בג"ץ 11358/04 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. ראש הממשלה

בפניי בקשה לחייב את העותרים או המשיבים 1 – 3 בהוצאות משיב 4 בעקבות מחיקת העתירה.

העתירה הוגשה ביום 13.12.04. עניינה הוא בכהונתו של משיב 4 כמנכ"ל רשות השידור. בעתירה נתבקשה העברתו של משיב 4 מכהונתו, והעלאת העניין על סדר יומה של הממשלה. מתגובת משיבים 1 – 3 לעתירה עולה כי אין מחלוקת של ממש לעניין הצורך בהעלאת הנושא על סדר יומה של הממשלה, והקושי העיקרי נוגע לעיתוי, בין היתר על רקע מהלכים פוליטיים אשר אינם נוגעים לעתירה. בסופו של דבר הועלה הנושא על סדר יומה של הממשלה, אשר החליטה להעביר את המשיב 4 מכהונתו.

דין הבקשה להידחות. אין בידי לקבל את טענת המשיב, כי עצם הגשת העתירה במועד שהוגשה לא היתה מוצדקת, הן מצד הטענות הנוגעות לעיתוי הדיון בנושא על ידי הממשלה, והן לגופם של דברים. לעניין העיתוי דומה כי אף המשיבים 1 – 3 לא חלקו על הצורך בדיון דחוף בסוגייה, עובדה התומכת בצידקת הגשתה של העתירה. אשר לנושא כהונתו של משיב 4 עצמו, המסגרת של בקשה להוצאות אינה מסגרת הולמת לדיון לגופן של טענות הצדדים לעניין זה. עם זאת, דומה כי די בהחלטת הממשלה על העברת משיב 4 מתפקידו, החלטה העומדת בחזקת תקינותה, כדי לשוות מימד מספק של הצדקה לעתירה, ולדחות את הבקשה לפסיקת הוצאות גם בשל נושא זה. אשר לצורך של משיב 4 להגיב לבקשה של העותרות לצו ביניים, אשר נדחתה, הרי שההחלטה היתה לדחות את הבקשה בלא שנעשה חיוב להוצאות. איני יושב כערכאת ערעור על ההחלטה האמורה, וממילא איני רואה מקום או הצדקה כי אפסוק הוצאות בעטיו של עניין זה.

הבקשה נדחית. העותר ישא בהוצאות העותרים בבקשה זו בסך של 1,500 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ כדין. כן ישא העותר בהוצאות משיבים 1 – 3 בבקשה זו בסכום של 1,000 ₪.

לא מצאתי הצדקה לחייב את משיב 4 עצמו בהוצאות הגשת העתירה, כפי שמבקשים העותרים. בחומר שבפניי אין תשתית המאפשרת לקבוע כי עצם העלאת הנושא של כהונת משיב 4 על שולחן הממשלה נבע מהגשת העתירה. אף עיתוי הדיון בנושא זה לא נבע מהגשת העתירה. העיכוב המסויים שחל בדיון בנושא זה מאז הונח על שולחן הממשלה ועד שנדון אינו רובץ, ככל שניתן להסיק מתגובות משיבים 1 – 3, ממעשה או מחדל של משיב 4. במצב זה, אין בפניי תשתית המצדיקה לחייב את משיב 4 בהוצאות הגשת העתירה.