פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
11048/05
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
העותר:
גילה אברהמי
נ ג ד
המשיבים:
1. הנהלת בתי
משפט
2. נציבות תלונות השופטים
3. המוסד לביטוח לאומי
4. משרד החינוך
5. נציבות שירות המדינה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
בעצמה
בשם המשיבים 2-1, 5-4:
עו"ד מיכל לייסר
בשם המשיב 3:
עו"ד רחל בן-רחמים-סובול
פסק-דין
השופטת א' פרוקצ'יה:
1.העותרת הועסקה בשעתו במשרד החינוך באגף ההדרכה, ועבודתה הופסקה על סמך החלטת ועדה רפואית שקבעה לה אחוזי נכות בשיעור 76% לצורך פרישה. היא יזמה הליכים שונים בפני מספר ערכאות בנושא הפסקת עבודתה, והעלתה טענות שונות כנגד משרד החינוך ובעלי תפקיד המכהנים בו עקב הפסקת עבודתה כאמור. ההליכים שיזמה העותרת נדחו, ובכלל זה גם עתירה קודמת לבית משפט זה בתיק בג"ץ 3420/03 ובג"ץ 5163/03. באותו עניין, ביקשה העותרת מבית משפט זה כי יורה על החזרתה לעבודה, ועתרה להכרה במחלת הפרקים שלקתה בה כתאונת עבודה. כן ביקשה התערבות בשיעורי הפנסיה שנקבעו לה בהחלטת הרשות המוסמכת. בית משפט זה דן בטענותיה של העותרת ולא ראה מקום להיענות להן. הוא מצא כי פסק דינו של בית הדין לעבודה שדן בעניינה אינו מעלה כל עילה להתערבות בג"ץ, מה גם שבעתירות קודמות שהגישה העותרת באותם עניינים ממש, טענותיה בבית משפט זה נדחו (בג"ץ 4761/02; דנג"ץ 9558/02). בכך, דחה בית משפט זה באותה עתירה את טענות העותרת לענין חזרתה לעבודה ולעניין שיעור הפנסיה שנקבע לה. כן דחה את הטענות לפיהן מחלת הפרקים בה לקתה היא תוצאה של לחץ נפשי או תנאי קור, ולכן יש להגדירה כמחלת מקצוע. בית המשפט ציין, עם זאת, כי אין מניעה שהעותרת תגיש עתירה למוסד לביטוח לאומי לבירור טענתה שלא מוצתה בדבר אפשרות קיומו של קשר סיבתי בין מחלת פרקים בה לקתה לבין עבודתה המאומצת ורבת השנים במכונת חישוב במשרד. המוסד לביטוח לאומי הודיע כי לא יטען בעניין זה טענות שיהוי או התיישנות.
2.עתירה זו היא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של עתירות שהגישה העותרת, החוזרות על אותן טענות ובקשות לסעד. עיינו עיין היטב בכל טענותיה הכתובות של העותרת, וכן קיימנו דיון בו נשמעו טענותיה בעל-פה בהרחבה. לא מצאנו בטיעוניה של העותרת משום עילה חדשה שטרם נדונה וטרם מוצתה בהליכים הקודמים, ואין בעתירה זו אלא חזרה לאותן סוגיות שנדונו בערכאות הקודמות הן במערכת בתי הדין לעבודה והן בבית משפט זה, והוכרעו בהכרעה סופית. לאור כל אלה דינה של עתירה זו להידחות, וכך אנו מחליטים.
3.נבקש להוסיף, כי באשר לטענת העותרת בדבר אפשרות קיום קשר סיבתי בין מחלת הפרקים בה לקתה לבין עבודתה המאומצת במשרד החינוך במשך שנים במכונת חישוב, הושאר פתח, בהסכמת המוסד לביטוח לאומי, להגשת תביעה נוספת מצידה בלא שתיטען כלפיה טענת שיהוי או התיישנות, כך שאם תוגש, היא תידון ותיבחן לגופה. לאפשרות זו ניתן ביטוי בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 3420/03 שהוזכר לעיל. העותרת לא מיצתה אפשרות זו עד היום, ובדיון בפנינו חזרה ב"כ המוסד לביטוח לאומי, בהגינותה, והביעה את הסכמת המוסד בעניין הדיוני, כאמור, העומדת בעינה גם כיום. העותרת תוכל, אפוא, גם כיום לפנות בתביעה בנדון למוסד לביטוח לאומי, ואם בדעתה לעשות כן, ראוי כי לא תשתהה עוד בעניין זה.
העתירה נדחית.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ה בניסן תשס"ו
(23.4.06).
ש ו פ ט ת ש ו
פ ט ת ש ו פ ט ת