פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
1160/11
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
רוני דהרי
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה ירושלים
2. הרבוע הכחול ישראל בע"מ
עתיר למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד דוד ונטורה
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
העותר, אשר פוטר מעבודתו אצל המשיבה 2, מנהל נגדה הליך בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (תע"א 3394-09). במהלך דיון הוכחות ביום 24.10.10 ביקש העותר מבית הדין להורות על מחיקת חלקים מתצהיר שהוגש מטעם המשיבה 2, בטענה כי מדובר בעדות שמיעה. בית הדין (השופטת לויט ונציגי הציבור מתתיהו וגמליאל) דחה את הבקשה, וקבע כי שאלת המשקל שיינתן לחלקים השנויים במחלוקת תוכרע בפסק הדין, לאחר שהצדדים יתייחסו אליה בסיכומיהם. עוד נאמר, "משקל ראייתי כאמור יכול להיות גם אפס". בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית הדין הארצי נדחתה (ביום 5.12.10, מפי השופט פליטמן), הן בקביעה בדבר מיעוט ההתערבות בהחלטות ביניים דיוניות, והן בקביעה כי ההחלטה לדחות את ההכרעה בשאלת הקבילות להמשך ההליך סבירה, ומאפשרת לעותר להגן על זכויותיו.
ב.
כלפי החלטה זו הוגשה העתירה הנוכחית, אשר כנטען מעלה את שאלת אופן יישומו של סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, המורה "בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות...".
בין היתר נטען, כי בתי הדין הפכו את האפשרות לסטייה מדיני הראיות במקרים חריגים "לפרקטיקה מקובלת", כי הכשרת עדויות שמיעה פוגעת באפשרות להגיע לתוצאה צודקת (ובפרט, כאשר שנים מחברי ההרכב אינם שופטים מקצועיים); ובמישור הפרטני, כי בענייננו הטענות כלפי העותר הן במהות חשדות פליליים, דבר המחייב משנה זהירות בדיני הראיות.
ג.
אין בידינו להיעתר למבוקש. ככלל , התערבות בית משפט זה בפסיקת בית הדין לעבודה "מצומצמת למקרים בהם נפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין וכאשר הצדק מחייב את תיקונה" (בג"צ 2316/07 אמיר נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)). כלל ההתערבות המצומצמת "נכון ביתר שאת מקום שמדובר בעתירה המופנית נגד החלטות ביניים של ערכאות בתי הדין לעבודה" (בג"צ 797/08 וינברג נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם)). בענייננו, בתי הדין לא קבעו הלכה לגבי אופן יישומו של סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה (עניין שכבר נדון לא אחת גם בפסיקת בית משפט זה; ראו לדוגמה בג"צ 1199/92 לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מז(5) 734), ושאלת קבילותם של החלקים הרלבנטיים בתצהיר נשוא הדיון נותרה תלויה ועומדת, ובידי הצדדים להשלים טענותיהם בעניינה בסיכומים. למעשה, אף שסעיף 32 הוזכר בהחלטות אחרות של בית הדין האזורי מאותו יום, לא נעשה בו שימוש להנמקת ההחלטה נשוא הליך זה. בנסיבות אלה, בהן לא נקבעה הלכה ואף לא ניתנה החלטה שניתן להתייחס לחובת הצדק לתקנה, לא קמה - אף לא מרחוק - עילת התערבות לבית משפט זה. על כן איננו נעתרים לעתירה.
ניתן היום ט' באדר א' תשע"א (13.2.2011).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט