בג"ץ 1077/97 טאהא הייב נ. מדינת ישראל

המבקשים הורשעו, על פי הודאותיהם, בבית המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של יבוא, החזקה וסחר בסם מסוכן מסוג הירואין, בכמות של כקילוגרם אחד. בית-המשפט גזר על המבקש 1 עונש של 96 חודשי מאסר מתוכם 18 חודשים על-תנאי ועל המבקש 2 עונש של 84 חודשי מאסר מתוכם 18 חודשים על-תנאי, כל זאת בניכוי ימי מעצרם. המבקשים הגישו ערעור על ההרשעה ועל גזר-הדין.

בקשה זו הינה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר שהוטל עליהם ואשר החלו בריצויו בתאריך 1.1.1997, עד להכרעה בערעורם. טיעונם העיקרי הוא כי לא זכו לייצוג הולם בבית המשפט המחוזי, על-כן סיכויי הערעור טובים הם. נוסף לכך ציינו את נסיבותיהם האישיות והעדרן של הרשעות קודמות.

הכלל הוא כי הגשת ערעור איננה מעכבת ביצועו של עונש המאסר שהוטל. המבקשים לא הראו עילה המצדיקה סטיה מכלל זה. המבקשים היו מיוצגים על ידי עורך-דין והודו באישומים שיוחסו להם. העבירות בהן הורשעו הינן חמורות, ועונשי המאסר אינם קצרים.

הבקשה נדחית.