בג"ץ 1144/21צבי טורנר נ. כנסת ישראל

השופט ע' גרוסקופף:

1.

לפנינו מערכה נוספת במלחמתו של המבקש כנגד חיובי הארנונה שהוטלו עליו בגין מספר נכסים שרכש בעיר חיפה בשנים 2002-1999 (ראו, למשל: בג"ץ 7307/16 טורנר נ' כנסת ישראל (25.9.2016); בר"ם 9015/20 טורנר נ' עיריית חיפה (22.3.2021); עע"מ 9/15 טורנר נ' עיריית חיפה (31.10.2016)).

2.

בעתירה הנוכחית שב העותר ומבקש כי נורה על ביטול החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 131), התשע"ב-2012 (להלן: תיקון 131 ) , במסגרתו תוקן סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה ) . זאת, לאחר שעתירה קודמת שהגיש העותר נדחתה על הסף ביום 25.6.2016 (בג"ץ 7307/16 טורנר נ' כנסת ישראל (25.9.2016)). בתמצית, יאמר כי תיקון 131 שינה את היקף הפטור מארנונה החל על מחזיקי בניינים שנהרסו או ניזוקו במידה שאי אפשר לשבת בהם.

3.

העותר, אשר אינו מיוצג, כלל בעתירתו, המשתרעת על 35 עמודים, ציטוטים רבים מסעיפי חוק, פסקי דין וישיבות ועדת הכספים שדנו בתיקון 131, לצד דברי הסבר וניתוח מצידו, כמו גם דימויים מעולמות שונים (החל מ"עוף החול", המשך ב"מקבצי נדבות", ועד ה"מכונית המגויסת" של ה"גשש החיוור"). ככל שניתן לחלץ מהעתירה, הרי שהטענה העיקרית המובאת בה היא כי תיקון 131 פוגע ברכושו של בעל הנכס, ומאחר שאין הוא מקבל שירותים מהעירייה, הרי שאין הצדקה לחייבו בארנונה. בלשונו של העותר, " העירייה קיימת כדי לשרת [את בעלי הבניינים] גם בשפל, ועל כן, עליה לקחת עליה את חלקה בנזקי השפל, כשם שתהנה בעת גאות " (עמוד 28 לעתירה). עוד מלין העותר על כך שהעירייה מבקשת לכפות על בעלי נכסים לקבל את שירותיה, ועל כך שיש הבדלי נוסח בין הצעת החוק לבין תיקון 131 בנוסחו הסופי.

4.

דין העתירה להידחות על הסף מהטעם שאינה מגלה עילה. כמו קודמתה, גם העתירה דנן אינה פורשת תשתית עובדתית ומשפטית מינימליים לדיון בביטולו של דבר חקיקה שחוקקה הכנסת. העותר הרבה רוב מלל בעתירתו, אולם אין במכלול טיעוניו אפילו נקודת משען אחת היכולה להניע פסילה של דבר חקיקה ראשית, לא כל שכן כזה שנחקק לפני 9 שנים (ראו: בג"ץ 5440/11 חן נ' שר המשפטים (11.3.2012); בג"ץ 6420/16 הכרמלי נ' מדינת ישראל (2.2.2017) ) .

5.

העתירה נדחית אפוא על הסף. למרות שלא התבקשה תשובה, יישא העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 2,500 ש"ח.