בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
10968/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
ידין מכנס
נ
ג
ד
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד רחל בן רחמים - סובול
פסק דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
העותר - יליד 1936 - מרצה עונש מאסר. ביום 6.6.06 דחה המשיב את בקשת העותר לקצבת זקנה, וזאת לפי סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995 הקובע: "הנמצא במאסר... של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר". לאחר מיצוי התכתבות עם המשיב הוגשה עתירה זו, בה נטען כי יש להבחין בין קצבה זקנה המשתלמת לשם קיום מינימלי בכבוד - אותה אכן אין מקום לשלם לאסיר, שרווחתו מוטלת על המדינה; לבין קצבה המשתלמת החל מגיל 70 - שאינה תלויה, כנטען, במצב כלכלי ובהכנסה. נטען כי בנסיבות המדובר בפגיעה שאינה ראויה בזכות החוקתית לקניין.
ב.
ביום 24.12.07 התבקשה תגובת המשיב. בתגובה (מיום 20.1.08) נטען כי לפי סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי היה על העותר להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, לו נקבעה בחוק סמכות ייחודית. עוד נטען כי המשיב פעל לפי הוראת חוק מפורשת. הוטעם כי הוראה זו קדמה לחוק היסוד, שהזכות לקצבת זקנה לא הוכרה כזכות יסוד (בג"צ 494/03 עמותת הרופאים למען זכויות אדם נ' שר האוצר , פ"ד נט(3) 322, 333), ושישנן הוראות נוספות בחוק הביטוח הלאומי השוללות גמלה (בין היתר מזכאי הנמצא בחו"ל). ולבסוף, נטען כי בית הדין הארצי לעבודה דן בסוגיה, ודחה טענות דומות לגופן (עב"ל 795/06 ישראל נ' המוסד לביטוח לאומי ) - ושגם בית משפט זה התבטא ברוח דומה (בג"צ 6386/04 אברמוב נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)) (אמנם במקרה אחרון זה היתה ההתבטאות בלשון ספק).
ג.
לאחר העיון אין בידינו להיעתר למבוקש, מטעם של סמכות. עתירות זהות הוגשו בעבר - ונדחו כבר מהטעם שעל פי "סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי, הסמכות לדון בתביעה מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה" (פרשת אברמוב ; בג"צ 9753/04 אושרוב נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); בג"צ 6797/04 אדרי נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)). תהא השאלה מעוררת עניין כאשר תהא, ויהא השוני בין פרשת ישראל לעניינו של העותר כאשר יהא (העותר טוען לזכויות הקצבה שמעל
גיל 70), המקום לבירור הוא כפי שקבע המחוקק. תגובת המשיב, הכוללת כאמור גם התייחסות לגופן של טענות, הועברה לעותר, ובהתחשב באמור בה – בידו לשקול צעדיו, ואם ימצא לנכון - להגיש תביעה מתאימה לבית הדין האזורי לעבודה, מבלי שנביע כל דעה לגופם של דברים לעת הזאת.
ד.
כאמור, איננו נעתרים לעתירה.
ניתן היום ט"ו בשבט תשס"ח (22.1.08).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט