בג"ץ 11417/04 סלימאן אחמד טלאלקה נ. שר הפנים

השופט א' גרוניס:

1.העותר 1 הוא אזרח ישראלי הנשוי לעותרת 2 שהינה תושבת האזור. לבני הזוג שלושה ילדים מתחת לגיל 12 שהינם אזרחים ישראלים, הם העותרים 5-3. לטענת העותרים חיה העותרת 2 בישראל מאז נישואיה לעותר 1 בשנת 1996. ביום 30.6.02 פנה העותר 1 ללשכת מרשם האוכלוסין בבאר שבע על מנת שיוענק לאשתו, העותרת 2, מעמד קבע בישראל. העותרים טוענים, כי הבקשה כלל לא נענתה ועל כן הם פנו למשיב ביום 24.5.04 וביום 12.7.04, באמצעות בא כוחם, לשם בירור העניין. פניות אלה לא נענו אף הן ומכאן העתירה שבפנינו.

2.דין העתירה להידחות על הסף. המשיב טוען, כי הודעה על דחיית הבקשה לאיחוד משפחות, בעקבות החלטת ממשלת ישראל מיום 12.5.02, נשלחה לעותרים עוד ביום 7.7.02. אם העותרים אמנם קיבלו את הודעתו האמורה של המשיב, ברי כי השתהו שיהוי ניכר בפנייתם לבית משפט זה (בג"צ 2440/04 צאלחאת נ' שר הפנים (לא פורסם)). אולם, אף אם נקבל את גרסת העותרים לפיה בקשתם כלל לא נענתה, הרי העובדה שהעותרים לא עשו דבר במשך כשנתיים לשם בירור העניין מעידה על כך שזנחו את הבקשה (בג"צ 1438/04 עסמאעיל נ' משרד הפנים (לא פורסם)). במצב זה מהווה העתירה למעשה בקשה חדשה לאיחוד משפחות, שככלל לאור הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן - חוק האזרחות והכניסה לישראל), אין מקום לטפל בה לעת הזו (בג"צ 8663/03 אבו עגאג נ' שר הפנים (לא פורסם)).

3.אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. לעותרים שמורה הזכות לשוב ולפנות לבית משפט זה, במידה ותימצא להם עילה מתאימה, לאחר שתיפול הכרעה בעתירות התלויות ועומדות בנוגע לחוקתיותו של חוק האזרחות והכניסה לישראל. זאת ועוד, ככל שקיימת לעותרים טענה לפיה חל בעניינם אחד מהחריגים הקבועים כיום בחוק האזרחות והכניסה לישראל, רשאים הם להגיש בקשה חדשה למשיב.