בג"ץ 1300/01 קוזקוב אולגה נ. משרד הפנים

עניינן של עתירות אלו הוא בבקשת העותרים כי המשיב יימנע מפגיעה באזרחותם הישראלית וכי ישיב להם מסמכים אשר ניטלו מהם.

העותרת 1 בבג"ץ 1300/01 (להלן: "אולגה") הגיעה לישראל מרוסיה ביום 27.1.99 יחד עם שני ילדיה, העותרת 2 בבג"ץ 1300/01 (להלן: "קירה") והעותר 1 בבג"ץ 1301/01 (להלן: "מרק"). עם הגיעם לארץ קיבלו אולגה, מרק וקירה מעמד של עולים חדשים ואזרחות ישראלית על פי חוק השבות, התש"י- 1950, בהתאם לתעודת לידה שהציגה אולגה לפיה אמה היתה יהודיה. ביום 30.9.99 יצא מרק את הארץ לרוסיה וביום 19.10.99 נשא לאשה את נטליה, תושבת רוסיה לא יהודיה, שהיא העותרת 2 בבג"ץ 1301/01 (להלן: "נטליה"). לפי הנטען, יום לאחר נישואיו ברוסיה חזר מרק לישראל וכחמישה חודשים לאחר מכן, ביום 5.4.00, נכנסה נטליה לישראל באשרת תייר. ביום 30.4.00 פנו מרק ונטליה ללשכת הקשר בבקשה לרשום את נטליה כאשתו של מרק. נטליה ומרק הציגו בלשכת הקשר מסמכים שונים, לרבות תעודת הלידה של אולגה ותעודת הלידה של אמה של אולגה. על השתלשלות העובדות לאחר מכן למדנו מתגובת המשיב לעתירה. מתברר כי תעודות הלידה של הנ"ל עוררו את חשדו של המשיב ולפיכך נשלחו למחלקה לזיהוי פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל (להלן: מז"פ). בתגובה לפניות באת-כוח העותרים, הובהר לה כי עניינם של העותרים נמצא בבדיקה בלשכת הקשר וכי תעודותיו של מרק ושל אמו נלקחו לצורך בדיקה זו. עוד הוחלט כי נטליה תקבל אשרת עבודה ושהייה בישראל עד לסיום הבדיקות.

ביום 15.8.00 העבירה מז"פ ללשכת הקשר דו"ח בדבר תוצאות הבדיקה אשר ממנו עולה כי הרישומים בתעודות הלידה של אולגה ושל אמה נמצאו מזויפים, כולל רישום הלאום. נוכח ממצאים אלה שלח המשיב לעותרים, ביום 4.10.00, הזמנה לשימוע, והם התבקשו להביא עמם מסמכים רלוונטיים שברשותם; העותרים לא הגיעו לשימוע כנדרש. עוד מתברר מתגובת המשיב לעתירה כי לאחר שהעותרים לא הגיעו לשימוע שנקבע להם התקיימה שיחה טלפונית עם אולגה שבמסגרתה הוזמנה פעם נוספת לשימוע, אך גם לאחר מכן העותרים לא התייצבו במועד החדש שנקבע לשימוע. במקום להופיע לשימוע שנקבע, פנו העותרים לבית משפט זה ונמנעו מלהזכיר בעתירותיהם את זימונם לשימוע.

נוכח העובדות כפי שהתבררו מתגובת המשיב לעתירה, דין העתירה להידחות. ביום הגשת העתירה היתה שאלת אזרחותם הישראלית של העותרים תלויה ועומדת בפני המשיב. העותרים טרם מיצו את ההליכים בפני המשיב כאשר נמנעו מלהופיע לשימוע כמבוקש. לפיכך, ככל שהעתירה נוגעת לעניין שלילת אזרחותם הישראלית של העותרים, העתירה הינה מוקדמת שכן טרם התקבלה החלטה סופית בעניינם. לאחר שיקבל המשיב החלטה בדבר מעמדם בישראל תעמוד לעותרים הזכות, אם ירצו בכך, לשוב ולפנות לבית משפט זה כנגד ההחלטה שתתקבל.

רשמנו לפנינו את האמור בתגובת המשיב לעתירה כי אין מניעה להשיב למרק את תעודת הזהות שלו. עוד רשמנו לפנינו את התחייבותו של המשיב כי אם יוחלט לשלול את אזרחותם הישראלית של העותרים לא יפעל המשיב לגירושם מהארץ אלא בתוך 45 יום מקבלת ההחלטה בעניינם על-מנת לאפשר להם לפנות לבית משפט זה.

אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף.