-124/09). ביום 2.2.2010 ניתן – בהסכמת המשיבים – צו ביניים האוסר על הריסת המבנים. יצוין כי בעתירה המקורית נכללו שני עותרים נוספים שנמחקו, שכן עניינם נדון במסגרת עתירה נפרדת (ראו החלטת השופט (כתארו אז) א' גרוניס בבג"ץ 9689/09 אבו חרביש נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה בגדה המערבית (לא פורסם, 2.2.2010)). לאחר בקשות ארכה חוזרות ונשנות, הוגשה תגובתם המקדמית של המשיבים לעתירה ביום 10.8.2012. בתגובתם, טענו המשיבים כי העתירה דנן עוסקת בשתי קבוצות מבנים שונות, וכי לעותרים אין דבר במשותף פרט לעובדה שהקימו מבנים בלא היתר. לפיכך, ביקשו המשיבים לדחות את העתירה על הסף מחמת צירוף עניינים שונים לעתירה אחת.
2.
בהחלטתי מיום 13.8.2012 הוריתי לבא-כוח העותרים להתייחס לשאלה אם קיימת נכונות להגיש עתירה נפרדת בעניין צווי ההריסה בב"ח 124-125/09 (המתייחסים – ככל שעולה מהמסמכים שצורפו לעתירה ולתגובה – לעותרים 2-1). בהודעתו מיום 7.9.2012, ציין בא-כוח העותרים כי הם אינם נכונים לעשות כן.
3.
הלכה היא כי מקום בו מצורפים עניינים נפרדים בעתירה אחת, דין העתירה להידחות על הסף מטעם זה. אפילו בקשות העותרים הן בעלות אופי דומה, הרי משמדובר בעותרים שונים שעניינם נפרד, שומה על העותרים להגיש עתירות נפרדות (ראו והשוו: בג"ץ 6432/01 חסאן נ' הממונה על מחלקת אשרות במנהל האוכלוסין, משרד הפנים (לא פורסם, 3.9.2001); בג"ץ 3990/11 מעדי נ' ראש הממשלה , פסקה 8 (לא פורסם, 27.9.2011); בג"ץ 3469/09 טמסה נ' השרה לקליטת עליה , פסקה 3 (לא פורסם, 22.10.2009); בג"ץ 2608/06 המועצה המקומית מטה אשר נ' שר הפנים , פסקה 3
(לא פורסם, 15.5.2006); בג"ץ 2336/05 חליפה נ' שר הפנים (לא פורסם, 17.11.2005)). טעם הדבר הוא כי צירוף עניינים שאינם קשורים במסגרת של הליך אחד עלול למנוע בירור אפקטיבי של כל מקרה ומקרה, שכן לכל עותר נסיבותיו הפרטניות שעשויות להשליך על ההכרעה בעניינו (בג"ץ 11253/05 שקדאן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (לא פורסם, 9.12.2005)).
4.
עניינם המשותף של העותרים שלפנינו הוא קיומם של צווי ההריסה ביחס למבנים שבבעלותם או בהחזקתם. פרט לכך, לא מגלה העתירה עצמה כל זיקה בין העותרים, באופן שמצדיק את בירור עניינם תחת קורת גג אחת. ברגיל, בנסיבות בהן צורפו עניינים שונים לעתירה אחת, בית משפט זה נוהג לדחות את העתירה על הסף. ואולם, מפני שטענת המדינה כי מדובר בשני עניינים שונים הועלתה רק לאחרונה בפני בית משפט זה – שעה שעתירה זו תלויה ועומדת מזה שלוש שנים – לא מצאתי להורות על מחיקת העתירה כולה במקרה דנן. לפיכך, אני מורה על מחיקת העותרים 4-3 (גוואנמה), בעוד שעניינם של העותרים 2-1 (רשאידה) יוכל להמשיך להתברר במסגרת העתירה הנוכחית.
5.
צו הביניים שניתן בעניינם של העותרים 4-3 (בב"ח ה' 119-120/09) יעמוד בעינו במשך 45 ימים נוספים כדי לאפשר להם לכלכל את צעדיהם. המשיבים יגישו תגובה מקדמית המתייחסת לגופה של עתירת העותרים 2-1 תוך 45 ימים.
ניתן היום, כ"ו באלול התשע"ב (13.9.2012).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט