פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 10784/06 בנימין טולדנו נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · היתר כניסה לישראל לחברת ישראלי לצורך גיור ונישואיןעתירה לבג"ץ נגד סירוב לבקשת היתר כניסה, נדחתה על הסף מחוסר סמכות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה עסקה בבקשת אזרח ישראל להיתר כניסה לחברתו, אזרחית מרוקו, לצורך גיור ונישואין. בית המשפט קבע כי הבקשה מוגשת לפי חוק הכניסה לישראל ולא לפי חוק האזרחות, ולכן הסמכות מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים. העתירה נדחתה על הסף.

העובדות

העותר, אזרח ישראל, עתר כי יינתן היתר כניסה לישראל לחברתו, אזרחית ותושבת מרוקו, לצורך גיורה בארץ ונישואיה לו לאחר מכן. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם לבית המשפט הגבוה לצדק סמכות לדון בעתירה לקבלת היתר כניסה לישראל לחברתו של העותר לצורך גיור ונישואין?
  2. 2.האם חל החריג של הליך התאזרחות בעל ואשתו שבסעיף 7 לחוק האזרחות על בקשת אשרת כניסה לחברה שאינה נשואה לאזרח?

הלכות

  1. 1

    בקשת אשרת כניסה לחברה שאינה נשואה לאזרח ישראל נכנסת לגדר חוק הכניסה לישראל, ולכן הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לבג"ץ.

    ״מאחר שמדובר באשרת כניסה לחברתו של העותר, שאינה נשואה לו, הענין מצוי בגידרו של חוק הכניסה לישראל״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    החריג של בעל ואשתו לפי סעיף 7 לחוק האזרחות אינו חל כאשר המבקש אינו בעלו של אזרח ישראל, ולכן הבקשה מוגשת לפי חוק הכניסה ולא לפי חוק האזרחות.

    ״בענייננו, אין מדובר ב"בעל ואשתו" כאמור בסעיף 7 לחוק האזרחות, ולפיכך בקשת האשרה הנדונה מוגשת בגדרו של חוק הכניסה לישראל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • היתר כניסה
  • אשרת כניסה
  • חוק הכניסה לישראל
  • בית המשפט לעניינים מינהליים
  • בעל ואשתו
  • חוק האזרחות
  • גיור
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

10784/06

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר:

בנימין טולדנו

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. שר הפנים

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

בשם המשיבים:

עו"ד נטע אורן

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.

עניינה של עתירה זו, בבקשת העותר, אזרח ישראל, כי יינתן היתר כניסה לישראל לחברתו, אזרחית ותושבת מרוקו, לצורך גיורה בארץ ונישואיה לו לאחר מכן.

2.

דין העתירה להידחות על הסף, מאחר שעניינה מצוי בסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים, ולפיכך נתון בידי העותר סעד חלופי. על פי סעיף 5(1) ל חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים , התש"ס-2000, וסעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק זה, לבית המשפט לעניינים מינהליים נתונה הסמכות לדון בעתירה בענין "החלטה של רשות בענייני אשרות כניסה ורשיונות ישיבה ועבודה... לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 ". מאחר שמדובר באשרת כניסה לחברתו של העותר, שאינה נשואה לו, הענין מצוי בגידרו של חוק הכניסה לישראל, ומשכך הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

3.

אין ענין זה דומה לחריג החל במקרה של הליך התאזרחות של " בעל ואשתו שאחד מהם הוא אזרח ישראל ", כאמור בסעיף 7 ל חוק האזרחות, תשי"ב-1952 , הנתון

לסמכותו הבלעדית של בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 2208/02 מהא סלאמה נ' שר הפנים , פ"ד נו(5) 950, 955-956). בענייננו, אין מדובר ב"בעל ואשתו" כאמור בסעיף 7 לחוק האזרחות, ולפיכך בקשת האשרה הנדונה מוגשת בגדרו של חוק הכניסה לישראל ולא במסגרת חוק האזרחות. לפיכך, הסמכות בעניין עתירה זו מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים, כאמור.

אי לכך, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"א באייר תשס"ז

(9.5.07).

ש ו פ ט ת

ש ו

פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בג"ץ 116/08דניאל עובדיה נ. משרד הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 3813/07מריאטה פידלין נ. שר הבריאותפסק-דין

הלכות

  1. 1בקשת אשרת כניסה לחברה שאינה נשואה לאזרח ישראל נכנסת לגדר חוק הכניסה לישראל, ולכן הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לבג"ץ.
  2. 2החריג של בעל ואשתו לפי סעיף 7 לחוק האזרחות אינו חל כאשר המבקש אינו בעלו של אזרח ישראל, ולכן הבקשה מוגשת לפי חוק הכניסה ולא לפי חוק האזרחות.