החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1233/08רפי רותם נ. ורדה סמאט ,שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל בחלקו
סדר דין אזרחי · עיון בתיק בית משפט על ידי מי שאינו בעל דיןבקשה לעיון בכתבי בי דין ובמסמכים בתיק עתירה כנגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה

בית המשפט קיבל בחלקו בקשה של מי שאינו בעל דין לעיון בתיק עתירה שעסק בהעברת עותר מתפקידו ברשות המיסים. נקבע כי נקודת המוצא היא היענות לבקשת עיון, וכי התנגדות בלתי מנומקת של בעל דין אינה מספיקה לשלילתו. העיון הותר בכלל המסמכים למעט הבקשה להוספת ראיות מיום 7.2.2008, בשל רגישותה לפרטיות צדדים שלישיים.

העובדות

העותר עתר כנגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שעסק בהעברתו מתפקידו ברשות המיסים, וטען כי ההעברה נבעה ממעורבותו בחשיפת אי סדרים. המבקש ביקש עיון לצורך מחקר אקדמי. העותר התנגד לבקשה בהודעה לקונית ללא נימוק, והמשיבים הותירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. במסמכים שבתיק נמצאו מסמכים רגישים הנוגעים לתלונות ולחקירות משטרתיות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להיעתר לבקשת עיון של מי שאינו בעל דין בתיק בית משפט לצורך מחקר אקדמי כאשר העותר מתנגד לעיון בהתנגדות בלתי מנומקת?
  2. 2.האם יש להגביל את העיון במסמכים הרגישים הנוגעים לפרטיותם של צדדים שלישיים ולתלונות וחקירות משטרתיות?

הלכות

  1. 1

    ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא להיעתר לבקשת עיון בתיק בית משפט, על רקע עיקרון פומביות הדיון

    ״ככלל ובהיעדר איסור שבדין נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשת העיון״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    יש לאזן את זכות העיון מול אינטרסים של צדדים שלישיים, הציבור וסבירות הקצאת המשאבים, גם בהיעדר התנגדות

    ״גם בהיעדר התנגדות מטעם בעלי הדין נדרש בית המשפט לאזן את זכות העיון מול אינטרסים לגיטימיים אחרים״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • עיון בתיק בית משפט
  • מי שאינו בעל דין
  • פומביות הדיון
  • טעם ממשי
  • פרטיות
  • צדדים שלישיים
  • מחקר אקדמי
  • בית הדין הארצי לעבודה

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

1233/08 - ה'

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי

מבקש העיון:

העותר:

יוסף צרניק

רפי רותם

נ ג ד

המשיבים:

1. ורדה סמאט, שופטת בית הדין האזורי

לעבודה בתל אביב

2. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב

3. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

4. מדינת ישראל - משרד האוצר

5. מיכה לינדשטראוס -מבקר המדינה

בקשה לעיין בתיק בית משפט

החלטה

לפניי בקשה לעיין בכתבי בי הדין ובמסמכים בתיק שבכותרת, שעניינו עתירה כנגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה אשר עסק בהעברתו של העותר מתפקידו

ברשות המיסים ובטענת העותר כי הדבר נבע ממעורבותו בחשיפה של אי סדרים מסוימים. על פי האמור בבקשה, העיון מבוקש לצורך מחקר אקדמי אותו עורך המבקש ביחס לבתי המשפט בישראל ובארצות הברית. העותר מתנגד לבקשת העיון, ואילו המשיבים הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מצויה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ). כידוע, ככלל - ובהיעדר איסור שבדין - נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשת העיון, וזאת על רקע ההכרה במעמדו של עיקרון פומביות הדיון. ככל שאחד מבעלי הדין מתנגד לעיון, מוטל עליו הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי המצדיק את שלילתו (ראו למשל, ע"א 8849/01 סבוב נ' פקיד שומה למפעלים גדולים , פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים

(8.10.2009), פסקאות 25-24). ודוק: גם בהיעדר התנגדות מטעם בעלי הדין נדרש בית המשפט לאזן את זכות העיון מול אינטרסים לגיטימיים אחרים, ובהם אינטרסים של צדדים שלישיים ושל הציבור בכללותו, כמו גם סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה (ראו תקנות 4(ד), 4(ו) לתקנות העיון).

בענייננו, אין בנמצא אינדיקציה לכך שהעיון בתיק אסור על פי דין. כמו כן, עיון בנספחים שבתיק מעלה כי עיקרי הסוגיות המועלות בגדרו פורסמו ברבים, בין בכלי התקשורת ובין בהחלטות שיפוטיות. העותר הודיע אמנם כי הוא מתנגד לעיון המבוקש, אולם הודעתו בעניין זה הייתה לקונית ביותר ולא כללה טעם כלשהו לביסוס ההתנגדות. בהחלטתי מיום 19.8.2015 אפשרתי לעותר להגיש התייחסות משלימה ומנומקת, אולם הוא בחר שלא לעשות כן. בנסיבות אלה ומשהתנגדות העותר נותרה בלתי מנומקת, ברי כי אין בכוחה לגבור על הכלל הרגיל לפיו תינתן רשות עיון.

עם זאת, עיון בתיק מעלה כי קיימים מספר מסמכים רגישים אשר עשויים לפגוע במידה כזו או אחרת בפרטיותם של צדדים שלישיים. בעיקר אמורים הדברים ביחס למסמכים מסוימים אשר צורפו לכתב בי דין שהוגש ביום 7.2.2008 ("בקשה להוספת ראיות חדשות חריגות לעתירה חריגה"). בין היתר מדובר במסמכים הקשורים לתלונות ולחקירות משטרתיות.

משכך, ובשים לב גם ליתר נסיבות העניין ובהן מטרת העיון, דומני כי האיזון הראוי מצוי ב קבלת בקשת העיון ברובה כך שהעיון יותר בכלל המסמכים שבתיק למעט הבקשה להוספת ראיות (מיום 7.2.2008) .

העיון ייערך במזכירות בית המשפט בתיאום מראש ועל פי הנוהל המקובל.

ניתנה היום, ז' בתשרי התשע"ו (20.9.2015).

גלעד לובינסקי, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • בג"ץ 3636/09איתן שרעבי נ. חב' עזרה ובצרון חב' לשיכון בע''מפסק-דין
  • בג"ץ 6825/06גלית צור נ. מיכה לינדנשטראוס , כבוד מבקר המדינה ונציב תלונותפסק-דין
  • בג"ץ 2109/08חנה לוי נ. בית הדין הארצי לעבודהפסק-דין
  • בג"ץ 1837/07ד"ר מיכאל בוגר נ. בית הדין הארצי לעבודהפסק-דין

הלכות

  1. 1ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא להיעתר לבקשת עיון בתיק בית משפט, על רקע עיקרון פומביות הדיון
  2. 2יש לאזן את זכות העיון מול אינטרסים של צדדים שלישיים, הציבור וסבירות הקצאת המשאבים, גם בהיעדר התנגדות