פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ 1176/06 - ז'
בפני:
כבוד השופט ד' חשין
העותרים:
1. דני בן שבת
2. חוה בן שבת
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת
ישראל [משטרת נהריה]
2. פרקליטות מחוז חיפה
3. המחלקה לחקירות שוטרים
4. קצין תלונות הציבור [מרחב הגליל ]
בקשה שנייה מטעם המשיבים
להארכת מועד להגשת תגובתם לעתירה
בשם העותרים:
בעצמם
בשם המשיבים:
עו"ד נטע אורן
החלטה
זוהי בקשה שנייה מטעם המשיבים להארכת מועד להגשת תגובתם לעתירה.
בעתירה מבקשים העותרים לחקור אירוע דקירה שבגינו הורשע בנם בגרימת חבלה חמורה. לטענת העותרים, בנם הופלל על ידי חוקרי משטרה ואנשים אחרים. העותרים מציינים, כי יש ראיות המאמתות את טענותיהם. לדבריהם, בין ראיות אלו מצויה קלטת שבה מספרים עדי ראיה כי לא בנם של העותרים הוא שביצע את העבירה. במהלך חקירת המשטרה עלו חשדות נגד העותרים וילדיהם כי ביצעו עבירות של הדחת עד, שיבוש מהלכי משפט ואיומים. זאת, בעקבות טענות שעלו מפי האנשים שנצפים בקלטת האמורה.
בבקשתם הקודמת להארכת מועד טענו המשיבים, כי אך לאחרונה הסתיימו החקירות בעניינם של העותרים וילדיהם, וכי החלטות הפרקליטות בנוגע לתיקים אלו אמורות להתקבל. נעתרתי לבקשתם חרף התנגדות העותרים. בבקשתם הנוכחית, מבקשים המשיבים ארכה נוספת להגשת תגובתם. בבקשתם טוענים הם, כי ביום 24.10.2006 התקבלה החלטתה של פרקליטות מחוז חיפה בנוגע לתיקים המרכזיים שבפרשה, וכי רק אז הועבר כל החומר – הכולל "תיקי חקירה רבים ועבי כרס" – לפרקליטות המדינה. כן טוענים המשיבים, כי חלק מן החומר הרלוונטי אמור להגיע לפרקליטות ממשטרת ישראל רק בימים אלו.
העותרים מתנגדים בתוקף לבקשה. לדידם, המשיבים מתנהלים בעצלתיים באופן מכוון, על מנת להתישם ולרפות את ידיהם בדרישתם למיצוי החקירה ובמטרה למנוע את מסירת תוצאות החקירה לידיהם. העותרים מוסיפים, כי ההתנהלות האטית מסבה להם עגמת נפש ועינוי דין, בציינם כי, מחד, אין המשיבים מגישים כתבי אישום נגדם ונגד ילדיהם, ומאידך, אי סגירת התיקים הללו גורמת להם נזק בלתי הפיך, "בכך שחלקם אינו יכול להתקבל למקומות עבודה בשל הרישום של תיקים אלו במרשם הפלילי". הם מוסיפים כי המשטרה מתנכלת להם ולמשפחתם, באמצעות מעצרו של העותר 1 וחקירתו אך בשל מחאתו הלגיטימית נגד המשטרה.
שקלתי את טענות הצדדים, ובאתי למסקנה כי בנסיבות הכוללות של העניין, יש להיעתר שוב לבקשת המשיבים להארכת מועד.
אמנם, ההליכים בעתירה זו נמשכים מזה מספר חודשים, ואפשר להבין את עוגמת הנפש שחשים העותרים, כמו גם התסכול שבא לידי ביטוי בהתנגדויותיהם לבקשות המשיבים להארכת מועדים. ואולם, מנגד, אין להתעלם מכך שמדובר בפרשה סבוכה, ומתן תגובה מלאה ושלמה מטעם המשיבים צריך שיהא לאחר שתהיה בפניהם תמונה ברורה בנוגע לפרשה כולה. כמתואר על ידי המשיבים בבקשתם הנוכחית להארכת מועד, חקירת הפרשה באה לסיומה, החומר הרלוונטי (הן מפרקליטות המחוז והן ממשטרת ישראל) הועבר לידי פרקליטות המדינה, וזו תהיה מוכנה להגיש את תגובתם המקדמית של המשיבים לעתירה בתוך ימים ספורים.
בנסיבות אלה ראיתי להיעתר לבקשת המשיבים להארכת מועד ולאפשר להם להגיש את תגובתם המקדמית כמבוקש על ידם. תגובתם המקדמית תוגש לא יאוחר מיום 5.11.2006.
ניתנה היום, ח' בחשון
תשס"ז (30.10.2006).
ש ו פ ט