בג"ץ 1352/05 רעיה ברטוב נ. שר הפנים - מר אופיר פינס

לפני בקשה לפסיקת הוצאות.

1.

עניינה של העתירה הינה בבקשת העותרת לקבל אזרחות ישראלית. העותרת עלתה לארץ עם אחותה ובני משפחותיהן בשנת 1994 והן קיבלו אשרות עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י-1952. בשנת 2001 החליט מינהל האוכלוסין, בעקבות המלצת ועדת ברטוב, לבטל את אזרחותה של העותרת

מהטעם שהמסמכים שהציגו העותרת ואחותה לצורך הוכחת זכאותן לשבות היו מזויפים ולפיכך הן לא היו זכאיות לכך. יחד עם זאת, הוחלט להעניק לעותרת רישיון לישיבת קבע בישראל מטעמים הומניטאריים. בחודש אוקטובר 2003 השלימה העותרת הליך של גיור ורישומה במרשם האוכלוסין שונה ל"יהודיה". בחודש מרץ 2004 פנתה העותרת למשיב בבקשה להתאזרחות מכח סעיף 5 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. העתירה

הוגשה ביום 8.2.05. ביום 21.5.06 הגישו המשיבים הודעה מעדכנת בהם פרטו את השתלשלות העתירה והבהירו כי בנסיבותיה הפרטניות והייחודיות של העותרת החליט המשיב לאפשר לה להשלים את אזרחותה וכי ביום 15.5.06 קיבלה העותרת אזרחות ישראלית. בעקבות הודעת המשיבים ותגובת העותרת, נמחקה העתירה בהחלטת בית המשפט מיום 27.7.06 ובקשת העותרת לפסיקת הוצאות הועברה להכרעת הרשם.

2.

בבקשת העותרת נטען כי בעצם מתן האזרחות היא קיבלה את הסעד המבוקש ולפיכך היא זכאית להוצאותיה. עוד נטען כי העתירה הוגשה לאחר שהעותרת מיצתה את מכלול ההליכים טרם הגשת העתירה. ב"כ העותרת מבהיר כי העותרת פנתה למשיבים כבר בחודש פברואר 2004 וכי רק כעבור 7 חודשים נתקבלה תשובה אצל העותרת כי בקשתה נמצאת בבדיקה. לטענת ב"כ העותרת, אף לאחר הגשת העתירה נדחה שוב ושוב המועד להגשת תגובת המשיבים. עוד נטען כי עצם הגשת העתירה היא שהביאה לשינוי בעמדת העותרים.

3.

המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבים מבהירים כי נוכח נסיבות עניינה של העותרת, ובפרט העובדה כי אזרחותה הישראלית בוטלה בעבר לאחר שנמצא כי הושגה על יסוד מסמכים כוזבים, הועברה בקשת העותרת להתאזרחות לבחינת מטה מינהל האוכלוסין לצורך קבלת החלטה בעניינה של העותרת. לטענת המשיבים, ההחלטה בבקשת העותרת התעכבה בשל דיונים שנערכו בעניינה בין היתר, לגבי השאלה מה המשקל שיש ליתן לעובדה כי אזרחותה הישראלית בוטלה בעבר. בטרם התקבלה החלטה סופית בעניינה, הגישה העותרת את עתירתה מכוח הליך הגיור שעברה. בסופו של דבר, לאחר דיונים ממושכים בעניינה של העותרת וניהול משא ומתן עם באי כוחה, החליט המשיב, בשים לב למכלול נסיבותיה הפרטניות והייחודיות של העותרת, לאפשר לה להשלים את הליך אזרחותה וזאת מבלי לקבל את טענותיה המשפטיות בדבר זכאותה לאזרחות מכוח גיורה. המשיבים מדגישים, כי ההחלטה לאפשר לעותרת להתאזרח אינה מובנת מאליה כלל ועיקר, נוכח נסיבות עניינה של העותרת. לטענת המשיבים, במצב דברים זה, אין מקום לפסוק לעותרת הוצאות. עתירתה הוגשה בטרם התקבל החלטה סופית בעניינה. כמו כן, אין לראות בפתרון שהוצע על ידי המשיב כהיענות לסעד המבוקש

על ידי העותרת שכן הטעמים שעמדו ביסוד החלטת המשיב והובילו להצעתו של פתרון מעשי בעניינה של העותרת, שונים לחלוטין מאלה שנטענו על ידי העותרת בעתירתה. כמו כן, לטענת המשיבים, הפתרון שהוצע לעותרת יש בו מידה רבה של הגמשת אופן הטיפול השגרתי במקרים מסוגה של העותרת.

4.

אקדים ואומר כי אין בידי לקבל את טענת ב"כ העותרת לפיה המשיבים שינו את עמדתם בעניינה של העותרת לאחר הגשת העתירה. העותרת לא קבלה תשובה סופית כלשהי בבקשתה עובר להגשת העתירה, אלא הובהר לה כי בקשתה נמצאת בבדיקה. כפי שהובהר בתגובת המשיבים, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, בשים לב לכך שבעבר בוטלה אזרחותה של העותרת בשל הגשת תיעוד מזויף, נזקקו המשיבים לזמן רב יותר לצורך גיבוש עמדתם בבקשה. אוסיף, כי יש ליתן משקל גם לכך שבתקופת ההמתנה להחלטת המשיבים היה בידי העותרת זה מכבר, רישיון לישיבת קבע בישראל. כמו כן, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, ניתן הסעד לעותרת משיקולים פרטניים וייחודיים תוך התחשבות במצבה ותוך הגמשת הטיפול השגרתי במקרים אלה. הסכמת המשיבים להגמיש את מדיניותם, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, אינה מלמדת, כשלעצמה, על התנהלות המצדיקה פסיקת הוצאות. חרף האמור, בנסיבות העניין מצאתי כי ראוי להיעתר לבקשה באופן חלקי וזאת נוכח התנהלות המשיבים

בטיפול בעניינה של העותרת עובר להגשת העתירה. על רשות ציבורית לטפל בבקשות המופנות אליה בשקידה הראויה בכפוף לאילוצים שונים, כגון זמן ותקציב. בנסיבות העניין, דומה שאין למצוא הצדקה להשהיית מתן תשובה, ולו תשובה ראשונית, לפנייה של אזרח או תושב לרשות משך 7 חודשים תמימים מעת פנייתו. כמו כן, ככול שעניינה של העותרת אכן מורכב, כמפורט לעיל, ספק אם היה מקום ליתן החלטה בבקשתה רק למעלה משנתיים מהמועד בו פנתה לראשונה למשיבים. בשים לב לכלל נסיבות העניין, ישאו המשיבים בהוצאות העותרת בסכום כולל של 3,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת מתן החלטה זו ועד יום התשלום בפועל. ככול שטרם הושבה לעותרת האגרה, האגרה תושב בניכוי הסכום הקבוע בפריט 8 (א) לתוספת הראשונה לתקנות בתי משפט (אגרות) תשמ"ח – 1987.