בג"ץ 10699/05 גבריל סעדאללה עיד נ. שר הפנים

השופט א' רובינשטיין :

א.עניינה של העתירה בבקשת העותר 1, תושב האזור, כי תוענק לו אזרחות מכוח הליך איחוד משפחות עם אשתו, העותרת 2, אזרחית ישראלית. כן מבקשים העותרים, כי יינתן צו ביניים, לפיו יימנע המשיב מלגרש את העותר 1 מהארץ.

ב.כידוע, ביום 12.5.02 התקבלה החלטת ממשלה, לפיה הוקפא הטיפול בבקשות חדשות לאיחוד משפחות, בין היתר כאשר בן הזוג הוא תושב השטחים; ביום 6.8.03 פורסם חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 ( להלן: הוראת השעה ), אשר הוארך בהוראות שעה נוספות מעת לעת, והמעגן את עיקרי החלטת הממשלה. כנגד החלטת הממשלה וכנגד הוראת השעה שבחוק תלויות ועומדות עתירות עקרוניות (כנגד החלטת הממשלה - בג"ץ 4022/02 ובג"ץ 4608/02, כנגד הוראת השעה- בג"ץ 7102/03 ובג"ץ 7052/03). ביום 27 ביולי 2005 התקבל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ה- 2005 בו נקבעו חריגים להוראת השעה, על פיהם רשאי שר הפנים לפי שיקול דעתו לאשר בקשת תושב האזור למתן היתר לשהייה בישראל במקרים המפורטים; כך למשל, כאשר מדובר בתושב אזור שגילו מעל 35 או תושבת אזור שגילה מעל 25, למניעת הפרדתו/ה מבת זוגו/בן זוגה השוהה כדין בישראל.

ג.לפי הנטען בעתירה, נישאו העותרים בשנת 2001 ופנו בבקשה לאיחוד משפחות בישראל. הבקשה הוגשה ביום 26.2.03.

ד.בתשובת המדינה נטען, כי דין העתירה להידחות על הסף, נוכח העדר עילה, עקב הוראת השעה.

ה.אכן אין מנוס מדחיית העתירה על הסף. העותרים לא פנו בבקשה לאיחוד משפחות טרם חקיקת הוראת השעה וטרם החלטת הממשלה, ומשכך יחול על בקשתם, כל עוד לא הוכרעו העתירות, הדין החל על כלל הבקשות שהוגשו לאחר מועד זה. אף אין עניינם של העותרים בא בגדרי אחד החריגים האמורים בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ה- 2005.

ה.נוכח האמור, אין מקום לצו הביניים המבוקש. זכויות העותרים שמורות לשוב ולפנות למשיב, ככל שתימצא בידם עילה לכך, לאחר שיוחלט בעתירות העקרוניות התלויות ועומדות בבית משפט זה כאמור, וככל שיחול שינוי אחר במצב המשפטי.

אין בידינו, כאמור, להיעתר לעתירה.