בג"ץ 1264/07 חיים יטיב נ. היחידה הארצית לחקירות הונאה - משטרת ישראל

מבקש העיון, מר אמיר קיטרון, הגיש בקשה לעיין בתיק שבכותרת בציינו כי מתנהלת תביעה בינו לבין העותר. התבקשה תגובת הצדדים לבקשה, אך הסתבר כי לא ניתן להמציא את ההחלטה בעניין לכתובת העותר המעודכנת במערכת ניהול התיקים שכן זה העתיק את מקום מגוריו. משכך התבקש מבקש העיון למסור מען עדכני של העותר.

לאחר מספר הודעות שהגיש מבקש העיון בעניין עולה כי לטענתו ניסה למסור לעותר את ההחלטה בה התבקשה תגובתו לבקשה עת נפגש עימו במסגרת הליך גישור המתנהל ביניהם, אך הוא סירב לקבלה ודרש להמציא לו את כתבי בי הדין לכתובתו בפריז. כן טוען מבקש העיון כי העותר מסר לו כי אין לו מען רשום בישראל.

לאחר ששקלתי בדבר איני רואה להיעתר לבקשה כפי שהוגשה בהעדר תגובה מטעם העותר.

הבקשה שהוגשה לקונית ולא הובהר בה הקשר בין ההליך דנן לבין ההליך המתנהל בין העותר לבין מבקש העיון. נכון הוא כי ככלל דרישת ההנמקה על המבקש לעיין בתיק בית משפט היא מקלה ועל בעל דין המתנגד לבקשת עיון מוטל הנטל לשכנע מדוע אין לאפשר עיון. אולם נראה בעיני כי אם מבקש העיון מעוניין כי יתאפשר לו לעיין בתיק לאחר שנקבע בהחלטה כי בעל הדין יגיש עמדתו בבקשת העיון, אך בפועל מתעורר קושי בהמצאת ההחלטה כך שלא ניתנת לבעל הדין למעשה אפשרות להביע עמדה בעניין - ויודגש כי על יסוד החומר שבפניי אין בידי לקבוע כי נעשו בידי מבקש העיון כל המאמצים האפשריים למסור את הבקשה וההחלטה לידי העותר או למי מטעמו (ובין היתר יצוין כי הטענות בעניין זה לא גובו בתצהיר) - ראוי היה כי המבקש יבהיר ויפרט מה הקשר בין ההליכים ומדוע העיון בתיק דנן דרוש לו לשם ניהול ההליך לו הוא צד.

ובמילים אחרות, השילוב של אי ההמצאה של הבקשה ושל ההחלטה בה התבקשה תגובת העותר לידיו; היעדר הוכחה מספקת לגבי אי האפשרות לבצע המצאה; וההנמקה הלקונית בבקשה; ולכך יש להוסיף גם את עניינו של ההליך העוסק בחקירה פלילית שהתנהלה בעניינו של העותר, מוביל לטעמי למסקנה כי אין להיעתר לבקשה כפי שהוגשה . ככל שמבקש העיון ימציא לעותר את בקשתו ואת ההחלטה הרלבנטית או ימסור כתובת בארץ אליה ניתן לשלוח כתבי בי דין יוכל לשוב ולפנות בעניין.