פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 11844/04 יצחק פס נ. וועדת השרים לענייני שחרור אסירים

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה על הסף עתירה נגד החלטת הממשלה לקצר את מאסרם של אסירים פלסטינים כמחווה לנשיא מצרים. נקבע כי אזרחים ישראלים המרצים מאסר אינם במצב דומה לאסירים שמאסרם קוצר, ולכן אין טענת אפליה. כמו כן, החלטות מדיניות הכרוכות ביחסי חוץ אינן נוטות להתערבות שיפוטית.

העובדות

הממשלה החליטה לקצר את תקופת מאסרם של מספר אסירים פלסטינים המרצים עונש בישראל, בהיענות לפנייה של נשיא מצרים ובמחווה של רצון טוב לאחר שחרור אזרח ישראלי מהכלא המצרי. העותרים הם אזרחים ישראלים שהורשעו ונגזר דינם למאסר, וטענו להפליה ולבקשה לשחרורם שלהם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על שחרור או קיצור מאסר של אזרחים ישראלים מטעמי אפליה ביחס לאסירים פלסטינים שקוצרה תקופת מאסרם?
  2. 2.האם יש להתערב בהחלטת ממשלה מדינית המערבת שיקולי יחסי חוץ?

הלכות

  1. 1

    עניינם של אזרחים ישראלים השונה במהותו מעניינם של אסירים שתקופת מאסרם קוצרה, ולכן אין מקום לטענת אפליה.

    ״עניינם של העותרים שהינם אזרחים ישראלים שונה במהותו מעניינם של האסירים הפלשתיניים שתקופת מאסרם קוצרה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    החלטות מדיניות הנשענות על שיקולי יחסי חוץ אינן מעוררות בדרך כלל התערבות בית המשפט.

    ״הטעמים שביסוד החלטת הממשלה הינם טעמים מדיניים מובהקים, ובעניינים כגון דא, המערבים שיקולים של יחסי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • החלטת הממשלה
  • אפליה
  • אסירים פלשתיניים
  • טעמים מדיניים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

11844/04 - ב'

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת א' חיות

העותרים:

1. יצחק פס

2. מתתיהו שבו

נ ג ד

המשיבים:

1. וועדת

השרים לענייני שחרור אסירים

2. ממשלת ישראל

3. עבדאללה עודה ועוד 114 אסירים

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותרים: בעצמם

בשם המשיבים 2-1: עו"ד דני

חורין

פסק-דין

השופטת א' חיות:

העתירה שבכאן עניינה בהחלטת הממשלה לפעול לקיצור תקופת מאסרם של מספר אסירים פלשתיניים המרצים עונש מאסר בישראל, מתוך היענות לפנייתו של נשיא מצריים וכמחווה של רצון טוב לאחר שחרורו של האזרח הישראלי עזאם עזאם מן הכלא המצרי. העותרים, אזרחים ישראלים שהורשעו בעבירות שונות ודינם נגזר למאסר, טוענים כי אין להפלותם לרעה ביחס לאסירים הפלשתיניים העומדים להשתחרר, ויש להורות גם על שחרורם שלהם.

דין העתירה להידחות על הסף. עניינם של העותרים שהינם אזרחים ישראלים שונה במהותו מעניינם של האסירים הפלשתיניים שתקופת מאסרם קוצרה, וברי כי התכלית שעמדה ביסוד החלטת הממשלה לא תושג על ידי קיצור תקופת מאסרם. לפיכך, אין כל מקום לטענת האפליה שהועלתה בעתירה (השוו: בג"צ 887/04 פדרמן נ' ממשלת ישראל ואח' ; בג"צ 9988/03 פדרמן נ' ראש הממשלה ואח' ). זאת ועוד, הטעמים שביסוד החלטת הממשלה הינם טעמים מדיניים מובהקים, ובעניינים כגון דא, המערבים שיקולים של יחסי חוץ, אין בית משפט זה נוהג להתערב.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ד בטבת תשס"ה

(26.12.2004).

ש ו פ ט ש

ו פ ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1עניינם של אזרחים ישראלים השונה במהותו מעניינם של אסירים שתקופת מאסרם קוצרה, ולכן אין מקום לטענת אפליה.
  2. 2החלטות מדיניות הנשענות על שיקולי יחסי חוץ אינן מעוררות בדרך כלל התערבות בית המשפט.