פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
9490/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת
ד' ברלינר
העותרים:
1. אחלם רשאד זיאדאת
2. מחמוד עזאת אבו זיד
נ ג ד
המשיבים:
1. משטרת ישראל
2. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי
פסק-דין
השופטת
ד' ברלינר :
עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי יוענק לעותר 2 (להלן: העותר ) מעמד בישראל במסגרת הליך של איחוד משפחות.
העותרת 1 (להלן: העותרת ), אזרחית ישראלית, נישאה ביום 13.12.03 לעותר,
אזרח פלשתיני ותושב האזור. מנישואיהם נולדה להם ילדה, ובימים אלו נמצאת בתחילת הריונה עם ילדם השני. בחודש אפריל 2005 הגישו העותרים למשרד הפנים בנצרת (להלן: המשיב 2 ) בקשה לישיבת קבע עבור העותר. לטענתם, מאז ועד היום לא קבלו תשובה בעניינה, וכל ניסיונותיהם לברר מה עלה בגורלה עלו בתוהו. מאידך טוענים המשיבים כי בקשתם של העותרים סורבה כדין באותו יום בו הוגשה, ומכתב הסירוב נשלח בדואר רשום לעותרים אל הכתובת אשר צוינה בבקשה. ביום 1.5.05 חזר המכתב כ"לא נדרש".
בעתירתם זו טוענים העותרים כי סירוב המשיבים לבקשתם וגירושו של העותר מן הארץ יביאו לריסוק התא המשפחתי, ויותיר את ילדיהם של בני הזוג ללא אב.
דין העתירה להידחות על הסף. חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן: החוק ), קובע כי בתקופת תוקפו של החוק לא יעניק שר הפנים לתושב האזור אזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל או היתר לשהייה בישראל, אלא בהתקיים אחד החריגים המנויים בו. פנייתם של העותרים אל המשיב 2 נעשתה לאחר חקיקת החוק וכפי שעולה מן העתירה אין הם באים בגדר החריגים הקבועים בחוק, לרבות החריג הקבוע בסעיף 3(1) שלו, לפיו יכול שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לאשר בקשת תושב אזור למתן היתר לשהייה בישראל אם גילו מעל 35 שנים (העותר יליד 1973).
משכך, דין עתירתם להידחות (ראו בג"צ 850/06 אסדי ח'לוד עלי סלים נ' משרד הפנים (טרם פורסם); בג"ץ 7963/05 מחמוד נ' שר הפנים (לא פורסם); בג"ץ 10699/05 סעדאללה נ' שר הפנים (לא פורסם)). לעותרים שמורה הזכות לשוב ולפנות אל המשיבים אם יחול שינוי בנסיבותיהם האישיות באופן שיחול עליהם איזה מן החריגים הקבועים בחוק.
אשר על כן, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"א בטבת התשס"ז (1.1.2007).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ת