בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
10479/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותר:
מוחמד סואעד
נ
ג
ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2.הועדה המחוזית לתכנון ובניה -מחוז צפון
3.הועדה המקומית לתכנון והבנייה יזרעאלים
4. דוד בריל
עתירה למתן צו על תנאי
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1.
בפנינו עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים, שעניינה עיכוב צו הריסה מנהלי נגד העותר. הלה פירט בהרחבה את הפעולות הרבות בהן נקט כדי לקבל את האשורים החוקיים הדרושים עבור ביתו. אולם, לטענתו, נתקל
ב"אטימות" וב"חוסר התחשבות במצבו". כן נטען לאפליה ולקיפוח זכויותיו. בנוסף, מעלה העותר טענות בדבר אי חוקיותו של צו ההריסה המנהלי.
2.
עסקינן בצו הריסה מנהלי שהוצא מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 238א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן 'החוק'). החוק מתווה את הדרך הדיונית לתקיפת צו ההריסה. כפי שנפסק (בג"ץ 2520/05 - ח'אלד מוחמד בשארה נ' אורי לופליאנסקי
ואח' (לא פורסם, 10.10.2005)):
"סעיף 238א(ז) לחוק התכנון והבניה קובע מהם ההליכים העומדים לרשותו של מי הרואה עצמו נפגע מהוצאתו של צו הריסה מנהלי. על פי הוראותיו של סעיף זה רשאי הנפגע לפנות לבית המשפט לעניינים מקומיים וכן עומדת לו זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. סמכויות אלה המוקנות לבתי המשפט ה"רגילים" מעמידות לעותר סעד חלופי המצדיק דחיה על הסף של העתירה שבכאן מטעם זה בלבד" .
מכאן,
שלרשות העותר ניצב סעד חלופי. כידוע "דין והלכה הם מימים ימימה, כי במקום שלעותר עומד סעד חלופי ראוי ויעיל לפני ערכאת שיפוט אחרת, לא יידרש בית המשפט הגבוה לצדק לעתירה" (בג"ץ 6274/03
מילאד נ' מדינת ישראל ((לא
פורסם, 22.12.2003)).
אשר על כן, דין העתירה להדחות על הסף, בלא שנתבקשה תגובה.
ניתן היום, כ"ה בטבת התש"ע (11.1.10).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט