פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
10350/02
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העותרים:
1. שר הפנים
2. מנכ"ל משרד הפנים
נ ג ד
המשיבים:
1. עדנאן מטר,
חבר המועצה מקומית כפר כנא
2. עארף חמדאן, סגן ראש המועצה המקומית כפר
כנא
3. המועצה המקומית כפר כנא
בשם העותרים:
עו"ד אחמד נזאל
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד קובי אמסלם
עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של
בית-המשפט הגבוה לצדק בבג"ץ 5605/00 שניתן ביום 6.12.02 על-ידי כב'
השופטים: ד' דורנר, י' טירקל וא' ריבלין
החלטה
ענייננו נסוב על פירושה של הוראה אחת מתוך קובץ הוראות הקרוי "תנאי שכר ותנאים נלווים לראשי הרשויות המקומיות וסגניהם בשכר". הוראות אלו ניתנו בידי המנהל הכללי של משרד הפנים בתוקף סמכות ששר הפנים אצל לו, ומדברים אנו בהוראה 2.4.3 מאותן הוראות, אשר קבעה בעת הרלוונטית כך: "ישולם שכר לסגן ראש רשות מקומית רק אם הואצלו לו תפקידים וסמכויות על-פי סעיף 17 לחוק [הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975]". סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975 ( חוק הרשויות המקומיות ), קובע בסעיף 17 בו כי "ראש הרשות רשאי, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו ומסמכויותיו לסגן ראש רשות ...", ומוסכם כי בענייננו לא נתקיימו במלואם התנאים הנדרשים לאצילת סמכויות כקבוע בסעיף 17 האמור.
2.בית-המשפט העליון, מפי כב' השופטת דליה דורנר, החליט כי גם אם לא נתמלאו במלואם תנאי סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות; ובתיתנו דעתנו לכך שהמדובר הוא בפירושה של "הנחיה פנימית הגלומה בחוזר מנכ"ל משרד הפנים"; אין להידרש ל"פרשנות לשונית דקדקנית, אלא יש לפרשה [את ההנחייה] תוך מתן דגש על מהותה של המדיניות ומהותו של הרעיון הגלום בה." בנתחה את עובדות המקרה שלפניה הוסיפה השוטת דורנר והחליטה כי סגני ראש המועצה "מילאו מגוון של תפקידים בשירות המועצה ובאישורה העקרוני של מליאת המועצה", ומכאן שנתקיימו, למעשה תנאי הנחיית מנכ"ל משרד הפנים.
3.בחוות-דעת נפרדת כתב השופט טירקל כך:
כאשר בהוצאת כספי ציבור עסקינן, יש לדקדק כחוט השערה ולהקפיד מאוד מאוד על קיום כל תג ותג בהוראות שעל פיהן מוציאים את הכספים. לפיכך, בדרך כלל, בהיעדר אישור מפורש של מליאת המועצה לאצילת הסמכויות לסגני ראש הרשות, כאמור בסעיף 17 לחוק הבחירה, אין אצילה. לפי השקפתי, אין אצילה במשתמע. כך נאמר, כי "אין הצדקה לשלם שכר מקופת המועצה לסגן ראש המועצה אלא אם הוא נושא, מכוח אצילת סמכויות , בנטל ממשי של ניהול הרשות" (הדגשה שלי – י' ט') (בג"ץ 3659/97 פרץ נ' זהר , פ"ד נא(3) 636, בעמ' 649; ראו גם: י' זמיר, הסמכות המינהלית (כרך ב', תשנ"ו), בעמ' 560-564).
"אף על-פי כן", כך הוסיף ואמר השופט טירקל, "נראה לי - ובדוחק - שיש מקום להקל במקרה הנדון".
השופט ריבלין הסכים לשני חבריו.
4.לטענת המדינה קובע פסק-הדין הלכה חדשה וקשה; סותר הוא הלכה קודמת שנקבעה בבג"ץ 3659/97 פרץ נ' יחיאל זוהר , פ"ד נא(3) 636, 649-648; ומכאן שראוי הוא כי יידון דיון נוסף.
5.בתחילה נטיתי לדחות את העתירה, ומשני טעמים אלה: אחד, המדובר הוא בהנחיה פנימית הניתנת לתיקון ולהבהרה בלא קושי יתר, ומה לנו שנדון שוב בפירושה של הנחיה הניתנת לתיקון? ושניים, ביני לביני תוקנה ההנחיה שלעניין ולשונה כהיום הזה רצה כך: "ישולם שכר לסגן ראש רשות מקומית רק אם הואצלו לו תפקידים וסמכויות על-פי סעיף 17 לחוק האמור [חוק הרשויות המקומיות] הן לגבי המינוי והן לגבי תשלום השכר." אמרתי אפוא אל ליבי: מה לנו שנדון נוספות בנוסח הנחיה שבטלה ועברה מן העולם? אלא שלאחר הרהור נוסף שיניתי מדעתי.
אשר לטעם הראשון, אם תפורש ההנחיה חדשה ברוח הפירוש המוצע בפסק-הדין שלפנינו, כי אז נימצא עומדים באותו מקום עצמו. ואשר לטעם השני, מבחינתו של עקרון הפרשנות שנקבע בפסק-הדין, לא נמצא לי שיש הבדל מהותי בין ההנחיה שלפנינו לבין ההנחיה לאחר שתוקנה.
אני מחליט אפוא על עריכת דיון נוסף לפני מותב של שבעה שופטים. העתירה תועבר לנשיא לקביעתם של הליכי הדיון בעתירה.
היום, י"ד באדר א' תשס"ג (16.2.2003).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
02103500_G02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il