בג"ץ 1165/02 שאול ברזני נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את המערער בעבירה של אינוס וגזר עליו מאסר לתקופה של 6 שנים, מתוכן 4 שנים לריצוי בפועל ושנתיים מאסר על-תנאי. כמו כן חייב אותו לשלם פיצוי למתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח. כפי שנקבע עבד המערער - שהוא יליד 1953 - בעירית ירושלים ושימש מנהל מתנ"ס ועשה את מעשיו בתחילת שנת 1999 בקטינה, ילידת 19.6.85, שהיתה חניכה בפנימיה.

המערער ערער על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו.

2.בית המשפט המחוזי בירושלים, בהחלטתו מיום 4.2.02, דחה את תחילת ריצוי עונש המאסר ליום 7.4.02. לאחר מכן, ביום 5.4.02 דחתה חברתי הנכבדה השופטת א' פרוקצ'יה את תחילת ריצוי העונש ליום 9.6.02 - היום - בשעה 10:00. הטעם לשתי הדחיות הקודמות היה מצב בריאותו של המערער, שהוא נכה צה"ל שנכותו 29% לצמיתות, הסובל מכאובים ממושכים ונזקק מעת לעת לטיפולים רפואיים שונים.

עתה מבקש המבקש, בבקשתו שלפני, לעכב את תחילת ריצוי העונש פעם נוספת. את בקשתו השתית על כך שביצועו של הניתוח שבגינו נדחתה תחילת ריצוי העונש בפעם הקודמת, נדחה שוב הפעם על מנת שבמקום הניתוח תוחדר אלקטרודה לעמוד השדרה שלו, במטרה לנסות ולהקל על כאביו בדרך זאת. בכך חל שינוי מסוים משהוגש לי היום מסמך רפואי מיום 3.6.02, שבו נאמר כי המערער הוא כעת "בשלב של בדיקת אפשרות לטיפול שמרני ללא ניתוח. בשלב זה הניתוח נדחה למספר חודשים". יצוין כי בתשובה לשאלות שהפניתי בכתב לרמ"ח רפואה בשירות בתי הסוהר, באמצעות בא כוח המדינה שנתקבלה ביום 7.6.02, נאמר כי ניתן יהיה לבצע את הניתוח במסגרת המאסר וכי "אין מניעה לבצע את הטיפולים הרפואיים במערער בתקופת מאסרו תוך הוצאתו מכותלי בית הסוהר אל בית החולים והחזרתו אל בית הסוהר".

3.מן האמור לעיל עולה, אפוא, כי הניתוח שהיה אמור להערך נדחה - ככל הנראה למשך מספר חודשים - וכי בשלב זה נשקלת האפשרות של טיפול שמרני ללא ניתוח. כמו כן התברר שניתן יהיה לבצע את הטיפולים מחוץ לכותלי בית הסוהר תוך הוצאתו של המערער מבית הסוהר לצורך הטיפולים והחזרתו לשם. במצב דברים זה נראה לי כי אין הצדקה לעכב עוד את תחילת ריצוי עונש המאסר.

אעיר כאן, לענין סיכויי הערעור על הכרעת הדין, כי דברים אמורים בהרשעה על פי האמון שנתן בית המשפט במתלוננת. אשר לסיכויי הערעור על העונש ייאמר כי על המערער נגזרו בעבר עונשים שונים, לרבות מאסר, בשל עבירות מעבירות שונות, לרבות תקיפה. נראה, אפוא, כי הסיכויים להתערבות בפסק הדין אינם גדולים.

4.לפיכך אני דוחה את הבקשה לדחות את תחילת ריצוי עונשו של המערער, אולם ניתנת למערער ארכה של שבוע ימים על מנת שיוכל לעשות את הסידורים הדרושים לפני כניסתו למאסר. המערער יתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 16.6.02 לא יאוחר משעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים. הערובות ותנאי השחרור יעמדו בעינם.